ילדה רגישה...

שלום ביתי בת 3 ולאחרונה, כשאני או דמות מבוגרת אחרת, מעירים לה, היא מתחילה לבכות, כאילו היא לא יודעת להתמודד עם ההערה או הביקורת. לדוגמא:אני מבקשת ממנה שלא לצעוק או ללכת לישון או אפילו לסגור את הטלוויזיה,והיא מסרבת, אני חוזרת על בקשתי ואומרת לה (לפעמים אני מגבירה את הקול אבל אף פעם לא צועקת)שההתנהגות שלה לא נעימה ליואז היא פורצת בבכי שזה לא נעים לה שאני מדברת אליה ככה. בד"כ כשהיא נרגעת היא עושה את מה שביקשתי. אני לא יודעת איך להתמודד עם הבכי הזה: להסביר לה שגם כשאני כועסת אני אוהבת, להסביר שצריך לעשות מה שאמא אומרת. ומאיפה מגיע הבכי? מקושי לקבל מרות? מגאווה? תודה סיון

סיון, מה שאת מתארת הוא ביטוי של רגישות אבל גם של אשמה זה מאוד טבעי ומתאים לגיל בו מתפתח המצפון ורגשות האשם. היא רוצה שיהיו מרוצים ממנה ונבהלת כשכועסים עליה הייתי מייעצת לך לא להבהל מהתגובה שלה. לתת לה לבכות, לומר ענינית שאת אוהבת אותה גם כשאת כועסת, לא לעשות ענין מהבכי והוא יעבור. כך היא גם תתרגל בהדרגה לקבל ביקורת וכעס, גם אם זה קשה ומעורר אשמה. לומדים את זה. השתדלי לא להכנס לקרב איתה, ולא לנסות לרצות או לפנק אותה מידי שלא תבכה. זה רק יקשה על המצב בהצלחה חלי