פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום רב, יש לי 3 שאלות;בנוגע לתופעות לוואי של דפלפט כרונו ולמיקטל (אינני נוטל שתי תרופות אילו במקביל): 1.תוך כמה זמן מתחילת נטילת דפלפט כרונו במינון 500מ"ג;אמורה לחלוף תופעת הלוואי,המתבטאת בתכיפות מוגברת להיכנס לשירותים? 2.מה הסיכוי לפגיעה בשמיעה באחוזים,לאחר נטילת דפלפט כרונו 500מ"ג - במשך חודש? 3.אם ישנם כאבי בטן חזקים ועזים,ומחשבות אובדניות,בעת נטילת למיקטל,במשך שבוע ובמינון 25מ"ג,האם אילו הן סיבות מספיקות,כדי להפסיק נטילת כדור זה באופן מיידי? בתודה רבה מאוד מראש. איתן.

14/06/2010 | 08:51 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, 1. מקסימום חודש 2. שאלה ספציפית מדי. לא בטוח שיש תשובה ברורה 3. לא בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

13/06/2010 | 14:10 | מאת: דוד

דוקטור שלום רב, מיזהשנה וחצי אני סובל מלחץ בשרירים באזור הצאוור חזה וגב העליון כתוצאה מתקופה לחוצה ועצבנית בחיי אני היום מטופל ב,, 1 צפרמיל ,1 ויפאקס(מיזה חודש) אך עדיין המצב לא מאפשר לי לעבוד בסביבת אנשים כאשר אני נילחץ או מיתעצבן השרירים ניפסים ומקשים על נשימתי. 1.רציתי לדעת מיכיוון שבעבר הייתי מרים מישקולות האים לחזור להיתאמן יכול להועיל למצב 2.האים ישנם אלו שהם דברים הניתנים לעשות על מנת להקל\ליפתור את בעייתי? 3.האים התרופות שאני מקבל הן התרופות האופטימליות למצבי? 4.האים ניתן להבריא ממצב זה? 5.מה בידיוק היסתבך אצלי בראש שהביא אותי להרגיש כך?האים זה עצב שניפגע? 6.והאים מניסיונך הביטוח הלאומי עוזר במיקרים שכאלה? תודה רבה דוד

14/06/2010 | 08:29 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הפרטים מעטים מדי בכדי לענות על שאלותיך ונראה שיש דברים נוספים פרט לשרירים תפוסים? כלומר השרירים הם סימפטום ולא הבעיה עצמה? הייתי מתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

לקריאה נוספת והעמקה
13/06/2010 | 13:37 | מאת: טלי ג.

לאחרונה הפסיכיאטר שלי המליץ לי על סימבלטה-30 מ"ג ליום.הרגשתי שהכדור "מתחיל" לעזור לי, אבל לא ממש. הרופא המליץ להעלות את המינון ל- 60 מ"ג. השאלה שלי היא האם ככל שמגדילים מינון של תרופה-ככה גדלות תופעות הלואי שלה (ביחס ישיר) לשתובתכם אודה. טלי

14/06/2010 | 08:31 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, תלוי מה תופעות הלוואי. לפעמים כן ולפעמים לא. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

13/06/2010 | 12:41 | מאת: י.

שלום רב, אני סובל ממצב רוח לא יציב;בלי אף אפיזודה מאנית,אלא להפך - דיכאונית.אני מטופל בויפאקס 300מ"ג כנגד הדיכאון - אך עדיין המצב רוח שלי אינו יציב,ולכן הפסיכיאטרית שלי;החליטה לערב מייצב,בנוסף לטיפול,אשר אני כבר מקבל. 1- מהו המינון ההתחלתי של ליתיום? 2- האם ליתיום יעיל בטיפול בהפרעה דו-קוטבית,ללא כל אפיזודיה של מאניה? 3- מהן תופעות הלוואי של ליתיום השכיחות והנדירות? 4- האם תופעות הלוואי של ליתיום - שייכות רק לתחום הגוף, כלומר,שעלולה להיות פגיעה בתיפקודי הכליות,הכבד ו/או הלב,ולא כמו בתרופות:למיקטל,דפלפט וטופמקס -אשר שימוש בהן עלול לגרום לפגיעה ביכולות הקוגנטיביות של הבן-אדם ו/או לטישטוש בראייה ופגיעה בשמיעה? בתודה רבה מאוד מראש. י.

14/06/2010 | 08:32 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, ראשית אין הפרעה דו קוטבית ללא אפיזודה או תסמינים מאניים. שנית, המינון מותאם לפי רמה בדם. שאר השאלות יש להפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

היתה לי ילדות קשה ,וכנראה כפיצוי היתי מאונן בתדירות גבוה ואני היום רווק בן 40ועדיין מאונן הרבה ומכניס באוננות פינטוז על אישה יפה מאד האם זה הפרעה באישיות ? או מחלה נפשית? כי אני אובחנתי כבורד ליין וקשב וריכוז כשאני עם בחורה בדייטים ...התופעה יורדת מאד אשמח לשמוע אבחנות ,ומה דרכי הטיפול אני עם ליתיום וריטאלין

14/06/2010 | 08:35 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, ממליץ על טיפול בשיחות אצל אדם שיש לו נסיון עם הפרעות אישיות קשות. קשה להגיב על הפנטזיה ספציפית, זה נראה חלק מתמונה כוללת יותר. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

12/06/2010 | 22:36 | מאת: ורד

שלום רב. אבי, בן 60, מאובחן כלוקה בסכיזופרניה ומטופל בתרופות מזה שנים רבות. למרות זאת הוא מרבה להתלונן על תחושת מעקב. שאלתי היא כיצד ניתן לסייע לו, האם יש טעם להסביר לו כי תחושתו איננה נכונה? אציין גם כי הוא מציין תחושה זו בפני רופאו אך הוא לא מתייחס לכך ומורה לו על המשך לקיחת התרופות שנקבעו לו.

14/06/2010 | 08:36 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אין טעם להתווכח איתו. כדאי להתייחס לתחושת הפחד שחש. הייתי שואל את הפסיכיאטר המטפל האם לא כדאי לעדכן את התרופות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

12/06/2010 | 18:45 | מאת: מיר

אובחנתי כבעלת הפרעת אישיות חמורה, וכן במניה דיפרסיה קשה [שהמניה עם פסיכוזה וכד']. אני מקבלת: סרקוול, קלונקס, וובן, סימבלטה, מודל, מירו וכדורי שינה. מכל מה שאני קוראת על תרופות - בכולן רשום שלפי מחקרים ישנה עלייה גדולה במשקל. יש גם תרופות שבהן מצוין שיש חוסר תיאבון, אך גם עלייה במשקל. גם אני קצת עליתי והתחלתי עכשיו קצת דיאטה - השאלה שלי - אם יש סיכוי לחזור למשקל שלי, או שהתרופות יעכבו ירידה במשקל ומה שלא אעשה אשמין? כלומר, האם עם כל התרופות הללו אפשר לרדת במשקל ואף לשמור עליו, אפילו שכתוב שכולן גורמות לעלייה במשקל? לתשובתכם אודה...

14/06/2010 | 08:39 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אכן חלק מהתרופות גורמות לעליה במשקל אך לא לכל אחד. מעבר לכך, עם שמירה על תזונה ופעילות גופנית אפשר להגיע למשקל המומלץ לפי הגובה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

12/06/2010 | 15:02 | מאת: ענת

לרופאים שלום רב! רציתי לקבל המלצה ולמשוע חוות דעת נוספת.. אני בחורה סביבות גיל ה20.. מחלתי מוגדרת בחולה סכיזופרניה פרנואידית, כאשר הכל התחיל מהתקף פסיכוטי שנגרם כתוצאה משימום בסם הזייתי. מאז האישפוז הראשון עברו 3 שנים, ובשנים אלו אני מנסה להשתקם! כשפרץ "ההתקף" טופלתי בקלופיקסול 400 שעשה לי תופעות לוואי קשות ביותר, אך לפחות "הוציא אותי" מהמצב הפסיכוטי. בהמשך הדרך נפלתי שוב קורבן לסמים וכדורים שונים שהוביל להתדרדרות המצב. (אציין שעכשיו אני נקייה ולא נוגעת בכלום..) מאז ניסו עליי את תרופות שונות, כגון: פרפנן, זיפרקסה, סרוקוויל, קלופיקסול, ורספרדל. כיום אני מטופלת ברסרפרדל 50 קונסטה , אך המצב עדיין לא יציב. ישנן מחשבות שווא לגביי המציאות, "הזיות", קולות, מחשבות טורדניות, מרגישה לא מחוברת למציאות וחייה "בעולם אחר".. ואני דיי מיואשת.. לא יודעת מה לעשות.. שאלתי היא, האם טיפול בלפונקס יעזור במצבי? מהן השלחותיו? באיזה רמה הוא מעלה משקל/מגביר תיאבון לעומת תרופות אחרות? ומהן הצלחותיו לאור ניסיונכם המקצועי? ודבר נוסף, מה אתם הייתם מציעים מלבד החלק התרופתי לשיקומי? אשמח לתשובכתכם בהקדם, תודה!

14/06/2010 | 08:40 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לפונקס נחשבת תרופה טובה ויש לה אכן כמה הצלחות. אישית ראיתי אנשים שכלום לא כזר להם ולפונקס עשה פלאים. אבל יש בעיות. היא מעלה במשקל וקשה לשמור עליו. מעבר לכך צריך מעקב תכוף אחר בדיקות דם. מעבר לכל הייתי גם שוקל טיפול פסיכולוגי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

11/06/2010 | 23:11 | מאת: טרי

החזה שלי היה עד לפני כ-4 שנים היה אמנם גדול אך בגבולות הנורמה. ( אני בגיל 50) במשך ה-4 שנים בהם החזה גדל התעוררו בעיות רבות כמו כובד, כאבי גב חזקים, גירוד, פטריה מתחת לשדיים והכי הכי זה הזיעה שעוטפת אותי במקום העבודה ובמהלך שנת הלילה המלוות בריח חריף ולא נעים ולא חשוב כמה מרחתי את עצמי בקרם גוף אחרי שהתרחצתי לפני השינה. הזיעה שעוטפת אותי כעבור 3,4 שעות שינה ולקראת הבוקר בעלת ריח לא נעים ולאחרונה הרגשתי בריחוק מצד בעלי בגלל זה. פניתי לקופת החולים ולאחר בדיקה כירורגית, אורטופדית ורופאת המשפחה אושר ניתוח להקטנת חזה. להשלמת האישורים נדרש גם אישור מבדיקה פסיכיאטרית. למה צריך חוות דעת פסיכיאטרית ומה בדיוק קורה בבדיקה כזו ?!? נא התייחסותכם בברכה טרי

14/06/2010 | 08:41 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מדובר בבדיקה פסיכיאטרית פשוטה הבודקת כושר שיפוט והלך חשיבה בעיקר. זה נעשה באמצעות שיחה (בקופח או באופן פרטי). הסיבה לבדיקה היא למנוע מאנשים שהקשיים שלהם נפשיים בעיקר מלערוך את הניתוח שכן אז הם עלולים לסבול יותר. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

14/06/2010 | 08:43 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, כנראה הכוונה לדיסתמיה. מצב דכאוני חלקי שנמשך זמן רב. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

10/06/2010 | 21:36 | מאת: מובסת

שלום אני בת 33 וסובלת מדכאון מג'ורי עמיד לתרופות 20 שנה. לפני כחודש סיימתי סדרת טיפולים בנזעי חשמל שלא היתה אפקטיבית. שנים ארוכות אני סובלת מסימפטומיים פיסיים רבים שנובעים הן מהמחלה והן מהטיפול התרופתי הממושך הכוללים דופק מהיר, סחרחורות, הפרעות בראייה ובעיקר חולשה מאד חזקה - אני לא זוכרת כבר מתי חשתי טוב. לעיתים אני מאבדת את ההכרה. בדיקות רפואיות שמטרתן היה לשלול משהו פיסי היו תקינות. לאחר התמודדות ארוכה, יש לי לאחרונה מחשבות אובדניות שאני לא מוציאה אותן לפועל רק בגלל שאני לא מוכנה בשום פנים ואופן לעשות את העוול הזה למשפחתי אליה אני קשורה מאד ובמיוחד לילד שלי שהוא בן שנה ותשעה חודשים. אבל הכאב הוא אינסופי ואני מפחדת שלא אעמוד בזה. אני לא מוכנה להתאשפז כי אני שפויה לגמרי וזה רק יזיק לי להיות הרחק ממשפחתי. לאחרונה הפסיכולוג שלי ממליץ לי להפסיק את הטיפול התרופתי (כרגע 300 מ"ג אפקסור, 200 מ"ג טרזודיל, כמו כן אני נוטלת 2 כדורי לוריוון וכדור וחצי סטילנוקס לשינה ביום) כי הוא טוען שהם לא מועילים ממילא והם גורמים לי לנזקים גופניים רבים (אותם פירטתי לעיל). הפסיכיאטר שלי כרגע בחו"ל אז אני לא יכולה להתייעץ איתו אבל אני מניחה שהוא יתנגד בתוקף. אני מבקשת לשמוע את דעתכם (למרות שבתור רופאים אני משערת שגם אתם תיהיו נגד) תודה רבה

14/06/2010 | 08:28 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לצערי, במקרה כל כך מורכב, יהיה זה לא נכון להביע. דעה מבלי להכיר את כל הפרטים לעומק. האם לפסיכיאטר יש מחליף שתוכלי להתייעץ עימו? בכל אופן גם הוא בוודאי לא מכיר את כל הפרטים. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

10/06/2010 | 17:12 | מאת: אנונימי25

שלום, אני בן 33 ,בריא ולאחרונה אובחנתי אצל פסיכיאטר כבעל הפרעות חרדה (חרדה כללית) לאחר שלקחתי ציפרלקס במשך כמה ימים הרגשתי מאוד לא טוב, והפסקתי את הטיפול בהוראת הפסיכיאטר. כפיתרון לבעיות החרדה ניתן לי קלונס 0.5 מ"ג ,חצי כדור 3 פעמים ביום. הכדור מאוד עזר לי, והקטין לי מאוד את תחושות הבלבול וחוסר הריכוז (שהוגדרו ע"י הפסיכיאטר כסימפטומים לחרדה). גם התחלתי טיפול פסיכולוגי, שלא נראה שתורם לשיפור הרגשתי הכללית (אבל אני עדין ממשיך). רציתי לשאול מספר שאלות: 1) הבנתי שקלונקס היא תרופה ממכרת. למשך כמה זמן סביר להשתמש בתרופה לפני שאהיה תלוי בה מאוד (אהיה מכור)? 2) אני כבר לוקח את הקלונס במשך חודש וחצי, האם זה נחשב זמן ארוך? האם אני עוד יכול להמשיך לקחת את התרופה ללא חשש להתמכרות? 3) בכל מקרה אני מרגיש טוב יותר ורציתי לבדוק האם אני יכול להפסיק עם התרופה. האם ניתן לבדוק זאת (פשוט לדלג על מנה), או שעלי לבצע "גמילה" הדרגתית? ואיך? 4) האם יכול להיות שהתחושות שיש לי שאובחנו כחרדה נובעות מקנדידה? (תחושות דומות להיפוגלוקמיה אך ללא נפילת סוכר אמיתית) תודה רבה.

14/06/2010 | 08:44 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קלונקס בשימוש לא מבוקר אכן עלול למכר אך לציין שלא כולם מדווחים כי הם מגיעים למצב כזה. הייתי בהחלט מדבר עם הפסיכיאטר ושואל לכמה זמן התכוון שתטול את התרופה. כמו כן כדאי לשקול טיפול קוגניטיבי הנתנהגותי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

10/06/2010 | 12:59 | מאת: gal

05054שלום, אני מאובחנת כחולה בהפרעה סכיזואפקטיבית כיום מטופלת ב 500 גר דפלפט ו 5ג. זיפרקסה. אני מרגישה שאני משמינה מאוד מהזיפרקסה כמו כן מאוד עייפה מהכדור ובקושי מתפקדת. לכן אני לוקחת אותו לסירוגין, חצי כדור ובצורה לא כל כך מסודרת. דפלפט שותה מסודר מאוד. הרופאה הציעה להחליף את הזיפרקסה בכדור אחר אבל אני מאוד מפחדת מהחלפת כדור שמה יגרום להחמרת מצב כי כים הוא טוב יחסית.. האם חששותי מוצדקות? איזה כדור מומלץ במקום הזיפרקסה? טופלתי פעם ברספרידל אבל באשפוז הוא כנראה לא הספיק והוחלף לזיפרקסה מאז. תודה

14/06/2010 | 08:46 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, קשה להמליץ על כדור בלי לבדוק לעומק. זיפרקסה אכן עלול להשמין. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

לקריאה נוספת והעמקה
10/06/2010 | 08:47 | מאת: מור

בין לוסטרל לפרוזק לגבי טיפול באו סי די?

14/06/2010 | 08:48 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, עם לוסטרל אפשר להגיע למינון קצת יותר גבוה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

09/06/2010 | 22:51 | מאת: יוסי

אני חולה בברוכניטיס כרוני עם חסימה בינונית מעל שנתיים,כולל אסטמה,ואלרגיה לא ידועה. היתכן שמחלות האלו גרמו לי ללחץ נפשי,לדיכאון חרדות. תודה

14/06/2010 | 08:02 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יש אכן השפעה הדדית בין בעיות נפשיות וגופניות נבוודאי בכל מה שקשור למתח ועצבות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

09/06/2010 | 19:05 | מאת: יואב

הרקע: אשפוז לפני 8 שנים למשך חודש. מאז לוקח תרופות ועובד רצוף במקצוע. לאחרונה פוטרתי מעבודתי. אני כבר בגיל שמתחיל להיות קשה למצוא עבודה במקצוע אפילו למישהו בריא. אני שוקל לפנות לביטוח לאומי לקבל קצבת נכות (מה שהציעו לי לעשות לפני 8 שנים אבל בחרתי לוותר). 1. האם יש סיכוי לקבל קצבה, ובאיזה גובה ? 2. האם יש סכנה שביטוח לאומי יפנו אותי למרב"ד ?

14/06/2010 | 08:07 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יכול להיות שיש מקום לפניה לביטוח הלאומי, כמובן שיש לבדוק זאת לעומק וכך גם כמה אחוזים. אם האפשרות של המרבד תמיד קיימת. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

09/06/2010 | 15:56 | מאת: אבי

שלום רב! לפני מס ימים גיליתי כי חברתי מזה שנה נוטלת תרופה בשם ציטלופרם. כששאלתי אותה למה התרופה היא סיפרה לי כי היא סובלת מחרדת בחינות- שהחלה לדבריה בתיכון (כעת היא סטודנטית..). עליי לציין כי שמתי לב עוד לפני שידעתי על הכדורים, כי היא חרדה מאוד מבחינות ולדעתי אף מתקשה לעיתים להתמודד עם מצבי לחץ שונים. מיותר לציין כי תמכתי בה כשסיפרה לי את זה אך כעת אני כבר חרד בעצמי.. מה ההשלכות של הכדורים האלה?? האם הם ממכרים?? האם היא תוכל להפסיק אותם בכל עת שהיא??? ובכלל אם נחליט להביא ילדים- עניין שעלה מס פעמים האם היא תוכל לתפקד??? הפחד הגדול שלי האם היא תוכל לתפקד בחיים האמיתיים- הכוללים ניהול בית וכו' גם בלי הכדורים??? כי הרי עם מבחנים היא לא מצליחה להתמודד אז איך היא תתמודד עם דברים יותר "קשים"? אשמח מאוד אם תוכלי לענות לי בהקדם.. מאחר ואני מודאג וזה מאוד משליך על מערכת היחסים שלנו וחבל שרק בגלל דעות קדומות וחוסר ידע אאבד אותה כי אני מאוד אוהב אותה..... תודה מראש!

14/06/2010 | 07:59 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, כמובן שצריך להכיר לעומק אבל עקרונית חרדות יכולות לחיות גם עם תפקוד זוגי או הורי תקין. הייתי הולך יחדיו לפסיכיאטר. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

09/06/2010 | 15:50 | מאת: vita

שלום לכם זה קצת ארוך, אז מתנצלת מראש.. אני בת 35 והרקע שלי הוא הרבה שנים של נטילת סרוקסט (כמעט 10 שנים עם ירידות קלות במינונים) שהוחלף בויאפקס (אפקסור) לפני כמעט שנה. הויאפקס, אחרי תקופת הסתגלות קשה היה מאוד יעיל, אבל אחרי חצי שנה הופיעו תופעות לוואי נוראיות של חוסר שינה, סיוטים קשים והזעות ונאלצתי להפסיקו. הייתי כחודשיים ללא כדורים כלל - שזה היה כיף כי הרגשתי מצויין בלי תרופה ועם מצב רוח טוב, אבל לפני כחודש וחצי התחילה חולשה גופנית כללית ואיתה גם הנפילה במצב הרוח והחרדות. לאחר כשבועיים (ווידוא שכל המדדים הפיזיולוגיים תקינים)התחלתי לקחת ציפרלקס בדיוק לפני 4 שבועות (4 ימים חצי כדור ואז עליתי ל-10 מג). אחרי שבועיים (עם כל תופעות הלוואי לפי הספר) הרגשתי הטבה ניכרת ואף התחלתי לחזור לעבודה, אולם יומיים אח"כ הכל התנפץ ושוב שקעתי לדיכאון ולהתקפי חרדה קשים (שריפה בגוף והמון שלשולים). המתנתי עוד קצת ולפני 5 ימים עליתי ל-15 מג, כי המצב לא השתפר. אתמול, בשעות הצוהריים התחלתי להרגיש שוב את אותה הקלה - הרגשה טובה ונינוחות, ושמחתי מאוד! אולם, כבר הבוקר התעוררתי עם התקף חרדה שלא עבר גם עם לוריון (אני לוקחת לסירוגין קלונקס או לוריון כשאני רוצה להיות פחות רדומה), ותחושות הדיכאון שבו. מה דעתכם על השינויים באופי ההשפעה? האם כדאי להמתין עוד, להעלות עוד את המינון או שזו לא התרופה שמתאימה? אני נמצאת גם בטיפול בשיחות ונתמכת בדיקור סיני, אבל לא מסוגלת לתפקד וללכת לעבודה באופן סדיר. אודה מאוד לתשובתכם

14/06/2010 | 08:09 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה לקבוע דרך האינטרנט מה לעשות אבל ברור שאת מאד רגישה. הייתי שוקל להוסיף טיפול שאינו תרופתי כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

09/06/2010 | 12:24 | מאת: אורית

שלום רב, בת 30 נוטלת ציפרלקס בערך 3 שנים. מתקשה מאוד מאוד להוריד במשקל ויש לי תחושה שמדובר בכדורים. (מהרגע שהתחלתי אותם אני עם עליה וקושי רב בהורדה) שוקלת לעבור ללוסטרל. האם יועיל ליהמעבר לבעיית המשקל? כיצד עושים המעבר? (מידי, עם הפסקה באמצע?...) תודה רבה, אורית

14/06/2010 | 08:16 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אפשר לנסות אם כי שתיהן דומות. לכי לפי המלצת הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

09/06/2010 | 10:14 | מאת: רוית

שלום רב, לוקחת 100 מ"ג סרנדה. מהו המינון המומלץ בתקופת הריון? תודה, רווית

14/06/2010 | 08:18 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בהריון עדיף תמיד להמנע אם אפשר. הפסיכיאטר המטפל קובע את המינון. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

09/06/2010 | 10:04 | מאת: אנונימי

האם קיים מושג של דיכאון בוקר? אני מטופל כיום בלמוטריגין 100 מ"ג, ציפרלקס 20 מ"ג, תרופות הרגעה כמו אסיוול 5 מ"ג לפי הצורך ו-4 מ"ג של קלונקס 0.5 מ"ג. כשמגיע הבוקר אני פשוט מקלל את הרגע. אני לא עובד ולא מסוגל לעבוד. בבוקר יש לי הרגשת דיכאון שמלווה אותי עד שעות הערב ואני מחכה לשעה 7 בערב שבה אני נוטל כדורי שינה כמו בונדורמין ולאחרונה יש המלצה לסרוקוול xr או זיפקסה ולוטב. ניסיתי במשך שבועיים את הזיפרקסה כי היא עזרה לי לישון כיוון שאני גם סובל מנדודי שינה ולא מצליח לישון והזיפרקסה עזרה לי לישון. ושוב אני חוזר לשאלתי הראשונה- האם קיים המושג דיכאון בוקר/יום ואיך מתמודדים עם זה בהתחשב בכל הנתונים שמסרתי? אודה על תשובתכם.

14/06/2010 | 08:26 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, דיכאון באופן קלאסי מחמיר בבוקר. קשה לקבוע מה מומלץ באמצעות האינטרנט גם מכיוון שאתה נוטל המון תרופות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

09/06/2010 | 05:59 | מאת: אריק

אני העליתי את המינון לפני שבוע וחצי מ100 ל 150 מ"ג(סרנדה) . אני חש מידי פעם בהגברת חרדה . קצת דיכדוך . עצבנות קלה . אי שקט . האם זה אמור לעבור ? האם זה לא מסוכן ? האם זה חלק מהעלייה במינון ? אני קצת חושש . תודה

09/06/2010 | 08:36 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכן שזה העליה במינון אם כי סביר יותר שאין קשר. כדאי לזכור שלוקח לעליה בין שלושה לששה שבועות לעבוד... בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

08/06/2010 | 20:40 | מאת: שלום

שלום דוקטור מאחר ואני סובלת מכאבי תופת כרוניים ,הוחלט על יד הרופאה לתת לי כדורי נרקוטיקה טארגין 40 מג. רציתי לדעת חוץ מהיתמכרות , ולאנשים שצורכים סתם נרקוטיקה. מאחר ולצערי אין ברירה (וניסיון של עשרות תרופות אחרות שלא עזרו) האם מבחינה נפשית הם מקלים על דיכאון וחרדות מאחר והם גם פועלים באותו מישור של כדורים נגד חרדות ודיכאונות. אם אתה (את) יכול מעט להרחיב =====ביתרון ==== שלהם כמובן למי שצורך לפי הוראות הרופא. ודבר נוסף אם הם סותמים תאבון. תודה

09/06/2010 | 08:35 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, השאלה מתאימה לפורום התמודדות עם כאב. בהצלחה. ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

08/06/2010 | 11:59 | מאת: אביבית

שלום רב. אני בת 29 , חולה בסכיזופרניה מגיל 16.5 ונוטלת את התרופות הבאות: 150 מ"ג לפונקס (לסכיזופרניה-סובלת כרגע מהסימנים השליליים של המחלה, מהקהות הרגשית)), 600 מ"ג דפלפט (משום שבעבר , כאשר הגעתי למינון של 450 מ"ג לפונקס, התחלתי לפרכס ומאז נוטלת דפלפט למניעת התקפים אפילפטיים)ו- 20 מ"ג סרוקסט( אותו נוטלת משום שלדעת הרופאה המטפלת בי, שילוב של תרופה נגד דיכאון עם תרופה אנטי פסיכוטית, עשוי לעזור לקהות הרגשית, ממנה סובלת מאוד). ברצוני לדעת: 1) מה עוד ניתן לעשות כדי להעלים את הקהות הרגשית ממנה אני סובלת מאוד? 2)שנה שעברה ניסיתי להפסיק את הסרוקסט (20 מ"ג),והדבר גרם לי לדיכאון כבד ביותר (אינני מבינה , לא לקחתי את הסרוקסט נגד דיכאון, אלא נגד קהות רגשית- לא היה לי דיכאון לפני כן, וכאשר הפסקתי אותו, חשתי דיכאון עמוק , לכן החזרתי את הסרוקסט וכעת אינני מסוגלת להפטר ממנו) שאלתי: מדוע זה נגרם ומה ניתן לעשות כדי להפטר מהסרוקסט כעת? אודה לכם על תשובותיכם. בברכה, אביבית.

08/06/2010 | 17:49 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה לי לקבוע מבלי לבדוק לעומק. מעבר לזה שיקום והקפדה על תפקוד יכולים לעזור. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

08/06/2010 | 08:19 | מאת: פבלו

אני לוקח VIEPAX בכר שנתיים והיחלתתי להפסיק לקחת VIEPAX כי אני חושב שכבר אני לא צריך אותו וגם עליתי במשקל מי אז שאני לוקח אותו.הבעיה היא שברגע שאני מפסיק לקחת VIEPAX אני מרגיש הפרעות בראש,כדוגמה לא יכול להזיז את הראש לצדדים כאילו איו לי ריכוז.

08/06/2010 | 17:47 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, מציע אם כך שתדבר עם הפסיכיאטר שלך בכדי להתאים לך תרופה עם פחות תופעות לוואי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

08/06/2010 | 01:52 | מאת: ניר

מבדיקה הסתבר שלא ניתן לחצות את הכדור כך מופיע בעלון. איך ניתן לבצע תהליך הדרגתי של הפסקת התרופה? הבנתי שנטילה יום כן יום לא עלולה לגרום לתגובות קשות. הרופאה הפסיכיאטרית רצתה להורידרבע מהמינון אך זה לא אפשרי.

08/06/2010 | 17:48 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי פועל לפי הוראות הפסיכיאטרית. בוודאי מכירה אותו וגם בעלת ניסיון. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

06/06/2010 | 17:42 | מאת: צהלה

מנסה לבדוק עוד אפשרות לפני שאבדוק אפשרות אחרת... בחרתי בטיפול בתהודה מגנטית ויש לי חששות כבדים לקראתו. יודעת שמדברים על 'אין תופעות לואי' אבל בפועל יש תחושת ביערה בפנים, כאבי ראש וכו' ובנוסף לכל מתקשה להפרד מתרופות נוגדות הדכאון שלי שמרדימות אותי בלילה ולא מוכנה להמיר אותם בתרופות שינה שאיתם אין סיכוי שארדם. חוצמזה שאני במצב אובדני וכאילו תלויה בחסדי המכשיר הזה בלי התרופות. למרות שזה לא קן הקוקיה- מבעיתה אותי עצם המחשבה שהמכשיר הזה 'מזיז' לי את דברים במוח ומנסה לתקן לי אותו. יש בזה משהו מאוד אלים ופולשני. זה מצמרר אותי הרעיון ורק מזה אני חוטפת עוד יותר חרדות. בקיצור שאלתי היא אם יש לי כזו התנגדות לרעיון האם זה יעשה לי טוב בכל זאת? תנסו לשכנע אותי בבקשה שכן. כי מצד שני אין לי הרבה ברירות כי שום דבר לא עזר -ו ECT בכלל נראה לי כמו סוג של אונס. מעדיפה שוק חשמלי שיחסל אותי כבר לגמרי. אז מה בכל זאת יתקן לי את המוח...?

08/06/2010 | 17:37 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לצערי אין פתרון טוב, אולי כדאי לנסות טיפול בתהודה מגנטית למרות החסרונות. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

09/06/2010 | 18:27 | מאת: אדוה

נראה שמאוד כואב לך שום פתרון לא אידיאלי כל עוד שהנר דולק אפשר לתקן...... שולחת לך יד מכאן אדוה

06/06/2010 | 15:42 | מאת: הורים מודאגים

לצוות הרופאים שלום בני בן ה 19 אובחן אצל פסיכיאטר כחולה נפש .. הוא מטופל בכדורים למיקטל, ויפקס ופרפנן . נראה לי שמצבו נהיה יותר גרוע מאז שלקח אותם. שאלתי היא: האם יתכן שבני "עבד" ע ל הפסיכיאטר וקבל כדורים וכתוצאה מהכדורים מצבו נהיה גרוע? ברצוני לציין שיש לבני בעיה אבל לא נראה לי שזו בעיית מחלת נפש. הוא מדוכא ולא מסתדר עם כל אחד כך שאין לו הרבה חברים. מבית הספר אין לו אף חבר. היה לו אחד שגם הוא נעלם. שמתי לב כשהיתה לו חברה הוא הרגיש הרבה יותר טוב. אבל לצערי הוא לא מתמיד איתם. האם פסיכיאטר יכול להבדיל אם המטופל עושה מעצמו חולה נפשש????????.... האם הקליניקה שלכם יכולה לעזור?????????? תודה הורים מודאגים

08/06/2010 | 17:40 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אם זו הרגשתכם בהחלט הייתי הולך לחוות דעת שניה ולו רק כדי להרגיע אתכם. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

06/06/2010 | 15:31 | מאת: מירה

תיתכן סכיזופרניה רק עם הפרעות בחשיבה?

08/06/2010 | 17:44 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, התשובה היא כן. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

06/06/2010 | 15:08 | מאת: ערן

אני מבקש עזרה בשביל אשתי. לפני כחצי שנה בחורה צעירה שהיא הכירה נפטרה מסרטן, מאז בהדרגה היא התחילה לפחד שמחר גם היא תהיה חולה ותמות ודברים כאלו, בתקופה האחרונה כל אסון שהיא שומעת עליו רק מסבך אותה יותר, היא סובלת מפחדים- היא משוכנעת שעוד מעט זה בא אליה, נדודי שינה, חלומות ביעותים, וגם כל מיני כאבים שחלקם ככל הנראה לא אמיתיים (כלפעם שכואב לה משהו היא אומרת: הנה זה מגיע...), מה עושים?

08/06/2010 | 17:45 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הכי מתאים לדעתי הוא טיפול רב מקצועי- פסיכולוגי ואם צריך גם תמיכה תרופתית. נשמע שיש פתרון, רק צריך להתאימו. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

06/06/2010 | 10:25 | מאת: שאפתנית

שלום לרופאים המכובדים, שאלתי היא כזו: מהם סיכויי ההחלמה המלאים של חולי סכיזופרניה אחרי אשפוז שני (התקף שני) בסטטיסטיקה יבשה?

08/06/2010 | 17:36 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מי שמוצא טיפול תרופתי מתאים ושומר עליו יש סיכוי טוב שיוכל לנהל חיים מניבים. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

05/06/2010 | 17:22 | מאת: st

שלום, זוגתי קיבלה במשך 3 שנים בערך את התרופה הנ"ל לעזרה במצבי לחץ וטיפול בחרדות.המינון שניתן היה 2 ליום. תרופה זו עשתה פלאים לזוגתי!!! לאחרונה התרופה ירדה מהמדפים של מאוחדת ובמקומה זוגתי קיבלה esto ויש לה ירידה חדה בחשק..ועצבות פנימית,והיא חושבת להפסיק. אנו מחפשים תרופה טובה ללא ההשפעות הנ"ל גם במחיר מלא בקופה או 50%. שלחתי קודם הודעה אחת אך עקב תקלה איני יודע אם הגיעץ נא תשובתכם לזוג המתוסכל.

08/06/2010 | 17:28 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לצערי אינני יכול להמליץ על תרופה מבלי לבדוק את העניינים לעומק יותר... אבל אני בטוח שלפסיכיאטר שלכם, גם בקופה, יהיו תשובה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

05/06/2010 | 15:45 | מאת: א

שלום בן 25, לוקח מזה 9 חודשים ציפרלקס, 30מ"ג ליום האם יש אפשרות לדלג באופן חד פעמי על נטילת התרופה ביום מסויים? תודה

08/06/2010 | 17:30 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בדרך כלל במינון כזה תהיה השפעה. התייעץ עם הפסיכיאטר שלך. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

05/06/2010 | 14:41 | מאת: .....

אני חושב שיש לי הפרעת זהות דיסוציאטיבית עם צד אחד שהוא אני נורמאלי וצד שני שיש לו הפרעת אישיות אנטיסוציאלית אפשרי? על ההפרעת אישיות אנטיסוציאלית אני דיי בטוח, אני לא בטוח על הפיצול :S

08/06/2010 | 17:31 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בנפש הכל אפשרי למרות שזה מאד נדיר. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

04/06/2010 | 23:43 | מאת: האדם הסביר

שלום רב לפסיכיאטר/ים. האם אתם מודעים ל"תופעות הלוואי" ה"מעניינות" של הכדורים שלכם? זהמזכיר לי בדיחה. בארה"C כשיצאה הגלולה החדשה "פרופישה" לטיפול בהתקרחות, נכתב כי כמעט אין לתרופה שום תופעת לואי, חוץ מתופעה אחת קטה- זיקפה תמידית. כך שבעצם ניתן לומר(בניסוח מדויק יותר): התרופה מיועדת לטיפול באימפוטנציה, ותופעת הלוואי שלה היא מניעת התקרחות. ודי לחכימא. עצוב לי שחברות התרופות, לצערי, לא מצאו שום מענה תרופתי הולם לבעיות הקשות שאתם עוסקים בהם. מוגש כחומר למחשבה.

08/06/2010 | 17:39 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לא חייבים תמיד תרופות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

04/06/2010 | 13:17 | מאת: אח של...

אחי מוגדר כזכיזופרן והיה מאושפז מספר פעמים במחלקות פסיכיאטריות, כל הנפילות באות מגירושי הורים, אהבה נכזבת ועוד ועוד, כדי לרומם את מצב רוחו הוא פעם בחודש (עקב בעיה כספית כי הוא לא עובד ולא עושה כלום, רק לוקח כדורים כל היום וישן בבית וכמובן ממרר לאמא שלי את החיים) נוסע ל"חברי ילדות" שלו ולוקח כמות גדולה של חגיגת, מה שדופק אותו לגמרי והוא חוזר ומתנהג כמו "משוגע", מדבר לעצמו וכל מה שנלווה לזה...זאת רוטינה שחוזרת על עצמה כבר הרבה זמן והבעיה שלא מצאנו דרך לאשפז אותו בכפייה כי נהלים "דביליים" במדינה, כמובן שזה פוגע בו והוא חושב שזה נגדו אבל זה רק לטובתו...האם יש פיתרון לכל העניין ? אשפוז בכפייה ושיקום ? תודה רבה

08/06/2010 | 17:46 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לצערי יש מעט פתרונות לאנשים כאלה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

03/06/2010 | 20:24 | מאת: me

שלום. אז ככה אנחנו במשפחה 5 נפשות , אמא ואבא שחולים בריאותית , אח גדול דיסלקט עם התקפי זעם קשים ואני חושבת שהוא על סף שיגעון טוטאלי , אח אמצעי רגיל ואני (בת הגיל שלי 18). למשפחה שלי ולי יש בעיה עם אחי הגדול. אני אינני יכולה לספר לך את כל חיי אבל אני יסביר כמה שאני יכולה. אחי הגדול נולד כדיסלקט , לא מהיום יש לו התקפי זעם קשים וככל שהזמן עובר ניראה שמצב יותר קשה. אחי עבד בכמה עבודות. אפילו אחת מהם הסתמנה כעבודה מכובדת אבל הוא עושה הכל כדי לצאת מכל עבודה. מכל עבודה בסופו של דבר מפטרים אותו. הוא פשוט עצלן לא רוצה לעבוד , הוא רק רוצה לרבוץ בבית ולא לעשות כלום בבית הוא רק אוכל המון רואה טלויזיה הרבה הוא משתלט בעיקר על הכל בבית , קשה לנו לסרב לו להיכנס איתו ראש בראש כמה שאנחננו מסבירים לו דברים הוא עושה הכל הפוך לפעמיים הוא עושה לנו גם דווקא הוא עושה תנועות לפעמים כמו של משוגע והוא פשוט יודע שלא צריך להתנהג ככה אבל לרוב הוא עושה את זה כל יום סתם ככה. הכל יכול להיות טוב והוא תמיד ימצא שטויות להיכנס עליהם לכאסח למשל הוא צועק המון זאת הדרך שלו לתקוף כשאני מתכוונת צועק הוא מראה סמנים של משוגע משתולל ממש קשה לנו להתעמת איתו וההורים שלי לרוב נכנעים לו. ההורים שלי גם לא יכולים לשאת את הכל. בנוסף בגלל שההורים שלי חולים בריאותית והם לוקחים כדורים וכל זה הוא כל הזמן מנסה להיות כמוהם! תמיד הוא רוצה להראות מסכן חלש בעיקר חולה. על אף שהוא לא תמיד הוא מביא את התירוצים האלה. אמא שלי עקרת בית ואבא שלי עובד על אף הכל. בבית אחי משגע את אמא שלי כל הזמן סביבה והוא בן 30+ תמיד שהיו לו אפילו עבודות קטנות הוא ההייה תמיד מביא תירוץ של "אני לא מרגיש טוב" והכל כדי לצאת מידי חובה. בקיצור יותר משנה אחי איתנו בבית עושה טרור לא מוכן לעבוד ולא לראות פיסכולוג כי הוא טוען שהוא לא משוגע. כלפי חוץ הוא סבבה ניראה כמו אדם נורמלי מתנהג אחרת עם אנשים אבל איתנו הכל מתוח והוא עושה בלאגן וריבים. ההורים שלי מפגנים לו המון אהבה הוא תמיד גדל בסביבה טובה לפעמים אני חושבת שהם פינקו אותו יותר מדיי שבגלל זה הוא כזה שלא מוכן להזיז את התחת. קשה לי לנסח את המצב בבית. כולנו מתוסכלים. אבא ואמא מאוד מתוסכלים יותר ממני. בגלל שאחי גדול והוא יחסית לבד אין לו בת זוג והוא בכלל לא רוצה אז כל חתונה שההורים שלי שומעים או דברים כאלה מעציבים אותם יותר או לדוגמא כפי שציינתי שהייתה לו עבודה אחת מכובדת בעלת שכר טוב שאפשר להתקיים ככה שבה הוא גרם שיפטרו אותו. אבא שלי לא מפסיק לציין את העובדה הזאת כמה חבל על זה וכמה הכל הייה יכול להיות טוב! אבא שלי עובד גם עם מוגבלים הוא רואה אותם עובדים עם חברות התפיסה הזאת באמת משגעת. יש להם הרבה מחשבות ודעות ולרוב אני יודעת שהם לוקחים ללב. ואני אני בדר"כ בוכה. ואני מנסה לעודד את ההורים שלי אבל אין לי דרך כי אני מזדהה עם כל מילה פה ושם אני מנסה להעביר אליהם אופטימיות אבל אי אפשר להתחמק מהראליסטיות. אני ואחי הגדול רבים המון. הוא לפעמים ניראה לי שהכל עושה דווקא והוא כלפי חוץ ניראה כנורמלי אז הכל פה מעווט. לגבי ההרגשות של אחי האמצעי בן 20+ אני לא יודעת כל כך מה הוא מרגיש. הוא לא מרבה לדבר על זה גם הוא רב איתו פה ושם ושניהם חיים באותו חדר מה שגורם להמון בעיות. אבל בדר"כ אני תופסת מאחי שהוא יכול לעזור ולפתור דברים. המצב הוא שאף אחד מאיתנו כבר לא יכול להסתכל עליו אפילו אנחנו כן מראים לו יחס תמיד אבל איכשהו אין מצב של טוב על בסיס קבוע תמיד אחי הגדול מתחרפן ועושה המון בעיות. אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות. הורי חשבו אולי לסדר לו דירה משל עצמו והוא יבנה את החיים שלו ויהיה טוב אבל להשאיר אדם לבד לנהל בית כמו אחי זה צרה אפילו שההורים שלי יעזרו לו. המצב הנוכחי הוא שאחי כיאלו מחפש עבודות עושה המון צרות יש תיסכול גדול והוא מתנגד נחרצות לןראות פיסכולוג הייתה תקופה שהוא עשה כל מיני תהליכים שכיאלו יש לו מוגבליות של נכות אבל הוא לא הצליח להשיג את זה כי הוא לא נכה. הוא מתעסק בשטויות כל הזמן הראש שלו רק בכדורגל , אוכל וטלווזיה ושינה. זהו הכל בית בית בית. באמת לספר על כך חיי זה משהו כמעט כבלתי אפשרי. אני רוצה רק שהמשפחה שלי תיהיה מאושרת שיהיה פה נחת בבית. זה לא נורמלי לחיות ככה. אני חשובת שאם הייתה קיימת מסגרת איזה מוסד שמתאים לו זה היייה טוןב. לפעמים שדיברתי עם ההורים על זה הם התנגדו ואחי הגדול הוא זה שבעיקר עקשן ולא רוצה להיות במקומות כאלה למרות שלפעמים הואר זורק שטויות כאלה מהפה ואומר אני רוצה מוסד וכזה. (ברגעי עצבים) עכשיו כל המשפחה במצב לא טוב עם זה ההורים שלי כן רוצים שהוא ילך לפסיכולוג ושיתאימו לו מסגרת כלשהי אולי אפילו מוסד. אני יודעת שאם הוא יראה פסיכולוג הוא יעשה הכל להראות בסדר. למרות שפעם פסיכולג ראה אותו ואיבחן שהוא לא בסדר. אבל זה הייה בזמנים אחרים. הזמנים של עכשיו הם יותר נוקשים הכל יותר התדרדר. מה לעשות? באמת זקוקה לעזרה. מצפה לתשובה. תודה.

04/06/2010 | 14:45 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, שלום רב אכן צר לשמוע הייתי דווקא מתחיל בפגישה משפחתית עם מטפל משפחתי ומשם ממשיך. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

03/06/2010 | 12:30 | מאת: יעל

שלום אני בת 46 ולאחרונה לפני המחזור החודשי אני מתנהגת ממש כמו משוגעת, הרופא המשפחתי המליץ על חצי ציפורלקס (5מ"ג) בכל יום בימים של לפני המחזור. חבר שהוא רופא אמר שזה לא יעיל אם לא לוקחים כל החודש,ושהתרופה משפיע רק אחרי שבועיים. אני מבולבלת... מה לעשות?

04/06/2010 | 14:46 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי כן הולך לבדיקה מעמיקה יותר ע?י פסיכיאטר. יכול להיות שאכן צריך לקחת כל החודש. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

03/06/2010 | 03:32 | מאת: Daphne

שלום, אני מטופלת ברסיטל לטיפול בדיכאון וחרדות ומעוניינת להחליף לאדרונקס או אפקסור בגלל השמנת יתר. איזו תרופה יותר תתאים לי אם אני גם חושבת על הריון באיזשהו שלב? תודה

04/06/2010 | 14:48 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, קשה לדעת מבלי להכיר לעומק. אם יש היריון בתכנון ומדובר רק בחרדה הייתי מציע טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

03/06/2010 | 01:31 | מאת: טל

שלום ד"ר, אני נוטל סרוקסט במינון של 50 מ"ג. האם ניתן לקחת 30 מ"ג בבוקר ו-20 בערב ואז יש סיכוי שהעייפות תקטן?

04/06/2010 | 14:51 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, עקרונית כן. תנסה. עדכן בבקשה את הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

02/06/2010 | 17:48 | מאת: אני

זה לא הוגן שלא בודקים ולא תומכים אלא מאשפזים בכפיה כשבעצם מה שעומד מאחורי האובדנות זה שהכאב גדול מנשוא, כי האובדנות לא נפתרת כך. כשכאב גדול מנשוא זאת לא מחלה , וכפיה ותרופות זאת לא נחמה.

04/06/2010 | 14:50 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מסכים... טיפול באובדנות וכאב נפשי מורכב מאד. לכן טיפול בכפיה מוגבל רק למקרים בהם יש מצב פסיכוטי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/06/2010 | 10:14 | מאת: א.ד

שלום רב, מזה כארבע שנים אני נוטלת כשני כדורי רסיטל מדי יום. בחודש האחרון הורדתי בהדרגה את מינון הכדורים (מדי כמה ימים הורדתי רבע כדור), במטרה להפסיק לקחתם. החל מיום שישי האחרון (יום לפני הפסקה מוחלטת של נטילת הכדורים) מלווים אותי סחרחורות מטרידות במיוחד אשר לא מאפשרות לי לנהל את שגרת יומי. אתמול ביקרתי אצל רופא המשפחה אשר בדק לחץ דם (תקין) ועבר על תוצאות בדיקות הדם האחרונות שלי (תקינות) וקבע כי לדעתו מדובר בתופעה הקשורה להפסקת הכדורים. מיותר לציין שקביעתו איכזבה אותי ביותר. יחד עם זאת, על מנת להצליח לתפקד כראוי כבר אתמול לקחתי חצי כדור. משראיתי כי הסחרחורות חלפו, נטלתי גם היום חצי כדור. האם ניתן לומר בוודאות כי ישנו קשר בין הסחרחורות להפסקת נטילת הכדורים, ואם כן, מה ניתן לעשות בנידון (אין לי צורך נפשי בכדורים. האם הופך הצורך לפיזי ??) אודה ביותר לתשובתך המלומדת. בברכה.

02/06/2010 | 17:45 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אם אכן מדובר בתסמונת גמילה מה שצריך לעשות זה לרדת יותר בהדרגה, אפילו לאורך חודשים. זה פותר את הבעיה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/06/2010 | 07:24 | מאת: אאא

שלום רב! ילדי בן 7 וחצי סובל מחרדות ,עבר איבחון פסיכיאטרי והופנה לפסיכיאטר ילדים,אנחנו ממתינים בתור שיקבלו אותו.בינתיים הייתי רוצה לדעת האם נחוץ טיפול תרופתי ,והאם כראי להעזר בנוסף ברפואה משלימה (למשל,הומאופטיה ),ואם כן,איזה טיפול משלים כדאי?

02/06/2010 | 11:26 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, תלןי באילו חרדות מדובר. הייתי ממתין לפגישה עם איש המקצוע כדי לקבל מידע מלא. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

02/06/2010 | 00:02 | מאת: טל

אני נוטל סרוקסט במשך כ -3 חודשים. המינון עלה בהדרגה מ-20 ל-30 ל- 40 ולפני מספר ימים ל- 50 מ"ג. אני חש איזו עייפות. האם הגוף יתרגל לתרופה ואז העייפות עשוייה לפחות? תודה!

02/06/2010 | 17:46 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, סביר להניח שכן. אם לא יש להחליפה. כמו כן לסרוקסאט יש תופעות לוואי בתחום התפקוד המיני. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

01/06/2010 | 22:58 | מאת: ריתא

אני בת 27 ילדתי לפני 6 חודשים, מאז הלידה אני סובלת משינויים קשים: מצבי רוח, מהתקפי זעם קשים, אלימות מילולית כלפי בן זוגי, רגישות, עצב בלתי מוסבר, סכסוכים מתמשכים עם בן זוגי, אובדן חשק לקיים פעולה מכל סוג כולל יחסי מין,חושבת על התאבדות כל הזמן, אין לי שמחת חיים ותמיד מרגישה עייפות. אני עדיין מניקה וחוששת לקבל תרופות מכל סוג. האם מדובר בדיכאון אחרי לידה או בהתפתחות מחלה נפשית?

02/06/2010 | 17:47 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אני לא בטוח. יש כל מיני סימנים אבל לא נשמע על פניו שזה מצב פסיכוטי (מחלת נפש לפי החוק). בהחלט הייתי פונה מיידית לטיפול. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

01/06/2010 | 10:14 | מאת: יהודה

שלום! יש לי מאניה דפרסיה, הציעו לי לשקול מעבר מליתיום ללמיקטל מה תופעות הלוואי של למיקטל, ובאיזה סבירות סובלים מהם? מה היתרונות/חסרונות של למיקטל לעומת ליתיום?

04/06/2010 | 14:47 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, ללמיקטל הרבה פחות תופעות לוואי מליתיום והפסיכיאטר שלך בוודאי יוכל להסביר לך על כך. למיקול פחות חזק כאנטי מאני. הוא יותר חזק כאנטי דיכאוני. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

01/06/2010 | 07:37 | מאת: רונית

שלום רב אני אחות לאח חולה במאניה דפרסיה,שכרגע נמצא בהתקף מאניה.אני מחפשת פורום תמיכה עבור הוריי,רופא\יועץ שאיתו יוכלו להתייעץ. תודה

02/06/2010 | 11:24 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מציע שיפנו לארגון אנוש. בהצלחה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

01/06/2010 | 04:04 | מאת: Daphne

האם האפקסור והאדרונקס מטפלות בחרדות? האם הן עלולות לגרום להשמנה? תודה! -Daph

04/06/2010 | 14:43 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אדרונקס פחות, אפקסור חלקית. אפקסור עלול להשפיע על משקל. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

01/06/2010 | 00:42 | מאת: תקווה

שלום, אבי מטופל דיאליזה וחולה סכרת, מזה מספר חודשים מאושפז בבי"ח, עקב הרעה במצבו, ונאלצו לכרות את רגלו. בזמן שהיה מצוי תחת זיהום גדול בגוף. בכל פעם שהיה זיהום בגוף- נדמה כי החלו הזיות אצלו, כאשר חלף הזיהום- גם ההזיות. לאחרונה דווקא לאחר שהוטב מצבו והגיע לשיקום, חזר זיהום, כתוצאה מפצע לחץ שהתווסף לכל העניינים האחרים, וזאת בזמן שהותו בבי"ח. עם הזיהום שחזר- חזרו עכשיו ההזיות, ונודע לי שלאחר שבוע בו ניסו אנטי' חזקה- ואין ממש שיפור במצבו- חשבו להתחיל טיפול בריספרידון,וזאת ללא שראה אותו פסיכיאטר, שלא לומר- לא ברור מדוע הוחלט לטפל דווקא בסימפטומים שנוצרו כתוצאה מן הזיהום, ולא בבעיה עצמה. רציתי לדעת באילו מיקרים ישנה דיאגנוסטיקה אשר בה מחליטים על התחלת טיפול בתרופה זו, והאם זהו מקרה שכזה, וכמו כן, מה הסיכונים בלקיחת תרופה זו, במיוחד לאדם במצבו של אבי (כאמור אדם חולה סכרת ומטופל דיאליזה אשר כמובן מקבל תרופות נוספות, אינסולין וכו) אשמח מאוד אם תעזרו לי ותחזרו אלי עם תשובה, אני מאוד מודאגת ממצבו. ומאופן הטיפול בו בבי"ח.

04/06/2010 | 14:42 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ריספרידון היא תרומה נגד הזיות בין השאר. אם אי אפשר לשלוט בסיבה עדיף לתת טיפול מאשר להשאיר אותו עם ההזיות. יש משמעות לתפקוד של איברים אחרים בגוף אך ניתן להתאים את המינון. בכל אופן מדוע אינכם משוחחים עם הרומאים שמטפלים בו בבית החולים? הם אמורים להסביר. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

31/05/2010 | 17:37 | מאת: חיים

שלום רב, לפני כשלושה חודשים לקחתי מספר שאיפות של חשיש וחטפתי בעקבות זה התקף. חוויתי פחד אדיר, איבוד שליטה, ראייה לקוייה (עירפול) דופק מהיר מאד, מחשבות רצות על הטעות שעשיתי ופחד שאולי אני משתגע או לא אצא ממצב זה. אולי אפילו היו קצת הזיות אני לא בדיוק זוכר. לאחר שעתיים הרגשתי טוב (ירד בהדרגה) ולאחר מכן חוויתי קצת חרדות. ברצוני לדעת האם ההתקף שחוויתי היה התקף חרדה או התקף פסיכוטי? איך ניתן לדעת להבדיל? תודה רבה, חיים

02/06/2010 | 11:22 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, זה בוודאי הפחיד מאד ודורש אבחון מעמיק, אבל על פניו זה נראה מתאים יותר להתקף חרדה. הייתי פונה לפסיכיאטר שמתעסק בחרדה שיאבחן ויוכל להרגיע. והמלצה- תתרחק מגראס. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il