התנהגות לא ברורה- תינוקת בת שנה ו-4 חודשים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים

02/01/2018 | 08:07 | מאת: ורד

שלום, בתי בת השנה ו-4 חודשים לאחרונה פיתחה דפוס התנהגות שאני לא מצליחה להבין וגם לא יודעת כיצד להתמודד איתו בצורה הכי טובה. אם חמותי/בעלי מוציאים אותה מהגן היא יכולה להיות במצב רוח מאוד טוב, לשחק , לצחוק.. עד לרגע שאני נכנסת הביתה. כשהיא רואה אותי היא רצה אליי ומתחילה לבכות . אני מרימה אותה ומנסה להרגיע אותה אבל היא כאילו נכנסת למעין סוג של מצב רוח רע ושום דבר לא עוזר (מוצץ, שירים, ליטופים...). כמובן שהיא לא מוכנה לרדת מהידיים שלי עד שהיא נרגעת ולוקח לה זמן להתאושש מהמצב רוח הזה כאשר לבסוף היא נרגעת. מרגיש לי שהיא מתרגשת מאוד לראות אותה ולא מצליחה להכיל את ההתרגשות שהופכת לבכי ואז היא לא מצליחה לצאת מהבכי הזה. באופן כללי, אני מבלה עם בתי זמן רב : אני אוספת אותה רוב השבוע מהגן ומבלה איתה את כל האחה"צ וכמובן שבימי שישי ושבת אני כל הזמן איתה. אין יום שאני לא בבית לתת לה ארוחת ערב, לעשות לה אמבטיה ולהשכיב אותה לישון. הייתי רוצה לדעת על מה זה יכול להעיד ומה הדרך הכי טובה להתמודד עם המצב הזה (יכול להיות שלהרים אותה זה לא הדבר הנכון לעשות באותו רגע?) תודה! ורד.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ורד להערכתי ביתך פתחה תלות בך מתוך החרדות שלה תשומת הלב הרבה והקפדה שלך על כל הטיפול בה גורמת לציפיה רבה שלה שתהיי איתה ולא תעזבי אותה. .כנראה יש לה חרדת נטישה גבוהה אולם היא סמויה רוב הזמן כי את נמצאת איתה . כשאת נעדרת ומישהו אחר מטפל בה היא מרגישה טוב אולם כשאת מופיעה שוב הפחד שלא תהייה אותך עולה שוב והיא בנויה בצורה כזאת שהפחד לא פוחת במהירות. כדאי לתת לעוד אנשים לטפל בה לפני השינה וכך החרדה שלה תיפחת. תרגישי טוב עם עצמך ועם הטיפול בילדה שלך פוטנציאל החרדה הוא מולד . בהצלחה טובי פלד

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים