בן 11- לא יודעים מה לעשות

שלום, בננו הבכור בן 11, תלמיד כיתה ו. תמיד היה מופנם בצורה קיצונית, חרדתי, ומבחינה חברתית- פסיבי, נמנע, לא יוזם, מתקשה ליצור אינטראקציות חברתיות. מגיל קטן קיבלנו הדרכת הורים והוא טופל מספר שנים אצל פסיכולוגית קלינית ובנוסף גם טופל אצל פסיכולוג התנהגותי. כל הטיפולים עזרו מאד ומילד שלא יצר קשר ונמנע, הוא נענה לקשר, יצר חברויות אבל עדיין הכל קשה (בתחום החברתי). הוא ילד יפה תואר, תלמיד מצטיין. בסהכ בכיתה הוא ילד אהוב, אבל שקט מאד. יש לו מספר חברים, אבל אין לו חבר טוב או אחד שמחשיב אותו כחבר הכי טוב שלו. הוא מאד מנותק מהווי בכיתה- לא נכנס בכלל לוואטצפ, לא מתכתב עם אף חבר, לא מעניין אותו מה הילדים בכיתה קובעים, הוא לא מזמין חברים, לא יורד לשחק איתם במגרש (כולם יורדים). כשאנחנו מנסים לדרבן אותו אז הוא בקושי רב מזמין איזה חבר (שולח הודעה ואם החבר לא עונה אז לא מנסה להשיגו), הוא מאד ממדר אותנו ממה שקורה בכיתה (לא מספר כלום, לא מסכים שנקרא הודעות וואצטפ), אנחנו קוראים הודעות וואטצפ של הכיתה ורואים שהוא ממש לא בעניינים (למשל ילדים כותבים על סדרות טלוויזיה שלא מעניינות אותו, עושים אחד לשני לייקים באינסטגרם, מחפשים פוקימונים) שום דבר לא מדבר אליו. הוא חוזר הביתה ומשחק באקס בוקס או קוביה הונגרית. בסהכ הוא לא נראה עצוב או בדכאון אבל אני בטוחה שהמצב מפריע לו, שהוא נמנע, שזה לא נורמאלי. אני יודעת שהמצב יילך ויחמיר משום שככל שעולים בכיתות אתה חייב לשכלל את היכולות החברתיות שלך ואצלו הכל תקוע כמו בכיתה א (שאני זאת שהייתי צריכה להזמין עבורו חברים). מצד אחד, כשאנחנו לוחצים- זה לא ממש מניב תוצאות (הוא לא משתף ומתעצבן) ומצד שני- נראה לנו בעייתי. אחהצ הוא פעיל במובן שהולך לחוגים (כדורגל, גלישה) אבל זה לא בא במקום הציפייה שילד בכיתה ו יהיה קצת יותר מעורב וירצה קצת יותר להפגש עם חברים. לפני שבוע הכרחנו אותו ללכת למפגש כיתתי בערב שבת והוא נהנה מאד ואפילו ביקש להישאר כשביקשנו שיחזור. אבל מפגש כנל מתקיים כל ערב שישי והוא לא מתעניין בכלל ולא מבקש לבוא שוב (למרות שנהנה פעם קודמת). מה עושים? להרפות? ללחוץ כל הזמן? תודה מראש על תשובה ושנה טובה