בלאגן בחדר

שלום מיקי, הבעיה שלך ידועה. יש אנשים אספנים, ויש אנשים אספנים ובלגניסטים. אני יכולה לנסות לעזור לך להבין מה את גורמת לעצמך בחייך ככה, ולתת לך נקודות הסתכלות נוספות. מקווה שזה יעזור לך לשנות הבנות וכתוצאה מכך - הרגלים. 1. לגלבי חומרי הלימוד. אולי לא חשבת על זה, אבל חומרי הלימוד משתנים מהר מאוד בימים אלה, וגם אם תזדקקי להם בעתיד - זה בעצם לא יהיה להם ממש אלא לחומר החדש והעדכני שיהיה באותו נושא. לעומת זאת, במצב שיש היום בארץ, ישנם המון תלמידים שיכולים מאוד להעזרם בחומר שיש לך, ולכן - אני מאוד ממליצה - לא לזרוק, אלא לתת לנזקקים. כך את תדעי שהחומרים הללו משרתים מישהו - ולא סתם נזרקים, ומצד שני - אם וכאשר תבחרי לשוב אל הנושאים הללו - תוכלי לרכוש את החומרים העדכניים שיהיו באותו זמן. 2. כנ"ל לגבי בגדים. כל בגד שלא לבשת אותו בשנה האחרונה = בעונה הקודמת, מן הסתם כבר עשה את שלו אצלך, ואם הוא במצב טוב - זוהי הזדמנות פז לתת לאנשים נזקקים. קודם כל - זה יקצר לך את זמני החיפוש שלך אחרי פריטים מסויימים, כי יהיו בחדרך רק אותם פריטים שבהם את משתמשת. תארי לעצמך כמה זמן יחסך לך אם תתני את אותם בגדים, תיקים, נעלים, איפור - שאינך משתמשת בהם? גם סידור החדר יהפוך להיות ענין של מה בכך. וגם - יהיה לך מקום לשים את אותם דברים שבהם את כן משתמש במגירות קבועות כך שלא תצטרכי להפוך הכל כדי למצוא משהו... ועכשיו - אומר לך מה כל העומס הזה עושה לחייך. דמי לעצמך שיש לך ביד כוס מלאה מים. כל טיפה נוספת שאת מנסה להכניס לתוכה - מיד נשפכת החוצה, כי הכוס מלאה במים ישנים. אותו הדבר קורה בחייך. כאשר החדר שלך מלא עם "מים ישנים" (דברים ישנים שאינך משתמשת בהם = אנרגיה ישנה) אין מקום ל"מים חדשים". הווה אומר, שאת תוקעת את חייך עם אותם פריטים ישנים. אין מקום להתחדשות בחייך. אין מקום לבן זוג, לרעיונות חדשים וכו'. אולי זה ישמע קיצוני, אבל מאחר ופנית לפנג שווי, אני נותנת לך את העצות של פנג שווי - שכולו מדבר על אנרגיות ואיך אנו יכולים להפעיל אותן כך שתתמוכנה בנו. אז מיקי יקירתי - אני מאוד ממליצה לך "להוריד את היד מהלב" ולתת את כל הדברים המיותרים שלך. אני מאמינה שכאשר תעשי זאת, את תחושי רווחה וקלילות שלא חשת כבר הרבה שנים. אני אספר לך שיום אחד נכנסתי לבית של אשה בשנות הארבעים שלה, שגרה בבית שהיה מחסן שלה ושל כל המשפה. היא היתה גננת שחדלה לעבוד כגננת כמה שנים טובות, אבל שמרה את כל האביזרים של גננת - שמא יום אחד תחזור לעבוד בגן. היא למדה באוניברסיטה. אז היה כל החומר משם. היא גם אהבה בקבוקים, אז היה לה אוסף חונק. בקיצור, אי אפשר היה אפילו לשבת בבית הזה. וחייה - ככה נראו. אז אני ממליצה לך, כל עוד את צעירה, נצלי את הטיפ שנתתי לך (בעצם הרצאה שלמה) עשי את השינוי וקדימה - לחופש! הרבה אושר ואהבה, חמדה אגב, אם את זקוקה לעזרה לגבי למי לתת, אם תתקשרי עמי, אשתדל לעזור לך. 053-866415 וגם - אשמח לשמוע ממך לאחר שעשית את המעשה, ואיך את מרגישה.