ילד שלא רוצה ללכת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים

25/09/2007 | 08:48 | מאת: טובה

בני בן ה3.4 הינו ילד בוגר , מדבר שוטף מגיל צעיר הוא התחיל ללכת בגיל 1.7 ובגיל 1.10 נולד לו אח קניתי עגלת תאומים כיון שהוא היה עדיין קטן הילד שוקל 11.4 והוא קטן פיזית בגינה ובפארק ובבית הוא מתרוצץ בלי סוף אבל כשיורדים לרחוב הוא מסרב ללכת ברגל ורוצה ידיים גם אם אנחנו הולכים למקום שהוא רוצה ואני אומרת לו שאם הוא לא ילך נשאר בבית הוא מעדיף להשאר בבית גם בטיולים הוא מסרב ללכת ורוצה גם מנשא בגלל שיש לו אח קטן אני גם לא יכולה הרים אותו כל הזמן גם אם אני רוצה ואז מתפתח בכי ויללות מלוות ממש בהיסטריה מה ביכולתי לעשות אני לא חושבת שמבחינה פיזית יש לו בעיה כיון שהוא רץ בפארק ובבית קופץ ומשתולל אשמח לקבל תשובה

25/09/2007 | 23:09 | מאת: חלי ברק-שטיין

טובה, חסר לי קצת מידע. אני משערת שבנך הולך במקומות אחרים, בגן למשל, עם אבא, ורק איתך הוא לא רוצה ללכת? אם זה המצב אז אין ספק שהסימפטום שלו קשור לקשר איתך. אולי סוג של כעס לא מודע, שגורם לו להתנגד לעשות את מה שאת רוצה. התנגדות שלו לגדול ולהיות בוגר והולך כפי שמצופה מגילו. אולי כעס וקנאה על הולדת האח, ורצון להיות תינוק גם הוא שיקבל ממך את כל השרותים שמקבל אחיו. אני רוצה להמליץ לך בחום לקבוע פגישה עם פסיכולוג ילדים, פסיכולוג התפתחותי שמטפל בגילאים הללו. לכו ראשית אתם ההורים להתייעצות, שם יעשו בירור יסודי לכל פרטי הסימפטום, שלבי ההתפתחות שלו, של הקשר ביניכם. יעלו השערות (יותר מדויקות מאלו שהעליתי אני על בסיס מידע חלקי) ויכוונו אתכם לטיפול. אני משערת שהתנהגות בנך מרגיזה ובמיוחד מדאיגה. אני יכולה לעודד אותך, ולומר שבעיות בגיל הצעיר שמטופלות נוטות להפתר בקלות יחסית, ואז הילד וגם את תוכלו להמשיך במסלול ההתפתחות התקין שלכם, שכרגע נפגע בגלל הבעיה. אל תהססי לפנות לעזרה. אני כאן אם יש שאלות נוספות,חלי

25/09/2007 | 23:09 | מאת: חלי ברק-שטיין

טובה, חסר לי קצת מידע. אני משערת שבנך הולך במקומות אחרים, בגן למשל, עם אבא, ורק איתך הוא לא רוצה ללכת? אם זה המצב אז אין ספק שהסימפטום שלו קשור לקשר איתך. אולי סוג של כעס לא מודע, שגורם לו להתנגד לעשות את מה שאת רוצה. התנגדות שלו לגדול ולהיות בוגר והולך כפי שמצופה מגילו. אולי כעס וקנאה על הולדת האח, ורצון להיות תינוק גם הוא שיקבל ממך את כל השרותים שמקבל אחיו. אני רוצה להמליץ לך בחום לקבוע פגישה עם פסיכולוג ילדים, פסיכולוג התפתחותי שמטפל בגילאים הללו. לכו ראשית אתם ההורים להתייעצות, שם יעשו בירור יסודי לכל פרטי הסימפטום, שלבי ההתפתחות שלו, של הקשר ביניכם. יעלו השערות (יותר מדויקות מאלו שהעליתי אני על בסיס מידע חלקי) ויכוונו אתכם לטיפול. אני משערת שהתנהגות בנך מרגיזה ובמיוחד מדאיגה. אני יכולה לעודד אותך, ולומר שבעיות בגיל הצעיר שמטופלות נוטות להפתר בקלות יחסית, ואז הילד וגם את תוכלו להמשיך במסלול ההתפתחות התקין שלכם, שכרגע נפגע בגלל הבעיה. אל תהססי לפנות לעזרה. אני כאן אם יש שאלות נוספות,חלי

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים