פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

19/09/2010 | 01:04 | מאת: אלון

בחודש וחצי האחרונים אני חש בעצבים בכל מיני מקומות בגופי. התחושות הינן כאלו אצבעות נפרקות מעליהן, כאבים לעיתים במרפקים ובמפרקים, בגרון, בעורף, ליד העיין וכו'... אני חושש שמא זה מעיד על התחלת פרקינסון או על דלקת פרקים או מחלה אחרת (בינתיים לא אותרה כל מחלה בגופי). האם זה עשוי להיות פסיכוסומטי? במידה והתשובה לכך חיובית- איזה כדור עשוי להועיל להעלים את התופעה?

19/09/2010 | 21:26 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכן ומדובר במצב גופני אך גם פסיכוסומאטי בהחלט, לא בטוח שכדור הוא הפתרון. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

18/09/2010 | 15:09 | מאת: יניב

אני בחור בן 32 נשוי +2 סובל מחרדות שלאחרונה משתקות אותי אני מטופל אצל פסיכולגית ,לאחרונה החלטנו ללכת על טיפול תורפתי ובמשך 3 שבעות של סבל נטלתי אסטו שממש עשה לי רע והמשכתי כל יום בסבל ולאחר שלושה שבעות של סבל זרקתי את האסטו לא יחלטי לסבול ומאז החרדה שלי הפכה למציאות ,אני כבר שבוע ללא האסטו ונטול אסיול 5 מ"ג ע"פ הצורך ,אני בתקופה כזאת שחורה שקשה לי להמשיך ואפילו השיחות עם הפסיכולגית לא עוזרות ואפילו ממש מחמירות את המצב אני שוקל לנסות תרופה אחרת יש גם לציין שיש לי מחשבה שלא עוזבת אותי מחשבה שתלושה מהמציאות איזה תרופה את ממליצה לי??

19/09/2010 | 21:30 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

יניב שלום רב, הייתי הולך לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. מומלץ. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

20/09/2010 | 11:46 | מאת: יניב

הייתי אתמול אצל פיכיאטר מטעם קופת החולים שלי סיפרתי לו מה אני חש ואמרתי לו שאני חושב שיש לי OCD אבל רק ללא טקסים ואכן לאחר הבחנה שלו הוא אמר לי שיש לי OCD. יש לציין שאני מטופל אצל פיסולגית שהיא מומחית בפיסותרפיה ואני טרם שאלתי אותה האם היא יודעת לטפל בOCD בשיטת טיפול קוגניטיבי התנהגות CPT יש לציין שלאחר שניסית אסטו המצב רק החמיר ולכן אתמול הפסיכיאטר רשם לי פרפנאן 4 מ"ג שאלתי הם: במידה והפסיכולגית שלי לא יודעת לטפל בCPT האם לשקול את המשך דרכנו? ולאחר כמה זמן משפיע פרפנאן על הגוף ואם מותר לקחת על קיבה ריקה תודה

15/09/2010 | 23:51 | מאת: ק.

ב"ה אני מטופל בחודשים האחרונים בויאפקס (כרגע 225 מ"ג ליום) בגלל חרדה, דכאון ו-OCD מחשבתי שהחמיר נורא בזמן האחרון. אני גם לוקח לוריבן פעמיים ביום. העניין הוא שאני מרגיש לפעמים שהויאפקס (או שמא הלוריבן) קצת מייבש אותי, לאו דווקא יובש בפה שזה תופעת לוואי ידועה של התרופה. בכל הצומות שצמתי מאז שהתחלתי עם הויאפקס, הטלתי פחות שתן בצורה משמעותית ממה שהייתי מטיל במצב של צום לפני שהתחלתי את התרופה. בצום תשעה באב האחרון הרגשתי ממש לא טוב, אבל אני לא יכול לדעת האם זה קשור או לא. עוד כמה ימים יום כיפור והייתי רוצה לדעת האם באמת יכול להיות קשר בין התרופה להתייבשות. אם כן, האם יש כאן חלילה סכנה להתייבשות במצב צום ? ומה אפשר לעשות ?

19/09/2010 | 21:32 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, למיטב ידיעתי ויאפקס אינו משפיע על ספיגת המים או השימוש בהם בגוף. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

15/09/2010 | 11:22 | מאת: סטלה

שלום, אני לא יודעת אם אוכל לקבל פה עזרה, לפחות הכוונה גם תעזור לי. יש לי ילדה בת 7. הילדה סובלת מחרדות ובעיות קשב וריכוז. בשנה אחרונה היא קיבלה ריספונד שעזר לה מאוד נגב חרדות אך לא פתר בעיה של קשב וריכוז וגם התחיל לגרום לה לגירוד חזק בעור. החלפנו את התרופה בסטרטרה לפני חודש וחצי. נכון להיום אני לא מרגישה שיפור לא בהתנהגות ולא בקשב וריכוז. יתרה מכך, נוצר מצב שלא ידענו קודם - הילדה לומדת בכיתה ב'. בשנה שעברה אמנם היו קצת קשיים בפרידה ובלימודים אך הילדה כן למדה והשתתפה בשיעורים. השנה הילדה מסרבת להכנס לכיתה, לא מוכנה ללמוד ולא מוכנה לקבל מרות מהמורות. המשפט שלה "אתם לא תקבעו עליי". אני לא יודעת אם זו השפעה הפוכה של הכדור שבמקום לטפל בקטע חרדתי איכשהו הגביר אותו. או שיכול להיות שהכדור כלל לא משפיע והחרדה היא זו שגורמת לה להתנהגות כזו. בבית אני מענישה אותה בכך שלא נותנת לה לראות טלויזיה והיא משלימה את כל החומר שנלמד בכיתה - כלומר שיעורי בית נמשכים לפחות שעתיים במקום שעה. אני לא יודעת אם עונש במקרה כזה עוזר או מחמיר את המצב. היא מבטיחה שמחר כן תלמד בכיתה, אך מגיע מחר והכל חוזר כפי שהיה - היא מסתובבת בשטח בית הספר ולא מוכנה אפילו להתקרב לבניין של כיתות לימוד. נתון נוסף שהוא לדעתי חשוב - השנה הוחלפה לה מורה ויש מורה חדשה שהיא גם חדשה בבי"ס. מה ניתן לעשות במקרה כזה? למי אני צריכה לפנות? האם יש אפשרות שהכדור הוא זה שגורם לה להתנהג ככה? אשמח לקבל עצה או הכוונה כלשהי. תודה

19/09/2010 | 21:34 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה לדעת לגבי הכדור, בהחלט הייתי פונה מיידית לטיפול בשיחות ולאבחון פסיכולוגי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

19/09/2010 | 21:34 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה לדעת לגבי הכדור, בהחלט הייתי פונה מיידית לטיפול בשיחות ולאבחון פסיכולוגי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

15/09/2010 | 09:36 | מאת: אמא

אני בשבוע 20 הכל תקין ב"ה וגם בחיים שלי בסה"כ הכל בסדר. אבל מה, יש לי תחושת מועקה, עצבות, דיכאון, בא לי לבכות כל הזמן ואני מרגישה ממש רע. לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואיך להכיל את הגוש הקבוע הזה בפנים. יש שיטענו שזה קשור להריון ולהורמונים וכאלה ואולי זה נכון אבל מטבעי אני מאוד אופטימית,אם כי רגישה ולפעמים לוקחת ללב. זהו ההריון הרביעי שלי(2 ילדים מקסימים בבית והריון שלישי שהסתיים בגרידה). אין ל ספק שאני בדיכאון ! ואני לא מצליחה להשתחרר מזה אשמח להארות או עזרה כיצד להתנהל,מפני שאני ממש אובדת עיצות תודה רבה מראש על התשובות.

19/09/2010 | 21:36 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ישנו טיפול מצויין- פסיכולוגי קצר מועד המסייע לדיכאון וחרדה באופן ממוקד- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

14/09/2010 | 21:46 | מאת: אמיר מזרחי

ערב טוב לד"ר שלום ד"ר אני חולה במחלת סכיזואפקטיבי ואפלפסיה אני מטופל בתרופות שהם 450 מ"ג לפונקס 4 מ"ג קלונקס שזה מחוחלק פעמיים ביום ו1200 מ"ג דפלפט ן200 מ"ג סרוקוול. השאלה היא אני יש לי דחפים נגיד אני עומד מול מישהו נהיה לי פחד ואני רוצה לדחוף לרחוק אני בגוף נראה בריא פיזית אני מפחד שאסתבך באיזה אירוע למה באות לי לפעמים כל מיני מחשבות אבל אני שולט אבל אני בפחד התיעצתי עם הפסיכיאטרית היא הגיבה שאולי תוסיף לי סרוקסט אני במצב רוח יציב השאלה האם אני יכול להכנס למצב של מאניה והשאלה הבאה היא הם הסרוקסט מפחיט דחפים משרשמתי לך. אודה לך ד"ר אם תוכל לעזור לי קצה של אור מאת:אמיר

19/09/2010 | 21:37 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, קשה לדעת, אם המחשבות הם סוג של OCD, יתכן וסרוקסאט יעזור. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

14/09/2010 | 19:46 | מאת: רן

הפסיכיאטר המליץ לי על אפקסור כטיפול בדיכאון קל-בינוני הכולל עייפות קשה וישנוניות וחוסר הנאה מפעילויות,שאלתי אותו בקשר לתופעות לוואי מחשש לתופעות לוואי מיניות,ישנוניות ועייפות,עלייה במשקל ונשירת שיער,הוא טוען שאין לתרופה כמעט תופעות לוואי כאלה כיוון שהתרופה היא פועלת על מנגון הנוראדרנלין ולא על הסרטונין,מה שנשמע לי קצת תמוה כיוון שקראתי על תופעות לוואי של התרופה של רעב כבד והשמנה,וגם תופעות לוואי מיניות ואפתיה,כך שאני קצת סקפטי לגבי כך שהוא אמר שאין תופעות לוואי..אני ממש מתלבט אם לקחת את זה... האם תרופה כמו פרוביג'יל יכולה לעזור גם עם הדיכאון וגם עם העייפות במקרה כזה?האם אכן לאפקסור אין סיכון לתופעות הלוואי הללו?

19/09/2010 | 21:38 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אפקסור עובד דרך סרטונין ונוראדרנלין, יתכנו שינויי משקל (בסיכוי נמוך) ובעיות בתפקוד מיני. ישנוניות לא שכיחה וכך גם נשירת שיער. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

14/09/2010 | 16:47 | מאת: מיואשת

מאז תחילת גיל ההתבגרות 12-13 אני סובלת מדכאונות ממושכים וחרדה. אני בת 27. במהלך 7 השנים האחרונות אני נמצאת בטיפול פסיכיאטרי (טופלתי ע"י 3 פסיכיאטרים שונים), מטופלת בעזרת תרופות ופסיכותרפיה, ניסיתי גם טיפול באומנות וקואוצ'ינג. טופלתי תחילה בציפרלקס לאחר מכן באדרונקס יחד עם קלונקס, ובהמשך בשילוב של סרוקוול למיקטל וויאפקס, ומאחר ואף אחד מהטיפולים התרופתיים הללו לא הועיל באופן משמעותי- עברתי טיפול באמצעות נזעי חשמל, הטיפול הזה הועיל קצת יותר אבל לא בצורה מספקת וההשפעה שלו נמשכה לתקופה של פחות משנה, ומעבר לכך תופעות הלוואי היו איומות: בעיות בתפיסה המרחבית, אובדן זכרון משמעותי לצמיתות,וכן עברו כשלושה חודשים עד שהורגש שיפור. היום בעקבות משבר דכאון חריף מאוד ונסיון אובדני קשה אני מטופלת בשילוב תרופתי של סרוקוול, ליתיום, איקסל ואדרונקס, אבל גם השילוב הזה לא עוזר. כבר למעלה מ-5 שנים שאני לא מתפקדת, לא עובדת, עשיתי שני נסיונות ללמוד במסגרת אקדמית ובשניהם החזקתי מעמד למשך סמסטר אחד של קורסים בודדים. מרבית הזמן אני בדכאון, ולעיתים יש מעט הטבה שנמשכת לכל היותר 3 חודשים. הפסיכיאטר שלי מייעץ לנסות טיפול בתרופה נרדיל, ואם היא לא תעזור אז בתרופה ממשפחת הטריצקליים. התרופות שלקחתי עד כה מבחינת תופעות הלוואי השפיעו עליי בצורה מאוד קיצונית, ולכן אני מאוד חוששת מהתרופות החדשות שהוצעו לי, וכן מאוד סקפטית שכן כל הנסיונות עד כה לא ממש הוכיחו את עצמם. אני ממש מיואשת מתקשה להאמין שיש פתרון שיועיל לי, מאוד אודה לכם אם תוכלו להציע לי עוד רעיונות לטיפול מכל סוג שהוא (גם אלטרנטיויים), ואם תוכלו להסביר לי מה הם היתרונות של התרופה נרדיל ושל תרופות ממשפחת הטריצקליים? והאם למרות הכשלונות בטיפולים הקודמים ולמרות תופעות הלוואי כדאי יהיה לשקול את הטיפול בהם?

19/09/2010 | 21:39 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אם אף טיפול תרופתי לא עזר אז נסי נרדיל או טריציקליים, יש פסיכותרפיות מכוונות למקרים קשים יותר כמו DBT. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

14/09/2010 | 16:12 | מאת: נועה

שלום רב, וגמר חתימה טובה שמי נועה בקרוב בת 24. אחל מהשחרור של הצבא ועקב כל מיני דברים שקרו בצבא.. התחלתי לסבול מחרדות טורדניות (לפי איבחון על פי 2 פסיכאטרים) כל הזמן הראש שלי "עבד" ו"חשב" ו"חשב" וכו' וכו'.. התחילו איתי ברבע כדור רסיטל 20 מ"ג.. לפני שנה וחצי.. במהלך השנה וחצי האלו קראו כל מיני דברים ובערך כקצת יותר מחצי שנה.. לקחתי 2 כדורים של רסיטל של 40 מ"ג ו3 כדורי רסיטל.. אני יודעת שזה יותר מידי.. אבל אני התעקשתי לקחת יותר.. והבטחתי שאני לא אקח מעבר.. וכך היה.. הרגשתי ממש טוב עם חמשת הכדורים האלו.. לאחר מכאן עברתי פסכיאטר והוא הסביר לי כמה את הנורא בכך בכמות הכדורים שאני לוקחת.. ושיותר מידי רסיטל יכול להרוס לי את המטבוליזם.. אז הורדתי כדור.. וגם בהדרגה הורדתי את המודל.. כהיום אני לוקחת כבר כחודשיים- שלוש רסיטל אחד של 20 מג ו2 מודל.. אך לאחרונה אני מרגישה שזה כבר לא ממש עוזר לי הכדורים. ורציתי לשאול האם יש דרך לבדוק האם הכדורים משפיעים בבדיקות מסוימות? כחיילת אני זוכרת שתמיד היה כתוב לי על הטופס: "הרגלים לתרופות" אני מרגישה קצת שחוזר לי החוסר שקט הזה.. ואני מפחדת אפילו לכתוב את זה.. האם יש דרך איכשהוא לבדוק את זה? תודה רבה. נועה

19/09/2010 | 21:41 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אין לצערי בדיקות דם לבדיקת יעילות התרופות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

לקריאה נוספת והעמקה
12/09/2010 | 20:43 | מאת: ע

אם מישהו סובל מבדיקות בודק זמן רב אם אין מפתח על הדלת. אם לא נפל לו משהו מהתיק תוך כדי הליכה נעצר כל הזמן. אם סגר משהו כמו שצריך אם זה שקית של אוכל או שתיה. האם זה מאפיינים של ocd והאם ציפרלקס יפתור את הבעיה?

19/09/2010 | 22:07 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, נשמע כמו סימנים של OCD. יש צורך באבחון מלא להתאמת התרופה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

12/09/2010 | 20:21 | מאת: יניב

האם מינון ציפרלקס לטיפול ב- ocd תלוי במשקל הגוף? האם 10 מ"ג ציפרלקס יכול לסייע לטיפול ב- ocd?

19/09/2010 | 22:08 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, 10 מג נחשב נמוך מדי בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

12/09/2010 | 06:47 | מאת: אנונימי

שלום לכם. אני מפרסם הודעה זו פעם שנייה או שלישית ומשום מה אתם לא מפרסמים אותה..אני בן 48 סובל מזה 30 שנה מתחושות של"דבק" כאילו הגוף נדבק לדברים וחפצים שהוא בא במגע....שאלתי היא האם יש טיפול או פסיכולוגי או פסיכיאטרי לתופעה הזו... תודה

19/09/2010 | 22:05 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, הייתי פונה להערכה פסיכולוגית בקליניקה משותפת שיש בה גם פסיכיאטרים. על פניו יתכן שיהיה צורך בטיפול משולב. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

11/09/2010 | 10:37 | מאת: רונית

שלום,חברתי טופלה באופן פרטי ע"י פסיכיאטר. עליה לעבור תחקיר ע"י שב"כ כדי לעבוד ברפא"ל. היא לא מעוניינת לחשוף המידע. האם שב"כ פונה לכל הפסיכיאטרים הפרטיים? כמו כן: למי פונה שב"כ כדי לגלות מידע נפשי על פציינטים? האם רק למ.הבריאות? האם לבתי חולים? למרפאות? רונית

11/09/2010 | 15:03 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, למיטב ידיעתי השב"כ לא יפנה לפסיכיאטר פרטי אלא אם כן הוא הופנה על ידי המטופל, אבל הייתי בחום ממליץ בשום מקרה שלא להסתיר מידע בעת התחקירים הנ"ל. בסוף זה לרעת הנבדק. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

11/09/2010 | 02:03 | מאת: אהובה

האם יש שיטה או תרופה לשכנע בן 40 עם השמנת יתר ללכת לטיפול?

11/09/2010 | 15:04 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, רק לשוחח, ודווקא יש טיפולים פסיכולוגיים טובים שמסייעים הטיפול בהשמנה! בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

10/09/2010 | 21:49 | מאת: עובר אורח

אני לוקח 8 שנים סרוקסט במינון 35 מ"ג,בשל חוסר שביעות רצון מהתרופה ברצוני לנסות את סרוקוול במינון 50 מ"ג לטיפול בדיכאון. האם קיימת התנגשות בין שתי התרופות ולכן עלי להפסיק את הסרוקוסט לפני התחלת טיפול בסרוקוול,או שניתן ליטול את שתי התרופות במקביל.

11/09/2010 | 15:05 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אפשר ליטול את שתיהן במקביל. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

10/09/2010 | 19:02 | מאת: שלומית

שלום לאחר מספר מועט של התקפי חרדה שאחד מהם הביא אותי לבי"ח רשם לי רופא המשפחה שלי ציפרלקס 10 מ"ג, ואבן ולוריוון (שישפיעו עד לתחילת פעולת הציפרלקס). אני לוקחת את הציפרלקס מדי יום בשעה פחות או יותר קבועה מזה שלושה וחצי שבועות. לאחר כשבוע וחצי-שבועיים טיפול (בעזרתה של משפחה תומכת מאוד) התחלתי להרגיש שינוי משמעותי והתחלתי לקבל את חיי בחזרה כמעט ללא עזרת ואבן או לוריון, למרות תופעות לוואי רבות שפקדו את גופי. עכשיו, לצערי, פתאום ישנה נסיגה ואני מוצאת את עצמי חוזרת ללוריון, שרויה במעין "בועה" וחשה צורך עז להצמד למיטה כדי לא לאבד שליטה על גופי ואני בעלת כאבי ראש בלתי נפסקים אשר מערפלים את החשיבה שלי. מרגיש לי שוב כמו לפני הציפרלקס. יש לציין שאני בקשר עם פסיכיאטר שאישר את הטיפול בציפרלקס, וכרגע לא מעוניין להגביר מינון. השאלה שלי היא האם יתכן שתהיה נסיגה כלכך משמעותית בטיפול ובהרגשה הכללית שלי? שאלה נוספת היא האם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יחזק את האפשרות לסיים את הבעיה הזו לתמיד ומה הסיכוי שהתקפי החרדה יחזרו בסיום הטיפול?

11/09/2010 | 15:07 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, תודה על השאלה, מכיוון שהיא שוב מדגישה מדוע בחרדה מומלץ לשלב טיפול נוסף- פסיכולוגי רגשי או קוגניטיבי התנהגותי עם הטיפול בתרופות. מעבר לכך, גם בעת הטיפול התרופתי יתכנו עליות וירידות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

11/09/2010 | 15:07 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, תודה על השאלה, מכיוון שהיא שוב מדגישה מדוע בחרדה מומלץ לשלב טיפול נוסף- פסיכולוגי רגשי או קוגניטיבי התנהגותי עם הטיפול בתרופות. מעבר לכך, גם בעת הטיפול התרופתי יתכנו עליות וירידות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

10/09/2010 | 14:51 | מאת: הבת המודאגת

אבי אובחן כחולה סכיזופרניה לפני כשנה כשקיבל התקף שנראה כדיכאון עמוק וסירב לתפקד (לעבוד, לקום מהמיטה, לאכול ועוד) וטופל ע"י פסיכיאטר וקיבל תרופות שונות עד למציאת ההרכב המתאים: ויפקס וורספרדל 2 מ"ג. רק אציין שטיפול הפסיכיאטר היה בניגוד לרצונו, והוא לא שיתף פעולה. לאחר כחודשיים חזר לעבוד ולתפקד כמעט כבעבר וזאת לתקופה של כחודשיים נוספים. כיום הוא מתפקד ועובד, אך נראה כגולם. איש אינו מעניין אותו , לא ילדיו ונכדיו (שבעבר היו כל חייו). בשישי שבת רוצה לבלות במיטה, ובנוסף, שפתיו נראות מוזר הם נפוחות ואף נראה כי הוא מגרגר בגרונו כל הזמן (תופעה שלא היתה לעולם). לצערנו הוא לא משתף פעולה ולא מעוניין לבקר אצל פסיכיאטר ואף לא לעשות בדיקות דם. מה אפשר לעשות? האם מצב זה נורמלי? האם המתב יכול להשתפר או להחמיר? מה נוכל לעשות אם הוא מסרב לקבל טיפול?? אשמח לקבל תגובה בהקדם.

11/09/2010 | 15:08 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, הייתי ממליץ על ביקור בית של פסיכיאטר, המקרה אכן דורש הערכה וטיפול מתאימים. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

10/09/2010 | 09:34 | מאת: לי

שלום רב ושנה טובה. בעלי חזר בתשובה לפני כשנה וחצי. העניין הוא שאני בטוחה שמדובר בocd. אני מעדיפה אותו חילוני אבל אוכל לחיות איתו כדתי כיפה סרוגה. אבל לא כמו שזה עכשיו. אני חושבת שמדובר בocd כי אין לו בגלל החזרה בתשובה חיים מאורגנים, כלומר הכל מתרחש בריצות סביב התפילות. מאחר לעבודה, לא אוכל כל היום (אוכל רק מאוחר בערב בבית) כי חייב להתעסק עם הנטילה וברכת המזון ולא מאורגן עדיין במקום עבודה, או למשל במקום לימודים, אז כבר יותר נוח לו להתעסק באובססיות (תפילות) בבית. ממש נהיה בלאגן. תפילין+שחרית הולך אצלו ביחד (שעתיים), לכן תמיד מאחר לעבודה. או אם לא הספיק אז יניח תפילין כבר בדקה ה90, גם כאשר מדובר ביום ו' והשבת כבר נכנסת... (לטענתי- הוא טוען ש"יש לו עוד עוד 40 דקות"). הוא יכול להתפלל במניין תפילת מנחה בעבודה, ואז בערב (לפני השקיעה) להתפלל שחרית+תפילין... (הוא טוען שזה בסדר...) הרבה פעמים כשמגיעה השעה ללכת לישון, אם חזרנו נגיד ב23.00 אז הולך לישון ושם שעון לחצי שעה נגיד, בשביל להספיק לקום לערבית. כלומר הרבה פעמים קם באמצע הלילה בכוונה עם שעון (להעיר אותי גם) כי לא התפלל ערבית. בשורה התחתונה- זה ממש לא מדבר אליו, זוהי סתם אובססיה נוראית. בנוסף אין לו כבוד לאנשים אחרים ולאופן שבו הם חיים את הדת/מסורת. נגיד אם אמי תדליק נרות בשבת ומצד שני תיסע בשבת אז אח"כ בשיחה איתי יגיד לי: "איזו זכות יש לה?" וכך הוא מדבר על כל בנאדם שהוא פוגש שהוא חילוני ועושה משהו שקשור למסורת. יש לנו וויכוח קבוע על זה ש"למה אתה בכלל מתעסק בזה?" וכו'. אציין כי בתוך רשימת הדברים הלא-שפויים אז יש דברים שלכאורה הפסיק, בגלל שאני מתעצבנת ואז הוא בעצם נעול בתוכו ומאוד סובל. בהחלט בשורה התחתונה- ללא ספק- הוא מאוד מאוד סובל (ולא ממש מודע לזה). שאלתי- מה ניתן לעשות? הוא לא מסכים ללכת לטיפול, ולא יילך לבד. אני מעוניינת ללכת לפסיכיאטר באופן פרטי ולהעלות את הדברים ולקבל ייעוץ והתערבות. האם אפשר לעזור לו אם הוא מסרב ללכת לטיפול? האם אני יכולה לפנות אני לפסיכיאטר בלי נוכחותו? בקיצור מה עושים? יש תקווה??... אציין שאין לנו ילדים אבל הסברתי לו שהוא לא יהיה אבא טוב ושאני לא בטוחה שאני רוצה שיהיה אבא של הילדים שלי. נגיד, והסברתי לו, הוא לא מתייחס אליי כשמתפלל, תמיד מאחרים לכל מקום כי הוא פתאום צריך להתפלל, אז שחלילה לא יאסוף את הילדים שלו כי צריך להתפלל וכו'... שכחתי לציין (טוב נו זה כי הרשימה ארוכה...) שבין היתר נראה גם ש"ממציא" הלכות... נגיד החליט, אעפ"י שאוהב לקרוא, שבשבת אסור לקרוא (עיתונים,ספרים) מלבד ספרי קדושה. כמו כן (וזה תמיד היה כך) אחרי שאוכל חלב מחכה 6 שעות עד שיאכל בשר, וכמה שמסבירים לו שאין צורך, ושזה רק להפך- לא עוזר. בקיצור- כל עיצה תתקבל בברכה. תודה מראש.

11/09/2010 | 15:10 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אם אכן מדובר ב-OCD זו בעיה, האם שוחחת עימו על כך? כציד הגיב? אם כלום לא יעזור הייתי פונה לרב שלו. מניסיוני ישנם רבנים שיכולים מאד לסייע. בנוסף, את יכולה ללכת לפסיכיאטר לבד, ואלי זה יניע משהו. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

10/09/2010 | 05:18 | מאת: צ

איזו תרופה מתאימה למצב של אגרנות כפייתית והאם יש טיפול אחר

11/09/2010 | 15:11 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, תלוי איזו אגרנות, ממתי, במה מלווה... לקבלת תרופה כדאי לפנות לפסיכיאטר לבדיקה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

09/09/2010 | 15:27 | מאת: אלכס

אני בן 20. ואני חושב שיש לי בעיה. אבל עקב מעמד חברתי גבוה אני חושש ללכת לרופאים ו\או מומחים. אני כבר מגיל קטן נורא סובל ממצבי רוח קרביים ביותר. זה יכול להביא אותי למצב שאני רועד שעות. כל הזמן עצבני. וזה גם לא באמת משנה ממה. זה פשוט ככה. ככל שאני מתבגר זה יותר גרוע. הבעיה היא שכשאני מגיע למצב שבו אני נורא עצבני אני יכול לעשות כמעט כל דבר. תוך כדי התפרצות כזו אני כבר עפתי 3 וחצי קומות מהדירה. לאחר כחצי שנה חוויתי שוב התפרצות באותה רמה בערך ושוב ניסיתי לקפץ אפילו בלי לראות איך ולאיפה....עם הגב ועם הראש לאחור. אבל תפסו אותי. ובכלל כל היום אני מסתובב בתוך עצמי ועצבני נורא בלי לדעת על מה. עומסי החום פה בארץ במיוחד הקיץ הזה הגיע לי עד הגרון. יש ימים שלא בא לי לצאת החוצה כדי לא להיתפרץ. עכשיו הבעיה היא שגם כמה שאני יותר מתעצבן אני ניהיה יותר אדום, מתנפחים אצלי ורידים במצח ואני מזיע כאילו אני עומד מתחת לדוש. אני פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי כבר.

11/09/2010 | 15:13 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, היום כולם הולכים לטיפול, וזו ממש לא בושה. מניסיוני האישי, בקליניקה יש לא מעט מפורסמים, וכולם מרגישים נוח. ממליץ לך לא להתבייש ולהגיע לטיפול גם כן. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

מקווה שלא אאריך מידי, יש לי נטייה כזו, ובכל זאת: כתבתי כאן בפורום לפני כמה חודשים, ואתאר בקצרה את המצב. אני בת 35, ומגיל 23 לערך נטלתי כדור סרוקסט ליום (20 מ"ג), עם הפסקות מידי פעם. במקור להפרעת חרדה חברתית אך לאחר אחת ההפסקות חוויתי דיכאון קשה שהצליח להתאזן שוב עם הסרוקסט. לפני כשנה הציע הרופא המטפל להחליף הסרוקסט בויאפקס ובמינון של 225 מ"ג הרגשתי באמת הרבה יותר טוב מבחינת אנרגיה ומצב רוח. אבל אחרי 4 חודשים החלו תופעות לוואי בלתי נסבלות של סיוטי לילה והזעות ובהדרגה ירדתי מהכדור. מכיוון שמצב רוחי היה אז מצויין חשבתי שאוכל להסתדר בלי הכדורים ובתמיכת המטפל הייתי חודש ללא כדורים. ואז באה נפילה גדולה. מאוד. שעד היום, כבר 4 חודשים לא מתאזנת. התחלתי אז ציפרלקס, ואני כבר 3 חודשים על מינון של 20 מ"ג - היו ימים טובים אבל ממש לא יציב. לפני 6 שבועות הוסיפו לי רמרון. בהתחלה הוא קטל את התקפי החרדה אבל גם סימם אותי לגמרי. אחרי חודש העייפות התפוגגה מעט, אבל חזרו התקפי החרדה. בשבועיים האחרונים העלו לי המינון ל60 מ"ג ויש מידי פעם ימים טובים, אבל ההתקפים מגיעים עדיין בתדירות די גבוהה. ולשאלותי (לפחות כאן באמת אנסה לקצר): 1. האם מיציתי את הרמרון וצריך לעבור הלאה, או לחכות עוד עם המינון הגבוה (מוכרחה לציין שתופעות הלוואי של העייפות עדיין קיימות ויש ימים שמפריעות במיוחד ומהלחץ אני נכנסת להתקף חרדה) 2. האם כדאי לנסות לחזור לסרוקסט, שהיה אומנם רק "בסדר", אבל בסדר כזה שאני מוכנה לחתום עליו עכשיו בשתי ידיים! יש סיכוי שהוא יעזור אחרי שניסיתי תותחים כ"כ כבדים (מינונים גבוהים של ציפרלקס ורמרון)? שוב סליחה על ההארכה, ומאחלת גם שנה טובה תודה מראש

11/09/2010 | 15:14 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, קשה להמליץ על תרופות ברשת, מבלי לראות את כל התמונה, את עלולה לקבל גם המלצה שתפגע בך, ולא כדאי. ספציפית, חודשיים זהו זמן מספק. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

06/09/2010 | 10:09 | מאת: בריא אולם

שלום מחפש מידע אודות מצב הרפואה הגנטית של מחלות נפש בכלל ומחלת מאניה דיפרסיה בפרט. וכן מידע אם יש טיפול כשלהוא בארץ או בעולם. מדובר במתמודד עם מאניה דיפרסיה המעוניין להלחם במחלה ולסייע במיגורה. שנה טובה

07/09/2010 | 21:32 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, שנה טובה. יש מידע אולם הוא מאד מקצועי ולא בעיברית. כנס ל medline וחפש שם. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

05/09/2010 | 14:35 | מאת: מישהי

כרגע הפסיכיאטר שלי לא זמין אז אני אשאל אתכם מה דעתכם. אני לוקחת ויפאקס כבר כמה שנים. השנה אפילו העליתי מינון מ150 ל225 מ"ג. החלטתי לפני כמה שבועות שבא לי לנסות להיות בלעדיהם (בניגוד לעצת הפסיכיאטר שלי). בשבועות האחרונות בהדרגה הורדתי את הכמות, ומיום חמישי אני לגמרי בלי הכדורים. לצערי, כחלק מההרגשה הפיזית והנפשית שהרגשתי, גם התמלאתי זעם ואתמול בצהרים לקחתי 8 כדורי קלונקס (0.5 מ"ג). זה ללא ספק לא הועיל להרגשתי הרעה גם ככה. אחרי זה ישנתי איזה 8 שעות ובלילה הקאתי. כרגע אני מרגישה על הפנים. ממש גרוע. יש לכם רעיון מה לעשות בינתיים? אולי כדאי לחזור ל75 מ"ג של ויפאקס? אגב, נטילת 8 הכדורים זה מסוכן? עשיתי דברים כאלו בעבר (ואפילו קצת יותר) ומלבד ערפול שאחריו ישנתי כמה שעות טובות ,זה עבר. עכשיו זה לא קורה....

07/09/2010 | 21:33 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לפסיכיאטר יש בוודאי מחליף. הייתי ללא ספק פונה אליו, ומיידית. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

03/09/2010 | 18:15 | מאת: אורי

שלום, אני בחור בן 22, נוטל 'סימבלטה' כשנה עקב דכאון. לאחרונה הרגשתי יציב והחלטתי, על דעת עצמי, להפסיק ליטול את התרופה. כיוון שיש לי נסיון מר עם הפסקה של נטילת תרופות (לפני כשנה וחצי, לגמרי על דעת עצמי, הפסקתי בבת אחת ליטול 'ציפרלקס' ונכנסתי לדכאון וכשבבת אחת חזרתי לקחת את התרופה הדכאון החמיר) עשיתי זאת הפעם בזהירות - מהמינון הקבוע שלי, 90, ירדתי בהדרגה, במשך שבוע, ליום 60 יום 90, שבוע 60, שבוע יום 60 יום 30 וכך הלאה. ירדתי מהם לגמרי לפני שבוע. אני מרגיש עכשיו בסדר, די כמו מקודם. אין תופעות לוואי, למעט אולי כאבי ראש ובחילות קלות פה ושם. אני יודע שמדובר במעשה לא אחראי. כעת אני פונה אליך כיוון שהרופא שלי חוזר מחו"ל עוד שבוע ועד אז חשוב לי לשמוע חוות דעת כללית לגבי מצבי ותופעות שצפויות לקרות במצב כזה, בהתבסס על מה שתיארתי לעיל. תודה מראש

26/09/2010 | 08:44 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, הסיכון העיקרי הוא חזרה לדיכאון בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

03/09/2010 | 16:59 | מאת: יעקב

שלום! אני בן 58 ואני לוקח פרפנאן כבר 30 שנה. אני סובל ממתח נפשי וחרדה היסטרית.(כרגע אין תופעות אלו) פרפנאן זוהיא תרופה שמתאימה לי אבל גורמת לי לרעידות ברגליים ובפה. והחלטתי להיגמל ממנה ובמקומה במקביל לקבל תרופה חדשה. איזה תרופות הייתם מציעים לי עם אותן תכונות טובות שיש לפרפנאן אבל ללא רעידות ברגליים ובפה?

26/09/2010 | 08:43 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לטעמי יש צורך בבדיקה מקיפה בכדי לתת מענה לשאלתך בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

03/09/2010 | 16:57 | מאת: אבי

שלום, אני לוקח סימבלטה 120 מ"ג ליום לOCD כשנתיים ואני רוצה לספר על תופעת לוואי שלא שמעתי עליה אף פעם , ובעבר הייתי נוהג לקרוא הרבה על הנושא, אז מעניין אותי אם שמעתם עליה או לא ואם אתם יכולים להסביר לי . בתקופה הארוכה שאני לוקח אז יצא לי כבר מספיק פעמים להחסיר יום אחד של נטילת התרופה (בגבולות המותר ) ושמתי לב לתופעה אחת מאוד מיוחדת שאני יכול לדווח עליה בודאות (מה שנקרא לשים את הכסף) כי כאמור היו לי כבר מספיק ימים של אי נטילה והבחנתי בכך בלי שום ספק בגלל עוצמת התופעה, התופעה היא שכשאני הולך לישון במרחק של 24 שעות ויותר לאחר הנטילה האחרונה של הכדורים אז אני חווה חלימה שהמאפיינים שלה רגילים כלומר סיטואציות קטנות מהיום יום שנכנסות לחלום עם שינוי מסויים , אבל מה שאני הבחנתי שכשאני לא לוקח את הכדור, זה בשני מאפיינים חזקים מאוד 1)חלומות שקשורים למציאות אבל עם מקסימום רע , סיוט וכו והמאפיין השני הוא אינטנסיביות כלומר שכל זה קורה באינטנסיביות שכאמור אני יכול לחתום שזה קשור לכדורים . זה נשמע דבר קטן אבל התחושה היא שעברתי חוויה סוערת בכל פעם כזאת.  האם שמעתם על התופעה? תודה

26/09/2010 | 08:42 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, תרופות נגד דיכאון וחדרה אינן גורמות לחלומות, אבל הן כן גורמות לכך שנזכור אותם... גם את הרעים מבניהם. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

03/09/2010 | 15:38 | מאת: אורן

אחיין שלי הוא ילד בן 10. בקצרה: מאז ומתמיד היה ילד מופנם ושקט, העדיף בבית (טלויזיה, מחשב) במקום לשחק עם חברים ומרוב שכך אף חשבנו אותו בתחילה כ"גאון". לפני שנתיים, בגיל 8, החלו להופיע תסמינים ראשונים המעידים על בעיות. הילד התחיל "לדבר עם עצמו", בעיקר בלילות. כמעט כל לילה הוא "שומע קולות" ומדבר עם יצורים דמיוניים. בנוסף, עבר 3 התקפות קשות בהם בשעת לילה מוקדמת(איזור 9-11) הילד התחיל לפתע לצרוח בבעתה עד כדי עיוות הפנים כשהוא נשבע לאבא שלו שיש 2 יצורים שחור ולבן שעומדים לידו ורוצים לפגוע בו. אבא שלו(אחי) לקח אותו לסלון וניסה להרגיעו, שום דבר לא עזר. הילד היה מבועת וצרח מאימים, והתעקש ש2 אנשים בחדר שרוצים לפגוע בו וכעת גם באבא. היו עוד 2 התקפות דומות בהם הוא התעקש שהוא רואה יצורים ובוכה וצורח מרוב פחד. כאמורף גם שומע קולות מהאמבטיה ומכל מיני חדרים בבית ו"מדבר" איתם. הילד מתעקש לישון רק במקומות חשוכים לחלוטין, ומפריע לו כל קרן אור שנכנס לחדר. ההתקפות בהם הוא ראה יצורים דמיוניים החלו בחצי שנה האחרונה, וכשהאחרון והחמור בינהם היה לפני כשבועיים. משפחתי שבורה מהעניין. אם בתחילה חשבו שהילד סתם מדמיין וניסו לטפל בו עם פסיכולוג, כעת עם התקפות הדמויות וחיבור כל הפאזל נראה שיש חשש כבד לסכיזופרניה. אין לתאר את הסבל והחוויה הקשה שעוברת המשפחה כשהילד בהתקפות שכאלה. אני מרחם על אחי שצריך להתמודד עם ילד צורח בלילות שמתעקש על דמויות שהולכות להרוג אותו עד כדי כמעט התעלפות מרוב פחד. הוא פשוט "חי" את הדמיון הזה בצורה מחרידה. כעת הילד באבחון ראשוני אצל פסיאכטרית ידועה. מנסים לשלול כל מיני תופעות ניורולוגיות כאלו ואחרות. על הדרך הילד גם אובחן עם "ניסטגמוס"(תנועות לא רציניות ורעידות בעיניים בזויות מבט מסוימות). אשמח לכל מידע בנושא. - האם יש סיכוי שתסמינים כגון אלו מקורם בדבר אחר ולא בסכיזופרניה. - האם יש סיכוי לטיפול בסכיזורפניה ללא תרופות. - מה עושים בזמן התקפה שכזו? -ומה הסיכויים שילד בן 10 כבר יפתח סכיזופרניה? עד כמה שידוע לי זה בא בעיקר בגיל ההתבגרות ומעלה. לא זוכר ששמעתי על ילדים קטנים. - מה ההסבר שההתקפות, הדיבורים והדמיונות של הדמויות, הם רק בשעות הערב והלילה ולא בשעות היום? בשעות היום הילד מתנהג רגיל. המון תודה וסופ"ש נעים.

26/09/2010 | 08:40 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, שאלות רבות וקשה לענות על כולן. ראשית, אני מאד מבין את הקושי, באמת נשמע מצב קשה ומבעית לכולם. הייתי קודם כל שולל מצב רפואי פיזי כלשהו, וכך לרוב עושים לפני שמאבחנים סכיזופרניה בילד. מהסיפור נראה לי שבהחלט יש לשלול בעיה אורגנית, או קושי נפשי שאינו סכיזופרניה דווקא. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

03/09/2010 | 02:45 | מאת: דניאל

אני בן 18 עוד מעט ויש לי בעיה גדולה כל פעם שאני נכנס לעשות את צרכיי אני נכנס למקלחת ושוטף את עצמי עם סבון ומים אני לא יכול להשתמש בנייר טואלט כי אני חש לא נקי.. אני לא יודע מה לעשות מאז הילדות שלי אני ככה וזה מפריע לי בחיים קשות אם יש טיפול או תרופה לבעיה שלי שתעזור לי להפסיק להיות סטירילי אני ישמח לתשובה ...

26/09/2010 | 08:40 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכן ומדובר בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית, ממליץ לפנות למרכז רב מקצועי, שם תקבל פתרון בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/09/2010 | 17:56 | מאת: משה

האם הטיפול התרופתי ב- ocd פותר את הבעיה או שגם לאחר הטיפול התרופתי הבעיה נשארת בעיה. וכיצד טיפול cbt יכול לסייע אם מישהו לא יכול בכלל להימנע משטיפות ובדיקות גם אם הוא יודע את כל הדרכים המומלצות של ההיחשפות והימנעות (עליהם כותבים) כדי להיפתר מהבעיה. אז מה הדרך לפתור את הבעיה.

26/09/2010 | 08:38 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי ממליץ על טיפול קוגניטיבי בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/09/2010 | 17:45 | מאת: יניב

האם מינון ציפרלקס לטיפול ב ocd נקבע לפי משקל גוף? האם מינון של 10 מ"ג יכול לעזור לטיפול ב- ocd?

26/09/2010 | 08:36 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מינון של 10 מ"ג נחשב נמוך ויתכן ולא יועיל המינון נקבע לפי אבחנה ולא לפי משקל בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/09/2010 | 12:22 | מאת: יהודה

נוטל מזה כחודש את כדור ה 10 מ'ג של הציפרלקס. כמו כן כדורים ללחץ הדם[קדקס+וזודיפ+תיאיזיד] שינה בסדר,תיאבון בסדר ורק שאלה או שתיים שרציתי לשאול; הרגל שכזה..כוס קטנה של בירה או כוסית קטנטנב של חריף לאחר ארוחת הערב ..זה בסדר? *ממש לא שתיינות,אבל מין הרגל שכזה. כעת,בעת האחרונה קיבלתי מבית המרקחת הכללית את החיקוי למקור אני מבין שזו באמת אותה תרופה,לפקפק בה או לרכוש פרטי? תודה

26/09/2010 | 08:32 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אסור אלכוהול... מצטער. לגבי אסטו0 אם המעבר לא עשה בעיות, אז בסדר. אם יש בעיה, אפשר לבקש את המקור. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/09/2010 | 08:35 | מאת: איוב

האם אפשר לשתתות אלכוהול אם לוקחים תרופות אנטי פסיכוטי,ואם לא למה,מה הסכנה

07/09/2010 | 21:31 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אסור מחשש להדרדרות נפשית או פגיעה כבדית. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

01/09/2010 | 22:50 | מאת: מירב

האם יש אנשים הסובלים מעוררות מינית קשה כתוצאה משמיעת דברים קשים או מזעזעים- לדוגמא- פרטים על רצח, מוות, השמדה, עינויים וכדומה, והאם תופעה כזו מוכרת גם אצל ילדים קטנים? האם מדובר בסטיה? בנטיה לפסיכוזה? אני לא מתכוונת לעוררות מינית הנובעת מהנאה מתכנים אלה אלא להיפך. אגב, אני סובלת מבעיה זו כל חיי. האם יתכן שמדובר בבעיה הורמונלית או נוירולוגית שבמקרה מחריפה בהקשר לתכנים שתארתי? תודה

26/09/2010 | 08:31 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, זו לא בעיה שכיחה או מוכרת, יש לערוך אבחון מקיף כדי להבין במה מדובר. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

01/09/2010 | 21:57 | מאת: אורן

שלום רב, האם הפחדים של הOCD הם פחדים לא מציאותיים? כלומר אין סיכוי שהם יתממשו? בספר די לאובססיה רשום שהפחדים של הOCD הם פחדים לא מציאותיים

26/09/2010 | 08:29 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הספר צודק בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

01/09/2010 | 20:41 | מאת: טלי

האם אפשר למות מנטילת עודף של כדורי הרגעה קונקס? עד כמה התרופה הזו מסוכנת?

26/09/2010 | 08:47 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בהחלט, יש להשתמש בהם בזהירות בברכה ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

31/08/2010 | 22:51 | מאת: דינה

שלום, אני בת28 נמצאת בחצי השנה האחרונה בטיפול,והמטפלת כבר מכינה אותי לפרידה כי היא נאלצת לעבור למרכז.. זה מאד משפיע עליי לרעה. בזמן האחרון(בשבועיים האחרונים) יש לי תופעה שקשורה לאוכל,כאילו אני מתבאסת שאני רעבה ואני צריכה לאכול,כי אם לא ,אז לא הייתי אוכלת.. זה משהו שבחיים לא היה לי.. זה מדאיג אותי,מה הסיבה..?? שאלה נוספת, איך אפשר להצליח בטיפול כמה שיותר ?בלי לפספס דברים מטושטשים ולהעלות אותם לדיון..??

26/09/2010 | 08:35 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, שלום רב מהשאלה נראה שאת קושרת את השינויים למה שקורה בטיפול וזה יכול להיות צריך לברר שלא מתחילה תקופה דכאונית- שוחחי עימה על כך בבקשה בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

31/08/2010 | 22:47 | מאת: רועי

שלום רב . ברצוני לדעת מהו המינון הרצוי לאנטומין לבחור בן 20 הסובל ממחלת הטוברוס סקלרוסיס, סובל מהפרעות שינה קשות ומהתקפי זעם כאשר המינון שהפסיכיאטר נתן הוא 100 מ"ג אך לאור הממצאים בשטח זה לא מספיק והוא מסרב לישון והכדור לא משפיע. האם תוספת של עוד 40 מ"ג מסוכנת/ מיותרת על מנת להרגיעו ? יש לציין כי הבחור שוקל 95 קילו. בתודה מראש .

26/09/2010 | 08:34 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לצערי לא ניתן לקבוע מינונים ללא בדיקה ובוודאי במקרה מורכב. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

שלום רב ד"ר טל, האם בטיפול בOCD אתה מרבה לשלב תרופות אנטי פסיכוטיות כגון ריספרדל לחיזוק ההשפעה?

26/09/2010 | 08:46 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, רק במקרים בהם CBT וטיפול תרופתי אחר לא עזר בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

שלום, התחלי לקחת ויפאקס 75 XR לפני כחודש (לפני כן לקחתי לוסטרל אולם השמנתי רבות וכמו כן היה לי פגיעה בחשק המיני וזמן ארך לשפיכה), ויש לי ירידה בחשק המיני ולוקח לי הרבה מן לגמור. אני סובל כשנה מדיכאון וחרדה והכדורים והתהליך שעברתי מאוד יצב אותי, אולם נשארה הבעיה הזו שמאוד מפריעה לי. אשמח לשמוע מה יש לעשות? תודה

07/09/2010 | 21:29 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יש אפשרות לנסות לעשות שינוי במינונים, שעות או לשנות או להחליף תרופה. התייעץ עם הפסיכיאטר ממנו קבלת את התרופות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

31/08/2010 | 13:41 | מאת: כנראה

אני בגיל 45 והלכתי לפסיכיאטר פרטי מספר פעמים אני סובל כבר שנים מהפרעת אימה ואגורפוביה בצורה קשה טופלתי בעבר והפסקתי טיפול הפסיכיאטר הפרטי רשם כך:ציפרלקס קלונקס פרפנאן אלטרולט וולבוטרין כולם יחד!!! האם זה הגיוני? האם אין טיפול אחר? אגרסיבי פחות כמובן שהפסקתי ללכת אליו אך חייב לשאול בכל זאת אולי תציעו משהו אחר יום טוב כולם יחד

07/09/2010 | 21:30 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, על פניו מדובר בכמות רבה של תרופות. בכלל במקרים של חרדה לא תמיד חייבים תרופות. מצד שני אם מצבך הקליני היה מאד רע וטיפולים רגילים לא עזרו אז אולי, אך עדיין זה יחשב הרבה. הייתי מגיע לחוות דעת שנייה אצל פסיכיאטר שלא רק מאמין בתרופות ושיש לו צוות רב מקצועי מסביבו. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

27/08/2010 | 11:32 | מאת: רונית

ביתי בת 16 עברה ארוע אפקט מניפורמי ומטופלת בזיפרקסה 5 מ"ג, אובחנה עם בעית קשב משולבת והומלץ לתת לה קונצרטה 18 מג האם ניתן לשלב טיפול בין שניהם על מנת לעזור לה להתרכז בבית הספר בברכה רונית

07/09/2010 | 21:26 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, יכולה להיות בעיה. צריך לבדוק לעומק. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

לקריאה נוספת והעמקה
26/08/2010 | 17:48 | מאת: ג'יקוב

שלום רב במשך 4 שנים האחרונות אני נוטל פאקסט כדור ליום , מלא פעמיים אני מרגיש כאב ראש חד בצד האחורי ימני של הראש , ולפעמים גם בכל הראש, הלכתי לנוירולוג ולאחר צילום במכונה ובדיקה עם אלקטרודות נאמר לי שהכל תקין, האם זה יכול להגרם עקב שימוש בתרופה או עודף סרוטונין??

07/09/2010 | 21:27 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכן שנגרם מהתרופה אך גם יתכן כי מדובר בסימנים של חרדה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

26/08/2010 | 12:14 | מאת: שרון

שלום רב, אני בת 30 נשואה מזה שנה והבעיה שלי היא שיש לי פחד מקיום יחסי מין כלומר מהחדירה. הייתי בטיפולים שונים אצל מיטב הסקסולוגים המובילים בארץ חלק מהטיפולים היו מלווים בפגישות עם פיזיוטרפיסטים המתמחים בתחום- כמובן בשיתוף עם הבן זוג שהוא אגב תומך מאוד. כמו כן,הייתי מטופלת אצל פסיכולוג שמאוד סייע לי להתקדם בתחומים אחרים בחיי אך עם הנושא הזה לא. אף אחד מהטיפולים לא הביא אותי לפריצת דרך ואני מאוד מאוד מתוסכלת מכך. (יש לציין כי נראה שאני יודעת מה גרם לבעיה שלי-בכלליות זה בגלל שהמשפחה שלי היא שמרנית מאוד.) מזה זמן רב שאני חושבת לפנות לפסיכיאטר שיתן לי כדורים לחרדה בשאיפה שזה יוכל לעזור לי. אשמח לקבל את דעתך בנושא האם זה יכול לסייע? בתודה מראש,שרון

07/09/2010 | 21:28 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה להתרשם ברשת. יש לבדוק זאת ואולי אכן ניתן לעזור עם תרופות, אם כי על פניו נראה שהמקור פסיכולוגי דווקא. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

24/08/2010 | 08:06 | מאת: יונית

שלום 1. האם בפציינט מהוגר (גיל 76) מינון של שלושה כדורים ביום (30 מ"ג) הוא מינון המסוכן לבריאות? 2. האם בנוסף - יש תיעוד רפואי לכך שזה מעלה בסבירות גבוהה סיכון לארוע לב? תודה יונית

24/08/2010 | 22:11 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, המינון נקבע לפי האבחנה. ל- OCD למשל המינון אינו גבוה אם תפקודי הכבד והכליה תקינים. לא ידוע לי על מאמר הקושר ציפרלקס לבעיות לבביות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

אני נפגעתי בתאונת דרכים לפני כ-30 שנה. מאז המצב של הזכרון שלי וכו.. השתבש. הייתי רושם לעשות כל דבר בפתקים. לא ביצעתי אז בדיקות MRI וכן בדיקות נוירופסיכולוגיות קוגנטיביות. לפני כ-15 שנים קיבלתי התקף פסיכוטי וחליתי בסכיזופרניה. עד היום אני נחשב גם כפגוע ראש בגלל התאונה וגם כחולה סכיזופרני. פסיכיאטר קבע לי אבחנה של POST CONCUSSION STATE וכן PTSD פסיכיאטר אחר קבע לי כי יש לי פגיעה קוגנטיבית פרה פרונטלית ולכן אין אני יכול לעבוד. עברתי אבחון נוירופסיכולוגי קוגנטיבי במכון שמתמחה באבחונים כאלה. קיבלתי דו"ח אבחון נוירפסיכולוגי כי לפי המצב שלי לאחר התאונה יש עדות כי איבוד ההכרה מהתאונה גרם לי לירידה קוגנטיבית וזה אומר שהאונה הקדמית נפגעה. יחד עם זאת סבור המכון כי פגיעה באונה הקדמית יכולה לנבוע גם ממחלת סכיזופרניה. לכן המכון לא יודע בוודאות כיצד לחלק את הפגיעה הקוגנטיבית בין איבוד ההכרה לסכיזופרניה, אבל נקבע כי בכל זאת אין להתעלם מהמצב שלי (תעסוקה ,הצלחה בלימודים, השתלבות חברתית, הקמת משפחה וכו...) לאחר הפגיעה בתאונה מצב אשר ממנו עולה כי לא יכותי לעבוד באופן ממושך ולא הפקתי רווחים נאים בתור אקדמאי (יש לי דוחות הכנסה של כל השנים עד ההתקף הפסיכוטי וגם לאחר ההתקף). אמרו לי שאם אעשה MRI עכשיו אז לא בטוח כי יראו פגיעה מוחית מלפני 30 שנה-אכן עשיתי MRI לפני כשנה ולא רואים פגיעה מוחית. אני שואל האם נוירולוג בעקבות דו"ח קוגנטיבי יכול לקשור את הירידה הקוגנטיבית (בין אם היא חלקית או מלאה) לתאונה בלבד. (אם אני לא טועה (זכרון חלש מבולבל) נאמר לי שיש מקום לקבוע ירידה קוגנטיבית בגלל איבוד ההכרה בלבד. וזה עניין של עובדה ונקודה משפטית אשר לא יהיו חולקים עליה וקרוב לודאי שבית משפט יאשר אותה.) בעיניין זה אם התשובה היא חיובית- אזי אצטרך חוות דעת משפטית של נוירולוג או פסיכיאטר (מה עדיף?) לעיניין זה. תודה רבה.

21/08/2010 | 21:21 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לטעמי חוות הדעת צריכה להנתן על ידי פסיכיאטר או גם פסיכיאטר וגם נוירולוג. אכן בעיות קוגניטיביות אחרי פגיעת ראש הן בעייתיות מאד. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

20/08/2010 | 15:07 | מאת: יעקב

שלום! כתוצאה מהסבל של הרעידות בפה וברגליים הוחלט לתת לי סרוקואל במקום הפרפנאן שלקחתי שנים, ב17/8 נגמלתי מהפרפנאן. והתוצאות הן: רעד קל בפה וברגליים,אני לא מבין מדוע כי הרופאה אמרה שהרעידות יופסקו. האם אין מה לעשות אולי כל התרופות הפסיכיאטרית גורמות לרעד? בהמשך לתוצאות יש לי כל הזמן תנועה עם הלשון לשם בליעת הרוק והמקום כבר כואב. האם הם אלה תופעות של גמילה מהפרפנאן שלקחתי כל כך הרבה שנים או שזה תופעות לוואי של הסרוקואל?

21/08/2010 | 21:19 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יכול להיות גם וגם אם כי לסרוקוול יש פחות תופעות לוואי מסוג זה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

20/08/2010 | 14:35 | מאת: יעל

שלום,למי מן הרופאים אדם מבוגר קרוב אליי (בן 76) איש מבריק ופעיל בד"כ, סובל כל חייו מהפרעה דו קוטבית. טופל אצל פסיכיאטרים שונים באופן קבוע, מאז אישפוז בשל היפומניה מטופל אצל אותו רופא. הטיפול הצליח לאזן אותו לאחרונה למשך שנה ארוכה ונפלאה. לפני כחודש שקע לדיכאון קליני ההולך ומעמיק ומתקרב אולי למצב אישפוזי. הוא כעת במצב קשה, ישן ממש כל היום שינה מיוסרת, מתלונן על לחץ בצד ימין בראש מזה כשבועיים, דיכאון עמוק. לפני יום החליט הרופא שלו להעלות את מינון הציפרלקס מ 20מ"ג ביום ל 30 מ"ג ביום (וגם העלה את מינון הליתיום אבל טרם נתן חומר אחר המעמיק את השפעת הציפרלקס), הרופא הסביר שהוא מאד מהסס מהעלאת הציפרלקס וייתכן שזה יוגבל למספר ימים, שכן בחולים מבוגרים מינון כזה מתועד בספרות הרפואית כמעלה באופן מובהק סיכון לאירוע לב!!!!. בנוסף הוא בולע 1.2 גר ביום ליקרביום(4 כדורי 300 מ"ג),וגם 1מ"ג ריספרדל. לאורך השנה בה חש בטוב לקח רק 900 מ"ג ליקרביום (3 כדורים), ו20מ"ג ציפרלקס ו1מ"ג ריספרדל. כלומר כעת הטיפןל בדיכאון המעמיק הוא על ידי כדור אחד נוסף של ליתיום וכדור אחד נוסף של ציפרלקס. יש לנו אמון מלא ברופא שלו, אבל פשוט נואשים ורוצים לשמוע דעה נוספת. שאלותיי: 1. האם במבוגרים מינון של 30 מ"ג ממש מהווה סכנה משמעותית מבחינת אירועי לב? האם יש סיכונים אחרים בהתחשב בגילו. 2. האם לקיחת מינון זה שלעיל לאורך ימים ספורים יכולה כלל להשפיע לטובה על אדם בדיכאון כבד? 3. האם התיאור של המינונים שלעיל מהווה טיפול שמרני או לא שמרני באדם שעובר גיהינום בימים אלו? 4. איזה טיפול היית אתה שוקל במקרה שלעיל (טרם אישפוז)? תודה מראש יעל

25/08/2010 | 23:09 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, 1. הסיכון המשמעותי ביותר לציפרלקס בגיל כזה במינון של 30 מ"ג ציפרלקס הינו היפונתרמיה, כלומר בעיה באלקטרוליטים בדם. בן אדם בן 76 שיש לו הפרעה ביפולרית וכעת סובל מדיכאון, הוא אתגר לכל פסיכיאטר. וקשה לקבוע מה יתאים לו יותר או פחות, מי שיודע הכי טוב יהיה הרופא המטפל. אם במידה והמינונים גבוהים השפיעו עליו לזמן קצר, המהלך נראה הגיוני. אין לי לצערי כל יכולת להמליץ על טיפול תרופתי ברשת על אדם שמעולם לא פגשתי. על פניו הטיפול לא נראה לי שמרני. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

19/08/2010 | 09:52 | מאת: s

לפני שנתיים עברתי התקף פסיכוטי כתוצאה מלחץ בעבודה. תפקיד בכיר בארגון גדול ושעות עבודה מאומצות וארוכות. אושפזתי באשפוז כפוי כשלושה שבועות במחלקה סגורה + שלושה שבועות במחלקה פתוחה. לאחר 5 חודשים של מאבקים הצלחתי להשיג אישור מרופא תעסוקתי ולחזור לעבודתי. התפקיד הבכיר נלקח ממני ונאלצתי להתחיל מהתחלה. עד שבחודש אפריל השנה החלטתי לפרוש ממקום עבודתי. במהלך כל התקופה הקשה עטפה אותי משפחתי בחום ואהבה. הוריי ובעלי תכו בי. כמו כן בעת המשבר הייתי אמא טרייה יחסית לילדה בת שמונה חודשים. נעזרתי בשיחות אצל פסיכולוגית ובתרופות פסיכיאטריות עד שלבסוף הטיפול צומצם לכדור אחד של פרפנן 8 מג' ביום וגם הוא ירד בהדרגה. היום אני ללא תרופות מעל חצי שנה. בשבוע שעבר נאלצתי לעבור הפלה בחודש השלישי(מומים בעובר) ואני שוב מרגישה כשבר כלי. קבעתי פגישה אצל הפסיכולוגית שלי אך אני חוששת שזה לא מספיק. אינני רוצה להגיע לפסיכיאטרית שטיפלה בי דרך בית החולים מפני שאני מרגישה כי אינה מבינה ללבי. האם עליי לקבוע תור לפסיכיאטר באופן פרטי למרות שאני לא חושבת שאני זקוקה לטיפול רפואי?

21/08/2010 | 21:17 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי בהחלט פונה לפסיכיאטר, יש פסיכיאטרים שעובדים בקליניקות משותפות עם פסיכולוגים ואינם ממהרים לתת תרופות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

15/08/2010 | 15:06 | מאת: צח

בן 47 משתמש מדי פעם באלפראליד 0.5 כנוגד חרדה ולשינה. בד"כ ההשפעה טובה ומאפשרת המשך חיים נורמליים וביצוע פעולות . אני עומד לטוס לחו"ל אבל לא בטוח כי אעמוד בטיסה ארוכה . שאלתי : האם יש נוגד חרדה חזק יותר ו/או בעל השפעה לצורך זה שכדאי לי לנסות? אולי מינון כפול של אלפראליד ? קראתי בפורום על קלונקס האם הוא יעיל ? תודה

17/08/2010 | 09:22 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קלונקס אכן ארוך יותר אך נדרשת בדיקת רופא. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

14/08/2010 | 22:34 | מאת: שירי

שלום, רציתי לשאול לדעתך מה אתה חושב לגבי פגישה אצלך בליווי הפסיכולוג הקבוע של המטופל הן כשמדובר בפגישה ראשונה והן כשמדובר בפגישה חוזרת ? האם זה בדרך כלל מסייע או דווקא מגביל את יכולת הביטוי של המטופל? ואיך זה משפיע עליך כפסיכיאטר ? אודה על תשובה מהירה. שבוע טוב

17/08/2010 | 09:21 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אני מאמין שפגישות משותפות כאלה, בעיקר סביב נושאים ספציפיים, מסייעות מאד, מקדמות את כל המטפלים לכיוון אחד יחד עם המטופל לרוב אני לא רואה בעיות ביטוי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il