חגיגת יום הולדת

בני בן 7.5. ילד נבון, אבל מופנם יחסית. בגן חובה הוא ידע להגיד שהוא מעדיף מספר מצומצם של ילדים מקבוצות גדולות. עם הזמן הוא הלך ונפתח, מעגל החברים הלך וגדל, אם כי עדיין אין לו צורך חברתי במספר חברים רב. כמו בשנה שעברה (כיתה א'), כך גם השנה, הוא אינו מעוניין לעשות יום הולדת לכיתה ואומר שיהיה לו הכי כיף לעשות יום הולדת למשפחה ולהזמין את החבר הכי טוב שלו. אחר הצהריים הוא נפגש עם חברים שונים ואף נהנה, אבל זה בדרך כלל בתיווך שלי. יש לו כיתה נחמדה ולימי הולדת של אחרים הוא הולך בשמחה! מצד אחד אני רוצה לתת לו הזדמנות לחגוג יום הולדת שמחה וגדולה (ואולי הוא אפילו יגלה שזה היה שווה ונעים). איני רוצה שיפתח המנעות (הוא די עקשן וכשהוא מחליט משהו קשה להוציא אותו מהתבנית המחשבתית), מצד שני הוא לא מגלה עניין. אני שואלת את עצמי מדוע? והאם וכיצד עלי לנסות לשכנע אותו? תודה,

מיכל, אני יכולה להבין שאת מוטרדת, והיית רוצה את בנך יותר פתוח וחברותי. אינני יודעת מה הסיבה המדויקת- יתכן ויש לו מידה של חרדה חברתית הגורמת לו להרגיש בנוח רק בחברת מעט ילדים, יתכן וזה הקצב והמידה המתאימים לו. מצד אחד, כדאי לכבד את מה שמתאים לו, מצד אחר רצוי לדרבן אותו כל פעם להפתח עוד קצת. לגבי היומולדת, אפשר לנסות להציע לו שהשנה יזמין ליומולדת מספר גדול יותר של חברים, את אלו שהוא נפגש אחר הצהריים, ותעשו איתם פעילות. זו מעין פשרה בין חבר אחד לכל הכתה, זו תהיה התקדמות, ויתכן שבשנה הבאה אפשר יהיה להזמין עוד ילדים. כל פעם עוד קצת. אפשר להסביר לו את השיקול, לשתף אותו, להקשיב לדעתו, ובו בזמן לדרבן אותו מעט קדימה. מה דעתך? חלי