נסיגה בגמילה מטיטולים

שלום, יש לי בת עדי בת שנתיים וחודש ותינוקת שיר בת שלושה חודשים. וברצוני להתייעץ לגבי שתי נושאים לגבי עדי. לפני כן אספר שעדי ילדה מאוד מבינה ופיקחית לגילה, ומדברת בצורה מאוד ברורה ושוטפת: 1.לפני כשבועיים עדי ביקשה ממני להוריד את הטיטולים, חשוב לי לציין שזה בא ממנה, ועשתה עוד באותו הרגע קקי בסיר. מאותו הרגע היא עשתה קקי ופיפי בסיר/שירותים ולא פיספסה, כנ"ל לגבי הלילה. בימים האחרונים חלה נסיגה בעיקר בקקי. היא מפחדת לעשות קקי, אך לא מהפחד לאן הוא ילך אלא פחד מהעשיה עצמה. ברגע שהיא מרגישה שיש לה קקי, לפני שהוא יוצא היא רצה למקלחת ורוצה לשטוף את הטוסיק. היא מסרבת לשבת בסיר/שירותים, ונלחצת מכך מאוד (רק בקקי מהפיפי היא לא מפחדת כלל). בסוף הקקי יוצא רק שהוא כבר ממש לוחץ ו"בורח" לה. חשוב לי לציין שגם בפיפי היא לא אוהבת לשבת הרבה זמן בשירותים, ברגע שיצא טיפה מבחינתה היא סיימה אפילו אם יש עוד. ביומיים האחרונים היא גם פיספסה פיפי בלילה. 2. לעדי יש פחד מאוד גדול מחיות, היא רק רואה חיה חתול, כלב ומאוד נלחצת מכך, ישר רוצה שירימו אותה. אף אחד מאיתנו לא מפחד מחיות ולעולם לא נתנו לה תחושה של פחד מחיות להיפך אנחנו תמיד מנסים לקרב אותה אליהם. כשהיא לא בקרבת חיות היא מאוד רוצה ללטף, ולחוש בחיה אך בזמן אמת היא נרתעת ונלחצת. מה לעשות?? תודה מראש יפעת

יפעת, יכול להיות שעדי מעט חרדתית. שגם תהליך הגמילה מעורר בה חרדות, של אובדן שליטה, של הלא ידועה, ולכן הנסיגה וגם לגבי בעלי החיים, זה לא חייב להיות קשור ישירות למסרים שלכם, יש לה את החרדות משל עצמה. אני חושבת שאתם אמורים לגלות סבלנות לשני הסימפטומים שלה. לא להכנס לחרדה, ולהקדיש את האנרגיה לקדם אותה קדימה לאט לאט להשריש את הרגלי הגמילה, גם איפה שנתקעת, לא לוותר, לעודד, לחזק כשמצליח. לדבר איתה, שלא אוהבת, שלא קל, שתרגיש שמבינים אותה. ולגבי החיות, לא להתווכח עם עצם הפחד, אלא לחפש איתה דרכים לפחד פחות. מה יכול לעזור. יתכן ויבואו לה רעיונות.וגם לכם. לעזור אתם יכולים לקרא עוד על חרדות, וגמילה בפרקים בנושא בספרי 'תקשיבו לי רגע', יש שם עוד הסברים וטכניקות. בהצלחה