בהרבה כאב...
דיון מתוך פורום פנג שווי
בהרבה כאב... "מאכתוב" , קארמה או גורל, כולם יחד או בנפרד, ארבע נשמות "בחרו" לעבור מן העולם הזה בא-לימות קשה. גם שמו של היישוב לא מנותק מהקארמה של מי ש"בחרו" להירצח דווקא היום, א-דורה. לשם שפתאום נשמע מצמרר יש גם "אש" בסיומת, א-דורה.כבר בתחילה הגית השם (אה) מקבל היישוב אנרגיה שלילית כתוצאה מהמשמעות השלילית של ה-א. המ' שחסרה נמצאה במ-חבלים. ה27 בחודש כמספר בעל ויברציות אנרגטיות, שייך ביסודו לאלמנט האש (כפולות של 3), כמו גם הירי. מה היה השיעור של אותה ילדה תמימה? איך נסתיימו חייה הקודמים ובאיזה נסיבות סיימה אותם? גם בעתיד הרחוק ישאלו ההורים , האחים ושאר בני המשפחה עוד הרבה שאלות ..... האם ישים מישהוא לב לכיוון ממנו הגיעו המרצחים??? האם מישהוא מבין מה המשמעויות של הפונג-שוו'י של מדינת ישראל?... הרבה אהבה לבני המשפחות נועם
שלום האמת הלב לא מפסיק לבכות. בני שטן איך אפשר להרוג כך אנשים. לא הבנתי את העניין עם האות מ' שחסרה במחבלים. אשמח אם תסביר לי תודה
האם הבנת את השאר? המ' היא פרט שולי. השאלות שנשאלו הן העיקר, יש לך התייחסויות?
שלום נועם, מ צ מ ר ר מה שכתבת. נניח ויש לקארמה קשר לנסיבות הרצח. ונניח שלשם המקום יש גם משמעות (א/מדורה). האם אתה חושב שנשמות "יבחרו" לעבור מן העולם בצורה כל כך אכזרית? תיקון הקארמה - הבנתי שיוגה משחררת מקארמה (בפורום רפואה אלטרנטיבית). האם אתה מאמין בתיקון? ואם כן כיצד עוד ניתן לתקן את הקארמה? וכיצד אתה מסביר רצח אכזרי של בחורה תמימה שלא נגעה ברוע , בת 16 בלבד, בפיגוע בקו 25 בגבעה הצרפתית בירושלים בדרכה מבית הספר. מצטערת אם התיחסותי מעט תוקפנית. מאחלת למשפחות שלא ידעו יותר צער. מקווה שיהיו לנו חיים טובים ורגועים יותר. הרבה אור, אנה ב.
בוקר טוב, קשה לי מאוד לנסות להסביר מעשה רצח בכלל לא כל שכן טרור. את המקרה הספציפי איני מכיר לפרטיו ולכן קשה לי להתייחס. במקרה שכן כתבתי עליו בלטו הדברים שכתבתי עליהם. גם הפונג-שוו'י מעצם היותו בסיס לשינויים, מציע "כלים" לשינוי הקארמה ואת בהחלט במקום הנכון לשאול על מהות השינוי. קיבלתי בהבנה גמורה את תוקפנותך במקרה זה. כניצול הפיגוע בפורים 96' (דיזינגוף סנטר), אני מכיר את המראות והריחות הקשים ויחד עם זאת עדיין מתנגד למדיניות הממשלה הנוכחית. הבחירה המפוקפקת של הנשמה למות בנסיבות טרגיות אינה שמורה לחללי הפיגועים, למעשה היא התחילה בזמנים קדומים יותר עוד משחר ההיסטוריה. "משהו" בבחירות של העם היהודי הביא ומביא עלינו אין ספור אסונות ולא כאן המקום להיכנס בעובי הקורה. "לא תדעו עוד צער" איחלת למשפחות השכולות וכי אם לא ימצאו את המוות בנסיבות טרגיות, ימצאו אותו לעת זיקנה בנסיבות של שלום ומה אז? האם לא יחושו צער בני המשפחה? אני סבור שהמוות הוא חלק מהחיים וככזה, אין מה להצטער עליו (בפרט כשיום אחד נתאחד ונפגוש את מתינו). כל טוב נועם
מנהל פורום פנג שווי
