פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

25/03/2010 | 20:12 | מאת: דניאל

שלום. אני בת 20. רציתי לדעת האם סימבאלתה יכולה לגרום (כחלק מתופעת לוואי) לצבירת נוזלים. כי ראיתי שנותנים את התרופה לנשים שיש להם קושי בשליטה בשלפוחית השתן. והאם התרופה יכולה לגרום לעלייה במשקל? (לא כתוצאה מהגברת תיאבון)

25/03/2010 | 23:53 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, הסיבה שנותנים אותה לבעיות הקשורות לשתן היא שכתופעת לוואי היא עלולה לגרום לקושי במתן שתן או לעצירה. עקרונית, תתכן עליה במשקל אך היא אינה שכיחה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

25/03/2010 | 17:55 | מאת: gila

שלום רב, בני בן 20. בגיל 17 חטף בני טראומה עקב מעצר משטרה בו לא היה אשם.כאשר ראינו כי בננו עצוב מעל ומעבר וחששנו למצבו לקחנו אותו לרופא פסיכיאטר שאמר שיש לו דיכאון עם חשש לפסיכוזה.עד יום זה בני היה מתאמן, לומד, ואפילו זכה במספר גביעים אולימפיים.הספיסיכאטר אותו לקחנו אותו נתן לו ריספרדל.לאחר שבוע חזר לעצמו שרירי הצוואר נתפסו לו ורופא אחר אותו לקחנו החליף התרופה לסרוקוואל + רסיטל.המצב היה טוב אבל היתה לו איזה בעיה שכל לילה חצי שעה אחרי הרדמותו היה צועק תוך כדי שינה פעם או פעמיים וממשיך לישון.לאחר 4 חודשים הרופא אמר שהוא מספיק חכם ולא צריך סרווקאל ובהדרגה הורדנו את התרופה. הוא הרגיש טוב ואף יצא עם חברים קצת.לאחר שנה שלא לקח שום תרופה חזר אליו הדיכאון והיו לו הפרעות בדיבור ורופא אחר רשם לו זיפרקסה 5 מ"ג. אחרי מספר ימים חזר לעצמו והרגיש טוב שנה שלמה אך התחיל לאכול ולישון המון!!כך שהעלה 20 ק"ג.כשחזרנו לרופא הוא אמר שמצבו מעולה ואפשר להתחיל להוריד.כל זמו זה בני לא עבד וקם כל יום בשעה 16:00 ולא לפני.ובינתיים הורדנו המינון ל-2.5 מ"ג.אחרי שבוע החמיר מצבו והרופא אמר לחזור ל-5 מ"ג ואחר כך ל-7.5 מ"ג.ועכשיו הוא לוקח 10 מ"ג כבר חודש וחצי וממשיך לקום ב-16:00 ולאכול המון ולעשן שפעם עישון לא היה בלקסיקון שלו, שום דבר ממש לא מעניין אותו וכבר חודש חוזר מספר פעמים על אותו משפט והרופא לאוסיף קלונקס וכבר 10 ימים שבני לוקח קלונקס 0.5מ"ג 3 פעמים ביום + זיפרקסה.הייתי רוצה לדעת האם יש מצב כי הזיפרקסה החמירה מצוב לכך שהוא חוזר על משפט לפחות 90 פעם ביום?אני ובעלי חסרי אונים ורוצים מאד לדעת מה לעשות במצב הזה.תודה מראש וחג שמח

25/03/2010 | 23:54 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מתואר כאן מקרה מורכב מאד. יתכן שמתפתחת תסמונת נוספת. יש צורך בהערכה מלאה ומפורטת כולל בדיקה, והאינטרנט לא יוכל לתת מענה לכך. בברכה, ד"ר אילן טל

25/03/2010 | 17:19 | מאת: רון

האם התרופה עדיין בשוק, כי שמעתי דעות סתורות לגבי החלטת החברה המייצרת לגבי הפסקת הפצת התרופה. אני חושב שזאת תרופה יותר יעילה מהפרפנאן והריספרדל והיא הרגישה לי יותר אפקטיבית.

25/03/2010 | 23:56 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, למיטב ידיעתי ולצערי, היא אינה קיימת בשוק. בברכה, ד"ר אילן טל

24/03/2010 | 23:09 | מאת: יוסי

תאונת דרכים עם פגיעת ראש, איבוד הכרה בגלל זעזוע מוח, האם לפי התנהגות ודיבור וסממנים אחרים יכול לקבוע המומחה הפסיכיאטר- תמונה קלינית של פגיעה קוגנטיבית פרה פרונטלית? תודה רבה מראש.

25/03/2010 | 23:57 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, עקרונית, אפשר, אם כי לרוב נהוג להעזר במבחנים נוירו-פסיכולוגים. בברכה, ד"ר אילן טל

24/03/2010 | 21:39 | מאת: alaa

שלום רב אני סטודנט לרפואת שיניים לומד בחוץ לארץ בשנה החמישית ללמודים עצם הפנייה שלי היא בגלל הפרעות-Obsessive–compulsive disorder הפרעה כפייתית..קראתי כמה מאמרים על הנושא הזה ו כל שאני מעמיק בדבר אני מגלה לעצמי שאני בעצם סובל מהמחלה הזאת או משהו שדומה לה כי כל הזמן יש לי דחפים בלתי הגיוניים לעשות דברים שאני לא יכול להבין אותם מחשבות של חוסר אימון ב דת למשל..מחשבות זדוניות כל הזמן חוזרים על עצמן..אני מנסה לעקוף את המחשבות האלה אבל בלי שום תוצאה זה כל הזמן חוזר..וכפי שאתם יכולים לדמיין לעצמכם שהדברים האלה משפיעים מאוד בצורה חריפה על הלימודים שלי התוצאות שלי הן לא מי יודע מה..כי אני לא יכול לשבת וללמוד 5 דקות רצופות בלי שמחשבה או "אקט" מסויים עשיתי אותו בטעות ואני חייב לחזור על זה בכל פעם..אני כבר מיואש ולא יודע מה לעשות..לפעמים אני מגיע לדירה הרוס ו כמעט על סף קריסה בגלל כאבי ראש בבקשה זה דחוף מאוד מה אתה ממליצים לי לעשות לפנות ל פסיכולוג פה? אני רוצה ךשמור את זה בדיסקריטיות ולא לערב את המשפחה תודה רבה

25/03/2010 | 23:58 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי ממליץ קודם כל לפנות לפסיכיאטר. בברכה, ד"ר אילן טל

24/03/2010 | 20:07 | מאת: שרה

היי, אני בת 20, סובלת מOCD, חרדות,ודיכאון.. אני מטופלת אצל פסיכאטר,בכדור פרוזאק.. ,ברצוני לדעת האם הכדור עלול להפריע לי בלימודיי, הבהירו לי שכדורים פסיכיאטרים עלולים לפגוע לטווח ארוך במוח..בריכוז ובזכרון.. ,ואני חוששת מכך.. (הפסקתי ליטול את הכדורים בעקבות זה.. ) אשמח לקבל מענה על כך.. תודה רבה.

25/03/2010 | 23:59 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, פרוזק נחשב כדור בטוח, גם בנטילה לטווח ארוך. הוא אינו אמור לפגוע בריכוז או בזיכרון. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

24/03/2010 | 17:18 | מאת: צבי

מה זה אומר שבן אדם דיכאוני שקט מידי מסתגר ולא מדבר כלום כמעט ימים שלמים..וברור שהוא כועס ועצוב בקושי אוכל או יושן לאינו מתפקד .. ואז פתאום כעבור 4 או 5 ימים בערך מתחיל כן מדבר הרבה מאד ומשתף בצורה מציפה על כל מה שמכעיס אותו מהעבר? דיבורו לעניין כמובן ואינו פסיכוטי כלל אך רק לא מובן לי איך הוא מצליח לשתוק כמה ימים כשהוא בבית איתנו אף שרואים שקשה לו ועצוב ומנסה להתמודד עם זה לבד, אבל אחרי כמה ימים כאלו פתאום חוזרת לו מעט שמחת החיים והחיוך,והוא פתאום נראה אחרת תוסס מעט כאילו אין לו בעיות לרגע ושכח מהם, או שהוא לפעמים לא חוזר לשמוח ולחייך אלא בדיוק ההפך :מתחיל ל"כסח" את אימו מילולית ולריב איתה על חשבונות מהעבר, להאשים אותם ולכעוס מאד שבגללם הוא התדרדר למצבו היום..ומאד זועם, כועס,בוכה ונשבר .. ורומז שמאד מתקשה להמשיך להחזיק מעמד.. שלא יודע מה יהיה איתו..ומה יעשה עם עצמו? מתפרק ובוכה ומתווכח ורב ונשבר מאד חזק ואף מדבר עם אימו מתוך כעס חזק בשטף מהיר ומציף כזה ועובר מענייו לעניין ..ומתקשה להפסיק עד שאמו בסוףעונה לו דיי, אני כבר לא יכולה עוד לשמוע אותך".הראש מתפוצץ לי.." יש לציין שגם היא מאד שיפוטית ומבקרת אותו בכמויות, עונה לו ומתסיסה אותו יותר.. וכך הוויכוחים ממש דרמטיים כאלו על העבר והכל נהיה מציף מאד לשניהם ובסוף שהם בוכים ומתרחקים.. ואז שוב מהתחלה הוא שותק כמה ימים ונרגע.. עד לפעם הבאה שיריב איתה.. או עד שפתאום יחייך ויתקשר יותר בחיובי.. כל ההתנהלות הזו נורמלית? האם יתכן וזה מאניה דפרסיה שהתחילה אצלו(הדיבור המבוהל והמציף הזה..)? איך יודעים, הוא לוא יוצא מהבית אולי פעמיים בחודש. הוא לא קונה כלום לעצמו ולא מבזבז כסף לא מסתכן או מהמר ,לא עושה שתויות, רק הדיבור שלו פעם בכמה ימים נהיה סוער כזה מציף,ומבולגן מרב מהירות.. -:אני יודע שזה נובע מכעס חזק אצלו ודיכדוך ,תיסכול גדול וכד', השאלה איך לדעת שלא התחיל אצלו מצב של מניה קטנה??.. או שזו הפרעה כזו? ואיך אפשר לעזור לו לצאת מזה. תודה על העזרה, צבי

26/03/2010 | 00:00 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יכול להיות שמדובר במצב מאני, או בהפרעה ביפולארית (מאניה דיפרסיה). יכול להיות שגם מדובר באישיות מסויימת. פסיכיאטר יוכל לאבחן זאת בפגישה. בברכה, ד"ר אילן טל

24/03/2010 | 16:53 | מאת: יעל

אובחנתי כלוקה בסכיזופרניה והטיפול שנקבע לי הוא 5 מ"ג זיפרקסה ליום. קיבלתי אישור מהמכון הטרטולוגי להרות ואפילו להניק עם כמות כזו של זיפרקסה. הבעיה היתה שמתחילת ההריון (ואפילו לפני כך שזה היה המצב כל ההריון) החלטתי שמספיק לי רבע כדור ולפעמים חמישית וחציתי כך את הכדורים של ה5 מ"ג. רק עכישו, כחודש וחצי אחרי הלידה, גיליתי שאם אין חריצים בכדור אסור לחצות אותו ובזיפרקסה אין חריצים. האם זה מסכן את התינוק? האם צריך לבדוק משהו? התינוק אוכל כמויות מאוד גדולות נניח 120 מיל כל שעתיים ולפעמים גם יותר מזה. האם יש קשר לתרופה או למה שעשיתי איתה כשחציתי אותה? תודה רבה רבה

25/03/2010 | 23:51 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אני מניח שלא ושאין קשר, אבל לא בטוח. צריך לברר בחברת התרופות עצמה, לפי דפי זהב זה הטלפון שלהם - 09-9606234. בברכה, ד"ר אילן טל

לקריאה נוספת והעמקה
24/03/2010 | 11:21 | מאת: דניאלה

האם ניתן לעבור מקבוצת ssri לsnri אם ניסיתי רק תרופה אחת מהקבוצה הראשונה ואני סובלת מתופעות לוואי רבות? כמה זמן צריך לחכות ?

26/03/2010 | 00:02 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אפשר לעבור, בדכ ממתינים 6 שבועות לפחות, אבל אם יש תופעות לוואי אין טעם להמתין. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

24/03/2010 | 09:24 | מאת: בר

שלום רב, לפני שנה נגמלתי סופית מרסיטל כי הרגשתי טוב,אבל תוך כדי המינון השמנתי מאד והיו לי תופעות גמילה קשות מאד,היום אני שוב נזקקת לטיפול תרופתי ובעקבות הניסיון עם רסיטל הפסיכיאטר רשם לי wellburtin xr 150 מג,קראתי במחקרים על אחוז גבוהה לפירכוסים 1 מתוך 1000 לנוטלים פחות מ 450 מג ליום ואחוז גבוהה עוד יותר לנוטלים מינונים יותר גבוהים. זה נכון?אולי כדאי לי לחזור לרסיטל,לפחות אהיה שקטה?! בינתיים אני לא לוקחת כלום,וחבל לי. תודה בר

26/03/2010 | 00:03 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אכן קיים סיכון לפרכוסים, אם כי במינון של 150 מ"ג הוא נמוך. נחשבת סהכ תרופה טובה ושימושית בארה"ב. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

23/03/2010 | 20:48 | מאת: שילוב של תרופות ?

שלום לד"ר! רציתי לשאול כמה שאלות: 1. האם מותר השילוב של התרופה קלונקס במינון 0.5 יחד עם תרופה בשם פרוברה 5 מ"ג provera שנקראת גם מדרוקסיפרוגסטרון ? התרופה ניתנה לי לאחרונה בעקבות בעיה בשחלות שאינם מפרישות את ההורמונים בסדר הנכון ולכן אין איזון ,ובשל רמת פרוגסטרון נמוכה- ניגרמ דימום חלשים בין ווסתיים במשך כל ימי החודש בערך.. 2. האם יתכן כי הדימום נגרם מקלונקס מאחר ואולי הוא פגע מעט בתפקוד הכליות ואז בלוטת יותרת הכליה נחלשה גם היא ופחות הפרישה פרוגסטרון וכך נוצר השיבוש בשחלות? האם הגיוני הדבר ? כלומר אולי פשוט להפסיק עם הקלונקס ואז לא יהיה צורך לקחת פרוברה ,כי המצב יחזור בהדרגה להיות תקין? אני עם קלונקס כבר כמה שנים ולא ברור לי אם אוכל בכלל להפסיקו.. הוא עוזר לי לכאבים ברגליים ולנידנוד. 3. האם במקום לקחת פרוברה יש איזה סוג של תרופה אנטי דיכאונית-חרדתית שמתאימה לדיכאון ואוסידי,שיכולה לפתור לי גם את בעיית השחלות הזו והדימום..? תודה על עזרתכם הרבה.. בכבוד רב, ה.

26/03/2010 | 00:04 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, את שואלת שאלות מורכבות שקשורות גם לאבחון בסיסי ולא רק לאינטראקציה תרופתית. לצערי, האינטרנט לא יכול לעזור לך. עלייך להתייעץ באופן ישיר עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אילן טל

23/03/2010 | 19:29 | מאת: עדינה

שלום! בשל פיברומיאלגיה התחלתי שילוב של ליריקה וסימבלטה.מאז שהתחלתי את הסימבלטה כבר 3 שבועות אני מנמנמת ומפהקת וכשאני קמה אני מרגישה לא רעננה. יש לציין שהפה שלי יבש כל הזמן ואני צמאה. רציתי לדעת כמה זמן לוקח עד שעוברות התופעות?

26/03/2010 | 00:05 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, פה יבש אכן יכול להגרם מסיבלתא. בד"כ דווקא סימבלתא מעוררת ולא מרדימה. התופעות יכולות לחלוף, בדכ תוך עד חודש, ויכולות גם לא לחלוף. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

23/03/2010 | 16:34 | מאת: יקיר

התחלתי לפני שבוע ציפרלקס 5 מ"ג ולאחר שלושה ימים ל - 10 מ"ג מזה יומיים אני מרגישה גלי חום וקור מן חוסר שקט אני לוקחת קסנקס 0.5 מחולק לשתיים (אני אחרי טיפול של מלודיל שלא עזר אני בת 50 עם תופעות גיל המעבר גל חום עם הזעה בבוקר) ניסיתי ויאפקס למשך שבוע וגם איתו הרגשתי כפי שאני מרגישה עכשיו האם אני צריכה להמשיך את הטיפול של הציפרלקס ולא להרים ידיים כך כך מהר שהוא אינו מתאים לי, האם תופעות לוואי אלו אמורות לעבור ואחרי כמה זמן. אני ישנה טוב בלילה אוכלת דיי טוב למעט חוסר השקט וגלי החום והקור

26/03/2010 | 00:07 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה לי להבין את כל התמונה ולכן קשה לייעץ. צריך לדבר עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אילן טל

23/03/2010 | 14:21 | מאת: לילי

שלום אימי בת 53 . לפני 6 שנים חלתה בסטן השד ועברה כריתה חלקית. מאז ועדיין היא נוטלת באופן קבוע תרופות "פמרה" כמניעתיות. בחצי שנה האחרונה היא לקתה בשני התקפים - אחד לפני חצי שנה והשני אתמול שאינני יודעת מה הם. בשני המקרים קרה אותו הדבר: היא דיברה בטלפון עם אחי שאמר לה דברים שהסעירו אותה ובכתה. היא ניתקה איתו את הטלפון והמשיכה לבכות בכי תמרורים בקול רם ול"קונן" קדימה ואחורה עם גופה כאילו היא נכנסת לסוג של "טראנס". לאחר מכן היא רצתה ללכת לשרותים אך בדרך נפלה בחבטה גדולה(כזו שאפשר לשמוע "בום") על הרצפה והמשיכה לבכות ולצרוח, ולהתייפח כ20 דק-חצי שעה. לאחר מכן הבכי פסק. אבל אז התחיל הבילבול: היא שאלה שאלות כמו"איפה אני?", "מה קרה עכשיו?", "למה ___(נקבה בשם של אחי) לא בא אלינו?". היא לא זכרה דבר ממה שעברה ב 40-50דקות האחרונות. והבלבול נשאר איתה כול הערב. מאוחר יותר בערב הגיע הטכנאי טלווזיה והיא פחדה ממנו מאוד. היא שאלה "למה הוא פה" ו "תגידו לא שיילך". עליי לציין שמלבד התרופות שציינתי למעלה אימי אינה נוטלת שום תרופה אחרת באופן קבוע. היא סובלת מכאבי ראש וסחרחורת כל בוקר ומטפלת בזה עם משכחי כאבים רגילים. אימי היא אישה מאוד מאוד רגישה אך מעולם לא סבלה מבעיות פסיכיאטריות ואין לנו כאלו במשפחה. עדיין מה שהיא עברה נראה לי מפחיד ומדאיג. האם יש אבחנה או שם למה שאימי עברה? מה עליי לעשות? האם לקחת אותה לאיבחון פסיכיאטרי? אשמח מאוד לתשובה מהירה לילי

25/03/2010 | 23:52 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, סביר להניח שיש משהו נוירולוגי דווקא, לפיכך אבחון נוירולוגי ולאחריו פסיכיאטרי. בברכה, ד"ר אילן טל

23/03/2010 | 12:18 | מאת: תמר

בעלי לוקח Remeron/Miro כל ערב כדור של 30 מ"ג. הוא לוקח את הכדור כדי שיוכל להירדם ולישון טוב בלילה. מאז שלוקח את הכדור הוא העלה הרבה מאד ק"ג במשקל. שאלתי: האם יש קשר בין לקיחת התרופה ועליה במשקל? מה הקשר? מדוע יש עליה במשקל ומה מומלץ לעשות כדי להוריד את המשקל? תודה

26/03/2010 | 00:08 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בהחלט יתכן קשר. אפשר לערוך שינוי בתרופה או לפצוח בדיאטה... בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

23/03/2010 | 08:12 | מאת: מאיה

אני בת 18, כרגע עם התקפי חרדה. קושי להיות לבד וקושי לישון בלילה. אני מטופלת (אצל פסיכיאטר) בכדור ציפרלקס 20 מ"ג ונראה לי שישחררו אותי מהצבא בגלל החרדות. האם כשהמצב ישתפר והוא בכיוון להשתפר אוכל ללמוד נהיגה או שזה יכול לגרום לי לבעיות. האם לתאוריה אוכל לגשת בכל מקרה בחודשים הקרובים לפני שתתחיל השיטה החדשה?

26/03/2010 | 00:09 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי מחכה עד שהחרדות ירדו, ואז שוקל איך ולאן לגשת. בברכה, ד"ר אילן טל

22/03/2010 | 22:48 | מאת: יעל

שלום אני סובלת מפחד טיסה. בעוד כשבוע אני טסה לחול וכבר יומיים שאני לא ישנה, לחוצה מאוד, בוכה, דפיקות לב...פשוט סיוט. אני לא מפסיקה לחשוב על זה. בטיסה האחרונה שלי- לאילת, נטלתי קסאנגיס (0.25) והיה שיפור, אבל עדיין הייתי מאוד דרוכה ומפוחדת..והיה מדובר בטיסה של 45 דקות. עכשיו מצפה לי טיסה של 3 שעות ואני פשוט רוצה לעבור אותה בפחות סבל (למרות שרק המחשבה על העניין מעוררת בי חרדה). קיבלתי מהרופאה מרשם לואבן, אך עדיין נותרו לי כדורי קסאנגיס (בעבר קיבלתי אותם להרגעה של התקפי חרדה עד שהציפרלקס התחיל לעבוד, כיום כבר לא נוטלת ציפרלקס ולא קסנאגיס). שאלתי היא מה עדיף ליטול ובאיזה מינון? האם כדאי להתחיל כבר מעכשיו? תודה רבה על העזרה

26/03/2010 | 00:10 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לא ניתן להמליץ על טיפול תרופתי מתאים מבלי לערוך בדיקה, הייתי שואל את הרופא שנתן לך את התרופה, וכמובן מזכיר פה שדווקא לחרדה כזו יש טיפולים פסיכולוגים קצרים (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). בברכה, ד"ר אילן טל

22/03/2010 | 22:19 | מאת: רויטל

האם התרופה מירו בטוחה לשימוש או אכן עשויה להיות מסוכנת עד כדי התאבדות בפי שאחת הכותבות ספרה שאירע במשפחתה?

26/03/2010 | 00:11 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, למיטב ידיעתי, מירו בטוחה יחסית, ככל שאר התרופות הדומות לה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

22/03/2010 | 21:50 | מאת: א.

שלום רב, אז ככה;חליתי בתחילת שנת 93 בגיל 16.5 באמצע לימודים בתיכון. בתחילה;נאבקתי במחלה הקשה,אשר בהתחלה כללה רק דיכאון וחרדה.התחלתי תחילה בטיפול אמבולוטורי במרפאה לבריאות הנפש -נוער.לאחר מאבק של כחצי שנה בבית;הרגשתי,שאני "גוסס" וביקשתי מאבי ז"ל שיקח אותי לראשונה בחיי לאישפוז בבית חולים פסיכיאטרי.שם בתחילה איבחנו את מצבי כמאניה - דיפרסיה,אולם לאחר מכן שינו את האבחנה לסכיזופרניה לא ספציפית.אז כבר נוספו למחלה מחשבות שווא,ופחד לפגוע בעצמי,ובנוסף לדיכאון ולחרדה נוספה בהלת (חרדת שיא).עברתי 16 טיפולים בנזעי חשמל ורק לאחר מכן הייתה הטבה מסוימת,אך לא משמעותית במצבי הנפשי.לאחר שמלאו לי 18 העבירו אותי משלוותא מחלקת נוער,למיון בבית חולים אחר בסמוך למקום מגוריי - להמשך טיפול.לאחר אישפוז ממושך של כשנתיים ושיקום במרכז תעסוקתי - באה לרווחתי לחיי הרמיסיה,אשר נמשכה כ12 שנה.לאחר מכן,משנת 2006 נגמרה הרמיסיה והתחילה "הדלת המסתובבת",אשר בה נכנסתי ויצאתי מאישפוז לאישפוז - כולם במחלקה פתוחה. -בשילוב השיקום,אשר עברתי;מה שהביא לרמיסיה אצלי היו התרופות זיפרקסה,אדרונקס,טגרטול CR וקלונקס.במשך הרמיסיה תיפקדתי בצורה מלאה,עבדתי ולמדתי. -אציין שבמשך כל הזמן הזה וזה,שלאחריו;נטלתי את הכדורים הנ"ל באופן מסודר,אבל לפתע האדרונקס חדל לעזור לי - לא ברור לי למה (אולי הוא לא טוב לטיפול במצב הנמשך לטווח ארוך). האדרונקס הוחלף לאפקסור רגיל (לא XR) וזיפרקסה,הקלונקס אשר נרשם לי על ידי פסיכיאטר מומחה הוחלף בלוריבן,אך מאחר והתמכרתי לקלונקס - הלוריבן לא עזר לי והוחלט להחזיר את הקלונקס לתמונה,אך עדיין ללא טגרטול. במהלך חיי עברתי שישה אישפוזים כולל הראשון,אשר פרט אליו;כל אישפוז נמשך מקס' כשלושה חודשים. -כיום אני מטופל בזיפרקסה 20מ"ג,אפקסור XR במינון 300מ"ג + קלונקס 2מ"ג.התוצאה של הטיפול האחרון היא,שבבוקר;אני כבוי (מת),ואילו החל משעות אחה"צ - ערב אני נדלק,מרגיש חי ובריא לכל המשתמע מכך.אני כיום לא מתפקד;"כלוא מרצון" בתוך הבית רוב הזמן והרמיסיה,אשר חויתי בעברי (כמצוין) לא חוזרת לחיי לצערי הרב. -כיום אין לי מוטיבציה בכלל,וישנו גם חוסר תיפקוד משווע.הוצע לי מסגרות כגון הוסטל ודיור מוגן,אך איני מעונין במסגרות אילו;מפני,שאני נפגעתי ברגש ולא פגיעה בקוגנטיבציה ו/או באינטלגנציה ובהתנהגות,אשר הייתה לי כשהייתי בריא ועודנה ישנה רק לפעמים ישנם קצת קשיים בריכוז. -כיום מקלחת,שירותים,וציחצוח שיניים הינם ריטואלים,אשר בגלל היותם כאילו;אני נרתע עד כמה שאפשר מביצועם - אך מנסה להתמודד עם מצבי ה"מזהיר" ככל האפשר. -בנוסף לטיפול התרופתי,אשר לא ממש עוזר;אני גם מטופל בפסיכותרפיה בשיחות עם פסיכותרפיסטית,אשר הציעה לי להתחיל ללכת למועדון חברתי בעיר בה אני גר,זאת לאחר שאני הצעתי,שאעבור טיפול CBT - אך לאחר,שראיתי כי טיפול זה מהווה חדירה ל"ורידים,העורקים והנימים" - החלטתי לוותר על טיפול CBT. -אציין בנוסף,שאני גם חולה במימד הפיזי ויש לי בעיות בתחום הגאסטרו,אשר כוללות כאבי בטן וצליאק,אשר עוד יותר מקשים עלי לתפקד כפי שהייתי שואף לתפקד ו/או רוצה ונמנע ממני לממש את היכולות,אשר כולם אומרים,שעדיין יש לי. בתחום החברתי,יש לי רק חבר אחד - החברים,שהיו לי טרום המחלה -כולם עזבו אותי. -לפי כל מה,שתיארתי על איזה טיפול תרופתי ושיקומי (לא הוסטל ולא דיור מוגן בבקשה.!) אתה ממליץ לי כדי לחזור לרמיסיה ובמה תלויה החזרה לרמיסיה?! - האם ציפרלקס ו/או אולי לוסטראל,מפני שאני מרגיש שהאפקסור XR;אפילו במינונו הנוכחי והגבוה לא עוזר לי כפי,שבאותה עת לדוגמא ה"אדרונקס" עזר לי בעבר - כמו שציינתי. -איך אני יכול לתרום להופעת רמיסיה שניה בחיי ואף לגרום לה להישאר איתי הרבה זמן (אני מבין,שלא הכל תלוי רק בטיפול התרופתי.!)? בתודה רבה מראש.

26/03/2010 | 00:12 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, מקרה מורכב וקשה להמליץ. עקרונית, הקפדה על תפקוד אמורה לסייע בחזרה לרמיסיה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, ראשית;תודה רבה על התשובה. שנית;מה עשוי לסייע לי לחזור לתיפקוד - למיטב הבנתי הטיפול התרופתי אמור לתת לי את ה"פוש" הראשוני ולאחר מכן יש מקום למסגרת שיקומית כמו בעברי (כמו,שכבר ציינתי),יש לי רצון עז להתחיל להשתלב במסגרת שיקומית (מועדון חברתי),אבל...מצבי הנפשי עדיין אינו מאוזן - מה היית מציע ו/או ממליץ כדי להגיע לאיזון תרופתי במצבי הנפשי? -ד"א:שמתי לב להתפתחות חדשה במצבי והיא,שיום אחד ו/או שבוע אני יכול להרגיש טוב,אבל למחרת ו/או בשבוע,שלאחר מכן - אני יכול להרגיש ברע ומצבי הנפשי לא טוב,בניגוד ליום ו/או השבוע,אשר קדם לכך. לפי מיטב הבנתי (אינני מתיימר להיות רופא) אולי יש מקום לתרופה המייצבת מצב רוח;כפי,שקיבלתי בעברי - אני יודע שישנם לפחות 4-5 תרופות לייצוב מצב הרוח (דפלפט,טגרטול,למיקטל,וליתיום),כמו כן למיטב ידיעתי גם זיפרקסה,אשר אני כבר מקבל משנת 1999 עשויה גם כן לעזור בייצוב מצב הרוח למרות,שההתויה שלה העיקרית היא אנטי פסיכוטית;כך גם הסרוקוואל והרספרידל - מה דעתך בנידון? -קיבלתי בעברי;כפי,שכבר ציינתי טגרטול CR,אך היא לא עזרה לי. כרגע אני חושב לדון עם הרופאה המטפלת שלי על שילוב של דפלפט כרונו - מה דעתך בנידון ומהן כל תופעות הלוואי של התרופה הנ"ל? -האם לדעתך (אני חושב,שכן-אבל אני אינני רופא) לפי כל המידע,אשר בהודעתי - אני סובל גם מOCD - במידה וכן;מה אתה ממליץ להוסיף ו/או לשנות בטיפול התרופתי שלי? בתודה רבה מראש.

22/03/2010 | 16:10 | מאת: luisa

מה תופעות הלוואי של וולוטאב ? האם התרופה ממכרת?הנני נוטלת אותה לאחר גמילה מקלונקס של שנה כמעט.והיום נוטלת איקסל 100 מ"ל שהרופא אמר שעוד לא השפיע עליי ויש לי חרדות קשות מאוד וחזרו לי המחשבות הואבססיביות.אז הוא המליץ לי על וולוטאב לקחת לתקופה של מעבר התרופה עד שהשפעת האיקסל תושפע עליי. תעזרו לי בבקשה מיידית אני מפחדת לקחת וולוטאב לאחר הטראומה שהייתה לי עם הקלונקס קשה לי ומפחדת שאהיה תלויה בולוטאב?

26/03/2010 | 00:13 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, וולוטאב של איזו תרופה (יש כמה)? בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

22/03/2010 | 09:18 | מאת: נינה

אמא שלי בת 44, היא מידי פעם מדברת לעצמה, צוחקת או סתם ממלמלת, לפעמים גם מילות עידוד. בהתנהגות היום יומית היא בסדר גמור, עובדת, מתפקדת כהלכה, אין לה שום בעיות בריאותיות. האם יש סיבה לדאגה? עלי לציין ששמעתי אותה מדברת לעצמה בעבר, היא עושה את זה גם לידינו [המשפחה] לפעמים נגיד כשאנחנו בסלון והיא במטבח. לפעמים היא גם עונה לעצמה ולא טורחת להרים את הקול כדי שנשמע את התשובה. תודה רבה נינה

26/03/2010 | 00:14 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה לדעת. יתכנו כמה סיבות. ממליץ שתבדק. בברכה, ד"ר אילן טל

22/03/2010 | 00:14 | מאת: חייל משוחרר

שלום, אני אתחיל עם הקדמה קצרה אני בן 23 ומילדותי אני סובל מ"טיקים". רק בשנתיים האחרונות התחלתי ליהיות מודע לזה שיש טיפולים שיכולים לעזור (ניסיתי תקופה קצרה קלונקס ועזר לי מאוד!) ועכשיו אני אגש לשאלה שלי: בנוסף ל"טיקים" יש לי לפעמים מחשבות שמטרידות אותי.. אני יודע שהן טיפשיות אבל עדין זה מפריע לי ואני אתן דוגמא- למשפחה שלי יש רכב שרשום על שמי וכבר כמה חודשים שיש לי חשש שאולי את אחד מבני המשפחה שנוהגים ברכב תצלם מצלמת מהירות ואז הדו"ח יגיע אלי כי אני רשום כבעל הרכב ואז יהיה לי נקודות ברישיון.. אני יודע בתוך תוכי שזה מחשבה טיפשית כי אם באמת יקרה מיקרה כזה אז הנהג שיצולם יקח על עצמו את הדו"ח עם הנקודות. אבל עדיין זה מאוד מציק לי! עד כדי כך זה הציק לי שבמשך כמה חודשים ניהלתי רשימות מי נהג ומתי כדי שאם חלילה יהיה מצב שמצלמת מהירות תצלם אז אני אדע מי זה. למרות הרשימות שערכתי, עדיין לא הייתי שקט לגמרי וליפני מספר ימים הלכתי עם אחי לדואר והעברתי את בעלות הרכב על שמו!!! זה עלה לי 200 שקל!!! אבל העדפתי לשלם את ה200 שקל האלה רק כדי שאני ירגיש רגוע!! (בתוך תוכי אני יודע שאני דפוק לגמרי וגם אחי אמר לי את זה ) יש לי עוד הרבה מחשבות טיפשיות בסגנון הזה שמטרידות אותי ובעצם גורמות לי לאי שקט נפשי. ליפני כמה ימים קראתי מאמר על ocd ואז עלה לי הרעיון שאולי כל השנים אני סובל מיזה.. (מה גם שיש לי "טיקים" ובד"כ זה הולך ביחד עם ocd) דוקטור, רציתי לדעת מה אתה חושב על זה? האם יתכן שמחשבות בסגנון שתיארתי זה ocd?? תודה רבה על העזרה חג שמח

26/03/2010 | 00:14 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכן בהחלט שמדובר ב OCD. בברכה, ד"ר אילן טל

21/03/2010 | 22:45 | מאת: יוסי

האם ריסטל יכול לגרום לסחרורות?

26/03/2010 | 00:15 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לא שכיח אבל יתכן. בברכה, ד"ר אילן טל

21/03/2010 | 22:42 | מאת: ירון

שלום רב, כיצד זה אפשרי להוריד בOCD במינון ושהמטופל לא יחווה החמרה? הרי התרופה לא מרפאת ואם מורידים במינון (שהוא גבוה בד"כ) המטופל אמור לחוות החמרה. תודה מראש.

26/03/2010 | 00:16 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הדרך הטובה ביותר היא ללכת לטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT במקביל. בברכה, ד"ר אילן טל

21/03/2010 | 21:20 | מאת: מירב

שלום, אני צורכת ציפרלקס במינון נמוך כל יום כטיפול בפיברואמלגיה ומאז חודשיים ימים יש לי קושי רב להגיע לסיפוק מיני והפלא ופלא מסתבר שבעלון זה גם רשום. מתי אם ביכלל תופעה זו(קריטית ביותר לזוגיות)תחלוף?

26/03/2010 | 00:17 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אם עד עכשיו זה לא חלף, אינני בטוח שזה יחלוף בכלל. יש לשקול החלפה. בברכה, ד"ר אילן טל

21/03/2010 | 20:12 | מאת: יעל

שלום, אני נוטלת כבר חצי שנה ציפרלקס 20 מ"ג וחודשיים וולבטרין 150 מ"ג. בשבוע האחרון העליתי את המינון של הוולבטרין ל- 300 מ"ג (כמובן בהוראת הפסיכיאטרית). בשבוע האחרון אני מתקשה לישון- קמה פעמיים שלוש בלילה ומתקשה לחזור לישון. כמו כן, ביומיים האחרונים אני סובלת מכאבי ראש חמורים. האם זה קשור? (זרקתי את העלון...), והאם כדאי לפנות אליה שוב ולהוריד במינון או לחכות ואולי זה יעבור? תודה רבה, יעל

26/03/2010 | 00:17 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, עוררות יתר יכולה להגרם מוולבוטרין. בהחלט הייתי משוחח עם הפסיכיאטרית. בברכה, ד"ר אילן טל

21/03/2010 | 14:45 | מאת: .

כיצד ניתן לעבור מאפקסור 150 גר לציפרלקס . תודה

22/03/2010 | 09:04 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בהדרגה, לפי הוראות הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אילן טל

21/03/2010 | 10:53 | מאת: נתי

שלום רב אני בן 18 וחצי חייל פרופיל 97 כמה חודשים אחרי שהתגיסתי לצבא התחלתי להרגיש לא טוב מבחינה נפשית חברים גם תמיד היו אומרים לי שאני כל הזמן נראה כיאילו אני בהלם עצוב ועצבני כל הזמן לא ידעתי מה קורה איתי החלטתי לפנות לפסיכיאטר הוא אמר לי שכנראה שאני נמצא במצב של סטרס בגלל הצבא ואני לא כל כך יודע מה זה עם אפשר בבקשה להסביר לי מה זה סטרס. באבחנות רשום לי OBSERV-MENTAL COND NEC

22/03/2010 | 09:06 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, סטרס פירושו מתח ולחץ. האבחנה שציינת אינה אומרת דבר. בברכה, ד"ר אילן טל

20/03/2010 | 23:54 | מאת: שלומי

שלום רב אחי הגדול חווה התקף פסיכוטי (שני במס') לפני כחודשיים. ההתקף הראשון החל לפני כשנתיים בערך,וכעת משפחתי ואני נאלצים להתמודד יחד איתו גם את השני. בהתחלה התקף זה היה מלווה בהתפרצויות צחוק לא קשורות,הסתובבות בבית והסתכלות בלתי פוסקת בחלון כאילו מישהו מתצפת על ביתנו. אחי החל להשתמש בRISPOND 4 מ"ג, ולאט לאט כן נראה שיפור במצבו,ביכולת שלו לנתח את הסביבה שאיתו. הבעיה שלנו היא כזו,אם בהתחלה הוא רצה לטייל ולצאת מהבית,כעת הוא משועמם תמידת וטוען שהוא חייב לחזור לעבוד בעיר בה התגורר (ת"א,שזוהי לא עיר מגורינו). אין לי ולהורי שום דרך לעניין אותו ולהוציא אותו מה"כלוב" לטענתו,הבית בו אנו מתגוררים. מדי פעם אני יוצא איתו כשאני כן מצליח לטייל עם הכלב או רואים אינספור סרטים,אך אני יודע שקרב היום שגם זה ישעמם אותו. הוא משמין בטירוף ומעשן בלי סוף עקב אותו שיעמום,מצבו אכן משתפר לטעמי למרות שהפסיכיאטר המליץ על המשך טיפול בתרופה לחודש הקרוב. איני חושב שאחי בשל לחזור לחיים עצמאיים,כיצד עלי/על הוריי להגיד לו זאת?אם בכלל? תודה רבה.

21/03/2010 | 16:44 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, במקרים אלו יש להשתמש בשירותי סל שיקום, מדובר בסיוע לחזרה לחיים עצמאיים בברכה, ד"ר אילן טל

20/03/2010 | 19:58 | מאת: חגית

שלום אימי בת 53 יצאה לפנסיה אחרי 30 שנה,התחילה אצלה בעיה של חרדה ודיכאון ופחד,לאחרונה גילו לה מחלת סכרת והיא איננה מעונינית לקחת את הכדורים כיוון שהיא מפחדת,היא כבר שנה שלא מתקלחת,כל מגע איתה היא נבהלת מנגיעות,מזניחה את עצמה והיא בסוג של אי שקט כל היום וכל הלילה. השאלה איך אפשר לטפל באדם שלא מעונין בטיפול,איך מתבצבע הכפייה לטיפול רפואי פסיכאטרי וגם רפואי כמובן.

20/03/2010 | 23:09 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אם היא מסרבת לטיפול, אפשר להזמין פסיכיאטר הביתה. אלא אם יש סיכון פיזי משמעותי יחד עם מחלת נפש, אין מקום לטיפול בכפיה. בברכה, ד"ר אילן טל

20/03/2010 | 17:27 | מאת: שי

נטלתי כשנה וחצי פבוקסיל 50 מ"ג הייתה הקלה, והחרדות והדיכאון חזרו לאחרונה הייתי אצל הפסיכיאטרית שלי ואמרה לי ליטול עוד 50 מ"ג בלילה, רציתי לדעת עם תיהיה השפעה ותוך כמה זמן?.. תודה אשמח לקבל תשובה מהירה.

20/03/2010 | 23:10 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בערך עוד כחודש. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

20/03/2010 | 08:04 | מאת: הבת המודאגת

אבי אובחן כחולה סכיזופרניה ולפני כ- 3.5 חודשים התחיל הסיוט מבן אדם נורמטיבי לחלוטין פתאום לא היה מסוגל לקום ממיטתו בטענה שיש קושי בעבודה ואינו מסוגל להתמודד איתו. הוא לא היה מעוניין בטיפול ועזרה פסיכיאטרית ולמרות זאת בכח הובלנו אותו לפסיכאטר פרטי. הפסיכאטר הביא לו פרפנן במינון של 16 מ"ג. אכן לאחר שלושה שבועות, חזר לתפקד ואף לעבודה. לאחר כשבועיים נוספים החלו שיפוץ בבית שככל הנראה השינוי שוב גרם לו להתעוררות המחלה. ואז הוא נכנס למצוקה נפשית קשה מאוד עד היום כחודשיים. היום לאחר שינויים בכדורים שננו לו הוא נוטל: פרפאנן 8 מ"ג + ריספרדל 2 מ"ג + וויפקס 37.5 מ"ג (זהו השבוע הראשון, ובשבוע השני הוא אמור להגדיל את המימון ל- 75 ושבוע שלישי ואילך ל- 150 מ"ג ואח"כ להפסיק עם הפרפאנן) כיום הוא אדיש, אפטי ואת רוב יומו מעוניין לבלות במיטה בשינה. לא משתף פעולה ולא מעוניין ללכת לשיחות ולטיפול, לא מקשיב לנו למרות שאיננו מרפים ממנו לרגע , לא יוצא, לא קורא, לא עושה דבר מלבד לשקוע במחשבות ובדיכאון שום דבר לא מעניין אותו לא ילדיו ונכדיו. רק אציין כי הוא בין 55. יש לי מס' שאלות: 1.האם עלינו להרפות ממנו ולאפשר לו לישון אז אשר יקום מעצמו? האם יש סיכוי שזה יקרה? 2. האם יש סיכוי שיגרם לו נזק כתוצאה מחוסר מעש תקופה כה ארוכה? 3. מה עוד ניתן לעשות כדי לעזור זו לצאת מזה בהנחה שהוא לא משתף פעולה בכלום. אודה לכם על עזרתכם.

20/03/2010 | 23:15 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, צר לי לשמוע. באופן עקרוני, לא אמור להגרם נזק מתקופה בה יש ירידה תפקודית מצד אחד, מצד שני, בסכיזופרניה זו בדיוק הבעיה -התפקוד לקוי. הייתי מתייעץ עם הפסיכיאטר שמכיר אותו ושנותן את הטיפול. בברכה, ד"ר אילן טל

19/03/2010 | 22:57 | מאת: א' מהצפון

אני עד היום לא הבנתי, האם התרופות נוגדות הדכאון /חרדה אמורות גם להוריד את האובבססיביות שבמחשבות במצבי חרדה?

20/03/2010 | 23:08 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, במינון נכון, בהחלט. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

20/03/2010 | 23:29 | מאת: א' מהצפון

19/03/2010 | 21:37 | מאת: רוני

בני בן 11 מאובחן כADD מקבל רטלין ומתפקד מצוין במסגרת הלימודים בבית הספר . הוא בד"כ ילד מאוד רגוע, נעים, שקט, רגיש מאוד ולאחרונה החל לגלות המון חרדות. נאורולוג באנו נמצאים אצלו במעקב כל השנים טוען שהילד סובל ממחשבות טורדניות כפייתיות ומציע טיפול בפרוזאק. ( לאחרונה הילד מטופל גם על ידי פסיכולוג אולם לדעתי מאז שהוא מטופל אצלו הילד נעשה יותר כעוס ונרגז. שאלתי היא האם הפרוזאק אכן יכול לעזור לו ולשחרר אותו מעט מחרדותיו? אודה לך על תשובתך . רוני

20/03/2010 | 23:17 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכן, אך בהחלט לא הייתי מסתפק בפסיכולוג ונוירולוג והולך לפסיכיאטר ילדים ונוער. הוא אמור לתת אבחון מדוייק יותר. מעבר לכך יש טיפולים שאינם תרופתיים. בברכה, ד"ר אילן טל

שלום רב, אני סובל מדכאון קל-בינוני ,ניסיתי את הרמוטיב והוא גרם לי לנשירת שיער רצינית אך עם זאת להקלה משמעותית בדכאון,הבנתי שכמעט כל התרופות נוגדות דיכאון גורמות לתופעת לוואי הזאת,האם יש תרופה שלא אמורה לגרום לנשירת שיער?מצד אחד לא רוצה להרגיש מדוכא מצד שני גם לא רוצה להיות קירח....

שלום רב, ראשית, לא כולן עושות זאת, שנית יש כאלה שעובדות במנגנון שונה לגמרי, וולבוטרין למשל. דבר עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אילן טל

21/03/2010 | 18:11 | מאת: מדוכא

האם יש אפשרות לבחון האם הדיכאון שלי נובע מדיכוי בהורמונים ובחומרים המופרשים לייצור סרטונין שבאמת תרופות אנטי דיכאוניות יטפלו בזה או שזה יכול להפתר בעבודה עצמית ושליטה במחשבות השליליות ותפסית החיים השגויה שגורם לדכאון?יש בדיקה שיכולה לאמת אם אני באמת צריך תרופות או שאני יכול לצאת מזה לבד?

19/03/2010 | 11:19 | מאת: ליאל

היי,יש לי שאלה מוזרה אבל אני חייבת לבדוק את זה.. אני בת 22,לפני כארבעה חודשים יצאתי עם בחור והקשר בינינו התנתק ככה סתם בלי סיבה,מצד שנינו. כשבועיים אחרי שזה נגמר,התחלתי לקבל שיחות חסומות באמצע הלילה,בהן או שהוא סתם שותק או שאני שומעת אותו גונח. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם זה הוא לא מזדהה ולא כלום,וממש מטריד אותי. האם זה בהכרח בנאדם אובססיבי ויש לי ממה לחשוש?

21/03/2010 | 16:19 | מאת: ד"ר אילן טל

שלוםר ב, לצערי, אינני יכול להשיב בלי להכיר את האדם עצמו. בברכה, ד"ר אילן טל

19/03/2010 | 10:45 | מאת: יהודית

שלום רב, האם זו סכיזופרניה ? קרובת משפחתי אלמנה, בגיל מעל 82, גרה לבדה בבית רב קומות, עצמאית חלקית בניהול ביתה (קניות, בישול, כביסה וכו' אבל גם יש עזרה בניקיון ובאחזקת בית), יש לה ירידה קוגניטיבית עם השנים. יש לה דימיונות על שיחות שהיא "כאילו" שומעת, מחשבות וחשדות שרודפים אחריה (למשל בעת קניות בסופר - המנהל רודף אחריה, במועדון הקשישים, המנהלת שונאת אותה, השכן רוצה לסלק אותה מהבית - כמובן שאין בסיס לכל החדשות והמחשבות). בנוסף היא פיתחה התנהגויות מוזרות למשל: הטלביזיה פועלת ללא קול, כי המפחדת להפריע לשכנים (גרה בבית רב קומות), היא לא מורידה מים בשירותים כי זה עושה רעש, ובמקום שופכת מים מדלי, ועוד התנהגויות מוזרות). היא לרוב מתבטאת כנגד כל הסובבים אותה (רק לא נגד זה מדברת איתו) כנגד אחותה ואחיה, כנגד השכנים, הילדים (אבל לא כנגד הנכדים)- בקיצור כל העולם נגדה, וכולם מחפשים להזיק לה. היא אינה מזיקה לעצמה או לסביבה אבל התופעה מחמירה עם הזמן. היא לא מוכנה ללכת לפסיכאטר, כי היא טוענת שמחשבות שלה הן נכונות והאנשים הסובבים אותה טועים ולא מבינים. לדעתי התופעה היא אופיינית לה זמן ארוך מאד (מגיל צעיר) אבל הוסתר בהצלחה על ידה ועל ידי בעלה ז"ל (נפטר לפני כ 4 שנים) כי העצימות היתה נמוכה. כיום החומרה של המחשבות ושל התדירות היא גדולה יותר . לאחרונה החליטה שהיא לא יכולה לגור בביתה כי השכן רודף אותה ומציקים לה. ניתקה את הטלפון כי מאזינים לה וכי שומעים את הצלצול בכל הבנין וזה מפריע. השאלות הן: האם זאת סיכיזופרניה ? איך גורמים לחולה כזו לבוא לטיפול או איך משכנעים אותה שנדרש איבחון וטיפול במחלה ? הצעות לפתרון ? תודה יהודית

21/03/2010 | 16:25 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בעיה מוכרת. יתכן ומדובר בסכיזופרניה, ומצד שני יתכן שלא. אין מספיק נתונים ובוודאי לא ניתן לאבחן דרך האינטרנט. הייתי מנסה ביקור בית של פסיכיאטר, או מבקש מרופא המשפחה להתערב. בברכה, ד"ר אילן טל

18/03/2010 | 22:20 | מאת: אבישי

שלום רב. במשך רוב 25 שנות חיי, אני סובל סבל נפשי רב שלמעשה אף פעם לא נתן לי "לחיות" את החיים. מאז שאני זוכר את עצמי חייתי לי בתוך העולם הפנימי שלי, כאשר אני מביט על העולם מן הצד. אני סובל מדיכאון קשה שנמשך כאמור, במשך רוב חיי. אני סובל מדיכאון קשה שנוצר בין היתר בעקבות גדילה להורים שנטעו בי עצבות, פסימיות, כעס, עצבים, אטימות רגשית, עייפות, כאב, דימוי עצמי נמוך, תחושת כישלון, וכו'... את שנות הלימודים העברתי תוך שאני מנסה להיות חלק מכולם אבל אף פעם לא הרגשתי כך. הייתי ילד שקט ומופנם מאוד. רגשני ועצוב. אף פעם לא הצלחתי ללמוד. בחוץ הייתי אמנם שקט, אך בבית הכל התפרץ. סבלתי ואני סובל עד היום מבעיות חמורות של קשב ואימפולסיביות שאף פעם לא טופלו. בערך בגיל 14 התחלתי את הטיפולים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים שכשלו עוד ועוד. לא הצלחתי להתמיד במסגרת הלימודים, ולמעשה עזבתי את הלימודים בגיל 16,17. מאז ניסיתי להיות במסגרת כלשהי אך אף פעם לא הצלחתי, ומאז אני יושב בבית סגור בתוך "חומות חיי", ומרגיש משותק. לא מסוגל לעשות כלום. אלוהים יודע כמה ימים, חודשים ושנים ניסיתי "להניע" את חיי, אך הכל נשחק עם הזמן יותר ויותר. מגיל צעיר, אני חי בתוך העולם שלי, חושב על החיים. על המשמעות. כל חיי רק רציתי להיות מסוגל לתפקד כמו כולם ופשוט לא לחשוב את כל ים המחשבות שמציפות אותי בכל רגע ורגע. במשך כל השנים הללו היו רגעים מעטים שהצלחתי לתפקד. אך גם כשהצלחתי זה היה מלווה בקושי עצום המתבטא בסבל הנפשי הרב ממנו אני סובל. בשנים הראשונות לטיפולים קיבלתי כל מיני תרופות שלא השפיעו. אינני זוכר את המינונים, אבל אני כן זוכר שמות כדוגמת: פבוקסיל, ציפרמיל, ונלה וכו'. התרופה שנמשכה הכי הרבה זמן הייתה "ויפאקס" במינון של 300 מ"ג במשך שלוש שנים. אך גם היא לא הביאה לשום מקום. הייתי כ"עיוור באפילה", מחכה לרופא שיושיע אותי. היו פסיכיאטרים שהמליצו על אשפוז מלא, והיו כאלה שהמליצו על אשפוז יום. באשפוז מלא לא הייתי, אך ניסיתי אשפוז יום, שרק הביא אותי למצב מדכא עוד יותר. בקיץ האחרון בדקתי אפשרות של "נזעי חשמל", אך הפסיכיאטר איתו התייעצתי טען שזה לא בשבילי. הוא טען שאני סובל מסוג כלשהו של "הפרעת אישיות". הוא ניסה איתי הרכב תרופתי שכלל: למיקטל – 300 מ"ג. אנפרניל – 300 מ"ג. סרוקוואל – 25 מ"ג. ליתיום – חצי כדור. הטיפול התרופתי הזה לא הניב תוצאות. הגעתי לפסיכיאטר אחר על מנת לאבחן בעיית קשב וריכוז. עליי לציין שהפסיכיאטר מומחה בתחום ועשה אבחון מקיף. אובחנתי כסובל מ-ADHD. קיבלתי ריטלין LA במינון שהגיע עד 100 מ"ג ליום. אני יכול לומר, שברגע שלקחתי את הריטלין הגיעה תחושה מופלאה. לאחר כל כך הרבה זמן של חוסר תגובה לתרופות, פתאום הרגשתי ב"היי". הייתי מלא מרץ, וחשתי אופטימיות. הייתי בתחושה כי אכן זו התרופה שאליה הייתי זקוק כל הזמן הזה. אך למעשה, לאחר כשבוע בו הרגשתי טוב, החלה הנפילה והגיעה עד למטה. עד שלמעשה הבנתי שהריטלין עשה משהו שלא זה תפקידו. הוא הכניס אותי למצב של "אופוריה", מצב רוח מרומם, מלא אדרנלין, שלמעשה הביא אותי בסוף חזרה למטה. אני מרגיש שהריטלין היווה איזושהי התחמקות מהדיכאון הקשה ממנו אני סובל. ביוזמתי אמרתי לרופא שאני חושב כי זה לא נכון כרגע לקחת את הריטלין, אלא לטפל תרופתית קודם כל בדיכאון. ולמעשה כאן מגיעה שאלתי לחוות דעת נוספת: אני נמצא כיום עם ציפרלקס 20 מ"ג. אני לא מרגיש שינוי רב. הפסיכיאטר טוען כרגע שהדבר הנכון בשבילי הוא: מסגרת חיים(עבודה) – טיפול התנהגותי קוגנטיבי – וטיפול תרופתי (בעיקר ב-ADHD). יש היגיון בדבריו כמובן. אך פה הגעתי למבוי סתום בו הוא לא מצליח להבין שאין בי כוחות. אני מנסה כל כך הרבה שנים להיכנס לאיזושהי מסגרת של עבודה, אך יש כל כך הרבה שלא מאפשר לי את זה. ואני טוען,(לאחר בירורים רבים בנושא בהם אני קורא ושומע שיש מגוון רחב של תרופות במינונים ובהרכבים שעוד לא ניסיתי)כי אני זקוק להרכב תרופתי (נוגדי דיכאון) חזק שיכול להיות במינונים גבוהים. וזאת על מנת לתת את ה"פוש" הראשוני. אני מרגיש שזה כמו להגיד למישהו עם דלקת ריאות, להמשיך ולתפקד בלי לקבל תרופה. שום דבר כרגע שאנסה לעשות במישור המחשבתי לא יכול לעזור לי כרגע. הביוכימיה לדעתי חייבת לקבל את המענה הנכון. מה דעתך בעניין?

21/03/2010 | 16:26 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, במקרה הזה לא הייתי "שם את הכסף" על תרופות אלא דווקא מתרכז בתהליך שיקומי, חברתי ופסיכולוגי. לא שתרופות לא יכולות לסייע, ויתכן שהן חיוניות במקרה זה, אבל להערכתי הן לא המניע המרכזי של התהליך. בברכה, ד"ר אילן טל

18/03/2010 | 21:09 | מאת: עינת

05005050היי כמו זו שלפני גם אני בת 41 ר' מאובחנת כביפולארית.מטופלת ב1200 מ"ג ליתיום,200 סרקואל ו200 למיקטל מכובד לא? ידוע לי שאין להשתמש בטרימסטר ראשון בליתיום האמנם?אפשר לקבל הנחיה מה עושים?כמה זמן לפני תכנון ההריון צריך להתנקות מליתיום.מה לגבי יתר התרופות שנוטלת? אשמח לתשובה ממצה, תודה עינת

21/03/2010 | 16:27 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, באופן עקרוני, כל התרופות שאת נוטלת עלולות לפגוע בעובר ברמה כזו או אחרת. הייתיח מתייעץ עם המטפל מה ניתן ואם ניתן להוריד, ומבקש ממנו להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי , אשר ינחה אתכם אילו בדיקות יש לבצע במהלך ההריון במקרים אלו. בברכה, ד"ר אילן טל

18/03/2010 | 18:59 | מאת: בתיה

שלום אני סובלת מביעה של חרדה.ודיכאון .התחלתי לקבל כדור כל יום אסטרו 10במשך חודשים וחצי .הרפא העלה את המינון ל20 בגלל שלא היה שיפור ממשי.היום אני חודש וחצי האחרי העליה ויש לי עדין תופעות הרגלים רועדות ועקצוצים מידי פעם בוואר.השאלה תוך כמה זמן ניתן לראות שיפור.ויש לי מחשבות של פחד מלהשתגע.האם זה חלק מהתופעות? תודה

21/03/2010 | 16:29 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אם תוך חודשיים אין שיפור, יש לשקול החלפת תרופה או שינוי מינון. בברכה, ד"ר אילן טל

18/03/2010 | 17:54 | מאת: מור

נוטלת 15 מג ציפרלקס לחרדה. מתכוונת להיכנס להריון. האם בשליש הראשון זה משנה אם אני אנסה להוריד למינון 10 מ"ג מבחינת העובר? והאם מומלץ לנסות להפסיק לגמרי התרופה כמה שבועות לפני הלידה כדי שלא יהיו לעובר תופעות לוואי?

21/03/2010 | 16:30 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ציפרלקס יחסית בטוחה בהריון, עדיין יש צורך בבדיקות נוספות עקב סיכון לעובר ויש כנראה משמעות למינון. ממליץ כי המטפל יתייעץ עם המרכז הטרטולוגי. בברכה, ד"ר אילן טל

17/03/2010 | 22:02 | מאת: מיכל

איך התרופה הזאת ומהן תופעות לוואי לאורך טווח האם היא מסוכנת

21/03/2010 | 16:36 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, תרופה. טובה, תלוי למה... תופעות לוואי דומות לכל נוגדות החרדה והדיכאון: בחילות, תפקוד מיני. לטווח ארוך לא אמור להיות סיכון. בברכה, ד"ר אילן טל

17/03/2010 | 20:16 | מאת: ליאת

שלום. רציתי לדעת את תוכל לומר לי מה בעצם קורה במח בעת טיפול בנזעי חשמל . ? הכוונה מבחינת המדיאטורים והתהליך עצמו(ניקוי סינפס). אשמח אם תוכל לפרט לי יותר כי מה שמצאתי הוא מאוד כללי.

21/03/2010 | 16:40 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לא ברור בדיוק מה קורה במח בזמן הטיפול בנזעי חשמל, אך ברור כי הוא מסייע ובטוח יחסית. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

שלום אני בשנות העשרים לחיי ומטופל בזיפרקסה ( לסכיזופרניה ), אני רוצה ללכת לטיפול פסיכולוגי כדי להסיר מחסומים ולהגיע למימוש עצמי ולהיות מי שאני באמת מבחינה חברתית וכו... אבל... יש לי בעיה, גם אם אלך לטיפול פסיכולוגי וזה יעזור לי אז אחר כך תבוא מחשבה טורדנית ותהרוס לי את הכל, זה קורה עכשיו כאשר אני "מסדר לעצמי את הראש" אז תיכף באה מחשבה טורדנית והורסת לי את הכל ( את החיים ). אני צריך כיוון לאן לפנות, אולי עליי קודם לקחת כדור נגד מחשבות טורדניות ואז ללכת לטיפול פסיכולוגי או שיש טיפול בלי כדורים שיטפל לי במחשבות הטורדניות ויעזור לי להגיע למימוש עצמי מבחינה חברתית הרגשתית וכו, תודה.

21/03/2010 | 16:41 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי מתחיל להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל, שומע ממנו מה הוא מציע, ומשם ממשיך. בברכה, ד"ר אילן טל

17/03/2010 | 14:51 | מאת: יאיר

שלום רב! הייתי בקשר עם מישהי במשך כמעט 3 שנים, שבהם היה on and off רציני, טלטלות ושינויים גדולים מאוד במצבי הרוח ובחוסר שביעות הרצון משתנה של הבחורה. במהלך כל השנים הללו, הרגשתי שאני נותן ונותן והיא פשוט "רוקדת" עם מצבי הרוח. לאחר ה3 שנים הללו שבהם היא השתוקקה להתחתן איתי ואני סרבתי בגלל הקושי ביציבות, היא נתקה את הקשר באופן חד, פשוט מחקה אותי מחייה בכל דרך אפשרית, הכירה בחור תוך שבועיים והתחתנה איתו לאחר פחות מחודש. מטבע הדברים, החוויה שלי היתה נוראית, ואיני מצליח להבין את הבחורה בכלל, האם מדובר כאן במישהי שייתכן וסובלת מהפרעת אישיות גבולית? האם העובדה ששלוש שנים היא אמרה שהיא רק רוצה להתחתן איתי והיא לא תעמוד בפרידה ולאחר מכן תוך חודש היא מתחתנת מעידה שהיא לא אהבה אותי? הניסוח יצא מעט מבולבל כתוצאה מסערה רגשית אך באמת יש לי רצון להבין האם אני הייתי עיוור במשך שלוש שנים... בתודה יאיר

21/03/2010 | 16:42 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אני מבין את האכזבה... אבל קשה מאד לקבוע. למה שלא תדבר איתה? בברכה, ד"ר אילן טל

16/03/2010 | 20:58 | מאת: עדי

לרופאים שלום, גיסי בן 31 סובל מסכיזופרניה ופיגור קל. בעלי הוא האפטרופוס שלו כך שאנחנו עוסקים בטיפול בו. בשנים האחרונות הוא היה בהוסטל נהדר עם החברים איתם הוא גדל באקים. בשבועות האחרונים מצבו הידרדר והוא אינו רגוע חשוב להגיד שהוא אינו פסיכוטי כרגע אלא מאוד עצבני. נאלצנו לאשפזו באברבנל, והיות ותקף את אחד האחים כרגע הוא מאושפז בכפייה. היום אחד האחים אמר לנו "אופ דה רקורד" כי המקום לא טוב עבור גיסי ושכדאי לנו לברר על מקומות אחרים המתאימים לא יותר. הוא אמר כי קיים מקום בכפר סבא אך איני מצליחה לאתר את המקום. האם תוכלו לכוון אותי? המון תודה

19/03/2010 | 17:58 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ממליץ לברר בבית איזי שפירא. בברכה, ד"ר אילן טל

16/03/2010 | 19:11 | מאת: שלומית

האם התרופה ממכרת? האם לאורך זמן היא עלולה לגרום לתנועות לא רצוניות בגוף?

19/03/2010 | 18:00 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לא מוכרת, לאורך זמן כן יתכנו תנועות לא רצוניות. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

16/03/2010 | 18:04 | מאת: קרני

נטלתי ג'ילקס 175 מ"ג לפי בקשת הרופא, שכחתי שנטלתי ולקחתי שוב מנה נוספת, כשהצצתי באריזה ראיתי שפג תוקף התרופה לפני 6 שנים. האם יש סיכון בנטילה הכפולה הזו או שאין מקום לדאגה כי היא כבר לא אפקטיבית, והאם כדאי במקרה זה לדלג על המנה הבאה ביום אחרי.

19/03/2010 | 18:00 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, יש להפסיק לגמרי את התרופה שפג תוקפה, כמובן. כמו כן לסכם עם המטפל מה קורה כאשר נוטלים מינון כפול, שבהחלט אינו מומלץ. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון

20/03/2010 | 12:22 | מאת: קרני

תודה על תשובתך, האם מינון יתר של תרופה שפג תוקפה יכול להזיק או שאין יותר שום השפעה שלה?

16/03/2010 | 13:09 | מאת: נעמי

מזה תקופה ארוכה אני סובלת מהתקפי חרדה לא באופן קבוע תלוי בנסיבות ובמיוחד בזמן של צינון ושיעול עם ליחה ברגע שאני משתעלת ונתקעת לי הליחה בגרון אני מרגישה חנק ונכנסת לפניקה חמורה שגורמת לי לחרדה איומה ובאותו רגע אני מרגישה שאני הולכת למות רציתי לציין שמעולם לא לקחתי שום תרופה פסיכיאטרית למרות הסבל למדתי לחיות עם זה אך לאחרונה קשה לי מאוד שאלתי איזה כדור לקחת להרגעה באותו הרגע שזה קורה אני מרגישה חסרת אונים אציין שיש לי בבית וובן וקלונס ליתר ביטחון אך איני יודעת אם זה מתאים לתופעה אודה לכם על תשובתכם.

19/03/2010 | 17:53 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ניתן להעזר תרופות, אך לא ניתן להמליץ על תרופה ללא בדיקה מקיפה. בברכה, ד"ר אילן טל

16/03/2010 | 11:51 | מאת: דפנה

שלום אני בת 36.5, כרגע לומדת בקורס למבחן פסיכומטרי. שמתי לב שהזיכרון שלי קצר. אני צריכה לשנן הרבה כדי לזכור, ולאחר תקופה קצרה (יום-יומיים) אני לא זוכרת הרבה. התחושה שלי היא שהחומר לא "נתפס" בזיכרון. ואם נתפס משהו זה קורה לאחר שינון רב. אני מעריכה שלכל אדם יש "כמות" זיכרון שונה, האם יתכן שמה שתארתי נובע מזה? בעבר למדתי מספר קורסים במכללה, לא זכור לי שחשתי כך. יש לציין כי המוח שלי ב"כושר" באופן יחסי, אני עובדת בתחום ניהולי מספר רב של שנים. האם יתכן שהגיל משפיע על הזיכרון באופן כזה? בדיקות דם שערכתי לפני מספר חודשים היו תקינות כך שלא נראה לי שמדובר בחוסר של ויטמינים וכד'. אשמח לשמוע את דעתך בנושא , ואם יש מידע רלוונטי שתוכל להפנותי אליו, אשמח . תודה. דפנה

19/03/2010 | 17:55 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, זיכרון מושפע מגיל וכן ממצב נפשי ורגשי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון