קשיי השתלבות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים
בני עבר מבי"ס דמוקרטי לבי"ס ממלכתי השנה כשהוא בכיתה ב'. קשיי ההשתלבות קשים מנשוא, אנו מנסים לעזור לו אך המערכת אטומה לא רגישה ולא טולרנטית לילד שחווה שינוי מכאיב מאוד... הבעיה הקשה ביותר היא חברתית ורגשית הוא ממש חרד מהילדים (וזה ילד שיש לו חברים מהמסגרת הקודמת והם בקשר מצויין גם היום). הבנתי שיש פסיכולוגים שמטפלים בקבוצות של ילדים וכך גם עוזרים להם לקבל כלים לשילוב חברתי רציתי לדעת אם יש מישהו מומלץ באזור השרון והאם טיפול מסוג זה מומלץ ועדיף על טיפול פרטני? זה דחוף לי מאוד הייתי רוצה להתחיל משהו לפני החזרה מחופשת סוכות.
ורד, אני מבינה שהמעבר קשה, וכדאי לעזור לילד, ובהקדם. לא לגמרי ידוע לי למה הוא עבר אחרי שנה. האם היו קשיים בבית ספר הקודם? חשוב להבין את זה כחלק מההבנה של קשיי המעבר שלו. אני משערת שהלכתם לבית ספר דמוקרטי כמקום עדיף על בית ספר ממלכתי 'לא רגיש ולא טולרנטי', אז הגעתם בסוף לבית ספר בדיוק כזה? בכל מקרה, אני לא הייתי מוותרת על העבודה מול בית ספר. מי שיעבוד עם הילד, חשוב שייפגש עם הצוות, יבין מה קורה, וידריך אותם לעבודה עם הילד. זה חלק מעבודה פסיכולוגית עם ילדים לגבי טיפול ישיר לילד- זה חשוב, כי החרדה מתפתחת אצלו, ורצוי שלא תגדל למימדים הרסניים. יש קבוצות באיזור השרון, מעט. יש את מכון גוונים, ויש את ד"ר חיים רובינשטיין. הבעיה בקבוצות, שלא תמיד הן מתארגנות בזמן, ולא תמיד הילדים מתאימים לילד שלכם. הפרוצדורה בעייתית יותר. לדעתי, טיפול פרטני יכול לטפל היטב בבעיה חברתית, במיוחד אם המקור שלה הוא חרדה ולא חוסר במיומנויות חברתיות, כמו אצל הבן שלך. הפסיכולוג יתמוך בילד, ויחזק אותו להתמודד עם המעבר כולו ועם החלק הרגשי- חברתי במיוחד. טיפול פסיכולוגי פרטני את יכולה להתחיל מיד. פני לשרות הפסיכולוגי בעיר מגוריך, אפילו בעילום שם, ובקשי המלצה למטפל. או שקבלי המלצה מאנשים שאת מכירה. אל תחכי מצד אחד, אבל אל תשדרי לחץ לילד מצד שני. בהצלחה, אני כאן לשאלות נוספות. חלי
תודה תודה תודה, בהחלט לקחתי לתשומת ליבי וכבר נקבעה לנו פגישה (הורים קודם) עם פסיכולוגית ילדים שמטפלת פרטני וקבוצות על פי צורך. עצתך להדרכת הצוות ע"י הפסיכולוגית האירה את עיניי כי התחושה בה אני שרויה היא שבביה"ס רק מנסים להוכיח לנו כל הזמן שהם לא מסתדרים ויש שאיפה להגיע לפיתרון מהיר וקל בו לא יצטרכו לקחת חלק. אני מקווה שהדברים ישתפרו, לא קל לראות את ילדך סובל... תודה לך ורד