בעית שינה

שלום ילדתי בת שנה וחצי. הולכת לישון בסיביות השעה 19:30, זאת לאחר שבמהלך היום היא ישנה פעם אחת כשעה וחצי. הילדה נרדמת ללא בעיה במיטתה. אבל כבר כארבע לילות רצוף היא מתעוררת בסביבות החצות, ופשוט לא בא לה לישון יותר. בוכה בכי תמרורים, לא רוצה מוצץ ולא בקבוק, רוצה לצאת מן המיטה ולשחק. אפילו על הידיים היא לא בכיוון של להרדם אלא לדבר ולשחק. העניין מסתיים בסביבות ארבע לפנות בוקר שאז היא נרדמת וישנה רצוף עד שבע וחצי בערך. אני ובעלי כבר גמורים מזה, אני בהריון בנוסף לכל. עד שהתחילה הבעיה לא נהגנו להוציא אותה מן המיטה בלילה וכשהיא בכתה נכנסנו, נתנו מוצץ והיא חזרה לישון. ברצוני לצין כי כעת הבכי הוא שונה, חזק ועיקש יותר, וכאמור המוצץ לא עוזר. אני שוללת תחילת מחלה ושיניים כי לא נראה לי שזה הגורם. שאלותי: 1. מה דעתך על המצב? 2. האם יתכן שהילדה חולמת משהו בלילה שמעיר אותה ואז היא לא רוצה לחזור לישון? או שמוקדם מדי לחלומות בגיל שנה וחצי? אולי היא נבהלה ממשהו וזו מתבטא כך? (הילדה בבית עם מטפלת). 3. בעלי נוטה פשוט לתת לה לבכות בלי הפסקה "יקח כמה זמן שיקח" כדי שהילדה תלמד להירדם לבד. לי זה לא נראה. אני ניגשת עליה כל הזמן והוא לא ניגש ומבקש שאני לא אגש גם. מרוב יאוש זה יוצר ריב בינינו. האם אכן מותר/כדאי לתת לילדה לבכות המון זמן בשיטה "יקח כמה זמן שיקח"- אפילו שעה או יותר? בברכה, מרינה

מרינה, לדעתי משהו כנראה עובר על הילדה. אולי היא חולמת (הם בהחלט חולמים בגיל הזה) אולי משהו כן מציק לה באמצע הלילה או מפחיד אותה (היא בגיל של התעוררות פחדים, מבינה יותר ולכן פוחדת), ויתכן שהיא מגיבה לסוג של מתח שמציף אותה דווקא בלילה, זה קורה הרבה. אני לא יודעת אם זה ההריון, שהיא רואה את הבטן גדלה, או משהו בגן- קשה לדעת. אבל כנראה יש סיבה לשינוי. אני חושבת שהתגובה שלכם צריכה להיות שילוב של חיבה ותמיכה אבל נחישות חד משמעית שהיא ישנה במיטה בלילה. אולי לא כדאי לתת לה לבכות שעה ברצף בלי תגובה, אבל להכנס ללטף, לבדוק שהכל בסדר ואז להגיד ברור שחוזרת לישון, ולעשות את זה כל 10 דקות עד שנרדמת. לא להשבר ולהוציא אותה מהמיטה כי אחר כך קשה להחזיר. זו דרך ביניים בינך לבין בעלך. חשוב שתהיו מתואמים, זה קשה גם כך. נסו זאת, ומקווה שישתפר. בהצלחה חלי