פורום פסיכולוגיית ילדים

לפני החגים הבן שלי בן 5.5 ועד לא מזמן הוא אהב לשחק עם חברים שלו מהגן, ולהצטרף לילדים בגן שעשועים למשחק. אני מציינת שהוא ילד יחיד והוא נמצא במסגרת תקשורת וקושי התפתחותי (תחת צוות מקסים עם עוד 11 ילדים)) פעם הוא אהב לשחק איתם ולפגוש אותם ולבקש להביא אותם הביתה אלינו , אבל עכשיו הוא כבר לא רוצה לפגוש חברים בכלל הוא לא מעוניין לשחק עם ילדים בגן שעשועים, הוא מתעצבן בקלות על ילדים לא מתחלק איתם, אני מאוד משתדלת לדבר איתו פנים מול פנים ולהסביר לו שזה לא יפה להתנהג ככה כמו שהוא לא רוצה שיתנהגו אליו ככה ומבינה שהוא מעדיף להיות לבד , שנה הבאה הוא אמור עלות כיתה א' ואני לא רוצה שיהיה לו קושי חברתי מה אני יכולה לעשות אני כבר אבדת עצות

הילד שלי בן 8 והיה מאובחן עם ASD, וכעת עולה שאלה האם הוא לא לוקה בפסיכוזה?, מה האבחנה מבדלת ביניהם מלמעלה? והאם ייתכן בגיל הזה? בזמן שמגיל קטן מאוד היה לו הפרעת תקשורת שהתבטא בחוסר תקשורת קושי בשינויים והתפרצויות, שהכל הלך וגבר עם השנים, אבל כעת יש משהו סטטי כל הזמן של קושי בבוחן המציאות, למרות שיש דברים שמבין בלי שיגידו לו מפורש, תמיד מקשיב לשיחות מבוגרים. נודה מאוד על הכוונה ראשונית.

פשוט לא יודעת איך נכון להתנהג, אפרט פה סיטואציה שקוראת לא מעט הילד קם מוקדם, אנחנו ההורים הבנו שכנראה ממש מוקדם בבוקר ואמרנו לו שהוא יכול לשחק בסלון. כשלא שמעתי אותו משחק קמתי אליו וראיתי שהוא התיישב בפינה במטבח בכיסא שלו. בד"כ בערב נשאר לו מה שהוא בנה ואת שאר המשחקים הוא אוסף כך שיש לו מיד לאן לקום ולהמשיך לשחק. אני בינתיים סידרתי את הבית.... כשהגיע הזמן להתארגן אמרתי לו שאנו נכנסים להתקלח הוא מיד אמר לי לא סיימתי לשחק, אמרתי לו שעוד 5 דקות אנחנו נכנס להתקלח. אמר בסדר ורץ לשחק. עברו 5 דקות ואני באתי אליו התכופפתי לריצפה ואמרתי לו שעברו 5 דקות והגיע הזמן להכנס להתקלח. הוא אמר לא סיימתי לשחק והמשיך. אמרתי לו שאני ממתינה ואנחנו נכנסים להתקלח. הוא אמר לי שניה אמרתי לו אני ממתינה. לקח 2 דקות שאני ממתינה לידו ואז אמרתי לו שאם הוא לא הולך כמו גדול אמא תקח אותו. המתנתי עוד דקה ואז לקחתי אותו בכוח התחלתי להוריד לו בגדים הוא אמר לי שהוא רוצה להניח קודם את הצלחת עם העוגיות על השולחן ואז לבוא אבל שאני ארים לו בחזרה את המכנסיים. אמרתי לו בסדר הרמתי לו את המכנסיים והם כנראה לא היו מסודרות ונוחות. הוא התחיל לצעוק ולהשתתח על הרצפה. ביקשתי ממנו לעמוד ואסדר לו... הוא המשיך לצרוח. לקחתי אותו בכוח והורדתי לו בגדים. קילחתי אותו והוצאתי אותו. הוא המשיך לצעוק שרוצה את הפיג'מה עם הפיפי... בעלי קם בגדול לקראת שעה 9, 9.30 בבוקר. כאשר הילד הולך לגן ב 7.30. היה השעה 7.... ואז בעלי צעק תעזבי אותו תפסיקי בקור רוח לתפקד איתו.... ועוד ועוד. אני הלכתי אליו ואמרתי לו שאני מבקשת שלא יתערב לי בהורות. אגב, אציין שהילד משחק רק איתי. בעלי מציב לו גבולות מאוד מהר וכמובן שאני לא מתערבת. אני לא יודעת להציב גבולות. ועכשיו כשהילד כבר כמעט בן 4 זה מורכב יותר. סיימנו בן ההורים בצעקות כאשר אני עזבתי את הילד בכעס הוא בכה וחייב אותי להלביש את הפיג'מה כמובן שכבר הלבשתי לו כי אני כבר לא יודעת מה לעשות. הייתי עצבנית מאז ופשוט לא התחשק לי לקחת את הילד לגן למרות שידעתי שאני פותחת ריב....

הי אני שחקן כדורגל ונוצר לי פצע ברגל שהגעתי לבית אחיינית שלי בת שנה היית בבית וכשמתי משחה לטיפול הפצע שרף וצעקתי ומאותו רגע כשבועיים לאחר מכן הילדה רק רואה אותי וממש מפוחדת ובוכה ומחפשת את הפצע ברגל. זה נושא שממש מטריד את כל המשפחה מה הסיבה לפחד הזה אשמח לחוות דעת

שלום! יש לי ילדה חודש לפני גיל 4. אחות קטנה לצד אחות בת ה6 שמאוד דומיננטית. הקטנה די שקטה, אך מדברת הכל, אנו חיים בארה״ב והיא מדברת 3 שפות, מאוד חכמה לגילה. מבחינה חברתית מרגישה שכשאר יש ילדים סביבה היא תעדיף לשחק לבד, ברגע שאחותה מוצאת חברה, היא מוצאת את עצמה לבד ואז כשמתוסכלת צורחת מאוד חזק ללא הפסקה, הצרחות באות לידי ביטוי גם כאשר מתנגדת למשהו. אני אומרת לה להפסיק, היא כביכול מבינה, אך לא מעוניינת להפסיק. לוקח בערך דקה עד שתפסיק ואז תחזור לדבר רגיל. החדש שלי זה לגבי הצעקות והרצון לשחק לבד ופחות להתחבר. כן קורה שהיא משחקת עם חברים גדולים ממנה, אך זה לא נמשך זמן רב, אין התמדה בזמן משחק או שיח מסוים. מה דעתכם בנושא? תודה!

בחודשיים האחרונים הבת 3.5 שלי מתנהגת ומספרת דברים עבורי דגל אדום.. זה התחיל בזה שנישקה וליקקה את שפתיי כמבוגרים וטענה כי אביה מנשק אותה כך. הוא אמר שמסביר לה כיצד לנשק בחטף בפה. יום אחר סיפרה כי אחיינו בן ה14 נגע בישבנה בניגוד לרצונה. דיברה גודל איבר מין אביה - הוא טוען שמעולם לא נחשפה.

הבן שלי בן 1.11 אינו מדבר ברור. כ 60 מילים אך כמעט מכל מילה הוא אומר 2 אותיות חצאי מילים. לא אומר כן וגם לא עושה כן עם הראש. בנוסף, הוא נוטה לירוק עלינו כאשר מתעצבן בעיקר ובמיוחד על אנשים מבחוץ, צובט אותנו ואנשים, מכה אותנו. הוא איתי בבית ובגן עם אמא פעמיים בשבוע. לא אומר אמא אלא רק מצביע עלי. כמעט תמיד שאינו מוכן לשחק בפאזלים מעץ ולוקח כמה צורות לדוגמא ביחד ואומר פה פה ומניח לפעמים במקומות לא נכונים וזורק את זה מפזר על הלוח עץ מבלי להביט בזה אפילו ותוך כדי שאני מלמדת אותו הוא תמיד יגיד אמאמ כאילו רעב. אציין כי יש קשר עין טוב, מבין מה שמדברים איתו, מבצע לרוב משימות כגון תן לי, לשים חפץ מסוים. מזמזם ושר שירים מזהה לפי תחילת המנגינה. לא מוכן לבנות מגדל. כמעט את כל שאר המשחקים הוא אוהב בעיקר הגה, אוטו ועוד. לא מצביע על הרבה דברים שאני שואלת אותו מתוך ספרים. לא יודע צבעים ונראה שגם לא צורות. תמיד שרואה שמדליקים אור הוא אומר אה או כשאין אור דלוק. בעקבות דום נשימה קל בינוני ושקד שלישי מוגדל עבר ניתוח שקד שנראה כי המצב הכללי רק החריף איתו. שומע טוב אך ישנה שעווה שחוסמת חלקית. אוהב לשחק עם אצבעות הידיים והרגליים שלו ולעיתים לצבוט אותנו את עצמו ואחרים שאינו מכיר גם ולהגיד אח (הכוונה לכאב) אשמח למענה כי אני ממש מתוסכלת תודה מראש

היי, הבן שלי בן שנה וחמישה חודשים מפותח מאד מבחינה פיזית (הלך כבר בגיל שנה) אך יש כמה דברים אצלו שמדליקים לי נורה אדומה: * כשאני מחייכת אליו סתם הוא לא כ"כ מחזיר לי חיוך רק לפעמים, מעצמו מחייך אלי. כשעושה משהו מענין מסתכל אלי ומחייך ומחכה לראות את התגובה שלי אך כשזה בא ממני בחיוך סתם כך לא כ"כ משתף פעולה . כשאני עושה משהו מצחיק או מענין הוא כן יחייך אלי אבל לא כ"כ חיוך סתם. שאלתי את הגננת שלו לגבי זה והיא גם אמרה שהוא לא לא כזה מחייך כשמחייכים אליו רק לפעמים. * כשאני קוראת לו סתם בשם שלו באמצע היום הרבה פעמים הוא לא מסובב את הראש, כשאני מגיע לקחת אותו מהמעון הוא ישר מסובב את הראש כשאני קוראת בשמו. כשאני אומרת לו הוראה לדוגמא: "יונתן תביא את הכדור " הוא ישר הולך להביא לי אבל כשאני סתם אקרא לו באמצע היום בשמו הוא לאו דוקא יסובב את הראש. * הוא מביע את מה שהוא רוצה ומצביע אך איננו עושה כן ולא עם הראש, אם אשאל אותו: אתה רוצה לחם? הוא יושיט את היד או יביע בדרך אחרת שרוצה אך לא יעשה עם הראש כן. לימדתי אותו לעשות כן ולא עם הראש אך בינתיים לא עושה את זה בהקשר כשאני אומרת לו תעשה כן ולא עם הראש הוא יבין ויעשה. מבין היטב כשאני אומרת לו "לא" או שאינני מרשה. *עדיים מכניס מדי פעם חפצים לפה הרבה פחות מפעם אך עדיין פה ושם מכניס. * לאחרונה ממש שמתי לב לתנועה קלה וקצרה של נפנוף לפעמים כשמתעצבן או לעיתים כשמתרגש כשמישהו מגיע. אם לא הייתי יודעת שזה מאפיין אוטיזם לא הייתי שמה לב לזה או שלא הייתי נותנת את הדעת לדבר. * אומר כ10+ מילים, הוא ילד שמח מאד משחק יפה עם אחין בן ה-3, משחק איתנו בקוקו רץ ומקבל את ההורים שלו או דודים וסבא וסבתא, מושיט ידיים שאני ירים אותו. באופן כללי מתנהג בהתאם לגילו. האם הדברים שכתבתי אמורים להדאיג? האם יש חשש לבעיית תקשורת? אשמח אם תוכלו לענות לשאלתי. תודה רבה, דבורה

תודה רבה על המענה, אני חושבת שאני מעדיפה ללכת באופן פרטי, אשמח אם תוכלו לתת לי המלצה על מקום באמת מקצועי שבאמת בוחנים את הילד ולא רק על סמך שאלות ששואלים את ההורים באזור המרכז. תודה רבה

היי, הבת שלי בת ארבע וחצי, ילדה חכמה, אוהבת ואהובה. לאחרונה נצפו כמה שינויים: - רוצה כל הזמן את אבא ואמא לידה, בעיקר בלילה. גם כשאני איתה היא בוכה ומבקשת את אבא. היא מציינת גם שאינה אוהבת את הלילה ומחכה לבוקר. כשאני קמה לרגע מהמיטה, היא רצה בבהלה אחריי. - היא יותר מתחצפת ומתקשה לקבל דברים שמבקשים ממנה. לעיתים יכולה גם לזרוק דברים כשהיא כועסת. - בלילה האחרון כשבכתה שהיא רוצה את אבא, היא ממש היתה מפוחדת ושיתפה גם שהיא חולמת חלומות רעים. היא סיפרה. שהיא חולמת שהיא מרביצה בגן למרות שהיא לא מרביצה (מילים שלה) והיא סיפרה גם שהיא חלמה שהיא מרביצה לעצמה ואת זה היא גם עשתה בגן, הרביצה לעצמה ברגל. יש לציין כי הגננות אומרות שהיא ילדה מקסימה ואפילו קיבלה הצטיינות לא מזמן. על מה כל הנ״ל יכול להצביע? סליחה על האורך, אמא מודאגת.

בתי בת 8 1. נושכת את אצבעותיה הרבה שואלים אותה למה את נושכת היא אומרת כי אני אוהבת, 2. היא עד היום לא גמולה בלילה, ובחורף גם ביום, ניסינו כבר הכול גם בדיקת דם, ועוד 3.היא כל הזמן ניגשת לנשק/להרים/לשחק עם הקטנה בת 8 חודשים, כמה שאמרנו לה להפסיק היא חוזרת אחרי זה שוב

שלום הבן שלי בן 5 וחצי ואחריו יש אח בן 4 וחצי, הגדול כל הזמן מרביץ לו ונושך אותו גם שלא עושה לו כלום , בנוסף מרטיב בלילה וכשכועס מרביץ להורים וזורק דברים עלינו . אין לו גבולות

אני בתחילת ההליך ומנסים לעשות זאת בצורה מכובדת . שנינו הורים מאוד טובים ומעוניינים שתהיה מעורבות מלאה של ההורה השני בחיי הילדים, אך האם סביר שילדים בגילי 3.5,6,8 יעבורו בין בתים או שלנפש הילד עדיף להיות בית מרכזי בו הוא חי ישן כאשר להורה השני יש אופציה מלאה לבוא ולהיות עם הילדים?

שלום, הבן שלי בן שנתיים וחצי, נמצא בגן פרטי. הבנו מהגננת שהרבה פעמים כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה/ תשומת לב/ עושה משהו שאסור ומעירים לו, הוא מתחיל לעשות כל מיני דברים שהוא יודע שהגננת לא מסכימה ולהרביץ לכל מיני ילדים בגן (אפילו שהם לא עשו לא כלום). לפי מה שנראה זה כדי למשוך תשומת לב כי הוא מאוד אוהב את הגננת... (ויש גננת שנמצאת שעתיים בסוף היום ואצלה הוא לא מתנהג ככה). השאלה מה ניתן לעשות, הגננת ניסתה כל מיני דרכי תגובה (לשים אותו בצד לכמה דקות/ לחבק את הילד שהוא מרביץ לו, להזכיר לו שהוא גדול ועוד..), וקשה מאוד לעצור אותו כשהוא נכנס ללופ הזה, זה ממש כמה דקות שהוא משתולל... ניסינו גם בבית לדבר איתו על זה והוא מבין, אבל זה לא עוזר.. חשוב לציין שבשאר הזמן הוא ילד טוב, משחק עם החברים ונהנה מאוד בגן. זה נמשך כבר איזה חודש, אשמח לדעת מה ניתן לעשות (גם בגן וגם בבית ) תודה רבה !!

הילדה כל הזמן מכניסה דברים לפה. הגננת כבר ממש לחוצה... לא קשור לרעב פשוט כל דבר שיכול להכנס לפה נכנס לפה.. צבעים ממש אוכלת שכל הפה מלא ורואים בקקי את הצבע..

שלום , הבן שלי מגיל גמילה כבר אובחן עם הצטאות. אציין כי היה בגן חינוך מיוחד עם קשיי התפתחות,הן שפתית והן רגשית. סבל מהצטאות,בוצע איתו מגוון טיפולים,אם זה טיפול רגשי,טיפול דיאדי(עם הורים) הלכנו להדרכת הורים. בבית הספר (כיתה רגילה) המשיך לקבל טיפוליים רגשיים עד גיל 8. בגיל 6 נושא ההצטאות הלך ודעך ועם השנים חוזר מידי פעם. כיום בן 10,האם יש עדין עניין לטיפולרגשי בגיל כזה? או טיפול רפואי? (הוא נמצא כיום בבית הספר בפרוייקט של העצמה אישית ןמקבל כלים להתמודדות וכו..) אודה למענה... תודה.

שלום רב, הבן שלי בכיתה א', בן 6. בחודשים האחרונים, בכל פעם שכועסים עליו או מונעים ממנו משהו הוא מתפרץ וצורח עלינו שהוא " שונא אותנו" ושהוא רוצה למות, לאחרונה אפילו אמר לי "תהרגי אותי". לאחרונה גם התחיל לומר על עצמו ( אחרי שכועסים על משהו שעשה) " איזה טיפש אני " ולתת לעצמו מכה ברגל , למשל. אציין שאנחנו בשום אופן לא נוהגים כלפיו באלימות פיסית או מילולית, אנחנו כן מרימים את הקול וצועקים בשעת כעס לעיתים. אנחנו מודאגים מכך ולא ממש יודעים למי לפנות. הוא בן יחיד ללא אחים ואחיות, מתקשה מאוד לקבל " לא", ובשעת כעס גם יכול להיות לנסות ולהכות אותנו. שוב מדגישה, שהביטויים הללו נאמרים רק בשעת כעס / מריבה. האם ישנה סיבה לדאגה? מה המלצתך?

שלום, בחודשים האחרונים ביתי נכנסת לפחדים ודאגות מכל מיני דברים, פוחדת להשאיר את נרות חנוכה דולקים שלא תהיה שריפה, פוחדת שאני אשכח לאסוף אותה מהבית ספר, חוששת שהשער יהיה סגור ואז היא תתקע בבית ספר וכו וכו, היא מצליחה לתפקד אבל היא יותר מידי מתעסקת עם הפחדים האלו ולפעמים זה מלווה בבכי (תמיד הייתה מעט בכיינית), מה ניתן לעשות?

הילדה בת 5, כל הזמן מספרת שהיא נגעה בדבר "מלוכלך" (רוק, תחתונים, טוסיק, גירוד בעין...) ואחכ העבירה את המגע לדבר "נקי" (נגעה בשמיכה, בטלפון וכו'). לא משנה כמה פעמים אמרנו שזה בסדר ולא נורא,ולא צריך לספר על כל דבר כזה שקורה , עדיין ממשיכה , גם שאין אף אחד לידה אומרת לעצמה! העיקר להגיד בקול רם. כל היום ככה. מה העניין??

שלום רב אני סבתא לנכדה בת שנה וחמישה חודשים משום מה לאחרונה היא הפכה להיות מבוהלת נורא כל רעש מקפיץ אותה והיא רועדת וצורחת יש לציין שאין היסטריה סביבה בזמן אזעקה לא חוותה חוויה כל שהיא היא לא נבהלת מהאזעקה היא מתנהגת רגיל בעת האזעקה או הבומים ואנחנו לא מצליחים להבין למה היא נבהלת אנחנו גרים באזור המרכז ולא חווים ממש את המלחמה גם כשהיא שומעת אופנוע או רכב עם רעש היא נורא רועדת וצורחת נשמח לעזרה וייעןץ תודה מראש

שלום ד"ר, בני בן שנתיים ומשתמש מעט מאוד בהצבעה. כן מושיט ידיים כדי לקחת מה שהוא שצריך, כן מושיט אלינו ידיים שנרים אותו. כן אומר לנו "קח" ומושיט יד אלינו, כשרוצה שניקח ממנו חפץ כלשהו או שאנחנו מביאים לו חפץ הוא אומר "קח" אבל אם למשל נגיד לו איפה כדור? הוא במקסימום יסתפק בלהסתכל עליו, מבלי להצביע. אם הוא ירצה משהו שנמצא מחוץ להישג ידו, וירצה את עזרתנו הוא ינסה להושיט ידיים ואם לא יגיע הוא יבכה בסמוך לחפץ כדי שנבין שהוא מעוניין בו. האם זה תקין? ראיתי אותו מצביע פעמים בודדות אבל לרוב זה היה כשהפנתי אליו חפץ שרצה

האם הושטת ידיים נחשבת הצבעה או שישנה חשיבות דוקא להושטת האצבע? תודה לך

הצבעה אמורה להיות כבר בגיל שנה?... מודאגת. למה הוא רק מושיט יד לחפץ שרוצה ולא מצביע? יש דרך לעודד אותו לזה?

שלום, בתי בת 4 (בת יחידה) נבונה מאוד, וורבלית, חברותית, שמחה.. לאחרונה אני מרגישה שינוי גדול בהתנהגות שלה וזה מאוד מדאיג אותי! היא עברה לגן חדש עכשיו שבו יש עוד 3 חברות מהגן הקודם שאחת מהן היא חברה מאוד טובה שלה.. ההסתגלות עברה יחסית בסדרת והגננות מספרות שהיא משתתפת וחברותית.. היו 2 לילות בתקופת ההסתגלות בהם היו לה ביעותי לילה (מתארת לעצמי שזה זה לפי מה שקראתי). היא כמעט כל לילה עוברת אלינו למיטה, ישנה ובאמצע הלילה מתעוררת ממש עם התקפי זעם.. היא נתקעת על דברים ולא מצליחה לשחרר אותם לא משנה מה! למשל: משתוללת וצורחת שאנחנו נוגעים בכרית שלה ולא נותנים לה מקום, שהשמיכה נוגעת בה ולא משנה כמה אנחנו מדברים איתה יפה ומסבירים היא לא נרגעת.. נאלצים להזיז את השמיכה וזה לא עוזר.. רק אם אנחנו מורידים את השמיכה מהמיטה היא נרגעת מהצרחות. זה צרחות ממש חזקות ועצבנות שאני לא מכירה בה.. וגם יש עניין חדש עם הבגדים.. היא מתווכחת ומתנגדת למה שאנחנו רוצים להלביש לה וגם כשהיא מחליטה בסוף מה ללבוש יש לה על מה להתלונן.. מציק לה המכנס / לא רואים את הפופיק מספיק / לא יפה / לא נוח! והכל מתנהל בצעקות ובכי עם דמעות.. רוב הזמן רוצה להיות בתחתונים כי ככה הכי נוח לה.. גם עם הנעליים היא מוכנה לשים רק זוג אחד ומתעצבנת אם הסקוץ׳ לא סגור בדיוק כמו שהיא אוהבת.. מרגיש לי שהיא כל הזמן עצבנית, נסערת, לחוצה ולא רגועה ולא ברור לי מה מפריע לה.. האם זה קשור לגיל? ויסות? פינוק? משהו אחר? אנחנו ממש מתוסכלים! מה את מציעה לנו לעשות?

הבת שלי בת 7 ילדה חכמה מאוד לגילה. ראתה סרטון ביוטיוב מאז חושבת עליו כל הזמן לטענתה ומפחדת. יש פעמים שמפחדת לישון לבד ורוצה אותי לידה,פתאום באמצע ביום באה לחבק אותי.טוענת שגם בבית הספר חושבת על הסרטון. היום שאלתי אותה מה עובר עליה וסיפרה לי. הסברתי לה שזה בסדר לפחד וגם שאני פוחדת מדברים ושהסרטון לא אמיתי ושאולי נהפוך את זה למצחיק,ושברגע שחושבת עליו אז שתשנה למשהו מצחיק. הבינה אבל בכתה והייתה מפוחדת. מה אפשר לעשות מעבר לעזור לה? אציין שיש לילות רבים שקמה ממש מפוחדת ורועדת ואומרת שחלמה חלומות רעים.

שלום, בני בן 3 בתקופה האחרונה נהיה עקשן ובכיין, כל דבר הופך למלחמה ובכיות, אני מרגישה שהוא פשוט שולט עלי ואני נאלצת להכנע בגלל שלא רוצה מידי הרבה מריבות וגם נמאס מהבכיות... בנוסף בלילות האחרונים מתעורר המון בלילה וסתם בוכה פעם צמא ופעם לכסות אותו, פעם "רעב" ופעם ללא סיבה ברורה. (הוא הולך לישון עצמאי ולא תלוי בשום דבר חיצוני או בי). האם זה סתם התנהגות תואמת גיל ואולי גם בהשפעת תחילת שנת לימודים בגן חדש? או שמא זה טעון בדיקה?

שלום. יש לי ילדה בת 11 וחצי. לפני כחודש וחצי באופן פתאומי החלה להתלונן על סחרחורות(חוסר יכולת ללכת ללא עזרה),כאבים בגוף,צעקות ובכי מרובה. עברנו בדיקות מקיפות הכוללות גם סיטי והכל יצא תקין ב"ה. היינו במרכז חרדה ששם נאמר שזאת כנראה הסיבה. הילדה לא רצתה כל כך לשתף פעולה מול הפסיכולוגית אך בכל זאת נפגשה איתה פעמיים בשיטת טיפול cbt. לאחר חודש וחצי בערך של התסמינים הילדה קמה בוקר אחד כאילו לא היה דבר.מרכז החרשה אמרו שאין מה לעשות איתה כרגע וזהו. עכשיו חודש לאחר שזה עבר אני מרגישה שהילדה יותר רגילה מתמיד. בוכה מכל מילה. יושבת בריצפת השירותים ובוכה. צועקת ללא מטרה סתם ככה תוך כדי בכי כי לא מקבלת את מבוקשה ואף דופקת על דלת החדר שלה בחוזקה. (זה לא נשמך כל יום כל היום אבל אני מרגישה שאנע מאוד נזהרת בהתנהגות שלי איתה כדי שלא שוב נכנס לבלאגן) מה אפשר לעשות? מרגיש לי שזה לא רק העניין של גיל ההתבגרות.. בנוסף שכחתי לציין שבזמן הלימודים טרם הרגישה לא טוב התלוננה מספא לא קטן של פעמים (ולא רצוף) על כאבי בטן על מנת להשאר בבית. ונעדה מבית הספר כל החודש האחרון בגלל תסמיני הסחרחורות וכו' שספרתי קודם... מבית הספר לא בדיוק קבלנו מענה. תודה ויום טוב

ילד בן 4 ו4 חודשים שזורק חפצים כשאומרים לו לא על משהו שרצה ולעיתים גם מגיב במכות או באלימות מילולית .כלפי אותו אדם (אמא אבא סבא סבתא )האם מאבקי כוח מתאימים לגיל הזה ?

אחי הקטן פונה ללא הבחנה לאנשים זרים לו שפוגש ברחוב וכו', אומר להם שלום, שואל כל מיני שאלות. זה מדאיג כי בנוסף הוא לפעמים מתרוצץ לו, רץ לאנשהו, וחוזר אלי, למשל כשאנחנו בפארק, ואני רואה מרחוק שהוא מדבר עם כל מיני שנתקל בהם, גברים, נשים וטף.. כולם מגיבים אליו בחיבה.. אבל הייתי רוצה לדעת האם יש מה לעשות? האם בכלל רצוי לעשות משהו כדי למנן זאת? בנוסף יש לו עיכוב שפתי. עברית היא לא שפת האם של ההורים, והוא לא מדבר הכי ברור. הם תמיד בעבודה, הוא לרוב במסכים, משחק כל מיני אפליקציות.. ואני לא גרה איתם. האם דיבור שלא ברור ככה, יכול עוד להשתפר או שזה כבר מעיד על עיכוב שהוא מעבר לרק שפתי? תודה מראש אחות

הי יש לי תינוק, בכור, בן 11 חודשים. בחודש האחרון הוא ממש לא רוצה להיות איתי. הוא צורח עד שאני מעבירה אותו לידיים של בעלי או אמא שלי ואפילו בטיפת חלב רצה לעבור לרופאה. (כשאנחנו לבד בבית זה כן בסדר אבל עדיין רואה שהוא פחות מתעניין בי מפעם) אני כאובה ומבוהלת. מה יכולה להיות הסיבה לזה? הוא הדבר שהכי חשוב לי בחיים.. אשמח לתשובה מהירה. תודה רבה!

שנים מהילדים שלי (אחד בן שנתיים וחצי ואחד בן ארבע) מגרדים מייצרים ומקלפים כל הזמן פצעים ואין להם רגע של מנוחה עד שלא נרדמים מרוב אובססיה והגדול החל גם לכסוס ציפורניים מה אפשר לעשות?(ראיתי שיש שמטפלים בסי.בי.טי. אבל הם ממש תינוקים)

הילד בן 2.5 'מכור' למוצץ. וגם כל הזמן נוגע בטבור, האם זה בעיה? ומה עלי לעשות?

למה לא עונים לי? זה מאד חשוב לי!!!

שלום! יש לאח שלי חבר. וילדה מהשכבה שלו מאוהבת בחבר הזה והחברה הזה יכול להיות שאני מוצאת חן בעיניו (הוא מחמיא לי על הלבוש ,שאל את אח שלי אם יש לי חבר וכו'..) הוא לא מוצא חן בעיניי ואמרתי את זה לאח שלי,אבל בגלל שאח שלי מדבר איתו ניסיתי להיות נחמדה ולא לפגוע באף אחד ,אז לפעמים דיברתי איתו.. אנחנו לא מדברים והאמת שהוא קצת מעצבן אותי כי הוא ילדותי (אני לא אומרת שזה רע) אני לא רוצה זוגיות עכשיו ואני לא רוצה לצאת עם אף אחד לדבר ולהיות בשלום עם כולם זה כן אבל לא יותר מיזה. עכשיו,נחזור לילדה ,היא אמרה לו שהיא אוהבת אותו הוא אמר שזה לא הדדי ואז היא שאלה :"אנה מוצאת חן בעינייך?"הוא ענה שאולי או משהו כזה ומה אני חושבת עליו ,היא אמרה שאני לא סובלת אותו. הוא נפגע מיזה אחר כך היא שאלה אותי עם אני מדברת איתו אמרתי שלא ומה אני חושבת עליו אמרתי שנטרלי,ואז שאלתי הוא מוצא חן בעיניך,היא אמרה שלא ..ואז היא כתבה לו שאני מסכנה(בקטע שאין לי סיכוי איתו כי הוא מאוהב בה) וששאלתי עליו /התעניינתי בו. אבל זה לא נכון..מה לעשות? הוא גם אמר לאח שלי שהוא מחפש חברה ,ושלח לב ואמר שזה בשבילי ,אבל אני לא רוצה אותו ,ואני לא רוצה שהוא יחשבו שזה הדדי ,אבל ברור שאני לא צריכה להוכיח לו כלום אבל בכול זאת.. חברה שלי ואמא שלי אמרו שלהתעלם ,רק עם הוא יבוא לשאול אז להגיד שלא.אבל אני לא רוצה שהוא יפיץ שמועה שהוא מעניין אותי ,מה אתם חושבים? למה היא עשתה את זה?

הבן שלי עבר דירה לעיר אחרת. הם הוציאו את הבת שלהם מהגן ושמח בגן חדש.הילדה לא אוהבת את הגן החדש, רואים רגרסיה בהתנהגות שלה. כלתי שמעה גם כל מיני סיפורים מאמהות אחרות, החליטה להוציא את הילדה מהגן. עכשיו היא מחפשת גן אחר, יש בעיה נוספת שבעוד כ-3חודשים היא צריכה לעבור שוב לגן עירייה. האם יהיה נכון להחזיר אותה לגן הישן לתקופה עד גן העירייה ?

גידלתי את 2 ילדי כחד הורית בבית הורי(האבא לא בתמונה עד עצם היום הזה מתגורר בחול 17 שנה). האב עזב כשהילד בן שנתיים והילדה בת 5וחצי (כיום 18.5 ו 24). )(כשהבן היה בן 17.5 עברתי לגור עם בן זוגי והבן נשאר לגור בבית הורי מבחירה שלו.) הבן דורש המון המון תשומת לב כל הזמן סביבי ורוצה חיבוקים ונשיקות שזה כבר מעיק וכשאני כועסת ואומרת דיי הוא אומר שאני אצטער ויתגעגע אבל בנתיים זה מאוד מציק לי וזה ממש מוגזם. אני מבינה שאני דמות חשובה בשבילו אבל עדיין עניין הנשיקות והחיבוקים מציקים לי ומוגזמים.. מה עושים ?

שלום. הילדה בת ארבע וחצי יורקת בכל מקום אפשרי, גם בבית. פשוט מוציאה רוק מהפה במכוון. בנוסף כוססת ציפוריים. ממה הדבר נובע? האם זה מעיד על בעיה מסויימת? או שזה טיבעי בילדים?

יש לנו ילד חכם מאד בן שנה ותשעה חודשים שמפחד מזרים ברמה כזו שלכל חנות שאצא איתו כל בן אדם שהוא רואה שמתקרב לעברו הוא מתחיל לבכות. אם דודה שלי עולה ברכב מאחורה והוא יושב בכיסא מאחור הוא מתחיל לבכות ולפחד. מה עושים ואיך להתנהג איתו בסיטואציות כאלה?

היי,יש ילד שלא מזמן שמעתי שאני מוצאת חן בעיניו אבל זה לא הדדי ,ופעם בנובמבר דיברנו הוא סיפר לי שהוא ממדינה אחרת,אמרתי מגניב אולי תשלח/תראה לי תמונות משם,וגם החבר שלו פעם אני מצאתי חן בעיניו,אבל גם זה לא היה הדדי עכשיו מה שאני רוצה לדעת אם זה שדיברתי איתם והם חשבו שזה הדדי הופך אותי לנואשת? אמרתי לשניהם לא ,סתם הייתי נחמדה אליהם והם עשו מיזה סיפור חבר מהכיתה אמר שאני אשכח מיזה ,ושאין פה שום דבר נורא.פשוט מה זה שאני נחמדה לאנשים והם חושבים שזה הדדי ,לא יראה מהצד שאני נואשת או שאני ילדה טובה? באמת שאף אחד לא מוצא חן בעיניי ,אבל בגלל שזה כבר פעם שנייה..מה לעשות?

היי! יש לי חברה וחבר שהם מכירים 10 שנים. החברה יצא עם מלא בנים ,החבר אולי עם 2. ובהתחלה מישהו אמר לי שאני מוצאת חן בעיניו,הוא התנהג איתי שונה ,הוא לא קילל אותי וכו'.. עם שאר הבנות הוא מעשן ,שותה ,מקלל וכו'. שרציתי לשחק עם בן דוד שלי במטקות ,הוא שיחק איתו ואז אמרתי לו לך לשיעור ,והוא חייך ואמר "למה"? האמת שלא ממש הבנתי את ההתנהגות שלו.. או שהוא התעלם ממני או שהוא דיבר איתי. גם פעם רמזתי לו בצחוק אם הוא יכול להביא תשובות למבחן ,והוא באמת השיג .היו כמו סימנים שזה באמת היה נראה ככה והיו שלא.. ולא מזמן החברה הזו אמרה שאם הם בכיתה שאם אפשר בבקשה לא להיכנס ושהם כמעט יוצאים. אבל ביום שלישי ,היא לקחה ממנו את המעיל ואז הוא בא ואמר שהוא צריך את המעיל שתחזיר לו והוא הולך הביתה..או שהיא לא תפסה את הכדור הוא קראה לה גמורה,הם רבים בצחוק מכות ... גם פעם הוא שאל את אח שלי אם הוא מוצא חן בעיני,אז זה שדיברתי איתו לא יחשב שנטפלתי עליו? אנשים אחרי 10 שנים חברות באמת יכולים לצאת אחד עם השני? האמת בגלל שחשבתי שאני מוצאת חן בעיניו זה קצת הזיז לי ,עכשיו כבר לא ואני שמחה בשבילה ,אבל אנשים לא יחשבו שאני נואשת?

ילד בן 3 חברותי פעיל כשמגיעים איתו לאיזה מתקן משחקים ואו להצגה עם דמות שאוהב מהרגע שנכנס למקום הילד נתקף בהיסטריית בכי וצווחות ללכת הבייתה חצי שעה אחרי הוא נרגע וזורם באיטיות איך עלינו לנהוג איך לעזור לו?

היי, בני בן 3.5 בגן עירייה מספר שיש ילד בגן שמרביץ לו. לאחר בירור עם הגן מתברר שאין שם ילד כזה. הוא קורא לו גם ניתיי ומתקן אותי אם אני אומרת איתי.. הוא מספר על כך מידי פעם ומעלה חשש כשמגיעים לגן, היום הוא גם ביקש שאשאל את הגננת אם יש היוםילד שמרביץ. הגננת ישר זרקה אלי את הכדור שאין שום אלימות והבן שלי חברותי מאוד ומשחק מדהים כל היום ובקושי מרגישים אותו ושאני צריכה לבדוק על מה זה יושב. חשוב לציין שהוא ילד מאוד פיקח לגילו וורבלי. מה עומד מאחורי ההמצאה של החבר שמרביץ? כי ברור לי שמשהו שזה לו סתם.

תודה רבה על תשובתך המהירה. נותרתי קצת מבולבלת, מה הכוונה בצורך לביטויים האלה? וכיצד להתייחס לדבריו?

יש לי ילד בן 11 יש ימים שהוא אומר לי אמא, את מרגישה שאני מדבר מהר? אני מרגיש שהדיבור יוצא מהר והמחשבות מהירות בזמן רגיל אין גרויים כלשהם, פשוט פתאום זה בא והולך

בהמשך לתשובתךת אדגיש זו רק תחושה משרגיש הילד אני שומעת אותו מדבר רגיל ולא מהר כפי שהוא מרגיש זה לא נראה פחד, התחושה מופיעה פתאום גם באמצע ארוחה למשל, ללא כל סיבה

שלום רב, יש לי ילד בן 3 מהמם שבזמן האחרון אני מרגישה שעובר עליו משהו רגשי ,הוא התחיל לפחד מכל מיני דברים,ולהיות ממש צמוד אליי(משהו שלא הכי מתאים לו הוא היה הולך ומאוד עצמאי). מה שאני חוששת ממנו הוא שנהיה לו קטע עם אנשים זרים או סתם שהוא נכנס לקניון ורואה הרבה אנשים הוא עוצם את העיניים לא להסתכל נהיה לו כמו פומביה מאנשים אפילו אם הם לא פונים אליו. זה משהו חדש בשבועיים האחרונים. לדוגמא הגענו ליומולדת והוא ממש נצמד אליי ועצם עיניים אחרי חצי שעה הוא יותר השתחרר ואז שכשנכס מישהו חדש שוב עצם עיניים ואחרי זה הפסיק כשהתרגל. ממה זה יכול להיות?? מה עושים ולמי פונים? תודה

שלום רב, לאחרונה הבת שלי בת ה 3 מבקשת כל הזמן חיבוק , כמובן שאין לי בעיה עם זה אבל יכול להיות שזה מעיד על משהו שקורה נניח בגן? למרות שאומרת שכיף לה בגן.. האם זה אופייני לגיל הזה? תודה רבה

שלום,אני אתחיל קצת לא מובן ,פשוט אני לא יודעת איך להסביר מה שאני מרגישה. שבוע שעבר מתי שעשינו לחברה שלי יום הולדת,הילד הזה בר וחיבק אותה והביא לה שוקולד.ומתי שלי עשו , הוא עמד שם ואמר: "שהילד השני לא יגיע בגלל שהוא דביל " ואז הוא הגיע בירך אותי ,והילד הראשון תמיד אמר אנחנו צריכים ללכת לתפילה אבל נחזור ,שהם חזרו הוא לחש לו בוא נילך ", והסתכלו אחד על השני וצחקו ,שחברה שלי שאלה למה הם צוחקים הם אמרו שפשוט מתסכלים אחד על השני ,והם באו בשביל לכבד ולאכול"... אבל הילד הזה מתעלם ממני,איתן הוא מדבר,צוחק מעשן (אני לא מעשנת) מתי שביקשתי עזרה הוא עזר,ואמר שאני ילדה נורמלית,וטובה , אז מה זה היה? למה הוא מתנהג איתי שונה , מתעלם,אז למה הוא בא בכלל? אתה חושב שיש פה משהו מוזר? אני מבינה שהוא לא חייב לי כלום ,אז למה הוא עשה ככה

הבן שלי בן 3 לדברי הגננת משחק עם חברים אך מעדיף גם לשחק לבד ולטעמה שקט. שיש פעילויות כמו חוגים בגן צריך לדרבן אותו להשתתף . יש לו אח תאום שאיתו הוא מתרוצץ ומשחק בלי בעיה. אני רואה בגינה עם חברים מהגן שהוא לא מסמר האירוע אבל יכול לשחק עם ילד אחד בצד וגם לבד. ניכר שהוא ביישן הגננת חושבת ששוה לבדוק .לדעתי זה האופי שלו. אין בעיה תקשורתית( מדבר שוטף חכם וסקרן מאוד) . מה דעתך האם צריך לבדוק?

תודה שענית! התכוונתי עם הכול בסדר? זה יכול להישמע לא טוב? לשכוח מיזה ?

הרגשתי בנוח לשתף בחור שהכרתי(כי חשבתי שיהיה בינינו משהו) ואמרתי שהחזה שלי קטן הוא אמר שזה בסדר.. ואמרתי כן אפשר גם ללכת בלי חזייה😉(התכוונתי כמו פלוס בשבילי) עכשיו אם הייתם קוראים דבר כזה זה יכול להישמע זנותי? לא התכוונתי בקטע כזה ,אבל עכשיו שאני חושבת אני מבינה שלא חשבתי שם... אם מישהו יקרא את זה? זה יכול להישמע לא טוב

הבת שלי בשבתות בעיקר בוכה וצורחת אם אני מעירה ואומרת לה משהו שזה אסור היא נעלבת ובוכה , רבה עם אחותה ואם אחותה לא מסכימה לשחק איתה היא נעלבת ובוכה . אחותה בת 9. אני לפעמים משנה תוכניות שרצינו לעשות ביום שבת .אבל בגלל ההתנהגות שלה כמו למשל ללכת לבריכה אני אומרת לה שאם תתנהג יפה נלך לים או לבריכה ואם לא אז נשאר בבית אן נצא לפארק. האם זה יכול לעזור בזה שאני אומרת לה את זה ? או לא לומר לה זאת ולא לשנות תוכניות.

את בתור הורה צריכה עזרה דחוף! היא בוכה כי את לא יודעת להיות בשבילה מה שהיא צריכה

הבן שלי הגדול הבהיל את בני הקטן והוא ממש נבהל ועכשיו הוא מפחד לישון לבד ולפעמים הוא נזכר ובוכה. האם זה קשור לזה שהוא נבהל ממש ? ועם כן איך מטפלים בזה ?

שלום רב הנכד שלי בן 3 וחצי ויש לו בעיה: הוא לא רוצה לעשות קקי, לא בטיטול ולא בשירותים. מרגישים שהוא צריך כי הוא מתחיל ״ לרקוד״ מכל הכיוונים, סוגר רגליים ומחכה ש״יעבור לו״ לפעמים בורח לו קצת , אבל הוא לא עושה ממש. הבטן שלו נפוחה ולפעמים גם רצת כואבת לו הבטן. אנחנו לא יודעים למה הוא מתאפק ככה ומה אפשר לעשות כדי שיעשה קקי כמו כולם? תודה

שלום ! איך לגרום לילד להפתח יותר?

שלום רב, אני מתייעצת פה כי לא יודעת את מי לשאול. הכרתי בחור הוא התעניין בשלומי כמעט כול יום ,גם פעם אחת הלכנו לטייל הוא הציע לי לקנות גלידה ,היה די בסדר... אבל כמה פעמים בודדות הוא שאל אותי מתי אני חושבת שזה בסדר להתחיל לקיים יחסים .. (הוא הציע לי לצאת איתו אמרתי שאן נהיה ביחד עד גיל 18 אני לא מתכוונת להתחיל הוא אמר שבסדר שנחכה שזה לא הדבר הכי חשוב...) ואז הוא שאל מה הפנטזיות שלי ,אמרתי שזו לא שאלה שואלים הוא אמר שהרבה ככה מדברים... ואז שיתפתי אותו בזה שאני לא שלמה עם הגוף שלי ,הוא אמר שהוא הסתכל יותר על הפנים אבל אני רזה אז הכול בסדר... ושזה לא הדבר הכי חשוב ,ואז הוא שאל כמה אני מדרגת את הגוף שלי .... מחקתי את ההתכתבות, ואמרתי שיש לי חזה קטן הוא אמר שזה בסדר מתי שאני אשב עליו הידיים שלו יהיו מאחור,עושה לזה צילום מסך בגלל שאני מחקתי הכול ,שאלתי למה ,הוא אמר למזכרת ,ביקשתי למחוק הוא אמר שלא ואז מחק.... ואז הוא שאל אם ראיתי פורנ* אמרתי שלא ,והוא אמר שמוזר כי זה גיל כזה שמתחילים לראות .... ולבסוף שהחלטתי שאני לא רוצה יותר לדבר איתו שאלתי למה היו כול השאלות ,הוא אמר שאם הוא היה רוצה רק מין הוא היה הולך למישהי אחרת ,וגם שזה גיל כזה עם הורמונים והרבה מדברים על זה,והאקסית שלו הייתה ממש וולגרית והוא מקווה שאני אבין אותו ..... לדעתך,יש פה משהו חריג? או שזה חלק מהחיים ופשוט פעם הבאה לא לסמוך ישא על אחרים ואם משהו לא מתאים ישר להגיד לא וזהו? או שלשכוח מיזה והכול בסדר?? אשמח לתשובה!

שלום שאלה לגבי הילד שלי או בגן מיוחד הדבור שלא לא ברור או בן 4וחצי לא רוצה לעוריד תחתול או מבין שעובים בשרותים אומר תי החתול מתעל לי עוסה בחתול הסברתי לא או ילד גדול צריך בשרותים אבל אי מתקש ויש לא הרבה הטקפי זעם וצורח ומתצבען ויש לא גם פחדים או לא יחול לעיות לבד מה עלי לעסות ילד בגיל 4וחצי בטיטול ותקפי זעם