התנהגות על בסיס חרדה

שלום. יש לי ילדה בת 11 וחצי. לפני כחודש וחצי באופן פתאומי החלה להתלונן על סחרחורות(חוסר יכולת ללכת ללא עזרה),כאבים בגוף,צעקות ובכי מרובה. עברנו בדיקות מקיפות הכוללות גם סיטי והכל יצא תקין ב"ה. היינו במרכז חרדה ששם נאמר שזאת כנראה הסיבה. הילדה לא רצתה כל כך לשתף פעולה מול הפסיכולוגית אך בכל זאת נפגשה איתה פעמיים בשיטת טיפול cbt. לאחר חודש וחצי בערך של התסמינים הילדה קמה בוקר אחד כאילו לא היה דבר.מרכז החרשה אמרו שאין מה לעשות איתה כרגע וזהו. עכשיו חודש לאחר שזה עבר אני מרגישה שהילדה יותר רגילה מתמיד. בוכה מכל מילה. יושבת בריצפת השירותים ובוכה. צועקת ללא מטרה סתם ככה תוך כדי בכי כי לא מקבלת את מבוקשה ואף דופקת על דלת החדר שלה בחוזקה. (זה לא נשמך כל יום כל היום אבל אני מרגישה שאנע מאוד נזהרת בהתנהגות שלי איתה כדי שלא שוב נכנס לבלאגן) מה אפשר לעשות? מרגיש לי שזה לא רק העניין של גיל ההתבגרות.. בנוסף שכחתי לציין שבזמן הלימודים טרם הרגישה לא טוב התלוננה מספא לא קטן של פעמים (ולא רצוף) על כאבי בטן על מנת להשאר בבית. ונעדה מבית הספר כל החודש האחרון בגלל תסמיני הסחרחורות וכו' שספרתי קודם... מבית הספר לא בדיוק קבלנו מענה. תודה ויום טוב