בטחון עצמי

יש לי שאלה, שאני לא בדיוק יודעת למי להפנות: בתי בת 7, ממש אוהבת לשיר ולרקוד, ומשתתפת בחוגים של ג'ז, התעמלות אומנותית, 3 פעמים בשבוע. בהופעה בבית הספר היה נראה בבירור שאין לה קורדינציה בכלל (דבר שהיה ידוע לי), והמורות, בשני החוגים, ממקמות אותה בסוף (היא שוכחת את הצעדים, וכל הזמן מסתכלת על חברותיה מה הן עושות ומחקה אותן). השאלה שלי היא, האם לתת לה "לעשות צחוק מעצמה" עד שיתר הילדים ישימו לב, ולהשאיר אותה בחוגים שלא מתאימים לה. האם השארתה בחוגים או הוצאתה מהם, ישפיע על בטחונה העצמי? אין לי מושג למי לפנות, פניתי אליך. אודה על תשובה או הכוונה.

שירי, התלבטות קשה. בתך נהנית מחוגי הריקוד אבל אינה מוכשרת. לדעתי, כל עוד היא לא מבטאית מצוקה ותיסכול מול הקשיים שלה, תני לה להשאר בחוג. לעשות דברים שאתה אוהב, זהו חוויה בונה בטחון עצמי. אני לא בטוחה שהיא עושה צחוק מעצמה, כמו שלך כאמא קשה לראות אותה במצב בו היא לא מצליחה כמו אחרים. זה משהו בשבילך לבדוק, כי השיפוט של מבוגרים הוא לא כמו זה של ילדים. היא בת 7, כנראה שאין תחרות בחוגים שלה, וזה מצוין. אני הייתי משאירה אותה שם עד שתהיה מצוקה, ואז מעבירה אותה לחוג שתמצאו יחד, שהיא גם אוהבת וגם מוכשרת. אגב, אפשר להתחיל לבדוק איתה עוד תחומים שהיא אוהבת במקביל, ולחלק את החוגים בין הריקוד לעוד דברים. כך החוויות שלה יהיו יותר מאוזנות. בהצלחה חלי