אודה לעזרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים
שלום, כתבתי בפורום כירורגית ילדים והציעו לי להיעזר בפסיכולוג ילדים לכן אודה לעזרה ראשונית פה... הסיפור הוא כזה.. בתי היחידה בת שנה ושלוש. בגיל חצי שנה עברה ניתוח לתיקון הירשפונג (בעיה במעיים) במהלכו נכנסו דרך שלושה פתחים קטנים בבטן ודרך פי הטבעת. מאז הניתוח אנחנו כל פעם באים לביקורות בבית החולים, בהתחלה היה כל שבוע שבועיים כי עשינו טיפול הרחבות בבית, כשנגמרו ההרחבות התחלנו לבוא כל חודש חודשיים. לילדה בוודאות יש טראומה מהבדיקות הרקטליות שעושים לה כל ביקורת, היא רואה את הרופא במדים מרחוק, והיא בוכה, היא מבינה. אנחנו כמובן נמשיך לבוא כי זה מאוד חשוב... באיזה גיל לדעתך מתחילים להסביר לה? כי מצד אחד היא באמת כבר מבינה ופגועה ומצד שני היא עדיין קטנה כך שאי אפשר באמת להסביר. מה עוד שככל שהיא גודלת היא יותר מתנגדת ובועטת ברופא. איך עושים את זה? איך גורמים לזה שזה לא יפגע בה נפשית? בתודה ובהערכה
שלום אמא בנחישות ורגישות המצב ידוע ותרופה ידועה .הילדה זקוקה להביע את עצמה ולקבל את הטיפול המתאים . אל תאפשרו לה לבעוט ברופא . תראו אתם נחישות ובטחון במה שאת עושים וזה יעבור אליה.הסבירו להבכלליות את החשיבות ותשדרו אופטימיות.
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים
