פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

03/05/2010 | 18:43 | מאת: ורד

האם מדובר ב 2 הפרעות חרדה שונות? האם הקומבינציה הזאת שכיחה?

07/05/2010 | 19:22 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הקומבינציה לא נדירה שכן שתיהן הפרעות חרדה. אם זאת יש לשלול סיבה משותפת (כמו אספרגר). בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

03/05/2010 | 18:36 | מאת: גלית

שלום רב, אני נוטלת מזה 4 חודשים(לאחר עליה איטית מאוד) למיקטל במינון של 200 מג' עקב דיכאון עמיד ששום תרופה אחרת לא עזרה. ברוך ה' אני מרגישה טוב וחזרתי לחיים. מה שקורה הינו ששמתי לב שבחודש-חודשיים האחרונים יש לי בעיות בהבנה,קליטה,שמיעה וראיה.... אני לא מצליחה לקרוא ולהבין בפעם הראשונה ואני צריכה לחזור שנית. כמו כן צפיה בטלויזיה לוקח לי זמן להבין (ולא תמיד מצליחה)את ההתרחשויות,זה פשוט יותר מידי מהר. כשאני מקליטה תוכניות אני מעבירה אחורה בכדי לצפות שנית ולהבין. אני לא שמה לב לדברים שנמצאים מולי ומרגישה שיש לי בעיה בראיה המרחבית כמו כן בשמיעה,אני לא מבינה מה אומרים לי ולא מבינה את ההקשרים. הזכרון הינו קצר מועד ולא זוכרת מה עשיתי ואם עשיתי.... ניסוח והתנסחות-הרבה פעמים אני נתקעת בלמצוא מילה ,אפילו הכי פשוטה שיש. יש לי הרגשה כאילו שזה כמו כהות חושים. בדרך כלל אני בחורה חריפה,שנונה ובעלת תגובות מהירות . אני מאוד מודאגת ובמיוחד שהתחלתי עבודה חדשה לאחר שנה שלא הייתי מסוגלת לעבוד. נא הסבירו לי מה קורה לי.

07/05/2010 | 19:24 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לאחרונה ראיתי רבים שמתלוננים על דבר דומה בנטילת למיקטל. התייעצי עם הרופא. אם לא מדובר בסימנים של הדיכאון שעדיין לא עברו יש לחשוב מה לעשות עם הלמיקטל. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

09/05/2010 | 20:07 | מאת: גלית

כל הבלבול החל כשיצא הפלוטין לגמרי מהגוף ובדיוק באותו הזמן החלה ההאטה הקוגנטבית. חשוב לי לציין שבנוסף ללמיקטל 200 מג' י אני גם נוטלת 0.75 מב' קלונקס בלילה(לחרדה) +0.25 מג' טרזודיל (שזה הדבר היחיד שאני יכולה לישון מצויין איתו) הרופא שלי ייעץ לי להוריד את הטרזודיל (-זה כל כך לא נכון,גם במינונים גבוהים הקוגנטיביות לא נפגעה.) מאשר לגעת במינון של הלמיקטל שכן עזר לי -אך זה סיכון ויכול להווצר חוסר איזון אם נלך אחורה. וישנו ספק כי יש לי הרעלת כדורים ??!!! מאז השינה שלי כל כך גרועה עם בכלל....לא מספיק שאני כל כך מבובלת קוגנטיבית זה רק מוסיף לתשישות ולבלבול. להזכירך -מדובר בדכאון עמיד עם חשש להיפומאניה. ממש לא מתאים לי להוריד את הטרזודיל בשלב הזה ואני כל כך בטוחה שזה לא הגורם המפריע. אבל מאוד פוחדת שהרופא שלי יכעס עלי ולא ירצה להמשיך לטפל בי.

03/05/2010 | 15:42 | מאת: אדוה

הכתבות מצוינות ממש הרגשתי שמתארות את הרגשתי הפיזית לגבי החרדה שלי יש לי חרדה להצליח חרדה מאוד מוזרה אפילו אני לא מצליחה להבין את עצמי מה בן אדם רוצה יותר מאשר להצליח? אבל ברגע שהמנהלת קוראת לי - מחמיאה לי -ואומרת שחוות דעתי תקבע מה שיקרה(סתם לדוגמא) מתחיל להיות לי רע מרגישה מועקה עזה בבטן כמו תחושה של הר געש שמתפוצץ .....מתקשה לנשום.... אני מוכרחה לציין שהתחלתי במקום העבודה בתפקיד פשוט והתקדמתי מאוד אשמח ךתשובתך אני בעצמי לא מבינה מה רע בלקבל מקום של עמדה במקום העבודה? -אדוה

07/05/2010 | 19:26 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, זה בדיוק הענין. אין כאן רע. אבל למרות זאת החרדה מציפה. אני חושב ששווה לנטרל את החרדה קודם ואז לברר מדוע דווקא התקדמות גורמת לך לחרדה. בהצלחה! בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

03/05/2010 | 09:58 | מאת: ד'

שלום, אני מוכרחה לשתף אתכם במצבה של אמא שלי ולשאול מס' שאלות. אני מאד מקווה לקבל תגובות. רקע: אמי בת 54. היא אובחנה כחולת סכיזופרניה לפני 15 שנים, על אף שהסימפטומים הראשונים הופיעו עוד שנים רבות לפני כן. כשאובחנה היא אושפזה למס' חודשים וקיבלה טיפול תרופתי אתו היא ממשיכה עד היום. התרופות אמנם הרגיעו את ההתקפים אך גרמו לירידה בתפקוד ובהיגיינה שלה. המצב כיום הוא שאמי מאד מבודדת חברתית, מסרבת ללכת למקומות, אינה במעקב פסיכיאטרי כבר שנים רבות והיא ולת סכרת ואינה מטפלת כראוי במחלה (על אף שלוקחת אינסולין). לאור חוסר שיתוף הפעולה שלה אני ממש חסרת אונים. שאלתי היא- מה עושים במצב כזה? איך בכל זאת אפשר לבהיא לשיפור במצבה? חשבתי לקנות לה קלנועית על מנת שתצא להסתובב קצת במרוחק מהבית בתקווה שזה ישפר את מצבה. האם זה משהו שכדאי להשקיע בו? מה שחשבתי עכשיו לנסות זה לפנות להדרכה פסיכולוגית כיצד לטפל בה. מקווה שאני ברורה. אשמח לקבל תגובות .

07/05/2010 | 19:28 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי בהחלט הולך להתייעץ עם פסיכיאטר דווקא, קלנועית לא נראה לי הפתרון, הבעיה במקרים אלו היא חוסר המוטיבציה ולא קשיי ניידות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

למשל פגיעה ונכות פסיכוטית? וגם פגיעה ונכות של תופעות פסיכונוירוטיות, ועל שניהם לקבל % נכות שונים? תודה רבה מראש.

04/05/2010 | 22:46 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לא שידוע לי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/05/2010 | 23:30 | מאת: גילי

שלום אני בן 33 מטופל זמן רב בציטאלופראם ולמיקטל לאחרונה הופסק הייצור של ציטלופראם ולא ניתן יותר להשיגו בבתי המרקחת כתחליף מוצעים לי ציפרמיל או רסיטל שבעבר השתמשתי בהם השאלה שלי היא א.האם באמת לא נייתן להשיג יותר את הציטלופראם? (הכדור הזה משפיע עליי לטובה) ב.האם התחליפים האלו באמת נותנים את אותה התוצאה של הציטלופראם (אני רוצה לציין שבעבר כשהשתמשתי בציפרמיל הייו לו תופעות לוואי בעייתיות.אבל לא היו תופעות כאלה ברסיטל) תודה רבה מראש על התשובה

04/05/2010 | 22:47 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, עקרונית אלו אותן תרופות. מעשית יש אנשים שמרגישים הבדל בינהם. נסה בית מרקחת פרטי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/05/2010 | 12:23 | מאת: ברי

לפני חודש אבא שלי התחיל להתנהג באופן שלא אופייני לו. זה התחיל מאיזו סיטואציה בעבודה שקשורה בכסף ומאז הוא התחרפן זה מאופיין בכך שביום הוא במצב סביר, אך בלילה הוא מתחיל לשתות ומי יודע אם לא מעשן ומתחיל במסע אלימות. הוא מצפה מאיתנו המשפחה שלו (אימא ו5 ילדים) לתת לו גב לדברים שהוא עושה ואף לבצע איתו פעולות כמו להגיע לבתים של קרוביו ולבצע נזק לביתם. כמובן שמיותר לציין שאנו לא משתפים עם התנהגות זאת שום פעולה ובגלל זה הוא התחיל להכניס אותנו לרשימה של אנשים שהם נגדו. בנוסף לכך, הוא כבר הגיע למצבים בהם הוא מאיים באלימות כנגד אימי ואף גרם לנזק רב ברכוש. כרגע אימי "ברחה" מהבית על מנת שהוא לא יאבד שליטה ויעשה לה משהו, אך המצב מאוד מתסכל ואנו חיים אותו כבר חודשיים ימים. כל הסובבים לו סובלים מטלפונים בשעות לא שיגרתיות שבהם הוא מאיים על חיי אותם אנשים וחיו. אני ממש מיואשת אין לי מושג מה לעשות, הוא מודע לכך שהוא לא שפוי הוא אמר זאת בעצמו והוא לא מוכן לקבל טיפול פסיכיאטרי מה ניתן לעשות במצב שכזה.

02/05/2010 | 18:58 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, ממליץ לפנות למשטרה כי קיים סיכון אמיתי! הם כבר יערבו פסיכיאטר במידת הצורך. אם הוא היה מטופל בעבר אז לפנות מיידית לפסיכיאטר שלו או למשטרה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

02/05/2010 | 11:45 | מאת: דני

שלום, לאחרונה פניתי לפסיכיאטר כדי שיעזור לי להתמודד עם חרדת שינה שהתעררה אצלי. בינתיים הוא רשם לי רמוטיב. אני כבר 6 שנים עובד בחברה בטחונית וחתמתי על ויתור סודיות רפואית. סה"כ אני מתפקד היטב ועבודתי לא נפגעה מהבעיה. אני כבר ישן טוב. אני חושש שאם אחליט לעזוב את החברה שלי ולהתקבל לחברה בטחונית אחרת , הטיפול הפסיכיאטרי יעלה על הפרק וזה יפגע בקריירה שלי. האם חששותי מוצדקות? תודה

02/05/2010 | 18:57 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אם הטיפול הוא בקופ"ח וחתמת על ויתור סודיות- יתכן בהחלט. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

01/05/2010 | 23:15 | מאת: ענבל

שלום ד"ר אני סובלת מדיכאון קשה אני בטיפול הרבה שנים ניסיתי לוסטרל אנפרניל ןיפאקס רמרון סמבלתא אלטרול סרוקסט נזעי חשמל וולבוטרין נרדיל לאור העובדה שגם נזעי חשמל וגם נרדיל לא עזרו מה לדעתך צריך לעשות כעת ? בבקשה, זנ עניין של חיים או מוות

02/05/2010 | 18:58 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מה עם טיפולים שאינם תרופות כמו שיחות? בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

01/05/2010 | 03:22 | מאת: יוהנה

בן זוגי סובל מהתקפים של זעם חסר שליטה המתבטא באלימות. ההתקפים החלו כחצי שנה לאחר שעברנו להתגורר יחד. בהתחלה היה מדובר ברגעים ספורים, במהלך ריב או ויכוח בהם הוא היה מאבד שליטה, זורק דברים על הרצפה ושובר מכל הבא ליד.הדבר הלך והחמיר מיום ליום, ההתקף יכול להתפרץ בכל רגע נתון ומכל סיבה, והוא לא מצליח להשתלט על עצמו וגורם להרס רב מאוד בבית. במהלך ההתקף אי אפשר לדבר איתו או להתקרב אליו והוא מתאפיין במבט חלול בעיניו, וחוזר הרבה על המשפט "אם תתקרבי אלי אני לא ערב לתוצאות". אחרי ההתקף הוא המום מכך שהרס דברים שהיו חשובים לו, והוא לא ממש זוכר איך זה קרה, בהתחלה הוא היה מתרץ את ההתפרצויות שלו בדברים שעשיתי או שאמרתי שמאוד מפריעים לו, אך היום אני יודעת שאמנם אני זו שמביאה אותו למצב הזה, אך זה לא באמת קשור למשהו שאני עושה. זמן רב האמנתי לו שהתקפים אלו מעולם לא קרו לו לפני כן, אך היום אני יודעת שגם על בת זוגתו הקודמת הוא היה מתפרץ בצורה כזו. אני חייבת לומר שהוא מעולם לא פגע בי פיזית אך בכל זאת, כשהוא מתפרץ אני מתמלאת בחרדה אמיתית שאף גרמה לי פעם להתקשר למשטרה. הדרך היחידה שלו להמנע מהתקף כזה היא לזהות אותו שניה לפני ההתפרצות ולצאת מהבית. אני חושבת שמדובר בהפרעה נפשית. אני יודעת שלפעמים לאחר מריבה ביננו הוא הזה שאני תוקפת אותו והיה מפחד ממני על אף שמעולם לא התנהגתי כלפיו באלימות (מלבד לצעוק). הוא אדם טוב ועדין שמי שלא ראה אותו במצב הזה מעולם לא יאמין לכך שהוא מסוגל להיות כה אלים. אין לו כמעט חברים והוא מאוד מסוגר ומופנם.הוא עובד מהבית ולפעמים לא יוצא מהבית ימים שלמים.יש לו רגישות מאוד גבוהה לדברים מסוימים כמו רעש של ילדים ותינוקות, ומקומות הומי אדם. אני חושבת שהוא זקוק לטיפול אך לא ברור לי בדיוק לאיזה סוג של טיפול. הוא חושב שאני מפריזה באיך שאני מתייחסת להתפרצויות שלו. אני לא יודעת אילך עלי להתמודד עם המצב. אשמח לקבל תגובה. תודה מראש.

01/05/2010 | 20:27 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, נשמע שהוא חייב להגיע להערכה ולטיפול מתאים. מצב כזה עלול להוות סיכון פיזי! בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

01/05/2010 | 00:22 | מאת: מיקו

שלום אני מטופל בציפרלקס 20 ורטלין. בתקופה האחרונה חשתי חרדות והומלץ לי לקחת כדור לוריוון בהתקפי חרדה. לקחתי אולי 4-5 פעמים ומאז אני מרגיש תחושות של חוסר שקט.עיפויות ועצבנות. רציתי לדעת עם יכול ליהיות קשר לכדור שאני לוקח לא באופן סדיר אלה רק במצבי חרדה ומתי תחושות אלו יעברו

01/05/2010 | 20:28 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, סביר יותר שמה שאתה מתאר קשור לחרדה, אך יש צורך בבדיקה מעמיקה יותר. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

אני נוטל 100 מ"ג לוסטרל אך יש לי בנתיים קופסא של 50 מ"ג אם אני יטול 2 של 50 מ"ג זה יעשה בדיוק את אותה הפעולה של 100 שלם? והאם זה בסדר? תודה רבה

01/05/2010 | 20:29 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, זה בסדר גמור. אפשר לקחת שניים של 50. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

30/04/2010 | 15:36 | מאת: רבקה

שלום! יש לי ילד בן 13 שמאוד לחוץ הייתי רוצה לשאול אם ניתן לתת לו קלמנרבין על בסיס הרגעה לא יומית אך מידי פעם שאני רואה אותו לחוץ יתר על המידה?

01/05/2010 | 20:31 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אינני יודע עם קלמנרבין מורשה לשמוש בבני נוער. בכלל בנוער וילדים אנו מעדיפים לא להשתמש בתרופות גם אם הן ממקור צמחי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

29/04/2010 | 20:25 | מאת: לילך בש

הי, אני סובלת ממחשבות טורדניות כפייתיות כבר המון שנים, סובלת גם מדיכאון שבא והולך וגם זה מספר שנים לא מועט ובנוסף,יש לי התקפי זעם שבהם אני צועקת, מקללת, יש לי צורך בלשבור דברים ולעיתים אני אף מרימה ידיים על מי שמולי ואם אני לבד אז מזיקה לעצמי (לא ברמה של סיכון חיים אבל ברמה של גרימת כאב). כשזה קורה, קשה מאוד להוציא אותי מהמצב הזה, עד שאני לא מאבדת את הקול ובוכה ומרביצה-אני לא נרגעת. ציינתי כרגע 3 בעיות שונות שאני מניחה שהן קשורות אחת לשנייה. השאלה שלי היא מי יכול לעזור לי? מי מאבחן אם יש לי OCD? בעבר פסיכיאטר רשם לי רסיטל אבל לקחתי במשך חודש בלבד חצי כדור והפסקתי כשלא היה שיפור. אחרי כמה שנים, במהלך החודשיים האחרונים, לקחתי כל יום כדור של אסטו/ציפרלקס בהמלצת פסיכורתרפיסטית. היה שיפור קל, בדיכאון ובהתפרצויות, אם כי לא לגמרי, אך במחשבות הטורדניות זה לא טיפל בכלל, אני ממשיכה לעשות מעשים טיפשיים מפחד שאם לא אעשה אותם יקרה משהו למשפחה שלי חלילה.למרות שאני יודעת שזה טיפשי אני כאילו "חייבת" לעשות אותם. לפני כשבוע הפסקתי לקחת את הכדורים במכה אחת, לא בהדרגתיות כמו שצריך לעשות, ומצבי ממש לא טוב. מה אני צריכה לעשות?? הפסקתי לדבר עם הפסיכותרפיסטית שלי ואני מרגישה אבודה, אני מאבדת כל בן זוג שיש לי בגלל ההתנהגות הנוראית הזו. בבקשה עיזרו לי. חשבתי אפילו ללכת ללמוד משהו שקשור בדברים האלו כדי גם לטפל בעצמי ומתישהו כשארגיש טוב, גם לעזור לאחרים שאבודים כמוני עכשיו. האם אתם יודעים איפה אני יכולה לעשות זאת? ללמוד/ להיות מטופלת? אשמח להתייחסותכם, תודה, לילך

01/05/2010 | 20:32 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מי שאמור לסייע הוא פסיכיאטר ועל פניו נשמע שצריך טיפול תרומתי רציני יותר. לצערי אי אפשר ללמוד להיות מטופל, חפשי אולי מישהי שיש לך יותר כימיה איתה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

29/04/2010 | 08:30 | מאת: ירון

במידה ואצטרך לנטול את כדור הרסיטל למשך שנים רבות. האם נטילת רסיטל 20 מג ליום לאורך שנים רבות יכולה לפגוע בתפקוד איבר מסויים בגוף כגון כבד ? או שהכדור נמצא בטוח בשימוש במשך שנים רבות ?

30/04/2010 | 08:56 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, ככל הידוע לנו היום השימוש בטוח. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

29/04/2010 | 08:04 | מאת: ירון

אני לוקח רסיטל כבר חצי שנה במינון של כדור 20מג ליום, ומצבי טוב מאוד. אני ואשתי רוצים להביא עוד ילד ולכן החלטתי להתנקות מהכדור שלא יפגע לי באיכות הזרע. אמרתי לרופא שמצבי טוב מאוד כרגע והחלט להפסיק בהדרגתיות. אני כבר שבועיים לוקח חצי כדור ליום ומרגיש כאבי בטן, עייפות ולפעמים חוזרת לי הרגשה קלה של דיכאון שחולפת. האם אלו תופעות נורמליות לירידה במינון הכדור ? או שאני צריך לחזור לקחת הכדור במינון שלם ? כמו כן האם יש מצב שאנשים נדרשים לקחת כדור זה לכל החיים ?

30/04/2010 | 08:58 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לגבי מה ששאלת, נא התייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

29/04/2010 | 02:29 | מאת: מדוכא

אני סובל מדיכאון ועייפות קשה ,חוסר יכולת לתפקד חלק מהזמן,ערפול מחשבתי,תחושת ריקנות וכדומה... אני כבר כמה שנים סובל מכך,והחלטתי שאני רוצה לשים קץ לכך ולהתחיל לחיות חיים רגילים,אני בטיפול פסיכולוגי כמה שנים אשר נראה כי לא ממש מועיל והבעיה נותרה,אני שוקל להתחיל לקחת נוגד דיכאון בתקווה שהוא יחזיר את חיי למצב נורמלי סוף סוף,אך פוחד מאוד מפיתוח תלות בכך,ושאינני יוכל בעתיד לחיות ללא התרופות הללו,ואף מצבי יחמיר אם אפסיק עם התרופות,כמו כן קראתי שיש להם תופעות לוואי קשות כמו ירידה בתפקוד המיני,הפרעות זקפה,השמנה,נשירת שיער וכדומה... האם התחלת טיפול בנוגד דיכאון זאת נקודת אל חזור שאם אפסיק אהיה במצב גרוע יותר מהמצב ההתחלתי?איזה נוגד דיכאון הכי מומלץ שיש לו הכי פחות תופעות לוואי ויכול גם לעזור למצב של העייפות הקשה? תודה על העזרה מראש

01/05/2010 | 20:41 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ראשית, טיפול תרופתי בדיכאון הינו בטוח וניתן להמשיכו זמן רב, תחשוב על זה כאילו זה טיפול בלחץ דם שגם אותו חייבים לקחת כל הזמן. זה לא אומר שתרח אותו לנצח ויש בהחלט סיכוי שתוכל להפסיק בעתיד. לצערי לא אוכל להתאים תרופה לאדם מבלי לבדוק לעומק את מצבו. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

28/04/2010 | 23:12 | מאת: רוכבת אופניים

שלום, אני מעוניינת מאוד ללמוד מקצוע מדעי באוניברסיטה. בזמן התיכון הייתי תלמידה מאוד טובה עד כיתה י'. בכיתה י' התחלתי להכשל באופן שיטתי במתימטיקה. ירדתי מהקבצה להקבצה עד שלבסוף סיימתי בשלוש יחידות בציון של 100. לאחר סיום השנה אובחה אצלי הפרעת קשב ADD ודיסלקציית מספרים שהמוח שלי הצליח לכפר עליה. במבחנים ראו שאני בעלת אינטילגנציה גבוהה מאוד מהממוצע ושהיכולות המנטליות שלי גבוהות במיוחד בתחום הריאלי וכל הנוגע למתימטיקה מופשטת. זה הסביר בדיוק למה דווקא בכיתה י' התחלתי להכשל במתימטיקה - תרגילי אלגברה ארוכים - זיהוי ספרות ברמה של ילד בן שמונה עפ"י מילותיה של המאבחנת. אני לא נוטלת תרופות כגון ריטלין/קונצרטה, ואינני מעוניינת בכך. אני חוששת מאוד לעשות מכינה ריאלית (בגלל המתימטיקה) לקראת הלימודים בשל החרדה העמוקה שאני חשה אפילו למשמע המילה אלגברה. אני רוצה להאמין, וגם לפעמים מאמינה, שרוב הבעייה נעוצה בחרדה עקב הפעם הראשונה שהיה לי קושי לימודי כלשהו שהיה דבר שמעולם לא התמודדתי איתו לפני. נראה שאני לא מצליחה להפריד בין הקושי (שקיים) לבין החרדה העצומה שמתלווה אליו. ניסיתי להשלים לחמש יחידות מת' אך עם הקושי הראשון שחשתי הפסקתי. איך אפשר להפריד בין הדברים? איך אפשר להפסיק לחוש את החרדה הזו? האם זה מצדיק לוותר על דבר שנולדתי עם רצון וכישורים לעשות?

01/05/2010 | 20:44 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, הייתי פונה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בכדי לטפל בחרדה. ניתן לקרוא עוד כאן - http://www.drtal.co.il/טיפול_קוגנטיבי_התנהגותי_לחרדה/ בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

28/04/2010 | 22:36 | מאת: אביטל

שלום רב, אני חוויתי בעבר משבר נפשי גדול שכלל 2 אישפוזים אחד ב- 2003 והשני ב- 2005 ועברתי תהליך שיקומי שכלל ועדיין כולל שיחות אצל פסיכולוגית בתדירות של פעם - פעמיים בשבוע, טיפול תרופתי וכן הלאה. לאחר האשפוז הראשון הייתי חזקה מאוד והיה לי קל לצאת למעגל העבודה ולחיות חיי חברה סבירים אבל לאחר השאפוז השני נשברתי מאוד מאוד חזק והבטחון העצמי שלי ירד מאוד. עם הזמן, באיזהשהוא אופן התייצבתי הכרתי בחור נפלא , התחתנתי וקנינו בית משותף. כיום, אני מתמודדת עם טיפולי פוריות (הבעיה קיימת אצל בעלי) וכמובן עם ההתמודדות הרגילה של להתחזק ולחזור לעצמי. הבעיה העיקרית שלי איננה תיפקודית, ואפילו אני לוקחת מינון נמוך מאוד של תרופות אבל אני מאוד מאוד מאוד (!!!) רגישה וישנם מצבים רבים שקורים שאני שמה לב לפרטים אצל אנשים שנדמה שאומרים עליי דברים מאחי הגב או "מסמנים" ובכלל אני נפגעת מהר מאוד וחזק מאוד. אני לא יודעת מה לעשות כדי לשנות זאת בי, אני מאמינה שזה נובע בעיקר (אולי לא רק) מהעובדה שאני מרגישה שאנשים כביכול בוחנים אותי ורואים שאני אולי מתנהגת מוזר. מה עליי לעשות?!?! איך אני יכולה להפסיק להיות כזו עדינה ורגישה ומתי למען השם יקרה המצב שאני לא אקח דברים כל כך ללב ממה שאנשים אומרים מאחורי גבי ולא יהיה אכפת לי מה חושבים עליי. אני אומרת זאת לעצמי ולא מצליחה לשנות!!! אנא עזרו לי למצוא דרך שתועיל לי בברכה, אביטל.

01/05/2010 | 20:45 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לפי מה שאת מתארת, הדבר הנכון לעשות הוא לחזור לטיפול פסיכולוגי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

27/04/2010 | 18:30 | מאת: שלומית

יש לי התקפי דיכאון + חרדה עם מחשבות אובדניות - בכל חודש כשבוע - 10 ימים לפני המחזור. ביום המחזור התחושות משתפרות עד נעלמות ככל שמתקרב אל סופו. כלומר כשבועיים בחודש אני בדיכאון.. - האם הטיפול הדרוש צריך להיות תרופתי? ואם כן - האם הורמונלי או נוגד דיכאון? אודה לתגובתכם המהירה. בברכה

30/04/2010 | 08:26 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, עקרונית כדאי לנסות גלולות ואם לא משתפר אז טיפול אנטי דכאוני. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

27/04/2010 | 18:00 | מאת: דני

מזה מספר שבועות, אני מחפש תרופה בשם נובריל. האם אתם יודעים היכן אני יכול להשיג את התרופה הזו בארץ? אם כן מה טוב. אם לא, האם ניתן לייבא אותה מחו"ל? תודה למשיבים

30/04/2010 | 08:27 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, למיטב ידיעתי עדיין קיימת בשוק. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

27/04/2010 | 06:51 | מאת: תומר

שלום רב, אני סובל מדיכאון קל,עייפות קשה,וערפול מחשבתי. מה מהתרופות הבאות הכי מומלץ למקרה שלי?סימבלטה,רסיטל,וולבטריון?

30/04/2010 | 08:30 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לא בטוח שהייתי בוחר בתרופות. בכל מקרה צריך עוד הרבה מידע כדי להחליט. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

27/04/2010 | 00:01 | מאת: ש.

אובחנתי כסובלת מדיכאון מאג'ורי והומלץ על טיפול תרופתי שבינתיים לא עושה רושם שעוזר... האם יכול להיות שבדיכאון יש רגעים שבהם אדם מרגיש בסדר, לא מדוכא ולא מיואש? או שייתכן שיש טעות באבחנה? האם לא כל אדם מרגיש לפעמים ייאוש מהחיים ורצון לנוח מהכל?

30/04/2010 | 08:30 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בהחלט יתכן שבדיכאון יש רגעים שמרגישים בהם טוב יותר. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

26/04/2010 | 23:48 | מאת: טל

אפשר להתחיל טיפול בוולבוטרין במינון של 300 מג ? (האם לא מסוכן או מגביר סיכון לפרכוסים?) תודה מראש!

30/04/2010 | 08:32 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אני מעדיף להתחיל ב? 150. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

26/04/2010 | 23:28 | מאת: חיים

אני נמצא תקופה ארוכה במצבים האלו ,רגזנות,אי יכולת להתרכז ולהתמיד,מתעייף מהר,הפרעות שינה,פה יבש,שלשול,אי נוחות בחזה,הרגשת אובדן המציאות,הרגשת חום/קור. אני ישמח שתמליץ לי בבקשה איזה כדורים יעזרו לנ"ל,אני ילך לרופא בתקופה הקרובה. .אני תקווה שתרשום על כדור המלצה . תודה רבה

30/04/2010 | 08:36 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לצערי אי אפשר להתאים טיפול בלי ברור אבחנתי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

אני נטלתי פבוקסיל 100 מ"ג במשך כשנתיים והפסיכיאטרית החליפה לי אותו ללוסטרל, כרגע אני יורד בהדרגתיות מפבוקסיל ועולה בהדרגתיות ללוסטרל היעד ללוסטרל הוא 100 כרגע, אך תיהיה תקופה של כמה ימים שאצטרך ליטול 75 מ"ג לוסטרל, רציתי לדעת איך לחלק מינון זה? האם לקחת את ה75 ב50 ועוד 25 מכה אחת או לחלק את המנה הזו לבוקר וערב? וכשאגיע ל100 איך רצוי לקחת מינון זה 50 בבוקר ו50 בערב או גם מכה אחת 100? תודה רבה אשמח לקבל תשובה מפורטת, שלומי

30/04/2010 | 08:37 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אפשר לקחת את כל המנה בבת אחת. אין בעיה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

26/04/2010 | 21:11 | מאת: אלמוני

אני בן 30, בנערותי ניסיתי המון סוגי כימיכלים וכו'.. אני סובל כבר שש שנים מהתקפי חרדה ופניקה כללית שהורסים לי את החיים בכל התקופה הזו טופלתי בואבן, אך ההתקפים התגברו והפניקה החמיר, לאחרונה הפסקתי את הואבן ולוקח קלונקס אך הקלונקס עושה לי עצבים גבוהים והחרדות עדיין קיימות, אין לי כסף לפסיכאטר פרטי ומיותר לציין שהפסיכיאטרים בקופה לא פותרים את הבעיה אלא ממליצים על תרופות מהקבוצה הזו..מה אתם ממליצים לי? איזה טיפול יכול לעזור? איזה תרופה אולי תפתור את הבעיה?

30/04/2010 | 08:39 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אין בררה אלא ללכת לפסיכיאטר. למרות שאני יודע שלעיתים זה קורה, אין סיבה שהפסיכיאטר מהקופה לא יתן לך מענה הולם. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

26/04/2010 | 18:37 | מאת: אילה

שלום, הפסקתי ליטול סרוקסט כאשר נודע לי שאני בהריון(שבוע 7),כיום אני בשבוע 21 ומרגישה מאוד לחוצה ולא מאוזנת רגשית, האם מומלץ לחזור וליטול סרוקסט בשבוע זה של ההריון והאם אני אוכל להניק? אני בת 35, הריון ראשון ומאוד יקר לי.מפחדת לפגוע בעובר.

30/04/2010 | 08:40 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, צריך להתייעץ עם המטפל. יש משמעות לנטילה בהריון ויש בעיה בהנקה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

26/04/2010 | 15:28 | מאת: עזה

בני בן ה- 15 לקח ריטלין מזה 3 חודשים. בעקבות כך החלו להופיע אצלו תנועות טיקסיות וחזרתיות על תנועות (הדלקה חוזרת של האור, הליכה נגיעה במשהו וחזרה...) הפסקנו מיד את הריטלין בהמלצת הפסיכולוגית והוא "נקי" כבר חודש. שמנו לב כי בעקבות כך התופעות התמתנו אך לא נעלמו. האם זהו נזק בלתי הפיך? האם לחכות עוד זמן? אם זה לא מפסיק מה עלינו לעשות? מהו הטיפול ולמי פונים? האם התופעה היתה קורת גם ללא לקיחת הריטלין? בברכה

30/04/2010 | 08:44 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יש לפנות לבדיקה פסיכיאטרית לטעמי מבלי להמתין. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

26/04/2010 | 14:40 | מאת: אחת

שלום אני נוטלת סימבלטה כבר זמן רב, האם יש מניעה לקחת אלפרוקס במקביל? תודה אחת

30/04/2010 | 08:45 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, עקרונית מבחינה פרמקולוגית אין בעיה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

25/04/2010 | 22:23 | מאת: לילי

שלום אני כבר כמה שנים לוקחת ויאפקס 37.5 פעמיים ביום עקב התקפי חרדה שהיו לי בעבר ולא חזרו יותר. אני רוצה לדעת איך אפשר להוריד את המינון בצורה הדרגתית עד להפסקה. תודה מראש

30/04/2010 | 08:23 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, כדאי להתייעץ על כך עם הפסיכיאטר המטפל. עקרונית ניתן להוריד אם הבשילו התנאים לכך. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

25/04/2010 | 20:59 | מאת: צחי

לרופאים היקרים שלום רב, הרופא שלי הוריד לי מינון בתרופת הריספרדל. רציתי לדעת האם ירידה במינון יכולה לעלות את רמת תופעות הלוואי? או דווקא להוריד אותם? הסיבה שאני שואל שאלה זו היא כיוון שאני יודע שישנם תרופות למשל שמעתי על תרופה בשם רמרון, שככל המינון יותר נמוך ככה תופעות הלוואי יותר גדולות. בתודה רבה והערכה, צחי

30/04/2010 | 08:53 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בדכ יש ירידה בתופעות עם ירידת המינון. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

שלום רב, בני סובל מהפרעות קשב וריכוז כבר מגיל קטן. כיום הוא בן 12 וחצי- הוא טופל במשך 6 שנים בריטלין 30MG-40MG וההשפעות היו כיאות. בשנה האחרונה חל שינוי בהשפעת הריטלין, והילד סבל מחוסר רוגע, הפסיכולוגית שלו החליטה לעבור לקונסטרה 20MG . שאלתי היא כזאת : ע"פ טענת המורה השפעת הכדור מרגע לקיחתה בשעות הבוקר הן איטיות והדרגתיות ברצוני לדעת האם זהו אופי הכדור- שפועל בהדרגתיות ובכלל האם שינוי לכדור זה במינון זה הוא החלטה נכונה בתודה מראש

30/04/2010 | 08:55 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לטעמי קונסרטה עדיף מריטלין. תתכן פעילות הדרגתית בשעות הבוקר. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

25/04/2010 | 17:53 | מאת: גלי

רציתי לדעת אם קלונקס בלקיחה קבועה יומיומית(מינון נמוך) עלול לגרום במשך הזמן לפגיעה בפקטורי קרישת הדם ובטסיות, כך שפתאום יווצר דימום חלש?

30/04/2010 | 08:46 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לא. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

שלום רב אני בן 28, ב4 השנים האחרונות אני סובל מחרדות מעורבות בדיכאון (לאחר אירוע פתאומי של אשפוז בבית חולים שלמרות ספקות הרופאים - הסתיים, ברוך השם, בהחלמה מלאה). לפני כשנה וחצי התחלתי לקחת ציפרמיל כדור אחד ליום. בהמשך, לפני כחצי שנה, ניסו להעלות לי את המינון לכדור וחצי אך חשתי בחילות וכאבי בטן ואז חזרתי למינון הקודם (כדור אחד ליום). במקום העלאת המינון הרופאה הציעה לי לקחת בנוסף לציפרמיל - מירו. אני חושש להוסיף עוד תרופה ובכך להסתכן בתופעות לוואי או סיבוכים. בנוסף, במדריך התרופות של הכללית כתוב במפורש כי אין לשלב שתי תרופות אלו ביחד. הנה הקישור: http://www.clalit.org.il/HE-IL/Guides/medicinedetails.htm?id=7120 יש לציין שאני מרגיש שיפור כללי מסויים ב8 החודשים האחרונים עם עליות וירידות (מתוך שנה וחצי עם הציפרמיל). אך כיום, בהשוואה למצבי לפני שנה אני מרגיש שהתפקוד שלי השתפר. כאמור, אני עדיין חש דיכאון, לעיתים יותר או פחות ומידי פעם התגברות של החרדות. באפשר לתופעות הלוואי, מלבד התקופה של העלאת המינון, לא חש תופעות לוואי קשות במיוחד - רק כאבי ראש מידי פעם או כאבי בטן חולפים. תפקוד וחשק מיני אבד כבר לפני 4 שנים בערך, כך שאני לא יכול להאשים את הציפרמיל בכך... שאלתי היא - האם עדיף לי להשאר עם הצירמיל או שכדאי לנסות ולעבור למירו? אני לא מעוניין לקחת את התרופות במקביל נוכח מה שציינתי בתחילה. בכל מקרה החשש שלי ממעבר לתרופה אחרת - שאני לא יודע כיצד היא תשפיע עלי או האם היא עלולה להזיק - הוא ממילא רב, כך שאני מוכן לעשות את הצעד הזה בהנחה שהסיכוי להקלה והטבה הוא גדול משמעותית מהסיכונים שבכך. אני מתנצל על אורך השאלה (אני מניח שאתם מבינים שהדבר מאוד קריטי בשבילי...) אשמח לקבל את חוות דעתכם עודד

30/04/2010 | 08:47 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לצערי לא תוכל לקבל מענה ברשת. עקרונית ניתן לשלב התרופות במינון נכון תחת פיקוח. למה שלא תתייעץ עם מי שרשם לך? בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

25/04/2010 | 10:32 | מאת: אני

משתמשת 4 שנים ציפרליקס 10 מ"ג ירדתי בשבוע האחרון לחצי כדור מאחר ואני רוצה להפסיק את הכדור והסיבה לכך הטבה במצבי, עליה במשקל (14 ק"ג) למרות דיאטה מאוזנת וכושר גופני, ברצוני להחל טיפול ברדוקטיל כדי לתת לגוף פוש של ירידה במשקל, שאלתי היא: האם רדוקטיל יחמיר את מצבי מאחר ואהיה "חשופה" ללא טיפול תורפתי? האם אוכל להשתמש ברמרון או אדרונקס אם מצבי יחמיר בגלל הרדוקטיל מאחר ואלו התרופות היחידות שניתנות לצריכה ביחד עם רדוקטיל? תודה

30/04/2010 | 08:50 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, באמת שאינני יכול לתת תשובות מבלי לאבחן. מומלץ כי תפני למטפל שלך שמכיר טוב יותר את הבעיה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

25/04/2010 | 01:28 | מאת: חסוי

היי דוקטור, מאוד התרשמתי ממך ומהגישה שלך ומעוניין להגיע אלייך בקרוב לטיפול.. אני בן 19 סובל מהמון חרדות ,כפייתיות טיקים ואובססיות למינהן..בעבר טופלתי בכמה סוגי כדורים אך כבר כמה שנים שאני לא משתמש בכדורים\לא בטיפול. קראתי המון על הטיפול התרןפתי והסיכונים שבו ודי מפחיד אותי לחזור לקחת כדורים כי אני באמת מאמין שזה סוג של סמים,אני מאוד מעדיף שלא..השאלה שלי אלייך האם בכלל ניתן לטפל במצב כמו שלי ללא כדורים ואם קיים היום כדור ללא תופעות לוואי כה מפחידות? תודה =)

30/04/2010 | 08:51 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה לדעת מבלי לבדוק... בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

25/04/2010 | 00:22 | מאת: אבישי

שלום רב. התחלתי לפני כשבוע וחצי ליטול כמה תרופות: ציפרלקס - 35 מ"ג. אינווגה - 6 מ"ג. וולבוטרין - 300. את הוולבוטרין התחלתי לפני כשלושה שבועות, ומאז שאני נוטל את התרופה המצב רק החמיר. החרדות גברו, והמחשבות הטורדניות התעצמו. אני מרגיש שהמוח שלי עומד להתפוצץ. משהו ממש לא נורמלי. בנוסף, כשהתחלתי את האינווגה לפני כשבוע וחצי, הימים הראשונים פשוט שיתקו אותי. הרגשתי בילבול במציאות. תחושה שהכל נראה שונה פתאום. וזאת מעבר לסחרחורות והחולשה הכללית. כיום המצב יותר טוב מבחינת החולשה, אבל הבילבול עדיין קיים במקצת. שאלתי היא, האם התופעות הללו נורמליות וזה חלק מהתהליך, או שיש פה משהו חריג שיכול לגרום לנזק ועליי להפסיק ליטול את התרופות? הפסיכיאטר שלי אמר להתאזר בסבלנות וכל תופעת לוואי תחלוף. השאלה האם גם אלה?

30/04/2010 | 08:52 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, למה לקחת אותם מלכתחילה? זה בהחלט יכול להיות קשור. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

24/04/2010 | 21:05 | מאת: מיטל

שלום, לקחתי ציפראמיל במשך 3 חודשים,במינון של 60 רק במשך חודש, אחרי חחודש ירדתי למינון 40 מ"ג ואחרי שבוע הפסקתי לגמרי לקחת כדורים, אני מרגישה ממש רע פיזית ונפשית מאז, יש לי בחילות, סחרחורות האם זה קשור?  

30/04/2010 | 08:52 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכן. יתכן גם שלא. מה הסיבה לטיפול מלכתחילה? בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

23/04/2010 | 18:23 | מאת: רונית31

אחותי טופלה בעבר בפלוטין כ-4 שנים.בשנה האחרונ ההפסיקה על דעת עצמה ולכן תקפו אותה חרדות ודכאון בצורה מוחרפת.לאחר שבמהלך השנה ניסתה ציפרלקס+קלונקס ואחכ אקסיל כחודשיים וזה לא עזר כמו הפלוטים בעבר...האם יש סיכוי כי אם תחזור לפלוטין או לפרוזאק יש סיכוי שזה יעזור כמו בעבר? תוך כמה זמן אם כן? תודה. דחוף דחוף שבת שלום

24/04/2010 | 23:19 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, סיכוי קיים. קשה להעריך זמן. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

23/04/2010 | 17:45 | מאת: טל

רציתי לשאול בבקשה - 1.האם וולבוטרין עלול לגרום לאירוע מוחי? 2.ואם לאחר נטילה של 150 מג (3 שבועות) - היה שבוע הפסקה - אפשר לחדש נטילה במינון 300 מג? (הועלה בהוראת הפסיכיאטרית). 3.האם יכול להיות בכך סיכון מוגבר לפרכוסים ו/או לאירועים מוחיים? 4.ושאלה אחרונה - האם וולבוטרין יעיל לדיכאון שנגרם כתוצאה מהתקפי חרדה?? תודה ! (:

24/04/2010 | 23:20 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, וולבוטרין יכול לגרום לפרכוסים אך לא לאירוע מוחי. טוב לדיכאון ופחות לחרדה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

23/04/2010 | 16:46 | מאת: אני

שלום, מזה כ-5 חודשים וקצת אני נוטלת פלוטין 20 מ"ג עקב לחץ נפשי שהתבטא בסחרחורת, בחילות ולחצים בראש. היום מצבי הרבה יותר טוב אך עדיין לא חזרתי לעצמי. בזמן זה הלכתי גם לטיפול פסיכותרפיה והתחלתי כעת גם טיפול התמקדות כדי לשפר את מצבי. רציתי לדעת האם לחץ נפשי זה סוג של חרדה? בנוסף, האם זה יכול להיות שהנוירולוג שלי אומר שברגע שארגיש טוב , אוכל להפסיק את הכדורים אך אני מבינה שבדר"כ ממליצים לקחת את הכדורים האלו עוד חצי שנה לפחות כדי להיות בטוחים שזה לא יישנה שוב. מה נכון? האם כדאי להעלות את המינון של הכדורים? או שלגוף עדיף לעשות זאת בצורה איטית ומבוקרת? שקלתי להעלות את המינון והנוירולוג העלה לי כי עדיין יש לי לחצים בראש ויש לי תופעה קצת מוזרה של מעין ניתוק/גלגול עיניים לשבריר שניה כשאני יושבת או שוכבת בערב. זה לא קורה הרבה, אך זה קורה מדי פעם. הנוירולוג אומר שאני עדיין לא מאוזנת וכדאי להעלות את המינון ויש כאלו שאומרים לי שלא כדאי להעלות את המינון כי זה יכול להחמיר את התופעה. מה לפי דעתך נכון? אני לא רוצה להעלות את המינון ומעדיפה לתת לגוף להתגבר די בכוחות עצמו, אך אם לא תהיה לי ברירה, אעשה זאת. אודה לכל מידע שתוכל לתת לי בעניין.

24/04/2010 | 23:21 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לצערי אי אפשר לייעץ בלי לבדוק. הייתי משוחח עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

23/04/2010 | 12:44 | מאת: אורי

אני מטופל אצל פסיכיאטרית עצמאית. היא גם רושמת לי תרופות, אבל אין עליהן כמובן כיסוי של הקופה. האם זה מקובל לגשת לפסיכיאטר בקהילה, להראות לו את המרשמים שהיא רשמה לי והוא ירשום אותו הדבר רק על מרשמים של הקופה? תודה רבה!!!

24/04/2010 | 23:22 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אפשר לעשות את זה ישירות עם רופא המשפחה של הקופה. זה מקובל. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

23/04/2010 | 08:46 | מאת: רונית31

שלום, לאחותי בעיות קשות.היא הפכה לשבר כלי,נראית כאילו רוצה למות וסובלת מאוד מחרדות משתקות,לא עובדת בכלל כבר שנה וכו'. באופן עקרוני מאז ומתמיד היו בעיות רגשיות אבל לפני כ-4 שנים התחילה שימוש בפלוטין ודפלפט עד שהפסיקה על דעת עצמה את הדפלפט ובאפריל 2009 הפסיקה על דעת עצמה את הפלוטין כי חשבה שמצבה טוב. מאז התחילו תופעות שלא קרו לה: חרדות,מחשבות אובדניות קשות (שהיו בעבר אך התחזקו), רעידות בגוף,פחד,סיוטים,חולשה. פנתה לפיסיכאטר שרשם לה ציפקלקס וקלונקס.בינואר 2010 התחילה לעבוד ופתאום שוב חזרו התופעות בחוזקה,פנינו לפסיכיאטר אחר והוא אמר שייתכן שהשפעת הקלונקס פחתה/תופעות לוואי והמליץ להורידו בהדרגתיות,ובמקביל לאט לאט הוסיפה אקסיל עד שהיום היא נוטלת אקסיל 100 מג כחודש וחצי וציפרלקס חצי כדור פעם ביומיים. החיים שלה ה ם סיוט נכון להיום:יש לה התקפות בכי, סיוטים,פאניקה,שלשלוים ,בחילות,עין כואבת וכאבי ראש. מהכירותי המעמיקה את אחותי אכן יש OCD ובעיות רגשיות אך לא ברמה כזו ולא בצורה שתגביל לה את החיים ותהפוך אותה לסוג של אדם "נכה". אני מבקשת שתעזרו לי להציל אותה.מצבה גרוע. האם יש סיכוי שלחזור לפלוטין יעזור(שהרי בעבר זה היה הפתרון)?? מה עושים? האם לעבור לפסיכיאטר אחר? תודה, האחות הכואבת ,

24/04/2010 | 23:22 | מאת: ד"ר אילן טל

רונית שלום רב, הייתי קודם משוחח עם הפסיכיאטר הנוכחי. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

22/04/2010 | 22:32 | מאת: טל

שלום, אני מעוניין לגשת לפסיכיאטר בקופ"ח מכבי ללא ידיעה של רופא המשפחה. האם יש אפשרות שרופא המשפחה לא יראה שניגשתי לפסיכיאטר ולא יראה את התרופות שהוא רשם לי? איפה ניתן לברר על זה? תודה!

24/04/2010 | 23:23 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, במוקד מכבי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

22/04/2010 | 20:16 | מאת: יותם

שלום רב כבר שנים רבות שאני מתקשה מאד לשמור על שעות שינה וקימה נכונות ולארגן זמן נכון. עוד מקדמת דנא מגילאי בית הספר היסודי,חטיבה ותיכון הייתי מאחר ומבריזן כפייתי. תקופות ארוכות הייתי בעל כרחי נאלץ לדחות את הלימודים באופן אוטומטי בשעה-שעתיים והיו תקופות בתיכון שכלל לא הייתי מגיע ללימודים. פשוט לא הייתי מצליח לקום בבוקר, וגם הייית מתנהל מאד לאט ולא מארגן את הזמן. גם לאחר הבית ספר במשך שנים החלטתי עשרות אם לא מאות פעמים לשים קץ לתופעה ולקום בבוקר בזמן ("מחר אפילו אם יתהפך העולם אני קם ב7:00!") וכ"כ הרבה פעמים אכזבתי את עצמי ונוכחתי לדעת שאני לא שולט בזה. גם כיום בהיותי סטודנט אני מבטיח לעצמי כל פעם מחדש שאני הבעל בית על עצמי וכל פעם מחדש קם מאוחר (מבחינתי אפילו 10 בבוקר זה מאוחר) וכל הסדר יום נדפק! כידוע השעה שבה קמים משפיעה על כל הסדר יום אציין שהיו תקופות של נסיגה שהם הצלחתי לקום מוקדם, אבל באופן כללי עדיין אני לא מצליח להשתלט על נושא זה של שעות שינה וקימה (גם לגבי שעות הליכה לישון, אני יכול להבטיח לעצמי עד מחר שאני הולך לישון ב23:00 אבל ברגע שאני מתיישב מול האינטרנט אפילו שעה לפני אז אני כאילו מתנתק לגמרי ומאבד שליטה על התחייבותי) אציין שבתור אדם שלוקח ריטלין מצאתי פטנט להשתלט על התופעה, והוא שכשאני קם בלילה לפנות בוקר להשתין אז אני נוטל מייד כדור ריטלין, ואז כשעה אחר כך אני מתעורר באופן אוטומטי בלי קושי (כידוע ריטלין זה סם ממריץ ומעורר). אבל אני חושש שזה לא בריא ולא יעיל לעשות כך בקביעות. כמו כן אציין כשכבאמת חשוב לי לקום מוקדם, וכגון אם ארוויח סכום גדול של כסף או אם אדם חשוב מחכה לי אז אני כן אצבור כוחות ואקום מוקדם, אבל סתם ככה זה לא בשליטתי. בקיצור אני חסר אונים ולא יודע מה לעשות. הבעיה הזאת פוגעת לי בכל הסדר יום ובלימודים, ואני מרגיש שאני לא שולט בזה. מה כדאי לעשות בנידון?

24/04/2010 | 23:24 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי ממליץ להבדק במעבדת שינה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

26/04/2010 | 22:11 | מאת: דנה לא קמה

לדעתי הלא מקצועית זה תסמין של דכאון קיומי שרק מחמיר עם השנים. אצלי גם ענינים חשובים ומפגשי תה עם נשיא המדינה יאלצו להתעכב, לעבודה אני מגיעה במוניות וכל בוקר מתפללת שיחרב העולם רק שלא אצטרך לקום. אני הייתי ממליצה על טיפול רגשי כי אם אין משמעות לחיים בשביל מה בכלל לקום. אבל זו רק דעתי הלא מקצועית. לי גם טיפול רגשי לא עזר.

22/04/2010 | 17:08 | מאת: חייל טרי

התגייסתי לפני כשלושה חודשים וחצי לצה"ל , ומאז אני סובל קשות. אני הומו,וגר בחנות עם משפחתי והמצב הכלכלי מאוד קשה. עברתי טראומה בילדות וקשה לי לישון שלא בבית. מאז שאני בצבא המצב הנפשי שלי התערער ,ובמקום לעזור לי הצבא החליט להוציא אותי כי כשביקשתי עזרה אמרו לי הצבא הוא לא תוכנית כפי בקשתך. קשה לי לישון בבסיס בגלל שאני קשור לאמא שלי ובגלל המצב בבית שאני חושב עליו כל הזמן, הסיוע היחידי שאני מקבל זה 120 ש"ח בחוגר ות"ש 3 ככל הנראה , אך זה לא מספיק ואני לא חושב שמישהו עפ"י ראות עינוי יכול להחליט מה אני אמור לקבל ומה לא, אני גר פאקינג בחנות, אני לא חי חיים נורמלים. מגיל צעיר אני עובד ועוזר בפרנסת המשפחה, ובגלל גיוסי נאלתי להפסיק לעבוד לאלתר. כרגע אין לי תעודת בגרות מלאה כי היה לי קשה לפרנס וללמוד גם יחד , וגם בגלל המצב החברתי שנקלעתי אליו מדי פעם עקב היותי הומו, דברים שנעשו לי בגיל מאוד צעיר ולאורך השנים שהגעתי למצב שאני חושד באנשים ואין לי אמון, במיוחד עבודה עם גברים שקשה לי להיקשר ולהיות איתם בקשר. ירדתי במשקל ואין לי רצון לצאת ולהנות עם החברים , אין לי תיאבון ובא לי לישון כל הזמן , יש לי הרבה כאבי ראש בזמן האחרון. קשה לי להתרכז בקורס עקב כל הסיבות האלה ועקב הסיבה הפיזית שאני מאוד שברירי ועדין, ודברים פיזיים פשוט גדולים עלי ואני לא מסוגל כי אני מאוד חלש והקורס שבו הכניסו אותי הוא פיזי ועם מלא חומר ומחשבה. ביקשתי לא לעשות קורס, אך אמרו לי שזה לא אפשרי , ביקשתי משהו משרדי ואמרו לי שגם זה לא אפשרי , ביקשתי לישון בבית וקיבלתי 3 ימים בבית, אבל זה לא מספיק כי אני צריך לישון כל יום בבית, אני לא מסוגל אחרת. הפסיכיאטר הצבאי הציב בפני כמה דברים : 1. טיפול תרופתי 2. חצי שנה שיחרור על 24 שיכול להיות שרוב הסיכויים להשתחרר על 21 נפשי אני לא רוצה טיפול תרופתי כי אני לא מאמין בזה, ואני לא חושב שאני משוגע שצריך תרופות. אבל אני מאוד מפחד להשתחרר עם כמה שקשה לי , אחרי שהביאו לי את טופס הועדה אני בחרדות ולא יודע מה לעשות , אני פוחד מהעתיד, במיוחד כשאני רוצה לפנות לרקע מוסיקלי ועושים המון בעיות עם זה, במקום לעזור לי מעמידים בפני החלטה או להישאר איפה שאני או להשתחרר, ככה זה נראה. אני לא יודע מה לעשות ואני מפחד נורא, אני מרגיש שיש לי מטען גדול והוא רק גדל עם הזמן, ואני מפחד כ"כ , יש בי תחושה שקשה לי להסביר אותה.

24/04/2010 | 23:25 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, הדבר היחיד האפשרי הוא לשוחח שוב עם הפסיכיאטר הצבאי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

22/04/2010 | 15:06 | מאת: רם

יש לי חברה מזה 3 שנים ואנחנו מתכננים להתחתן. אני בן 25 וחצי. בכתה שלי (בתואר) הצטרפה נערה מתוקה וביישנית מאוד שאינה מדברת הרבה וגרה במקרה לידי. מבלי שהיא תעשה שום דבר, התחלתי לפתח כלפיה אובססיביות מטורפת. אני מרגיש שאני מטריד אותה, וכשהיא לא נענת לחיזורי באומרה "יש לך חברה" אני נפגע מאוד ומתחיל לבכות. האהבה העזה והבלתי מוסברת שלי כלפיה הופכת למטרד רציני גם עבורי. כמו כן, הדבר מצטרף לכבר אישיות תלותית בצורה קיצונית. הקשר שלי עם החברה שלי (ובטווח הארוך אשתי) נפגע באופן קשה מאוד. הפכתי לשקרן וערמומי ואיני אוהב זאת. אני רוצה את הבחורה מהכתה ומוכן להקריב הכל עבורה. אני יוצא מדעתי!!!!!!! התחלתי בהליך אבחון של קשב וריכוז, האם אפשר לצפות שברגע שאתחיל לקבל רטלין (אני נוטל ביומיום כדור אחד 10 מ"ג של סיפרלקס) האם אוכל לצפות שהאובססיה הזו שאוכלת אותי ומפרקת אותי תעלם? יוער כי אותה בחורה בת 22 אינה מושכת באופן יוצא דופן, היא פשוטה למראה אם כי חכמה בצורה יוצאת מן הכלל ובאה מבית עשיר מאוד. כמו כן, הפסיכיאטרית שמאבחנת אותי, לאחר שיחתנו הראשונה, אמרה כי אני סובל מהפרעת קשב וריכוז חמורה. התביישתי לעלות את הנושא הזה מולה.

24/04/2010 | 23:27 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום, מה עם שיחה אצל פסיכולוגית? בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

27/04/2010 | 09:27 | מאת: רם

אך לאחר שנה ומשהו של טיפול, כשלקראת סופו התחלתי ליטול סיפרלקס, החלטתי כי הטיפול אינו נותן לי עזרה משמעותית. מחד, ייתכן ואיני מספיק מחויב לטפל בעצמי (קשור להערכה עצמית נמוכה אולי, אני כאילו בתת מודע לא מוכן להעניק לי לעצמי את הטיפול הדרוש) מאידך, הטיפול עצמו לאחר שנה וקצת לא ממש עזר. אם כך או אחרת, הסיפרלקס עוזר הרבה יותר מהטיפול הפסיכולוגי. כעת, מה שהשתנה הוא אבחון של הפרעת קשב וריכוז ADHD. האם אפשר לצפות מריטלין שיעשה משהו לנפשי הכאובה, האובססיבית, הכפייתית, ומלאת העצב. לגבי הדמעות הבלתי פוסקת - כנ"ל. תודה!

22/04/2010 | 13:16 | מאת: מירב

האם אצל חולה סכיזופרני (כמו באו סי די) גם רצות מחשבות כל הזמן בראש? האם המחשבות הללו גם מלוות בחרדה גבוהה? האם הסכיזופרן סובל מהן כמו באו סי די? מה ההבדל בין 2 סוגי המחשבות הללו מלבד התובנה שזה לא הגיוני אצל חולי או סי די?

24/04/2010 | 23:13 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה להסביר זאת בפורום. גם בספרות יש עדיין שאלות לגבי ההבדל. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

שלום רב !!! שמעתי לאחרונה שתרופות כמו זיפרקסה 7.5 מ"ג, מירו 30מ"ג, אפקסור 150 מ"ג, עלולות לגרום להפרעה מטאבולית וכן לאצירת נוזלים בגוף , האם זה נכון ? אני בת 62 ואכן עליתי מאוד במשקל מאז שאני נוטלת את הכדורים, אבל איך אני יכולה לדעת שהעלייה במשקל קשורה להפרעה מטאבולית ? אנא פרסמו את שאלתי , כי כבר פרסמתי שאלה זה ומשום מה היא נעלמה מודה לכם מראש לילי

24/04/2010 | 22:58 | מאת: ד"ר אילן טל

לילי שלום, בהחלט יתכן. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il