התנכרות לאבא

בני בן שנתיים ושמונה חדשים. בזמן האחרון הוא מתנכר לאביו: לא רוצה שיגש אליו למיטה בבוקר, לא רוצה לקבל ממנו דברים ומעדיף להיות איתי רב הזמן. יצויין שבעלי הוא אבא נפלא, אוהב וחם המבלה שעות רבות עם הילד. הזמן אחרי הגן מתחלק בערך שווה בשווה בין שנינו. נקודה נוספת שעשוייה להיות משמעותית היא שבעלי מדבר עם הילד אנגלית בעוד שאני מדברת איתו עברית. כמובן שקל לו יותר בעברית אבל קשה לי להאמין שהרקע לבעייה היא השפה כי הוא מסתדר יפה גם באנגלית ואם חסרות לו מילים הוא עונה לאבא בעברית (הוא לא מתעקש איתו שיענה באנגלית). הבעייה הזו הגיעה בזמן האחרון לחומרה כזו שיש לי חשש לפגיעה ממשית ביחסים ביניהם. בעלי מאוד נעלב מההתנהגות הזו ולוקח את זה קשה. האם יש דרך לשפר את המצב? וכיצד להגיב כשקורות ההתנהגויות האלה? כיום אנחנו מגיבים בכעס. האם עדיף להתעלם? האם להיכנע לדרישות (לדוגמא, אם מתעקש שאני אביא לו משהו ולא אבא) או ללכת "ראש בראש"? תודה! סיגל

סיגל, זה קורה לפעמים שילדים מגלים העדפה לאחד ההורים, כחלק מההתפתחות של העצמאות שלהם, כחלק ממאבקי כוח. הדרך להתמודד היא באמצע, בין שתי האפשרויות שהעלית. לא לכעוס רק, וגם לא להתעלם. צריך ברכות להגיד לו שאתם מבינים מה הוא רוצה, לנסות שיגיד מה מפריע לו. אבל להדגיש.שאבא ואמא מחליטים מי יטפל בו, ולא לוותר. לשמור על הגבולות. כשהוא ייראה שאתם לא נבהלים, הוא אמור להתעשת. הרי הוא אוהב את שניכם, ואמור לשתף פעולה את שניכם. אם דברים לא יירגעו הייתי ממליצה ללכת להתיעץ עם פסיכולוג התפתחותי שייכנס לעומק, וינחה אתכם. וכן, גם אני לא חושבת שהשפה היא הבעיה, אלא אם משהו השתנה באורח החיים שלכם, שמעורר אצלו כעס כלפי אבא. אם כן, צריך לברר בהצלחה חלי