תחרות בין אחים

שלום, יש לי שלושה ילדים: ילד בכור בן 4.8, ילד שני בן שנתיים ותינוקת בת שלושה חודשים. כשהבן השני נולד מאוד השתדלתי לצמצם ולצנזר את התייחסותי אליו מול הבכור כי פחדתי מקנאה. אחרי כמה חודשים שמתי לב שהבכור לא מתייחס לאחיו התינוק כמעט בכלל. אז שיניתי זאת והפחתתי את הצינזור, התייחסתי לתינוק הרבה יותר מול אחיו הבכור, וראיתי בהדרגה שינוי לטובה, הבכור התייחס יותר לאחיו. בחודשים שלפני לידת בתי התינוקת, שני הבנים כבר היו הרבה יותר קרובים, במשך היום לא ממש שיחקו ביחד, אלא יותר בתחילת ובסוף היום בחדר שלהם (ואני כמובן שם), בעיקר אחרי האמבטיה הם השתוללו ביחד בחדר. אני עודדתי זאת כי זה היה הקשר הכמעט יחיד ביניהם, כי יש פער גילאים גדול מידיי למשחקים "רגילים". המשחק שלהם כלל הרבה השתוללויות פיזיות ודחיפות, וכל עוד הקטן נהנה מזה ולא כאב לו ליפול על השטיח (הוא גם הפיל בעצמו), נתתי לזה להמשיך, רק הזכרתי כל הזמן לא להכאיב. אחרי שהתינוקת נולדה זה נמשך, ומהגן של הבן הקטן התחילו להתלונן שהוא מכה את הילדים הקטנים (שבגילו), כלומר מכה וצוחק ומחכה לתגובה. הבנתי שהוא חושב שככה משחקים כי זה מה שהוא מכיר מהבית. מאז שיניתי את כללי המשחק בבית והצבתי גבולות הרבה יותר נוקשים לבני הבכור, והסברתי לו מה קורה בגן של הבן השני, חזרתי והזכרתי לו שאפשר להשתולל, אבל לא להרביץ. אם עבר את הגבול הוא ישב בצד "לחשוב על מעשיו" ואח"כ ביקש סליחה. אני שמה לב שבערך מאז השינוי, הבן הבכור ממש צימצם את ההתייחסות בכלל וההתייחסות הטובה בפרט לאחיו הקטן, הרבה פחות משתוללים ביחד, והוא הרבה פחות מחבב ואוהב אותו. לעומת זאת, הבכור ממש מאוהב באחותו התינוקת (כמובן היא לא מהווה כל תחרות בשבילו). אתמול הוא אפילו אמר שהוא היה רוצה שתהיה לו רק אחות ולא אח!! כמו כן, הבכור מאוד תלותי בנו ההורים למשחק, ואילו הבן הצעיר מאוד עצמאי. אני רוצה לעודד את היחס החם ויחסים קרובים בין האחים, ולצמצם את התחרות והיריבות. אני חוששת על הבן האמצעי, הוא פחות דורש אותנו, ואני מפחדת מתיסמונת ילד הסנדוויץ - יחסים קרובים בין הגדול לקטנה, והוא תקוע "בלי אף אחד מיוחד" באמצע. באיזו דרך עליי להתנהג עם כל אחד מהם?

גלי, את נשמעת אמא מאוד מודעת, את חושבת על דברים, מסיקה מסקנות ומשתנה לפיהן. זה מצוין. באמת, ועובדה שעד עכשיו הצלחת לעשות שינויים טובים לילדים. הבעיה מתחילה בכך שיש מורכבויות בין אחים שאין דבר לסדר מהר. הבכור כנראה הבין שכדאי לו לא להסתבך ולכן הוא התרחק מאחיו האמצעי והתקרב לתינוקת שלא מאיימת. לדעתי כל עוד האמצעי לא סובל ולא מתלונן את לא צריכה לדחוף אותם. הם אחים להרבה שנים, והיחסים ביניהם עוד יעלו וירדו הרבה. אי אפשר להיות בלחץ מתמיד בנושא, זה רק מזיק. את יכולה לעודד קשר ביניהם, קצת , ולא יותר מידי. עוד מעט הם יתבגרו מעט והבדל השנים יהיה פחות משמעותי, והם יתקרבו. את יכולה לקרא עוד על אחים בספרי 'תקשיבו לי רגע', שם תוכלי לראות מה עוד נורמאלי במערכת המורכבת הזו, ומה עוד מומלץ להורים בהצלחה חלי

חלי שלום, קראתי את התכתובת ויש לי שאלה בהקשר. ילדיי בני 5 (הבכורה) ו 3 (הצעיר). שאלתי נוגעת להתערבות בינהם. בסדנת אדלר להורים שהייתי לפני כשנתיים חזרו ואמרו שכדאי להשתדל לא להתערב בין אחים במריבות וביחסים. לתת להם להסתדר בתור שיעור למערכות יחסים. אני מוצאת את זה בלתי אפשרי והלכה למעשה מתערבת בינהם לא מעט. אני לא מוכנה שיהיו בבית מכות והתנהגות לא הולמת. זה מבחינתי חינוך. אני מקפידה לא להיות חד צדדית ולא להעדיף אחד על פני השני. להתייחס אליהם כשווים למרות הפרשי הגילאים. בהרגשה שלי הבכורה יותר בוגרת ואחראית למעשיה ואני מצפה ממנה ליותר. הקטן הוא גם מאוד תינוקי ביחס אליה, אבל אני ממתנת את עצמי כי היא מרגישה יחס "לא פיירי" כלפיה. מה עמדתך בנוגע להתערבות ?