לקראת לידת אח חדש

שלום חלי:) תודה על עצתך בעניין הרגלי האכילה בסופ"ש. עניין נוסף- בקרוב מאוד אני אמורה ללדת אח לאביגיל בת ה-3 (אני לקראת שבוע 39). פרט לעובדה שאנו משוחחים איתה המון בעניין, מעיפים מבט בתמונות שלה מאותה תקופה ומשוחחים על כך, מנצלים את העובדה שלבת דודתי הקרובה נולד לאחרונה גם תינוק (כך שהיא זכתה לבקר אותה בביה"ח, לראות מהי תינוקיה ולפגוש הרבה אמהות ש"הרופא עזר להם להוציא את התינוק כשהוא כבר היה מוכן ועכשיו הן מתאוששות לפני החזרה הביתה" - הסבר שאנו חוזרים עליו בכדי לעזור לה להפנים את הפרידה הקצרה...) אנו תוהים לגבי הרעיון הבא: בזמן שאהיה בביה"ח (ויש סיכוי שיהיה זה ניתוח קיסרי ואחזור הביתה רק אחרי 5 ימים) לתת לה בכל יום איזו מתנה קטנה וסימלית ולומר לה שזוהי מתנה מאיתנו לכבוד הולדת האח החדש. גם כהכנה לברית אנו אומרים לה שתהיה מסיבה לכבוד העובדה שיוולד לה אח חדש ולנו תינוק חדש. מה דעתך?כרגע היא מגיבה באהבה וציפייה - מנשקת את ביטני ואפילו מדבר ל"תינוקי" ומספרת לו שהיא האחות הגדולה. אני מניחה שהיא תבין את המשמעות האמיתית של הגעת אח חדש ואת הקושי שבכך כשיוולד והיא כבר לא תהיה מרכזתשומת הלב. איך מפחיתים את עוגמת הנפש? האם פעלנו נכון? יש עוד משהו לעשות/לומר כדי להקל על השינוי הגדול?

מה דעתך להתייחס אל המתנה הגדולה מכולן? אח חדש. זו המתנה היפה ביותר שלה בתך תצפה. אני חושבת שיהיה זה יפה לומר לה שכל יום היא תקבל משהו מיוחד: ביקור אצל אמא והתינוק. אם היא תגיע מדי יום לביה"ח ותתני לה מתנה, היא תגיע כדי לקבל מתנה ודעתה תוסח, במקום מפגש מיוחד אתך, יהיה זה "יום המתנות". ואז, אחרי 5 ימים, היא תגלה גם שיש תינוק...והוא פתאום בבית... אני מציעה להתייחס אליה באותה אהבה שלה היא רגילה ואם לא תעשו סיפור גדול, אלא תתיחסו אליה רגיל ככל האפשר, הכל יבוא יותר בטבעיות. כשאת מציעה לקנות לה כל יום משהו, את יוצרת "מצב חירום", לא משנה שזה נחמד, אבל ילדים מרגישים את הרגישות והפחד של ההורה (את חוששת ממה שהיא תרגיש כשתהיי בביה"ח, לדוגמא) ויצירת "מצב חירום" תגדיל את הדרמה. התנהגי רגיל ככל הניתן, אם תעבירי לה שקט נפשי, היא תקבל שקט נפשי. קחי נשימה עמוקה אל תרגישי אשמה על הבאת אח לבתך אל תרגישי אשמה על כך שתזדקקי למנוחה ולמתן תשומת לב לתינוק בתך תשרוד את זה טוב אם תורידי מעצמך אשמה טל

פנינה, קראתי את שאלתך ואת תגובתה של טל. אני מסכימה שמורגשת מדבריך חרדה ואשמה על הנזק והקושי שיעבור על בתך בגלל הלידה. אני לא אומרת שלא יהיה שינוי ואולי קושי של הפרידה. אבל בו זמנית תהיה התרגשות ושמחה, והיא תהיה חלק ממנה. חשוב שהיא לא תרגיש את החרדה שלכם, ואז תהיה 'נבואה שמגשימה את עצמה'. אתם תתיחסו אליה אפילו בצורה לא מודעת 'כמסכנה', והיא תקלוט ותתנהג בהתאם. צריך בהחלט לתת לה הרבה תשומת לב, להקשיב לה בתשומת לב, וללכת בעקבות התגובות שלה. אם היא תזדקק למתנה סתם בשביל הכיף והחגיגיות- תנו לה. אם היא תצטרך משהו אחר, אולי כיף עם אבא שלה, או פינוק איתך (חיזוקים וגעגועים שלך גם הם שווים בשבילה, ויעשו לה טוב)- תנו לה מה שתצטרך. לא צריך לדעתי להתכונן מראש, לכו צעד אחרי התגובות שלה. בסך הכל נשמע שמחכה לכם חוויה טובה. אם יעלו קשיים, אני כאן להתיעצות. ובינתיים- לידה קלה ומזל טוב (על החשבון) חלי