פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

מבקשת לברר האם יש תגובות בין תרופתיות בין ליתיום לבין B12 הניתן בזריקות. תודה.

לא, אין תגובות בינהם.

האמת שאני לא יודעת אם השאלה היא לתחום הפסכיאטריה או לפסכולוגיה, אז אם אני שואלת במקום הלא נכון , נא הפנו אותי למקום שכן מתאים . בכל אופן בעייתי היא כזו: יש לי בת שהיא בת 24, היא כבר 3.5 שנים אחרי שיחרור מצבא, ויש לי הרגשה שהילדה שלי לא מתבגרת . היא עדיין נמצאת בתקופת ההתבגרות , יש לנו ריבים אין סופיים בנושא האחריותה לחיים, עזרה בבית ,טיפוח עצמי, בנושא התנהלות הכספית שלה ,היא נכנסת לחובות בלי סוף , לא מכלכלת את צעדיה בכלל , מכורה לטלפונים ניידים , מגיעה לסכומים אסטרונומיים מבלי יכולת תשלום , היא פשוט לא משלמת חשבונות הטלפון ואז כמובן חב' הטל' פונים למשרדי עוכי דין ובאמצעותם לחב' להוצאות לפועל וכך בלי סוף אנחנו משלמים לה את החובות. ניסינו גם לא לשלם ,ואז הכל מסתבך עוד יותר. יש לה בגרות מלאה , אך היא לא חושבת ולא מתכננת לימודים בכלל. היא עובדת רק בחצי משרה, תמורת סכום זעום . יתר הזמן היא חיה כמו פרפר , בלי כל התחייבות לחיים אמיתיים ומשמעותיים , היא יכולה לבלות לילה שלם ואז לישון במשך כל השעות שהיא לא עובדת. היא לא מרוצה ממקום העבודה שלה .כל הזמן נראה לה שהיא לא מוערכת , אבל היא בכלל לא מתאמצת . כל קושי בחיים מפיל אותה על הקרשים. אין לה בטחון עצמי בכלל , למרות שהיא מצליחה להסתיר את זה. היא גם לקויית למידה / דסלקתית שהובחנה בגיל 16, אך החליטה שהיא לא רוצה לקחת רטלין . נתנו לה בזמנו אפשרות ללימודים בתמיכה של מורים מתאימים , לצערינו היא לא תמיד רצתה , אך יחד עם זאת , כמו שכבר ציינתי, יש לה ת. בגרות מלאה. לשאלתנו מה תכניותה לעתיד אין לה כל תשובה , היא חיה מהיום לרגע נתון זה . יש לנו הרגשה שהיא לא הצליחה לרכוש כישורי חיים נכונים . אני רואה שהיא לא יחידה כזו . יש לי בן דוד כזה , יש לי מכיר כזה ומאימו שמעתי שיש עוד חברה' כאלו ויותר גרועים , שלא עובדים בכלל ונשארים פרזיטים לכל החיים שנתמכים על ידי הוריהם כל החיים. כל זה מאוד מדאיג אותנו , המחשבות מה יהיה בעתיד איתה מונעות שינה מאיתנו.כל מחשבתינו ניתנות רק לה. כבר ניסינו טיפול פסיכולוגי שלא צלח. כעת , אחרי שיכנוע רב , היא מבקרת אצל מאמנת שהיא לא פסיכולוגית קלינית אלה פסכולוגית חברתית , אך היא עוברת אימון אישי.אנחנו שמחים שהיא לפחות הסכימה לזה . עדיין אנחנו לא רואים תזוזה רצינית , אומנם היא עברה רק 6 אימונים מתוך ה15 אימונים. היחסים שלה איתי , אמא שלה , הם לא טובים . מרוב שאני רוצה לשפרם , אני הלכתי לאימון , אך אחרי 16 פגישות ראיתי שגם זה לא עזר.אני רוצה אבל מנגד אין עם מי. בקיצור אנחנו , ההורים שלה מאוד ,מאוד מודאגים , ומאוד מיואשים . אנחנו לא יודעים לאן לפנות. האם יתכן שלתופעה זו יש כל זאת איזה טיפול תרופתי , האם מישהו חקר אדות התופעה של חוסר התבגרות , חוסר אחריות. הרי פעם גם לגבי הילדים שהיום מוגדרים כדסלקטים ובעלי לקויי למידה אמרו שהם פשוט עצלנים . היום יש תרופות כגון רטלין וכד', שעוזרים להם לעבור את היום , שעוזרים בתחום הקשב והירכוז. האם יש משהו שכזה גם לבת שלי. האם הבעיה היא פסכיאטרית ? האים היא נובעת מאיזה אי איזון כימי בגוף ? למי לפנות , מי יכול לעזור לנו ? בתודה , הורים מודאגים מאוד.

שלום רב, נשמע שמאד קשה לכם עם הבת שלכם. אולי אפילו לכם יותר קשה מאשר שלה קשה. ואם הקושי הוא שלכם- אולי אתם צריכים ללכת לטיפול. אני לא אומר את זה בכדי להקניט או לזלזל בכם. ממש לא. אבל אם תחשבי על זה- לכם קשה להתמודד איתה. לכם אין כלים מה לעשות במצב הזה. מנסיוני- אם תקבלו את הכלים המתאימים תוכלו לשנות את המצב בבית. אינני מבין בנושא של אימון אישי (זה לא תחום שאני מתעסק בו), אבל אני חושב שאם אתם, שני ההורים, תלכו ביחד לטיפול משפחתי, תוכלו לקבל כלים להתמודד עם הסיטואציה הבלתי אפשרית הזו. אינני בטוח שתרופות יכולות לעזור לבתך, וגם אם כן- ממש לא נראה לי שהיא תסכים לקחת תרופות. לכן זה רק מדגיש את הצורך שלכם לקבל כלים מקצועיים לטיפול במצב. ובעיני הדרך הנכונה היא ע"י פגישות עם מטפל משפחתי. יכול להיות שאם בתכם תדע שאתם הולכים לטיפול, זה ישפר את התייחסותה אליכם. כיום היא חשה שאתם רק מאשימים אותה ולא עושים שום דבר לגבי אחריותכם למצב. אם תלכו לטיפול היא תרגיש שאתם מוכנים להתחלק באחריות למצב, וזה יכול לשפר את שיתוף הפעולה שלה בבית. המון הצלחה.

תודה רבה על התיחסותך למכתבי.אנו בהחלט מוכנים ללכת לכל מקום בעולם שיכול לשפר את המצב הבלתי נסבל הזה, אבל מה זה מטפל משפחתי ? איזה תחום זה , פסיכאטריה או פסכולוגיה או עובד סוציאלי? האם אתה מכיר מישהו כזה באיזור קרית מוצקין או הסביבה ? אבל מישהו שהוא באמת טוב , כי כבר ביקרנו אצל כמה , וכל פעם להפתח מחדש , לעבוד מחדש ובסוף להתאכזב , זה מאוד קשה , כואב ומרפה ידיים. שוב פעם , תודה.פרומה

שלום רב הנני נוטל קבוע ציפרלקס 20 מ"ל וטריזודיל. ומידי פעם משתמש בקלונקס. האם יש בעיה של נטילת ויטמין בכלל. ואלספה אומגה 3 בפרט. תודה מראש :)

לא, אין שום בעיה בשילובים הללו.

שלום ד"ר שמגר רציתי בבקשה לשאול משהו נגיד בן אדם ממוצע בן 28 שעובד וחיי חברה מועטים וגר עם ההורים בן אדם מן השורה שנקרא לו אני מטופל ב-סרוקסט 40 מ"ג לחרדות ודיכאון נגיד התרופה לע השפיעה במשך חודש מנסה תרופה אחרת מסוג SSRI שלא השפיעה כחודש מנסה תרופה אחרת מסוג SNRI שעשתה תופעות לוואי גרועים ואי אפשר להמשיך איתה ולא מעוניין לנסות מעכבי MAO בגלל המון תופעות לוואי ודיאטה חריפה והתנגשויות בין תרופות (הכל בדיעבד כן אני רק נוטל סרוקסט) ולא מעוניין לנסות תרופות טריציקליות בגלל פגיעה שיכולה להיות בלב וחולשה אז אין תקווה לאותו בן אדם רק במסגרת אשפוז או משהו כזה לעצור את החיים באמצע? אני פשוט מפחד להיכנס למעגל של תרופות ללא יציאה החוצה ממנו שמנסה תרופה לא עוזרת וסובל רק מתופעות לוואי שהחיים בלתי נסבלים האם ניתן לעזור לבן אדם כזה האם ניתן לרפא אותו?

שלום רב, נשמע שאתה עברת לא מעט נסיונות טיפוליים ללא הצלחה, ואתה חש כמעט מיואש. אני לא בטוח שאכן הכיוון הוא עוד תרופות. אמנם לא פרטת מה הן החרדות והדיכאון שאתה מדבר עליו, אבל בין השורות אני קורא על מצוקה קשה וקושי ליצור קשרים בינאישיים, ובכלל קושי מול הסביבה. אם כך הם פני הדברים- כדאי לשקול יעוץ פסיכולוגי. אשמח אם תוכל לחזור אלי ולפרט קצת יותר על הקשיים שלך, החרדות והדיכאון.

שלום רב אני מבקשת לדעת איפה ישנם בתי חולים פסיכיאטרים שהם פרטיים ושהטיפול שם נעשה באופן דיסקרטי תודה

שלום רב, אינני מכיר בתי חולים פסיכיאטרים פרטיים. יחד עם זאת ישנם פסיכיאטרים פרטיים המוכנים לאפשר אישפוז בית, כולל השגחה צמודה של אחות וביקור יומיומי בבית. אינני נוהג להמליץ כאן על פסיכיאטרים, אבל אם תתקשרי לפסיכיאטרים פרטיים באיזור מגורייך, יתכן ומישהו מהם יכול לבצע זאת או מכיר מישהו שעושה אישפוזי בית.

שלום ד"ר שמגר, אני בת 20. הוריי בני 60. לאמא הייתה תקופה לפני כמה שנים שהיא הייתה סטרילית. לא הייתה נוגעת בכלום בלי כפפות, אפילו לא בכסא או בדלת של מקרר. אם הוא רוצה להזיז משהו ואין לה כפפות היא עושה זאת עם הרגליים. לפני עשר שנים, הדבר הזה השפיע גם עליי. הייתי רוכנת מתחת לברז במשך 10 דקות על מנת שידיי יהיו נקיות, לא הייתי אוכלת הרבה וירדתי המון במשקל (אם כי הדבר היה לטובה כי הייתי עד אז שמנה). בכל מקרה, כעבור שנה אני ואמי נפטרנו מזה, קצרה היריעה מלספר איך, בעיקר שינוי מחשבתי. בשנתיים האחרונות אמי חזרה שוב לאותו דפוס התנהגות. אנחנו כל הזמן מנסים לגרום להיזכר שכמו שאז אני והיא עשינו את השינוי היא יכולה שוב, אך ניכר כי היא לא רוצה בכך וטוב לה איך שהיא עכשיו. הבעיה היא ההשלכה של התנהגותה עלינו. היא מבשלת לנו אוכל נפרד, ולה אוכל נפרד, סטרילי יותר. את הסכו"ם היא רוחצת במים רותחים, מפזרת אקונומיקה בכל עבר.. ומרוב שהיא רוצה שהכל יהיה נקי, הכל רק יותר מלוכלך. הבית מלא באבק. אני כבר פיתחתי אלרגיה השנה, ואני מאוד מאוד רוצה לנקות ולזרוק את כל השטויות שהיא צברה אבל היא לא מכונה שניגע לה בדברים. אבא כבר לא סובל אותה יותר. אני עדיין אמוד אוהבת אותה, אבל אני בינתיים לא נושמת מהאף אלא רק מהפה ולכן איני מריחה את האקונומיקה שנמצאת כמעט בכל פינה בבית. אני גם מרגישה שזה מתחיל להשפיע עליי שכן גם אני מתחילה להזיז דברים עם הרגליים ואבא שלי כל הזמן מבקש ממני לא להפוך להיות כמוה, אבל אני לא כל כך שולטת בזה, זה כבר נעשה באופן אוטומטי לעיתים. עוד דוגמא זה שאמא מורחת על כל המתגים בבית אקונומיקה ואחרי שכמה פעמים נגעתי בהם ביד והיא שרפה לי היא המליצה לי לקחת חתיכת נייר טואלט וזה באמת מה שאני עושה בכל פעם על מנת להדליק או לכבות את האור. כתבתי כאן הרבה, שאלותיי הן: 1.אמא ואבא לא רוצים טיפול. לפשניהם יש בעיות בזוגיות שנובעות מהעניין הזה). אבא רוצה שאמא תלך לבד לטיפול פסיכיאטרי אבל אמא פוחדת ללכת. 2. מתי לעזאזל אזכה לנקות את הבית בו אני חיה ולסדר אותו? כי כלו כל הקיצין.. אפילו בפסח היא לא נתנה לנו לסדר.. כבר לא מגיעים הבייתה אורחים. 3. כל עצה נסופת תתקבל בברכה.

שלום רב, נשמע שמדובר בהפרעה טורדנית-כפייתית: OCD. ניתן לטפל בהפרעה גם ללא תרופות ע"י טיפול קוגנטיבי. תוכלי לקרוא על כך יותר ולקבל רשימת מטפלים באתר של איט"ה. עקרונית הכוונה היא תרגול עצמי ושליטה עצמית על המחשבות וההתנהגות, בלי להכנס לעבר ובלי לנסות להבין למה זה קרה.

מחפשים פסיכיאטר/מרפאה שמשלבים גישה אורטומולקולרית -האם יש בישראל?

שלום רב, אינני מכיר, אך אם מי מהקוראים מכיר ויודע- אשמח לפרסם את ההמלצה.

שלום אני בת 28 שוקלת 52 לוקחת כדור אדרונקס בבוקר 2 כדורי ריטלין 20SR ובערב כדור לוסטרל האם זה בסדר? האם השילוב והמינון של הכדורים בסדר יחסית למשקלי? האם זה מסוכן לקחת 2 כדורי ריטלין 20SR ואם כן מה ההשלכות של השילוב הזה? תודה

שלום רב, אין בעיה עם השילוב. המינון נקבע לפי המצב הקליני, וצריך להקבע ע"י פסיכיאטר שמטפל בך.

אימי סובלת מדיכאון כבר כ20 שנה שבמהלכן קיבלה מהפסיכיאטרית שלה כול מיני סוגי תרופות{לפי רשימת התרופות שמציגים הגולשים לא הייתה כמעט תרופה שהיא לא לקחה } שהיו עוזרים במעט לתקופה קצרה וזהו. בשנתיים האחרונות שום תרופה לא עוזרת לה היא כול היום בוכה ומרגישה חולשה קשה מאוד. מצבה קשה מאוד ולפי הפסיכיאטרית שלה אין לה כבר תרופה חדשה לתת לה. האם ניגזר עליה לסבול קח ללא תקווה ולערים ידיים או שיש בכול זאת תרופות אחרות שרופאה אחרת כן תיתן לה. אני מאד חושש שתעשה משהו קיצוני. אשמח על הכוונה ואם יש המלצה לרופא כל שהוא שיכול לעזור מאיזור אשקלון והסביבה.

שלום רב, ראשית חשוב לשקול אפשרות לאישפוז פסיכיאטרי, אפילו אישפוז יום, אז ניתן להעריך טוב יותר את המצב ולנסות לאזנו מקרוב. זה גם יכול לעזור לשמור עליה בגלל חששך מאובדנות. מבחינה תרופתית בשנים האחרונות הצטרפה וולבוטרין לתרופות נוגדות הדיכאון. כל השאר ישנות יותר.

היא חדישה ולפי הבנתי יעילה מאד בטיפול בדיכאון מניסיוני, ללא תופעות לוואי של השמנה ולצערנו, בדרך כלל לא ניתנת כאופציה ראשונה ולכן מפוספסת הרבה פעמים...

מנסיון אישי ממושך בתוך חולה רק תרופה כמו מתדון יכולה להושיע

עקב בעיית חרדה יחסית כרגע בשליטה ז"א בסדר יחסי מקבל כמו כן מקבל 20 מ"ג ENALADEX לטיפול בי.ל.ד של החלוק הלבן שמגיע לערכים גבוהים במרפאה ואו בתקופת חרדה. ובזמן רגיל בבית בבדיקה בערכים נורמלים. שאלתי עקב בעיית מין אי הגעה לשפיכה ישנו סוג אחר של כדורים . שפחות משפעים על התופעה האמורה כי רופאת המשפחה לא מכירה כל כך את התופעה תודה

שלום רב, לא ברור לי האם כרגע אתה נוטל תרופה כלשהי לחרדה.

לפני מספר ימים התחלתי ליטול ויאפקס. בבקרים האחרונים אני מתעוררת שטופה בזיעה קרה, מזיעה מאוד במהלך היום, מרגישה גלי חום. מעבר לזה אני מרגישה בדיכאון אף יותר ממקודם ואני מלאה בפחדים. האם תופעות אלו תחלופנה? האם כדור זה חזק יותר ושונה מהסרוקסט, מהציפרמיל והלוסטרל אותן נטלתי בעבר? הערה: ירדתי לחצי כדור כדי לאפשר לגוף להסתגל.

שלום רב, מדובר בתופעות לואי של התרופה. היא לא יותר חזקה מתרופות אחרות, וגם לא כל אחד מפתח את התופעות הללו. בחלק ניכר מהמטופלים התופעות חולפות תוך כשבועיים. בחלק קטן הן נמשכות לאורך זמן ולא חולפות. רק הזמן יכול לומר כיצד זה יהיה אצלך. הורדת המינון היא צעד טוב בדרך להסתגלות לתרופה.

שלום דוקטור רציתי לשאול האם סימבלטה טובה לטיפול בדיכאון וחרדה? לפי הרוםא שלי אני סובל מ MAJOR DEPRESSION ו GAD GENERAL ANXIETY DISORDER הוא הציע סימבלטה מכיון שיש לי כאבי שרירים בידיים וברגליים וכאבי ראש ובחילות האם האיפול הזה טוב לחרדה ודיכאון למה שמעתי שסימבלטה לא כל כך טובה לחרדה אבל אם הדיכאון ישתפר החרדה גם תעבור לא? תודה

שלום רב, קצת קשה להעריך את מידת החרדה ומידת הדיכאון דרך האינטרנט, אבל לרוב יש קשר בינהם, וכאשר אחד מהם משתפר- גם השני משתפר. מבחינה זו סימבאלטה יכולה להיות בחירה הגיונית.

שלום דוקטור שמגר זה אני מהמכתב הארוך לפני כמה ימים שכתבתי לך על כל תקופת טיפול בסרוקסאט (אם אתה לא זוכר הסתכל נא בסובל כותב בשנית) העליתי את מינון הסרוקסאט מ-40 מ"ג ל-50 מ"ג לפני שבוע ואני מרגיש דברים שלא הרגשתי לפני זה אני די חושש מהם אולי תוכל לעזור לי לחץ ברכות של הראש בחילות עייפות והדיכאון לפרקים במשך היום הכוונה זה לא בבוקר אני מדוכא ובערב לא דיכאון מוזר הייתי אומר כאילו זה משתנה לפעמים בבוקר אני מרגיש טוב ובערב לא טוב מבחינת הדיכאון ולפעמים שלוש שעות ככה שלוש שעות ככה למשך היום ביום ממוצע ולפעמים יום שאני מרגיש רע בבוקר וטב בערב זה משתנה אני עובד במשמרות לילה ושאני עובד בלילה אני מרגיש יחסית טוב תחושה היא שאני מרגיש חלש כזה בגוף ונתחושה שהכי מפחידה אותי מרגיש כוונה כמו לא שפוי ולא מרוכז הכוונה כאילו שדיברו איתי ופתאום כאילו הייתי במעין בועה כזאתי כאילו לא הבנתי מה מדברים איתי ומה רוצים ממני וריחפתי כזה וממש פחדתי מזה והייתי צריך לנער את עצמי ולהתרכז מה דעתך על מצב הדיכאון והחרדה האם יכול להיות שיפור? האם זה מסוכן ממה שאני מרגיש מבחינת הדיכאון שאני עובר? ובבקשה ענה לי על המצב של כאילו תחושת הריחוף וחסר הריכוז האם זה מסוכן? יכול להתפתח משהו כמו סכיזופרניה או שאני אתנתק מהמציאות? מאוד מפחיד אותי להתנתק מהמציאות!! האם העובדה שאני עובד בלילות משפיעה על הצלחת הטיפול? תודה רבה

שלום רב, התחושות שאתה מתאר הן תופעות לא ספציפיות, ולרוב קשורות לחרדה. זה לא גורם לניתוק מהמציאות או לסכיזופרניה, אבל ברור שזה לא נעים. אם תוך שבוע נוסף (סכ"ה שבועיים מהעלאת המינון) לא יחול שיפור משמעותי, כדאי לשקול את החלפת הטיפול.

שלום, בהרבה תרופות ובין היתר גם בסימבלטה החומר התרופתי נמצא בתוך קפסולה שאם הבנתי נכון תפקידה הוא שהחומר לא יתפרק בקיבה אלא במעי. 1)האם זה נכון 2)האם אתה יכול לפרט לי את ההבדל בין המצבים (לקיחה עם הקפסולה ובלי הקפסולה לאנשים שמתקשים בבליעה) האם זה רק עניין של מידת ההשפעה כלומר שעם הקפסולה יש סיכוי גדול יותר להגיע לתוצאות טובות יותר או שזה עניין חמור שאין לעשותו בשום אופן ומשנה את הטיפול לחלוטין? תודה רבה

שלום רב, לרוב הקפסולות דוקא מתפרקות בקיבה, ומטרתן היא לאפשר לחומר להגיע בצורה אבקתית לקיבה, מבלי להתקע בפה. חלק מהתרופות ניתן להוציא מהקפסולה ולהמיס במים. זה מאד משתנה מתרופה לתרופה ועדיף להתייעץ ספציפית עם רוקח על התרופה הרלוונטית.

לפני מספר חודשים הסבלתי משיעול טורדני עד כדי קוצר נשימה וחנק. בתחילה חשבו שזאת אלרגיה או דלקת הסימפונות אבל לאחר בדיקות שללו זאת-ועברו להתקפי חרדה. טופלתי בקסאנקס 0.5 2 חצאי כדורים בקר וערב. לאחר כשבועיים וחצי שימוש הפסקתי על דעת עצמי-כי חשתי בטוב. לצערי בתחילת שבוע זה זה חזר בפתאומיות עם רעד,דופק מהיר חנק יובש בפה התחלתי שוב במתן של קסאנקס 0.5. עבר שבוע ימים ועדיין לא חשה בטוב יש בחילה וחוסר תאבון-עם תחושה כללית לא טובה. מה שלא היה לפני כן.האם יש לייחס זאת לכדור או להעלאה במינון במקום 1 ליום אני לוקחת 1.5?? האם לא היה עדיף להתחיל עם רמוטיב??מה לגבי האצה בדופק הלב האם יש לערוך א.ק.ג??או אולי לפנות לרופא נשים שהרי אני כבר בת 51 ויתכן ואלה מעידים על חוסר איזון הורמונלי?? מקווה שתוכל להשיב לי על כל השאלות שבת שלום ותודה.

שלום רב, זה יכול להיות גם מצב חרדתי, אבל גם בעיה גופנית. לרוב בעיות הורמונליות של הורמוני המין לא גורמות לתופעות כאלו. לפעמים בעיות בהורמוני התריס כן גורמות להפרעה. שווה להגיע לפסיכיאטר להערכה מסודרת. יכול להיות שחלק ממה שקורה לך הם תסמיני דיכאון קל.

שלום, אני לוקחת אחרי אוכל (תשע בבוקר) רסיטל (20 מ"ג) ואיקסל (150 מ"ג) . כמו כן, שותה 2 כוסות קפה בבוקר. לאחר שעתיים מרגע נטילת התרופה + הקפה אני חשה בבחילה וסחרחורת. כמו כן, כ-5 שעות לאחר נטילת התרופות , אני חשה עירנות מוגברת המלווה בחוסר שקט מסויים. האם זה התחושות שאני מציינת קשורות לנטילת התרופות ביחד?? תודה

שלום רב, גם איקסל וגם רסיט יכולות לגרום לאי שקט מסויים. לא ברור אם זה השילוב שעושה את זה. נסי להפריד- לקחת אחד בבוקר והשני אחה"צ לכמה ימים ולראות איך זה ישפיע.

האם ליתיום משפיע על תפקודי כבד?

שלום רב, לא. ליתיום לא משפיע עליהם.

אני נוטלת רמוטיב 500 מ"ג כמעט חודש ויש הטבה קלה, (בשינה ופחות מחשבות אובדניות) אשר קשה לדעת אם קשורה לכדור או לשיפור בנסיבות אובייקטיביות..(הפסיכיאטר סבר מלכתחילה שעליי ליטול ציפרלקס) רציתי לדעת אם יש אפשרות להוסיף רבע או חצי כדור ציפרלקס על מנת לחזק את ההשפעה כי עדיין סובלת מחרדות משתקות? אשמח לתשובה בהקדם - בתודה.

שלום רב, לרמוטיב אין השפעה על חרדה. אין הרבה מידע על שילוב של ציפרלקס עם רמוטיב, אבל ממעט העדויות שיש כנראה יש סיכון מוגבר לתופעות לואי קשות. אם יש תסמיני חרדה מוטב לשקול החלפת טיפול לתרופה שתתן מענה גם לדיכאון וגם לחרדה (כמו ציפרלקס, אבל יש עוד תרופות רבות כאלו).

הבת שלי בת 29 מטופלת אצל פסיכיאטר שהגדיר אותה עם התקף פסיכותי חזק והחליט לתת לה את התרופה הנ"ל בזריקה היות והיא לא מוכנה לקחת את התרופות בצורה מסודרת ועקבית . הוא הסביר לנו שאנחנו נרגיש בשינוי כשלושה ימים אחרי הזריקה ולצערי הרב זה לא קרה , אותה התנהגות ואין אפשרות לתקשר איתה , היא מאוד כועסת שגרמנו לה לקבל את הזריקה , היא מחכה שאנינו נרדם בלילה והיא יוצאת לשוטט בשעות הקטנות של הלילה,נוסעת בטרמפים ולא מוכנה לספר לנו לאן ועם מי היא נסעה אנחנו דואגים לה שלא תפול לידיים רעות שיכולים להזיק לה ואנחנו מבינים שאין לנו אפשרות להחזיק אותה בכוח מה ניתן לעשות במקרה כזה ,האם השינוי בעקבות התרופה יגיע ומתי? הילדה סיימה שנה שלישית במשפטים , אנחנו רוצים לעזור לה לחזור לעצמה ולא יודעים איך.הוסבר לה שאסור לה לשתות אלכוהול כרגע אך היא ממשיכה לשתות כל יום,קשה לה להבין שזה מזיק לה אנא עזרו לי לעזור לה , תודה

שלום רב, לוקח מספר שבועות עד להשפעת ריספרדל קונסטה (בהנחה שקודם לא נטלה טיפול באופן מסודר). יש קושי של ממש לתת טיפול למי שלא רוצה. ניתן להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי אפשרות של טיפול מרפאתי כפוי, שיחייב אותה להגיע לקבלת טיפול כל שבועיים. ברור שלא נעים לכפות טיפול, אבל אני מבין שבלי הטיפול מצבה רק הולך ומחמיר, כך שיש לעשות כל מאמץ להביאה לטיפול.

שלום אני בן 23 יש לי דיכאון כבר כמה שנים בערך מגיל 15 שלא עובר עם שום טיפול הייתי כבר בכל הטיפולים כולל חוסמי MAO ללא הטבה או הטבה ממש חלקית אני יתאר בקצרה את התגובה שלי לטיפולים: כשאני לוקח תרופות SSRI, MAOI, SNRI הם גורמים לי לאי שקט שממש בלתי נסבל שדורש ממני להפסיק מיד עם הטיפול ולקחת הרבה קלונקס עד שהשפעת התרופה תעבור אחרי כמה ימים... כשאני לוקח תרופות מסוג NRI כמו אדרונקס אני נתקל בתגובה הפוכה: התרופה מרדימה אותי מאוד, מחמירה את הדיכאון שלי פי כמה וגם עושה לי חולשה כזאת בשרירים שאין לי כוח אפילו לקום מהמיטה אני נהיה ממש משותק למיטה עד שעוברת ההשפעה. זה קרה עם אדרונקס, ודפרקסן מה אני יכול לעשות במצב כזה? כששום תרופה לא עוזרת??? האם אני צריך לחיות לעד עם הדיכאון??? הייתי בכל הטיפולים. אני מציין שהדיכאון שלי קשה מאוד ואני לא מתפקד לא עבודה לא לימודים וסובל קבוע מאי שקט בתודה.. המיואש

שלום רב, האם ניסית טיפול עם וולבוטרין? טריציקליים (כמו אנפרניל)? מעבר לכך- נשמע שמדובר בבעיה מורכבת שדורשת יעוץ מסודר, כך שהפורום לא יוכל לתת מענה שלם.

שלום דוק רציתי את חוות דעתך על בעיה שיש לי אני בן שלושים בריא שותה ומעשן. יש לי המון מחשבות כל הזמן וקשה להתרכז. זה כאילו רצות לי מאות מחשבות בראש ודרכן אני רואה את העולם וזה לא שאני זוכר על מה. לדוגמא: בנהיגה אני מתעמץ להיות מרוכז כי אם לא אני שוכח פניות או אפילו את המיקום שלי. הבעיה מפריעה לי וגורמת לי לשכוח דברים ויוצרת אצלי בעיות חברתיות. אני לא איפראקטיבי ולא לוקח תרופות. בנוסף אני נוטה למצבי רוח של חוסר מוטיבציה ואמביציה פעם בשנה לפחות למשך חודש עד חודשיים וחרדות מכישלון. אני נראה טוב לכאורה אין לי בעיות ואני מחליף עבודה כל שנה. מה דעתך על התסמינים?

שלום רב, נשמע שיש שילוב של מספר בעיות. יתכן (לא בטוח) שיש לך הפרעת קשב וריכוז. קרוב לודאי שיש גם תסמינים של דיכאון וחרדה בעוצמה משתנה. לרוב בעיות אלו לא נפתרות מעצמן, וללא טיפול המצב נשאר כפי שהוא ואף מחמיר.

יש לי אח שאנסו אותו בגיל 16 ועשו בו מעשים מגונים והוא מאז הידרדר וכל הרפואות שניסו לא הועילו והמצב שלו מדרדר מיום ליום ואינו מסתדר בשום עבודה והוא נהיה משוגע .(וההורים שפכו עליו עשרות אלפי שקלים ולא יודעים מה לעשות.ועכשיו אין יותר תקציב האם בכלל יש אפשרות להציל אותו?האם יש ארגונים לנפגעי מין? האם אפשר לרפות אדם עם סכיזופרניה?

שלום רב, תקיפה מינית יכולה להשאיר צלקות נפשיות עמוקות שלא תמיד ניתן להעלימן לחלוטין. לפעמים תקיפה מינית מעוררת הפרעות נפשיות אחרות שקשה לטפל בהן. ניתן לפנות לקו הסיוע לנערים שעברו תקיפה מינית בטלפון 1203. לגבי סכיזופרניה- מדובר בהפרעה כרונית שלא ניתן לרפא אותה, אבל אפשר לאזן את המצב כך שהוא ישתפר במידה ניכרת. בחלק מהמקרים תחת טיפול ניתן להגיע למצב בו אין כל הפרעה תפקודית. לצערנו, ברוב המקרים המחלה קשה יותר, וישנן פגיעות תפקודיות ואחרות ברמה כזו או אחרת.

היי אני סובל כבר שנים מדיכאון (מגיל הנוער) היום אני מעל גיל 20 שום טיפול לא עזר לי עד היום... ניסתי גם חוסמי MAO אין שום הטבה... קשה לי לקום מהמיטה או לצאת מהבית... אין לי כוח לעשות כלום וגם לא חשק מה לעשות??? האם נגזר עלי לחיות כל החיים ככה ולסבול? תודה אנונימי

שלום רב, ד"ר ויץ פרשה מניהול הפורום מסיבות אישיות. נשמע שמדובר בבעיה מורכבת שאינני בטוח שאוכל לתת לה מענה במסגרת הפורום. אני מניח שאתה בטיפול פסיכיאטרי ממושך. אולי כדאי להגיע להערכה מסודרת אצל פסיכיאטר נוסף שאינו מכיר אותך. כדאי להציג בפניו את כל הטיפולים שקיבלת, כולל מינונים ומשך הטיפול (ככל שאתה זוכר). בהצלהח.

ד"ר שמגר, האם אתה כבר מקבל לייעוץ/טיפול אישי? (חושבת שלפני כשנה שאלתי אותך על כך ונתת הערכת זמן של שנה...)

האם בגמילה מסימבלטה 30 מ"ג ייתכנו גם כאבי בטן? אחרי כמה זמן בערך נעלמות תופעות הלוואי (כאב ראש,דופק מהיר,סחרחורת)?

שלום רב, כן, זה יכול להיות כתופעת גמילה. לרוב זה חולף תוך כשבועיים ולכל היותר שלושה שבועות.

שלום רב, כפי שמצויין בכרטיס האישי שלי כאן- אינני מקבל מטופלים באופן פרטי.

יש לי מספר שאלות המטרידות אותי מאד ואשמח אם תעזור לי 'לעשות קצת סדר'.. התוכל להסביר לגבי דכאון מג'ורי? האם כולל דרגות שונות או שמעצם הגדרתו מהווה דרגה חמורה של דכאון? האם נתקלת במקרים שחלף ללא עזרה תרופתית ? (למשל באמצעות רפואה משלימה, פסיכותרפיה וכו') רמוטיב הינה תרופה המוגדרת כטבעית? האם מנגנון פעולתה כשל SSRI ? והאם יעילה נגד דכאון מז'ורי? בתודה מראש!

שלום רב, כל מצב דיכאוני שנמשך מעל לשבועיים והוא בעל עוצמה משמעותית נקרא דיכאון מג'ורי (או בשפת העם "דיכאון קליני"). נהוג לחלק דיכאון מג'ורי ל-קל, בינוני וקשה, לפי חומרתו. משך התקף דיכאוני ממוצע הוא כשנה, כך שללא טיפול בכלל בממוצע זה יעבור אחרי שנה. בהחלט ניתן להעזר בטיפולים לא תרופתיים. פסיכותרפיה, ביחוד קוגנטיבית, יעילה מאד (כמו תרופות!) לטיפול בדיכאון. לגבי רפואה משלימה- אינני מכיר את התחום, לכן לא אוכל להתייחס לזה. רמוטיב הוא תמצית של שורש צמח ההיפריקום, לכן זו תרופה טבעית לחלוטין. מנגנון פעולתה כנראה דומה ל- SSRI. היא יעילה לדיכאון קל עד בינוני.

בין הפרעה נפשית להפרעה רגשית? למחלת נפש? אם יש הבדל בכלל? ואיפה נמצא הדכאון ? האם מוגדר כמחלת נפש? תודה.

שלום רב, ההגדרות חסרות משמעות לחלוטין. אין לזה שום משמעות רפואית. מבחינה חברתית נהוג לסווג בעיות רפואיות קלות כ"הפרעה" ובעיות קשות כ"מחלה". לפעמים רופאים שרוצים לרכך בשורה קשה קוראים לבעיה "הפרעה". אין בספרי הרפואה הבדלה ברורה בין מחלה להפרעה. דיכאון הוא סוג של בעיה נפשית. אז דיכאון הוא מחלה? הפרעה? כל אחד יכול לתת את ההגדרה שלו. אין לזה שום חשיבות של ממש.

האם לדעתך בית חולים שיקומי כמו לוינשטיין יכול לתת מענה שיקומי לאדם עם חבלת ראש + הפרעת אישיות פראנואידית עם תסמינים שליליים(שהיתה לפני התאונה?)

שלום רב, המענה האפשרי תלוי בעיקר בנזק שגרמה חבלת הראש ולא באישיות.

מצטערת על ההטרדה אך חלה החמרה תמידית במצבי. כאמור לפני חצי שנה במהלך שירותי הצבאי התחילו אצלי התקפי חרדה,לקחו כמה חודשים של פניות לרופאים ומיון עד האבחון.הייתי כבר במצב של חרדה קבועה- גרעפסים כל היום,קשי נשימה והבנה ברורה שאני הולכת למות.בערך 3 חודשים נוטלת ציפרלקס ויש שיפור אדיר אמנם עדיין ישנם התקפי חרדה ברורים שאיני מצליחה להשתלט עליהם, פעמיים בשבוע בערך.רציתי לדעת איזה טיפול נוסף מומלץ,מכיוון שכדורים לא מחסלים את התופעה.בנוסף,מהו טיפול קוגניטיבי והאם הוא יעיל במקרה שלי? תודה רבה מראש.. (:

שום רב, טיפול קוגנטיבי בהחלט יכול לעזור. ניתן לקרוא על כך ולקבל שמות מטפלים באתר איט"ה. לפעמים העלאת מינון הציפרלקס יכול לעזור. ניתן במצבים קשים להגיע עד ל- 25 מ"ג. ניתן גם לשלב עם תרופות נוספות. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל.

אני נוטל כרגע טרזודיל (חצי כדור בערב) וולבטרין(300) בבוקר . שאלתי היא האם הוולבטרין שיךך לssri? האם ניתן לקחת מירו בערב ולבטרין בבוקר ( יש איזה ניגוד בינהם?)? השינה שלי כרגע ממש לא טובה ואני שוקל לחזור למירו, בקיצר האם ניתן לקחת מירו עם וולבטרין?

שלום רב, אין בעיה לשלב בין התרופות. וולבוטרין אינו שייך ל-SSRI ובעצם אין עוד תרופות שעובדות כמוהו, כך שהוא בעצם היחיד מסוגו.

בעקבות רומן וירטואלי שהסתיים בעל כורחי מצאתי את עצמי את תחושת פיסיות ונפשיות שהפחידו אותי.קשה לי לתאר את התחושות, הן כמובן פנימיות וזה מעין לחץ, סגירות, מחנק,צמרמורות פנימיות. מחשבות על מוות וזיקנה ופחד מהם. מדובר בשבועיים האחרונים. בהתחלה זה היה בעיקר בלילה. החום והמחנק באטמוספירה לא הוסיפו כמובן, בלילות התעוררתי 4-5 פעמים עם אותה תחושה קשה, וזה התחיל לקרות גם ביום והתדירות התגברה כל זאת בתקופה מאד קצרה. פרצי בכי קצרים שהתחילו לפני כמה חודשים, פחדים לאבד את החבר הוירטואלי. הרופא הכללי/פנימינתן לי אתמול לבקשתי כדור שינה בשם Lorivan. לקחתי אותו הלילה ולמעט פעם אחת שהתעוררתי ישנתי טוב כל הלילה מזה זמן רב. כמו כן נתן לי הרופא ויאפקס 75 וויפאקס 37.5 לקחת בבוקר אחרי האוכל 1 מכ"א כדי להתמודד עם הימים. בנוסף הוא רשם לי אלפרליד (שאותו לא קניתי עדיין להמשך טיפול). לקחתי את ויפאקס לפני שעה וחצי ונראה שהוא הגביר לי את החרדה באיזור הקיבה. שאלתי את הרופא אם לא עדיף טיפול פסיכולוגי דחוף והוא ענה שלא כדי ל"חטט" יותר מדי בשלב זה, זה לא בריא..! אני מרגישה שאני על סף תהום כלשהי וזקוקה לעזרה. אשמח לקבל תשובה בהקדם. מה עלי לעשות ואם הכדורים מתאימים ואם רופא כללי/פנימי רק על סמך כמה משפטים שלי צריך לרשום כל כך הרבה תרופות מהסוג הזה? בתודה מראש, דפנה. אני בת 56. עברתי לא מעט טראומות בחיי. מעולם לפני כן לא חשתי כך.??

שלום רב, נשמע שאת סובלת מתסמיני דיכאון וחרדה משולבים. במצב זה ניתן לטפל ע"י תרופות או ע"י טיפול פסיכולוגי (בעדיפות טיפול פסיכולגי מסוג קוגנטיבי). בקופות החולים אין בד"כ טיפולים פסיכולוגים זמינים, ולוקח מספר חודשים עד לקבלת תור לפסיכולוג. באופן פרטי ניתן להתחיל טיפול מהר יותר. מבחינה תרופתית מקובל לתת תרופה להורדת חרדה, כמו אלפראליד או לוריואן, ובנוסף תרופה לדיכאון, כמו ויאפקס. לוריואן ואלפראליד מתחילות להשפיע מיד עם נטילתן. ויפקס מתחיל להשפיע אחרי 3 שבועות לפחות. בתחילת הטיפול יש פעמים מעט תופעות לואי, כמו שאת חשת. זה לא מסוכן ולרוב עובר תוך שבוע-שבועיים.

שלום רב, בזמן האחרון אני נתקל בתופעה של מעין דכדוך כזה ומצב רוח ירוד ללא שום סיבה ממשית,גם שאני מצליח בדברים אני לא מרגיש אושר ושמחה,כאילו משהו לא תקין במערכת שלי,יכול להיות שמדובר בייצור נמוך של סרטונין בגוף שגורם לי לדאון כל הזמן?האם יש פתרון טבעי לייצור סרטונין שלא באמצעות תרופות.? ייתכן שעקב מתח ולחץ רב הגוף מייצר מעט סרטונין?

שלום רב, בהחלט יכול להיות שמדובר בתסמיני דיכאון קל. מתח ולחץ בהחלט גורמים לעליה בסיכוי לדיכאון. ניתן לטפל בכך ע"י טיפול קוגנטיבי (תוכל לקרוא על כך יותר באתר של האיגוד הישראלי לטיפול התנהגותי וקוגנטיבי). יש גם פתרון של תרופה טבעית הנקראת רמוטיב (מופקת משורש צמח היפריקום)- ניתן לקבל את זה מרופא המשפחה.

שלום, כבר הצגתי את עצמי אז אגש לנושא. יש לי בעיה שגדלה איתי במהלך השנים ותפסה חלק גדל והולך בי. אני רגיש לדברים, בעיקר לדברים שאני יכול להסיק מהם שאני אשם. כיום הגעתי למצב שמאפשר ראייה שכלתנית של זה, אבל זה ממש לא עוזר. במשך רוב הזמן אני נמצא במערבולת של דכאונות קטנים, שגם אם לא מפילים אותי הם מונעים ממני טווח רחב של פעיליות, מעשייה הכרחית ועד פעילות יומיומית מהנה. כשאני מנסה בכל זאת לקטוע את המצב הזה על ידי עשייה, מהר מאוד ברור לי שאין לי שום יכולת לעשות כלום. האם יש תרופות שיכולות לעזור במצב כזה ? כי זה לא ממש דכאון - ההרגשה יכולה להשתנות בשנייה, ברגעים שבהם אני כן מצליח "להוכיח" לעצמי שהמחשבות השליליות לא נכונות. אז אני יכול אפילו להיות בהיי. תודה.

שלום רב, קצת קשה להגיע לאבחנה מהמידע שמסרת. לכן גם קשה לי לכוון לטיפול (תרופתי או אחר). כדאי שתגיע להערכה מסודרת ע"י איש מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר) בכדי להגיע לאבחנה ומשם לטיפול.

רגע רגע אני רוצה להבין משהו מה זאת אומרת יותר נוח לאזן את המצב באשפוז? אם אתה בן אדם שעובד ולומד ופתאום קיבלת דיכאון וחרדה שמפריעם מאוד מאוד לאיכות החיים מה אתה פתאום עוצר הכל ומתאשפז מרצון אז הלכה העבודה למה כי מה פתאום אתה לא עובד חודש (מה שבדרך כלל לוקח לתרופה להשפיע) ואם אמרת לעבודה שהיית מאושפז בעכבות דיכאון הלך עליך והלימודים מתקדמים ואתה בטיפול ומי אמר שתשתחרר תוך חודש? אם הגעת לאשפוז גמרת את החיים אתה מטופל בנזעי חשמל שפוגעת לך נורא בזיכרון ואם זה אשפוז יום אתה לא יכול ללמוד ולעבוד אתה הולך לטיפול ביום וחוזר הבייתה ואם למשפחתך אין כסף הרי שהפכת להיות נטל כלכלי וצרה על ראשם וגם באשפוז מרצון אתה לא יכול להשתחרר למה אם אתה מבקש להשתחרר הופכים את זה לאשפוז כפוי ואז ממחלקה כביכול פתוחה שולחים אותך למחלקה סגורה ואז מטפלים בם אחרת לגמרי בכוח ריסון ובתרופות חוץ מזה התנאים בבית חולים איומים על פי כתבות שקראתי החולים סובלים בכלל וגם מהשפלות והתעללויות ואין חיים אחרי אשפוז אתה מאבד את כל מה היה לך אם הייתה לך עבודה טובה ובסך הכל קיבלת דיכאון וחרדה )לא מאניה דיפרסיה או סכיזופרניה( אתה לא יכול להתקבל לעבודות טובות למה רשום לך בתיק אושפז באשפוז פסיכיאטרי ואם לא היית ממש חולה נפש אלא רק בעל הפרעה נפשית אז אם אושפזת אתה חייב להשתקם על ידי סל שיקום שאולי יזרקו לך איזה 700 ש"ח בחודש שיעשו לך טובה ביטוח לאומי הרי שבמקום להיות בריא השיקום כביכול מכניס אותך למסגרת עם מדבקה אתה חולה כי העובד הסוציאלי גורם לך ללכת למועדונים מיוחדים ופעילויות שלא תורמות לעתיד כלכלי או השכלתי אם אני טועה אנא תקן אותי כי יש המון עדויות וכתבות על אנשים אחרי אשפוז בבתי חולים רגילים במחלקות הפסיכיאטריות אם אני מדבר שטויות אני מתנצל ותעיר את עיניי

שלום רב, חלק מהעובדות שציינת נכונות, אחרות ממש לא. נכון שמי שהיה באישפוז פסיכיאטרי עלול להפגע מהסטיגמה של האישפוז, זה עלול להקשות עליו להתקבל לעבודה בעתיד כיוון שכמעט תמיד מקומות עבודה מבקשים אישור על מצב בריאות כולל אישפוזים מרופא המשפחה. נכון שאישפוז לוקח לפעמים מעל חודש, אבל אישפוז ממוצע במחלקות פתוחות בישראל היום עומד על קצת פחות מחודש. זו עובדה. נכון שבמהלך אישפוז לא ניתן להמשיך לעבוד וללמוד, גם אם זו מחלקה פתוחה. זו הסיבה שבד"כ איננו נוהגים לאשפז, או להמליץ על אישפוז בקלות, חולים שמצבם לא ממש מחייב את זה. מעבר לכך הרבה עובדות שמינת אינן נכונות: באישפוז במחלקה פתוחה ניתן להשתחרר מתי שרוצים. לא מתעללים בחולים באישפוז. לרוב החולים לא נותנים נזעי חשמל. נזעי חשמל ניתנים אך ורק מרצון ולא בכפיה. נזעי חשמל גורמים להפרעות מינימליות בזיכרון שחולפות תוך ימים אחדים (הפרעות הזיכרון, למשל הן "איפה הנחתי את הפלפון?", "רציתי לספר לך עוד משהו ושכחתי..") מאושפזים שעבדו לפני כן במקום קבוע ואושפזו בגלל דיכאון או חרדה- כמעט כולם חוזרים לעבודה הקודמת. רובם המוחלט בכלל לא זקוקים לביטוח לאומי וחוזרים למסגרות תעסוקתיות רגילות. שיקום נוגע בעיקר לחולי סכיזופרניה, ורובם מתקשים לתפקד כיוון שהמחלה פוגעת ביכולתם לתפקד- ולא האישפוז. להאשים בכך את האישפוז זה כמו להאשים אישפוז בנוירוכירוגיה (שלרוב אחרי ניתוח מוח נשארות פגיעות תפקודיות) בכך שהאישפוז גרם הפרעה תפקודית במקום להאשים את המחלה המוחית (גידול, למשל) בפגיעה התפקודית.

ולבעלי הפרעות חרדה אין פגיעה בתפקוד? בטח שיש!

נתתי פרוזאק לחבר שצריך את זה די בדחיפות (לפי איך שזה נראה לי), והוא אמור להתחיל ללכת לפסיכיאטר רק בעוד כמה שבועות. יש סיכוי שלקחת את זה בלי מרשם יסכן אותו? (גם אם זה רק עד שהרופא ירשום לו?)

שלום רב, עקרונית אם הוא בריא בד"כ ולא נוטל תרופות אחרות לא צפויה סכנה, מעבר לתופעות הלואי הרגילות שיכולות לקרות, שהן לא מסוכנות. הוא יכול לקבל את זה גם מרופא המשפחה, ולא חייבים ללכת דוקא לפסיכיאטר. כדאי שהוא יעדכן את רופא המשפחה שלו בנושא.

שלום ד"ר שמגר וברוך השב, אני מקווה שזה בסדר להעלות פה את ההודעה שלי - נותרו לי לא מעט כדורים של סרוקוואל. גם של 200 מ"ג וגם של 25 מ"ג. כולם, כמובן, בתוקף ובאריזות מקוריות. מאחר שמדובר בתרופה יקרה, אני מעדיפה לתת אותם למישהו שצריך ולא לזרוק... אם יש מישהו שמעוניין, ניתן לפנות אליי ל: [email protected] בנוסף, ד"ר שמגר, אם אתה מכיר מקום/ארגון שאוסף תרופות עבור אנשים, אשמח אם תשתף אותי ואעביר להם את הכדורים. שלכם, טאו.

שלום רב, יש רופאי משפחה שמוכנים לקבל תרופות ישנות ולתת למטופלים נזקקים. עמותת עזר מציון עוסקת בכך. נסי בטלפון 052-5808989 בעבר ארגון "חברים" עסק באיסוף וחלוקת תרופות: 5792220-‭03

שלום רב,אני בת 65 סובלת מקלסטופוביה ולא מטופלת בכדורים. אני אמורה לעבור בדיקת MRI שתמשך שעה וחצי בטן ואגן. רופא משפחה המליץ לקחת קלונקס 2 מ"ג לפני הבדיקה. יש לציין שאני מאוד אלרגית לתרופות. להערכתך כמה זמן לפני הבדיקה עלי לקחת את הכדור? מהן תופעות הלוואי ,וכמה זמן עובר עד שתפוג השפעת הכדור? תודה מראש בר

שלום רב, עדיף לקחת תרופה שהשפעתה קצרה יותר, כמו ואבן או לוריואן (קלונקס משפיע ל- 24 שעות...) ובטח לא במינון כה גבוה- למי שמעולם לא נטלה טיפול. 10 מ"ג ואבן או 2 מ"ג לוריואן הם המקסימום שכדאי לקחת במצבך.

בין מחלקה סגורה לפתוחה באשפוז? הרופא של בני המליץ לאשפזו במחלקה הפתוחה כדי לשדרג את הטיפול, אבל באותו בית חולים הנוהל הוא קודם לעבור דרך המחלקה הסגורה כדי לוודא שהמטופל אינו מסוכן ולאחר מס' ימים או שבוע לאשפזו במחלקה הפתוחה. בני אינו מסוכן לעצמו ולא לאחרים. ואנו חוששים מהאווירה של המחלקה הסגורה. מה דעתך?

שלום רב, ההבדל- גם בפתיחות וגם בחומרת הבעייות של המאושפזים. מכאן ברור שבמחלקה סגורה האוירה לרוב פחות נעימה. יחד עם זאת מעבר לאי נוחות ראשונית, זה לא גורם לנזק. כולנו נחשפים למקומות לא נעימים לאורך כל החיים (טירונות בצבא, פרידה מההורים בגן הראשון ועוד...) וזה לא גורם לבעיות משמעותיות בחיינו.

אני בשבוע 34 ובעבר לפני ההריון לקחתי רסיטל, בעקבות ניתוח שעברתי בימים האחרונים ומצב חרדתי עמוק אני מבקשת לדעת אם אני יכולה להתחיל לקחת רסיטל מעכשיו? האם אני גורמת נזק לעובר?לא נראה לי שאוכל לחכות עד אחרי הלידה כי אני רוצה שזה יתחיל להשפיע מהפחד שאכנס לדיכאון תודה

שלום רב, קרוב לודאי שבשלב זה של ההריון לא יגרם נזק משמעותי לעובר, אם בכלל. בהצלחה.

שלום, קראתי באינפומד שפבוקסיל עלול לגרום לשברים מעל גיל 50. מצורף הלינק: http://www.infomed.co.il/questions/q_040208_19.asp (זה רשום בחלק התחתון של הטבלה בעמוד) רציתי לשאול: 1. האם הכוונה שהסיכון מוגבר בשימוש מעל גיל 50 או שהכוונה שכל מי שמשתמש בתרופה (גם אם הוא בן 20) זה יגרום לכך שיהיה לו יותר סיכון לשברים בגיל 50? 2. האם נכון הדבר שיש בעיה עם שתיית קפה בזמן שימוש בתרופה זו? מה לגבי שוקולד או קקאו? ( מאוד מקווה שלפחות שוקולד אפשר :)) 3. האם תרופה זו נחשבת לבטוחה מבחינת תופעות לוואי? ועד כמה היא אפקטיבית לטיפול ב-OCD? תודה.

שלום רב, מדובר במחקרים ספורים על אוכלוסיות קטנות יחסית. במחקרים אלו לא הוכח חד משמעית שהתרופה היא הגורמת לשברים, אלא שיש קשר בין נטילת התרופה לשברים. ההבדל הוא שקשר, יכול לנבוע מהשפעה לא ישירה. למשל- מי שסובל מדיכאון גם לוקח תרופות כמו פאבוקסיל, וגם פחות פעיל גופנית- ואנחנו יודעים שהעדר פעילות גופנית מעלה סיכון לשברים. בכל מקרה- לשאלתך הראשונה- המחקר בוצע על חולים מעל גיל 50, כך שהוא יכול להתייחס רק למי שמעל גיל 50. אינני מכיר בעייתיות עם שתיית קפה, שוקולד או קקאו עם תרופה זו. לתרופה לרוב תופעות לואי קלות (אם בכלל), והיא אפקטיבית לטיפול ב- OCD במינונים גבוהים.

שלום, אני נוטל פאקסט מזה כמעט שנתיים לאחר הפסקה של שנה ועוד שנתיים לפניכן.ובתקופה האחרונה הכדור פשוט מפסיק לעבוד ברצוני לציין שעברתי לגור בחול ומטבע הדברים הייתי נתון תחת לחץ.בהמלצת הרופא שלי מהארץ העליתי מינון מ20 מ"ג לשלושים והיה שינוי קל לטובה ואז שוב ירידה ואז עליתי ל40 מ"ג ושוב שינוי קל ושוב ירידה.האם קורה כזה מצב שהכדור פשוט מפסיק לעבוד? פניתי לרופא משפחה בארה"ב שהמליץ לי להחליף תרופה האם מומלץ? אם כן איך עובד התהליך של להחליף תרופה? והאם יש תרופה שמומלצת יותר במקום הפאקסט? זוהי הודעה שנייה ואני מאוד צריך לקבל תשובה תודה רבה רבה

שלום רב, לא ברור לי למה אתה לוקח את הטיפול, לכן קצת קשה לי להתייחס לשאלת החלפת הטיפול. כעקרון לדיכאון מספיק לרוב מינון של 20-30 מ"ג. אם זה לא עוזר יש לשקול החלפת טיפול. לחרדה משתמשים במינונים גבוהים יותר, סביב 40-50 מ"ג. לפעמים קורה שהטיפול מפסיק להשפיע לאחר מספר שנים. במקרים אלו יש להחליף טיפול. לגבי אופן ההחלפה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל.

שלום ותודה על התשובה והסיבה לשימוש בתרופות התחילה בגלל שימוש בסמים.ואני סובל מדיכאון וממש קצת מחרדות.והאם יש תרופה שהיא מומלצת גם למקרה שאני יחזור לארץ ויקרה מצב שאין את אותה התרופה בארץ?משהו אאתה חושב שיהיה יעיל יותר וגם יש אותה בארץ? תודה רבה רבה

שלום רב, אין משהו יעיל יותר. יעילותן של כל התרופות זהה. לפיכך כל תרופה שנחשבת ליעילה לדיכאון וחרדה באה בחשבון, ללא עדיפות ברורה. כמעט כל התרופות שקיימות בארה"ב קיימות גם בארץ. אם אתה ררוצה להיות בטוח תוכל לציין על מה הומלץ לך ואני אוכל לבדוק זאת.

שלום לך דוקטור שמגר סליחה על האורך אבל הייתי רוצה לשתף אותך בהיסטוריה הרפואית שלי כי אני ממש ממש ממש מיואש ומאחר שהיית בחופשה והדוקטור השני פרשה נותרתי ללא מענה הכל התחיל בשנת 2000 כאשר הייתי עם דיכאון קשה וחרדה מופשטת עם תסמינים של בחילה בלתי פוסקת חוסר תיאבון חוסר תחושת רעב או צמא חוסר חשק לעשות כלום הרגשה שבידיים ןברגליים יש משקולות רעד חוסר ריכוז כאבי ראש ברכות אשר לעיתים החרדה שהייתה קיימת כל הזמן ללא התקפים עלתה לרמה גבוהה התחלתי לקחת כדור סרוקסט במשך כשנה עם הטבה מצוינת מלאה אחרי שנה שאלתי את הרופא שלי אם אני יכול להפסיק הוא אמר לי כן תפסיק בבת אחת לאחר שחזרו לי התסמינים חזרתי לקחת את הכדור עם הטבה מלאה התגייסתי לצבא עדיין נוטל את הסרוקסט אם קצת נפילות ממש לא רציניות מידי פעם אבל הסרוקסט עדיין עבד השתחררתי מהצבא הלכתי לרופא פסיכיאטר אחר כי הראשון שהייתי מטופל הפסיק לעבוד עם הקופה ביקשתי ממנו רק מרשם ואמרתי לו שהמצב היה מצוין מה שהיה הוא אמר לי תקח את הסרוקסט רק 3 פעמים בשבוע וכך עשיתי ושוב המצב היה מצוין חברתי ואני נפרדנו מהצבא חזרו התסמינים של החרדה והדיכאון הרופא שלי אמר לקחת את הכדור כל יום לקחתי חודש עבר לא עזר הוא אמר לי להעלות את המינון ל-40 מ"ג סרוקסט אחרי חודש ללא שינוי ניסינו להחליף תרופה לציפרלקס טעות חיי חרדה קשה מאוד מאוד חוסר תפקוד הקאות בחילות רעידות קשות חוסר התמצאות לאחר חצי חודש עם הציפרלקס חזרנו ל-40 מ"ג סרוקסט זה ייצב קצת את המצב אך לא השפעה מלאה אלא רק חלקית השלמתי עם המצב ולקחתי את הכדורים כך עוד שנה עם סבל והחלטתי אחר כך מה שיהיה יהיה אני רוצה שינוי הרופא אמר לי אוקיי תנסה לקחת כדור אחד יום אחד ויום הבא אחרי כדור וחצי יום אחד 20 יום אחד 30 הצלחנו חזרתי לתקופה טובה של שנתיים עד לאחרונה שהסרוקסט פתאום הפסיק להשפיע וכל התחושות חזרו ובגדול שוב נייסינו להעלות ל-40 מ"ג סרוקסט ללא שינוי משמעותי אחרי חודש עכשיו אני נוטל 50 מ"ג בפעם הראשונה בחיי והרופאה אמרה לי להתקשר אליה עוד שבועיים נמאס לי פשוטו כמשמעו מה אין פיתרון לבעיה שלי נמאס לי ממצב הרוח הירוד מתחושת החוסר ביטחון והפחד מחוסר התיאבון אני לא מרגיש רעב וצמא מתחושת החרדה והדיכאון ואני בקושי אוכל יכול לעבור יום אני מכריח את עצמי לאכול כי אני מרגיש מלא בבטן ובחילות מה זה בחיים לא יעבור כל הזמן תהיה תקופה טובה ותקופה רעה דוקטור אנא ענה לי מה אתה ממליץ לעשות כרגע? ואת האמת האם אי פעם אוכל להשיג יציבות במצב לפי ההיסטוריה שלי האם יש תקווה? אני מפחד שבסופו של דבר יאשפזו אותי איפהשהו כי הדיכאון והחרדה לא עוברים הם כל פעם חוזרים האם הדיכאון והחרדה שלי עמידים לתרופות כל תרופה שאני אקח הים יהיו "בשקט" ואז יחזרו? סליחה ממש סליחה על האורך ואודה לך על תשובתך תודה רבה

שלום רב, נשמע שאתה סובל מדיכאון ממשוך שחלק מהזמן הגיב היטב לטיפול בסרוקסאט, אבל לאחרונה אינו מגיב טוב. הסיכוי ש- 50 מ"ג סרוקסאט יעזרו נמוך, אבל ישנן עוד תרופות רבות שיכולות לעזור לך וכדאי לנסות. העובדה שסרוקסאט אינו עוזר לא מעידה על דיכאון עמיד לטיפול. בעצם חוץ מסרוקסאט לא עברת טיפול מלא בשום תרופה אחרת (שבועיים טיפול בציפרלקס אינם נחשבים לנסיון טיפולי שלם). לטעמי יש עוד המון מה לעשות. ממה שאתה מתאר כרגע, זה לא נשמע שאישפוז רלוונטי כרגע, אבל לפעמים יותר נוח לאזן את המצב באישפוז. נראה שכדאי לנסות עוד מספר תרופות בטרם שיהיה צורך לחשוב על אישפוז. כולי תקווה שימצא מזור לסבלך בהקדם.

שלום דר שמגר וברוך השב. יש לי שאלה בנוגע לתחושה מתגברת של פחד מהמוות שלי ושל הקרובים לי. כל הזמן במיוחד כשאני לבד, מרגישה פחד לאבד את הוריי ולגביי- מחשבות שהזמן טס ושאוטוטו אזדקן ואמות (עברתי זה מכבר את ה 40 ולא הקמתי משפחה משלי) הפחד מהזיקנה, (מחלות ומראה חיצוני שמשתנה)- יותר גרוע ממוות. אציין שבילדות היו לי חרדות ממות הוריי אבל עכשיו מתווספת לזה גם בושה. השאלה אם אלה מחשבות כפייתיות? ואם אפשר לטפל בזה שלא באמצעות תרופות? המון תודה.

שלום רב, נשמע שיש לך קושי אמיתי שמלווה אותך ויוצר מועקה. האם אלו מחשבות טורדניות? לא ברור לחלוטין, אבל מהמעט שסיפרת זה לא נשמע כך. אבל רק בבדיקה מסודרת ניתן להעריך נכונה את המצב. בכל מקרה, זה נשמע משהו שקשור יותר לתחום הטיפולי הפסיכולוגי (שיחות) ולא לתרופות. נסי להגיע לשיחה ראשונית עם פסיכולוג, ומשם תחליטי איך להמשיך. המון הצלחה.

שלום איך אפשר למנוע את תחושת הדיכאון המלווה בנטילת קלונקס?מלבד מינון נמוך יותר

שלום רב, קלונקס אכן יכול לגרום לדיכאון. הפתרון יכול להיות או הורדת מינון, או בהחלפה לתרופה אחרת מאותה קבוצה. לפעמים תרופות אחרות מאותה קבוצה פחות גורמות דיכאון אצל אנשים מסויימים (למרות שכל קבוצת הבנזודיאזפינים, שקלונקס נמנה עליה, יכולה לגרום לדיכאון).

שלום, לפני זמן מה ניסיתי לקחת ציפרלקס (לראשונה בחיי ועבור טיפול ב-OCD וחרדות) במשך שבועיים. בגלל תופעות לוואי וחרדות מתופעות לוואי הפסקתי. במהלך השבועיים שלקחתי את הציפרלקס התחלתי פתאום לפקפק בכל מיני קומפולסיות שאני עושה. למשל, אני מבצעת המון קומפולסיות כדי שלא יקרה שום דבר להורים שלי ופתאום נפלה עלי הבנה (לא לגמרי אבל במידה מסוימת) שהקומפולסיות האלו הן שטויות ובשום צורה שהיא לא ישנו את המציאות. גם לאחר שהפסקתי את הציפרלקס לא חזרתי לעשות את הקומפולסיות. העניין הוא שעדיין קורה לי המון שפתאום יש מחשבה קשה שמרגישה כל כך נכון שאני נאלצת לבצע קופולסיה. הבעיה שלי היא שאני לא מבינה איך הגעתי למסקנה ששום קומפולסיה שאני אעשה לא תגן על היקרים לי ולא תשפיע על המציאות עבורם ומצד שני אני עדיין מבצעת קומפולסיות על דברים הרבה פחות מפחידים. למשל: אני לא אבצע קומפולסיה מתוך מחשבה שככה לא יקרה חהורים שלי כלום אבל אני כן יכולה פתאום לבצע קומפולסיה מתוך מחשבה שאחרת אני אריב עם מישהו... במילים אחרות אני חשה רגשות אשם קשים מאוד על כך שהסדר שבו ירדו האובססיות איננו הגיוני ואני מפחדת שזה אומר עלי שאני אנוכית. אני עוד רגע חוזרת לבצע קומפולסיות שאני לא מאמינה שיש צורך בהם רק מתוך רגשות אשם.הרי את ההורים שלי אני אוהבת יותר מכל.... אשמח לעזרה להבין את ההתנהגות שלי (מה זה אומר עלי? ) והאם כדאי להחזיר את הקומפולסיות רק כדי למנוע רגשות אשם. כמו כן-האם יש סדר הגיוני שבו אמורות לרדת האובססיות בזמן שנוטלים ציפרלקס? תודה.

שלום התחושות והמחשבות שאת מתארת קשורות להפרעה הכפייתית. הטלת ספק בקומפולסיות עשויה להעיד על השפעת הטיפול ועל כן במידה ותופעות הלוואי של ציפרלקס היו בלתי נסבלות כדאי מאד לנסות טיפול אחר. כדאי גם לזכור כי מרבית תופעות הלוואי חולפות בשבועות הראשונים לטיפול כך שכדאי להיות סבלניים.

יש ל3 כדורי רמוטיב ומעלה - אפקט טיפולי? ומה קורה לאדם ששכח שלקח ולקח 4 כדורים באותו יום? איזו השפעה יש למינון יתר?

שלום מינון רמוטיב הינו 250 מג' פעמיים ביום. השפעת הכדור תלויה בנטילה קבועה וסדירה של התרופה מדי יום. שעבושים למיניהם בהחלט עשויים לפגוע בהשפעת הטיפול.

שלום לשני הדוקטורים שאלתי היא כזו.. האם מינון של ציפרלקס יכול להיות 5 מג בלבד טופלתי בעבר עם ציפראלקס והוא ממש עזר לי עם החרדות אך עשה אותי היפומאני כרגע אני גם על 200 מג למיקטל אבל סובל מחרדות.. אני כרגע על התחלה של ציפראלקס על 5 מ"ג וזה עושה לי טוב... ואני מרגיש את ההשפעה שלו (זה לא סתם פסיכולוגי) האם ידוע על מינון כזה שיעיל על מטופלים והאם זה אפשרי בכל מקרה אם אין צורך בעוד..? (מבחינת השפעה) תודה רבה

שלום 5 מג' ציפרלקס אינם מינון טיפולי וסביר להניח שהשיפור בהרגשה אינו קשור לנטילת התרופה.

לפני כ-10 עבר אבי ארוע שהוגדר כהתמוטטות עצבים. לציין כי הוא מעשן כרוני של מריחואנה (כל יום כל היום), אדם חכם ומבריק בעל תארים אקדמאיים אבל בלי כל יכולת מעשית, ולא מחזיק מעמד בשום מקום עבודה. ההתנהלות היומית שלו מזכירה את תסמונת אספרגר. הוא אובססיבי לגבי עיסוקיו (ותמיד זה עיסוק מיוחד שגוזל ממנו את כל זמנו, בלי שום תכלס בשטח). הוא מוציא כסף רב על עיסוקיו, פטנטים כאלו ואחרים שאוטוטו מביאים לו את המיליונים. בכספים שירש מהוריו הוא לא משתף את המשפחה, ולמעשה חשבון הבנק שלו הוא "סודי" כהגדרתו. אמי חיה בנפרד ממנו, אך באותו הבית. (הורי גרים במושב ולמעשה אבי גר בבית נפרד בנחלה). הוא נהג בעבר להאשים אותה בכל. והיום מכיוון שאנחנו הילדים כבר בוגרים, והערנו לו על כך - חדל. אך אמי סבלה ממנו מאד בעבר, הוא היה קנאי בצורה איומה וללא כל סיבה, עד שגילינו שהוא עצמו לא נאמן! לפני כחמש שנים שוב עבר ארוע שהוגדר כ"התמוטטות עצבים". הוא עזב את הבית ולא שמענו ממנו דבר במשך חצי שנה. אמי הגישה אז תביעה לגירושין ברבנות, הוא סרב לגט ולאחר מכן חזר לבית. כיום הוא מכחיש שאי פעם עזב את הבית מרצונו. והוא טוען שגורש ע"י אמי. בכלל אין לו כל בעיה לשקר, והוא מאמין בשקרים של עצמו, בודה את העבר ואת ההווה. התרגלנו למצב, אך רציתי לשאול, מה זה אומר מבחינה מקצועית? מה יש לו? האם זה תורשתי. אני עומדת להנשא בקרוב, והמחשבות על כך טורדות אותי. הוא מסרב טיפול ומאשים את הסובבים אותו, הוריו ז"ל, אמי, אחיו. הוא נע בין מצב רוח עליז ולא מזיק, להתקפי כעס ודיכאון, הזכרון שלו דועך, ורוב היום הוא בוהה בטלוויזיה, מעשן, שותה ואוכל כמויות אדירות של אוכל. אין לו צורך בזוגיות או בחיי חברה תקינים. וכשהוא בחברת אנשים התנהגותו מביכה, משום שהוא מדבר ללא הרף על "עיסוקיו" המרתקים. והבידור, שהוא מצליח לשכנע אנשים להשקיע ב"המצאות" שלו. אודה מאוד לעזרה.

שלום אירוע מוחי עשוי להביא לעתים קרבות לשינויים באישיות ולבעיות אשר מצריכות התערבות של פסיכיאטר. כדאי מאד להפנות את אביך לאיש מקצוע בהקדם האפשרי. טיפול מתאים עשוי לעזור והמון.

שלום אני מטופל בויאפקס[אפקסור] 300 מיליגרם ליום,ומטופל ברמירון,[מירו] 30 מיליגרם,ו2 מיליגרם קלונקס ביום,כבר חודשיים וקצת,ועדיין מסתגר ולא יוצא מהבית הרבה ,יש לי תחושת עצבות ממש,בקושי מתקלח,לא מסדר תחדר,רק קפה וסיגריות..אני ממש מיואש,יש לי תור לרופא רק ב2 לאוגוסט,אני כבר מיואש מהחיים ,אך לא אובדני..אנא עצה ,כי אני כבר איבדתי עניין ..אני רוצה רק לישון,ולא עושה כלום,מה יכול לעזור לי בינתיים?אני מרגיש עצבות ממש ממש ממש..מה עושים?

שלום המינון שציינת הינו מינון מקסימלי לתקופה מספקת כך שבהחלט סביר שיש מקום להחלפתו. ייתכן מאד שהחלפת הטיפול תביא להטבה במצבך. בהצלחה.

האם אפשר להחלים מ או סי די שאין בו כלל את החלק הקומפולסיבי? רק מחשבות טורדניות ללא טקסים כלשהם? האם תרופות+ טיפול קוגנטיבי יכולים לעזור להחלים? והאם או סי די היא מחלה או הפרעה?

שלום הפרעה כפייתית עשויה להתבטא במחשבות כפייתיות בלבד והטיפול שציינת עשוי לסייע מאד. הפרעה כפייתית מוגדרת כהפרעה, לא מחלה.

שלום, ניסיתי לקחת במשך שבועיים ציפרלקס (בהתחלה במינון רסע כדור ואחר כך במינון חצי. בימים הראשונים הייתה לי תופעה של תנועות לא רצוניות וזרמים חשמלים (מתונים) בגפיים. בנוסף לכך הייתה לי תופעה של מעיין נשיפת אוויר לא רצונית במהלך הרדמות ושינה (כאילו שאני עושה "פוו" ומוציאה אוויר בכח). מכיוון שתופעה זו מערבת נשימה - האם היא מסוכנת? (אציין שמעבר לחשש שזה מסוכן התופעות לא גרמו לי אי נוחות)

שלום תחילץ טיפול בציפרלקס עשויה להיות כרוכה בהחמרה בתופעות החרדה וסביר להניח שזו הסיבה לתופעות שתיארת. בכל מקרה אם התופעות הללו אינן חולפות תוך זמן קצר כדאי מאד להיוועץ ברופא המטפל.