ילד בן 7 - חוסר ביטחון או "פחדנות"

שלום, יש לי שלושה ילדים, שהבכור ביניהם בן 7, לומד בכיתה א'. מדובר בילד חכם מאוד, שלומד יפה. ילד שמח וחברותי שיש לו המון חברים שמחפשים את קרבתו. הבעיה היא שהוא קצת "פחדן" ביחס לילדים אחרים בגילו. לדוגמא: אם כל הילדים נשארים לישון במסיבת פיג'מות אצל חבר, אותי מזעיקים לקחת אותו כי הוא לא מוכן לישון מחוץ לבית. כשנותנים חיסון בבית הספר- אותי מזעיקים כי הוא רוצה שאהיה איתו בזמן החיסון. אם הוא צריך ללכת לחבר שגר בבנין הסמוך (מרחק של מטרים ספורים בלי שום כביש באמצע) הוא מכריח אותי או את בעלי לקחת אותו לשם ולבוא להחזיר אותו משם, גם אם אנחנו מבטיחים לעקוב אחריו דרך החלון. הוא גם מאוד מפחד מחתולים ודי נכנס ללחץ כשהוא רואה חתול. מצד שני הוא לא נותן לנו להיכנס איתו לבית הספר ומבקש שנמתין בחוץ ושהוא יכנס לבד. האמת היא שלי ולבעלי כל ההתנהגות הזו לא מפריעה ואנו לא רואים בה משהו חריג, כי זה לא משהו שפוגע בתפקוד שלו בצורה כלשהיא, וגם אנחנו היינו קצת ביישנים וחסרי ביטחון כשהיינו קטנים, אבל אני פשוט מקבלת כל הזמן הערות מצד הורים של חברים שלו שכל הזמן דוחפים אותי לקחת אותו לייעוץ כדי להכניס בו ביטחון. הרגשתי היא שחוסר הביטחון הזה הוא דבר שיחלוף עם הגיל ואני ממש לא חושבת שהילד צריך טיפול פסיכולוגי בשלב זה. אני שוב אומרת, מדובר בילד טוב, לא אלים, שמקבל המון אהבה ומחזיר המון אהבה, חברותי, שמח וחרוץ, אבל קצת קשה לי לשמוע את הביקורת של ההורים מסביב. אשמח לשמוע דעתך. המון תודה, גלית

גלית, אני מאוד בעד תחושות הבטן שלכם, והערות הורים אחרים לא אמורות להשפיע. כל אחד מגיב מהמקום שלו, וקל לתת עצות. אני מתרשמת שבנכם ילד מעט חרדתי, נכנס ללחץ משינויים ומדברים שלא בשליטתו. יש לו את הקצב שלו, והוא זקוק לכם לתמיכה במצבים שקשים לו. כל עוד זה לא פוגע בתיפקוד- אתם לא מרגישים צורך להתערב. לדעתי, ההתנהגות שלו כנראה מעט שונה משאר הילדים, את זה גם אתם מציינים. אתם יכולים להתחיל בקטן, לדרבן אותו לנסות להתמודד לבד. לנסות קצת לפני שהוא מתקשר אליכם, ולחכות קצת בעצמכם לפני שאתם נחלצים לעזרתו. זה יחזק את העצמאות שלו, מה שנראה לי חשוב בשבילו. אם אתם מרגישים צורך להתייעץ עם פסיכולוג ילדים, זה יכול לעזור. רק יחד איתו תחליטו אם יש צורך בטיפול בילד או לא. זו הגישה המקצועית להתלבטות שלכם. בהצלחה חלי