פורום פסיכולוגיית ילדים

יש לי בת בת 3 והיא כרגע באותו הגן עם בת דודתה. הם נרשמו לאותו הגן חובה. הם חברות טובות אך מרבות לריב על צעצועים וזה גורם לבתי לא להיות מרוכזת בחוגים בגן. חצי מזמן חברות טובות וחצי השני רבות. האם מומלץ לשלוח אותן לאותו הגן? זה לא יהיה עוול לשניהן? או שזה פשוט גיל כזה שזה אמור לעבור?

שלום, לפני כ 4 שנים לקחנו הביתה כלבה קטנה לילדה הבוגרת שלי. אנחנו לקחנו שני כלבים אחד לקחה דודה ואחד אני הכלבה של הדודה ברחה בזמן שהתארחו אורחים אצלינו מאז שהכלבה ברחה ( עד היום לא מצאנו אותה) הילדה שלי מאוד חרדתית לגבי הכלבה שלה. הבעיה היא שהיא כל הזמן מפחדת שהיא תברח גם שגם לה ייקרה משהו, שהיא חייבת לטפל בה מאוד. החרדה הגיע למצב כזה שכשהילה בבית היא לא עוזבת את הכלבה ואפילו שמה עליה רצועה בזמן שהיא ישנה. אני ממש מודאגת מהעינין, מה ניתן לעשות כדי להוריד ממנה את החרדה? זה ניראה לי מצב לא בריא. תודה

הי, הבן שלי בן 3.10, קיבל איבחון על הספקטרום האוטיסטי כשהיה בגיל 3 בתפקוד גבוה מאד, נמצא בגן רגיל פרטי לגילאי 2-4, הוא הכי גדול שם יחד עם עוד 2 ילדים בגילו. עיקר הקושי שלו הוא ליזום חברויות. הוא התחיל לדבר בגיל מאוחר יחסית, שנתיים ו4, ולמרות שהדיבור שלו כמעט מושלם, הוא עדיין מרגיש חוסר ביטחון לנהל שיחה עם בני גילו וליזום משחק משותף. בחודשים האחרונים, הוא התחליל להתבטא באלימות כלפי כל ילד שעושה משהו שלא מוצא חן בעיניו. למשל, כשמישהו לוקח משהו ששייך לו או שהוא שיחק בו, או כשמישהו יושב ליד הילדה שהוא אוהב בגן. הוא לא מבקש אלא מרביץ ישר. בדרך כלל זה מכה בראש, במקרים נדירים גם נשיכה. אם זה קורה לידינו, אנחנו מיד עוצרים אותו, ושואלים אותו מה אמורים לעשות במצב כזה, והוא עונה שצריך לבקש ולא להרביץ. הוא מודע לזה שאסור. אבל בזמן אמת הוא לא שולט על עצמו ומרביץ. מה עושים?? אנחנו באמת חסרי אונים. אנחנו מדברים איתו כל יום על הפתרונות האפשריים שאפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה במקום באלימות ומדגישים שאלימות זה דבר רע.

שלום רב בני בן ה6 מוציא מדי פעם במשך היום קולות משונים מהפה. וכשאני אומרת לו להפסיק אז אחרי דקה הוא מוציא שוב. איך שאני רואה עליו הוא לא עושה זאת בכונה תחילה. למשל גם כל פעם שהוא רוצה משהו לבטא אם שמחה או עצב הוא מבטא את זה בצווחות האלו. על מה זה מראה התופעה ואילו דרכים ניתן לטפל. אודה מאוד על תשובה. תודה.

שלום. הבן שלי בן שנה, נכנס לגן בגיל 8 חודשים. עד היום הוא לא התרגל. הוא מפחד כשילד מתקרב אליו וישר בוכה, הוא לא משחק על הריצפה כי ישר בוכה, רוב הזמן יושב על כסא תינוק או במיטה. איך לעזור לו? אציין שבגן הוא אוכל טוב וישן טוב. בגן יש 8-9 ילדים, כדאי להעביר גן? תודה

שלום בני בן השנתיים צובט ומושך שיער לאנשים וילדים זרים שהוא פוגש. זה ממשיך כבר למעלה מחצי שנה, בכל מקום ציבורי שאנו נמצאים ורואים זרים הדרך שלו לגשת אליהם היא לצבוט אותם בפנים ממש ממש חזק או למשוך להם בשיער- זה מאוד כואב וקורה בשניות שאני לא שמה לב. אני אבדות עצות. ברור לי שזה נובע מהתרגשות וזו הדרך שלו להביע זאת- מה ניתן לעשות אני לא מצליחה לגרום לו להפסיק.

שלום, בני בן ה-7 החליט לפני מס' חודשים שהוא אינו אוכל בצהרון ומאז אני שולחת איתו לבית הספר ארוחת בוקר וצהריים חשבתי שזה זמני ויעבור אבל זה טרם עבר לשאלתי למה הוא לא אוכל בהתחלה לא ענה חד משמעית ואחכ אמר שאני ועובדת הצהרון לא מחליטות עליו עכשיו כשהגיע הקיץ וחלק מהמאכלים יכולים להחמיץ אני רוצה שישוב לאכול בצהרון מה אני יכולה לעשות או להגיד לו על מנת שישוב לאכול שם ? תודה

שלום. ילדה שלי כמעט בת 3 מפחדת מרעשים, במיוחד רעש של שיפוץ שאנחנו בקושי שמים עליו לב. הדבר מונע ממנה לתפקד בבית וגם בגן היא מסרבת לעבור לקבוצה של גדולים כי בחדר של הגדולים שמעה את הרעש. בנוסף לכך נולד לה אח לפני 3 חודשים והיא עוברת רגרסיה מסוימת. מסרבת להיגמל מטיטולים וממוצץ... איך עלינו לנהוג? האם כדאי לפנות לפסיכולוג?

בני בן 3. גמול בגן . בבית ברגע שרוצה פיפי, מתחיל היסטריה נוראית, מבקש לקחת אותו לידיים, נרגע כשמשתין, נאלצתי להחזיר לו טיטול. רואים שהוא כן בשל, איך גומלים אותו?

שלום, בני בן השש וחצי בילה לפני מספר חודשים אצל שכן בגילו וכשחזר סיפר לי שראה סרט של מבוגרים - מהשיחה איתו עלה כי הילדים צפו בפורנו בין שני גברים. במקביל, בילה עם בן דודו בן ה 10 שסיפר לו כל מיני דברים כמו מה זה למצוץ זין וכו. בימים האחרונים הוא מאוד עסוק ושואל שאלות - מה זה סקס, מה זה הומו, וכשהסברתי לו התגובה היתה - אה, סקס זה משהו טוב? וביקש לראות סרט עם סקס כדי לדעת מה זה. שאלתי - האם כדאי לקחת אותו לבעל מקצוע למפגש אבחון לאור החשיפה המוקדמת, או שאולי השיחה האחרונה איתי וההסברים שנתתי המותאמים לגילו מספיקים..?

מה יכול להרגיע ילד שמתעצבן מהר? בבהס הוא רגוע מתסדר עם כולם ויש לו חברים. ילד חכם וחרוץ ונבון. בבית מתעצבן מהר מאד במיוחד על אחותו בת ה 6.5 ולא רוצה 'שאחים שלו יכנסו לו לחדר או יגעו לו בדברים ובוכה שמתעצבן....

שלום, אני אמא לשני ילדים, בני 6.5 ו-4. אני ואביהם החלטנו כעת להתגרש. העניין הוא שאינני רוצה להישאר בעיר המגורים הנוכחית כי אין לי שם משפחה, ובעלי כן מתכוון להישאר באיזור. השאלה שלי היא האם כדאי שמעבר הדירה לעיר אחרת (בסוף שנה"ל) יבואו בה בעת עם תהליך הפרידה שלנו כזוג, או שכדאי שבעלי ייצא מהבית כבר בשבועות הקרובים (ונסביר לילדים על תהליך הפרידה) ורק בקיץ, כלומר בסוף שנת הלימודים בעוד כחודשיים- שלושה, נעבור דירה, כדי שלא יחוו את שני האירועים הללו ביחד, שכן אולי זה ייצור עומס רגשי גדול מדי עבורם. (כלומר,לעבור קודם את תהליך הפרידה, ולקראת הקיץ לעבור דירה ועיר, ואולי בכלל חודשיים זה פרק זמן קצר מדי...). ברור לי שיהיו כאן קשיים בכל מקרה אך אני רוצה כמה שפחות לערער את תחושת הביטחון שלהם . אולי אם בכל חודשיים יהיה שינוי משמעותי בחייהם, הם ירגישו שהקרקע נשמטת תחת רגליהם? ולכן אולי מוטב שהכל יקרה בבת אחת? ובנוסף- האם כדאי כבר עכשיו לספר להם שיהיו שני השינויים האלה? בבקשה כתוב מה דעתך ואם יש צורך תפנה אותי בנוסף לגורמים הנכונים- עם מי מתייעצים בכלל בנושאים האלו? מטפל רגשי? פסיכולוג? הדרכת הורים מיוחדת? יש ארגון שעוזר במתן תמיכה רגשית לילדים במקרים כאלה? תודה

היי יש לי בן 3 וחצי שבזמן האחרון ממציא דברים ומשקר למשל אומר לי כל הזמן שילד בגן בשם אביחי מרביץ לו וזה לא נכון לאחר בדיקה וגם עכשיו בימים האחרונים מספר לילדים בגן ולגננת שאני אבא שלו מרביץ לו , ושא מרצי לו שזה לא נכון ואם הוא יגיד סתם יבוא שוטר ויקח אותי אז הוא אומר שיבוא ויקח ואז יהיה לי אבא אחר בשם ארתור , למה זה קורה ומה אפשר לעשות??? תודה מראש

נ', ילדה בת 10 תלמידה נעימה, שקדנית ואחראית, מכיתה ד', בטוחה שהיא שמנה ומכוערת (היא יפה בהחלט, משקלה נורמטיבי מינוס). הוריה נפרדו לפני חודשיים, האב עזב את הבית לפי בקשת האם. נ' ואחותה בת ה- 7 נשארו בבית האם, כאשר לאב הסדרי ראיה. נודע לי שהאב מדוכא מאוד, האם שמחה עם תחושת שחרור מאז הפרידה. איך להתייחס לסוג המצוקה של נ' ?

שלום רב. בני בן 9. אובחן adha לאחר 5 ניתוחים פולשניים ובנוסף 2 באזניים(ניתוח אחרון בגיל 5). ולכן היה במסגרת גן שפתי שנתיים והחל כיתה קטנה בכיתה א'. בהמשך עבר לרגילה, כי קוגנטיבית מתאים לרגילה והכל בסה"כ. היה בסדר. לימודים, חוגים, (כדורגל וקארטה) השנה (כיתה ג' עבר בי"ס) ולאחרונה החלו בעיות בבי"ס ובבית. אציין כי חווה קשיים גם בכדורגל שכ"כ אוהב ומשחק במסגרת קבוצה מסודרת (אליה הצטרף באיחור ופתח פער מהאחרים מה שמוריד לו את הבטחון) ומרגישה שיש קשר. אם אוציא אותו פוגעת לו בסיכויים להצליח בתחום שכה אוהב. אך מרגישה שזה פוגע לו בהכל. מה עושים? אשמח להכוונה

שלום רב, בתי עוד מעט בת 6, קורה לה הרבה שהיא "נתקעת" על דברים ולא מצליחה להשתחרר. דוגמאות: 1. היא היתה אמורה להיות אמא של שבת בגן אבל נקבע לה בדיוק תור לרופא שיניים הסברתי לה שאני אגיד לגננת ושנדחה את זה ליום שישי ( שלחתי הודעה לגננת), היא מאוד התאכזבה ובכתה. לאחר מכן היא המשיכה לבכות שמא הגננת לא תדע על המצב. והיא בכתה ולא הרפתה עד שהתקשרתי לגננת ווידאתי איתה שכך יהיה ( היא שמעה ברמקול). בכך לא הסתיים, לאחר מכן היא דאגה שאולי הגננת תשכח לגבי שבוע הבא. אמרתי לה שאני אזכיר לגננת, זה לא עזר. הראיתי לה שארגנתי תזכורת בפלאפון שלא אשכח. אחר כמה זמן היא שוב דאגה מה יהיה אם לא אשמע את התזכורת. בקיצור חרפנה אותי לגמרי! 2. יום אחד חברה שלה בגן הזמינה אותה אליה ולא היה נעים לה לומר לא. האמא של החברה התקשרה אליי אך לא תפסה אותי ובינתיים היא הושיבה את בתי באוטו. מאחר ולא עניתי, היא לבסוף החזירה אותה לגן, בתי חוותה זו כחוויה מאוד לא נעימה. ומאז היא מוטרדת שלא ייקחו אותה שוב בלי רשות. הודעתי לאותה אמא שלא תוציא את הילדה בלי שאני מאשרת ואמרתי גם לבתי שזה לא יקרה אבל מדי כמה זמן היא בוכה ושואלת אותי בפחד " מה יקרה אם ייקחו אותי"? ( חשוב לציין כי מאז כבר יצא לה ללכת שוב לאותה חברה מרצונה) כל יום מחדש היא שואלת אותי כמה פעמים (כבר עבר איזה שבוע) בקיצור, אני לפעמים משתגעת מהמצב הזה כשהיא שואלת אותי ללא הרף ובוכה ולא מסתפקת בתשובות שלי אפילו שאני באמת משתדלת. אודה לעזרתכם, דקלה

בני בן ה6 מתעצבן בביהס וקשה לו להרגע, בועט בדלת מפיל כיסא לא מקשיב למורה וגם למנהלת.הוא תלמיד טוב וחברותי אך כאשר מתעצבן לא יודע להרגע ולוקח המון זמן להחזירו לכיתה . מה עושים?

שלום רב. בני בן 12.5 ילד אמצעי לאח בן 15 ואחות בת 8 הוא ילד חכם ונבון אך מצד שני בעל התנהגות ילדותית מאוד לגילו ותחרותי ועל כן יש לו קשיים חברתיים .בזמן שהוא לא בחוגים הוא בבית יכול להעביר שעות מול הטלוויזיה מבלי שיהיה לו אפילו צורך בחברים.בבית הספר הוא מסתובב עם חבר אחד או שניים רק כי צריך אך אין לו צורך בהם אחר הצהריים. הוא אימפולסיבי ומאוד קשה לו לדחות סיפוקים אם הוא חפץ בדבר כלשהו זה יהיה כאן ועכשיו ויחפור לנו עד שיקבל אותו כמו כן כל דבר צריך לבקש ממנו מספר פעמים והוא לא מקשיב לנו והדבר גורם לוויכוחים רבים שיוצאים מכלל שליטה.במשך היום הוא רב עם ביתי הקטנה על מקומות ישיבה לדוג בישיבה בסלון בזמן צפייה בטלויזיה וזו רק דוגמא אחת למגוון ההתבכיינות שלו כל הזמן משווה מי קיבל מה וכמה ...בבית הספר אין לו בעיות משום שהוא תלמיד טוב מאוד אך יש לו הרבה בעיות עם הילדים שכן הוא מתבכיין ותחרותי ולא כיף להם איתו יש פער גדול בין החוכמה שלו להתנהגות הילדותית שלו.אציין שהוא פחות אוהב כדורגל ומשחקי בנים למינהם הוא יותר אוהב ללכת לפינת החי בבית הספר לטפל בחיות ובבית לצפות בטלויזיה ומעט במחשב אין לו כמעט תחומי עניין נוספים.אודה בבקשה לעזרתך כיצד אוכל לעזור לו .תודה רבה

בעלי ואני נמצאים בעיצומו של משבר גדול בזוגיות...אנחנו בפסק זמן של שבוע עד חודש וכרגע אין החלטה האם נלך לטיפול זוגי או שנסיים את הקשר. בעלי עבר לגור אצל אמא שלו ואני גרה עם הבת שלי בת השנתיים וחצי ...בנתיים היא חושבת שאבא הלך לסבתא לתקן משהו בבית שלה ..הענין שהפסק זמן ממשיך ומה נגיד לילדה עכשיו? ושאלה נוספת....כמה פעמים אבא צריך לבקר את הילדה...תודה רבה .

שלום הילד האמצעי שלי בן 3 ועשרה חודשים. ילד בוגר וחכם אבל גם עקשן מאוד ולפעמים יש התקפי עצבים במיוחד כשעייף. עד לפני שבוע היה ישן עם מוצץ. המוצץ היה משמש רק לשינה. לא היה מוציא את המוצץ מהמיטה. התחלתנו להכין אותו שעוד מעו יצטרף לותר על מוצץ כי כבר גדול ולפני שבוע הוא קיבל החלטה ביחד איתנו לזרוק מוצץ. הוא לא מבקש מוצץ יותר אבל אני ממש רואה שהוא סובל. מילד שאהב מאוד לישון הפך לכזה שדוחה כמה שיותר את הכניסה למיטה. עד לפני שבוע היה אפילו הולך לישון לבד כשהיה מתעייף ועכשיו שעות של שכנועים. גם מתעורר מוקדם יותר בבוקר. ככה יוצא שהוא בממוצע ישן שעתיים פחות בלילה וזה משפיע לו על ההתנהגות ביום. אני ממש שוקלת להחזיר את המוצץ אבל לא יודעת אם זה הדבר הנכון ואם הוא לא ירגיש שזה כשלון. פשוט ממש קשה לי לראות אותו ככה. אודה לתשובתך

שלום, רציתי לשאול האם זה תקין שילדה בת 8 ציירה על הדובי שלה איבר מין גברי? האם זה עשוי להעיד על משהו שעברה?? אודה לתשובה

שלום רב, שאלה שלא ידעתי פשוט איך להתמודד עם המצב, ורוצה להתמודד איתה נכון.... יש לי ילדה בת 5.5... חברה לילדה אחרת בת 6 (בעוד שבוע). הן מכירות מגיל כמה חודשים בלבד... אתמול סיפרה לי הבת שלי שביקרה אצל החברה (חייבת לציין שהשתיים נפרדו החודשים האחרונים כיוון שעברנו מקום מגורים), שהתקלחו ביחד, שחקו עם המים, והתנשקו בפה בין 2 הבנות... אמרה שזה הצחיק אותה מאוד... איך עלי להגיב בעניין הזה? לא עשיתי מזה סיפור ולא כלום ואני בטוחה שזה תמים לחלוטין, אבל איך עלי להתמודד? בדרך כלל אומרת שכשתהיה גדולה לא רוצה להתחתן כי לא רוצה להתנשק... אז קצת הפתיע אותי... האם יש לזה משמעות? ומה התגובה הכי נכונה שלי צריכה להיות? תודה רבה מראש, בברכה,

שלום רב, בני בן השנתיים מאונן כבר מאז שהוא בן שנה וחצי בערך. בהתחלה זה היה מס' דקות ואפשר היה להסיח את תשומת ליבו מכך ע"י משחק או פעילות שהוא אוהב. כיום זה קורה בעיקר כאשר עייף, הוא יכול לאונן זמן מאד ממושך וכלום לא מעניין אותו חוץ מזה. רציתי להתייעץ האם מצב זה תקין? תודה

ביום חמישי האחרון לקחתי את הכלבה שלנו (בת חצי שנה) לעיקור בצער בעלי חיים. חשוב לציין שמשלושת הבנים דווקא הקטן היה מחובר אליה הכי הרבה והיא אליו. הכלבה איתנו 3 חודשים. הבטחתי לילדים שהכל יהיה בסדר. בשעה 14.00 לקחתי את הילדים מבית הספר ונסענו להביא את הכלבה. במקום התברר לי שהיא לא מתעוררת מהניתוח והם לא יודעים מה לעשות כי הוטרינר כבר עזב והציעו לנו לנסוע לוטרינר להביא אותה לשם. שמו אותה בכלוב עם מגבת והבן הקטן שהיה הכי מחובר לכלבה לא עזב את הכלוב לרגע למרות שהיה כבד מאוד. דיבר איתה, דאג לה מאוד. כשהגענו לקליניקה הבנתי שהיא במצב אנוש. הוטרינר הציעה להשאיר אותה להשגחה לילית. כשיצאנו סיפרתי לילדים שהיא במצב קשה ויש מצב שלא תתעורר. הקטן מאוד בכה כל הדרך. כל הלילה לא ישן טוב וכל הזמן שאל מתי כבר יגיע הבוקר ללכת להביא את הכלבה. בבוקר סיפרנו לילדים שהבזמן ניתוח התגלתה לה מחלה והיא נחלשה ממנה ונפטרה. לקחנו את הילדים ליום כיף. גם בשבת כל הזמן טיילנו מחוץ לבית. אתמול הקטן לא רצה לבוא הביתה אחרי בית ספר והלך לסבתא. רק בערב הבאתי אותו הביתה. היום שוב לסבתא. למרות שהוא לא מראה - נראה לי שהוא עצוב מאוד. אני עצמי מרגישה רגשי אשמה נוראיים - לא יושנת בלילות. לוקחת רסקיו כל הזמן. אני יודעת שלא הייתי צריכה להביא אותם לשם בתת מודע - אבל איך יכולתי לדעת שזה מה שיקרה בניתוח כל כך פשוט ושגרתי? בעלי לא רוצה כלב חדש בשום פנים ואופן. הילד דווקא טוען שצער בעלי חיים חייב לו כלב חדש. מה עושים? כואב לי הלב על הילד. לא יודעת מה ביום חמישי האחרון לקחתי את הכלבה שלנו (בת חצי שנה) לעיקור בצער בעלי חיים. חשוב לציין שמשלושת הבנים דווקא הקטן היה מחובר אליה הכי הרבה והיא אליו. הכלבה איתנו 3 חודשים. הבטחתי לילדים שהכל יהיה בסדר. בשעה 14.00 לקחתי את הילדים מבית הספר ונסענו להביא את הכלבה. במקום התברר לי שהיא לא מתעוררת מהניתוח והם לא יודעים מה לעשות כי הוטרינר כבר עזב והציעו לנו לנסוע לוטרינר להביא אותה לשם. שמו אותה בכלוב עם מגבת והבן הקטן שהיה הכי מחובר לכלבה לא עזב את הכלוב לרגע למרות שהיה כבד מאוד. דיבר איתה, דאג לה מאוד. כשהגענו לקליניקה הבנתי שהיא במצב אנוש. הוטרינר הציעה להשאיר אותה להשגחה לילית. כשיצאנו סיפרתי לילדים שהיא במצב קשה ויש מצב שלא תתעורר. הקטן מאוד בכה כל הדרך. כל הלילה לא ישן טוב וכל הזמן שאל מתי כבר יגיע הבוקר ללכת להביא את הכלבה. בבוקר סיפרנו לילדים שהבזמן ניתוח התגלתה לה מחלה והיא נחלשה ממנה ונפטרה. לקחנו את הילדים ליום כיף. גם בשבת כל הזמן טיילנו מחוץ לבית. אתמול הקטן לא רצה לבוא הביתה אחרי בית ספר והלך לסבתא. רק בערב הבאתי אותו הביתה. היום שוב לסבתא. למרות שהוא לא מראה - נראה לי שהוא עצוב מאוד. אני עצמי מרגישה רגשי אשמה נוראיים - לא יושנת בלילות. לוקחת רסקיו כל הזמן. אני יודעת שלא הייתי צריכה להביא אותם לשם בתת מודע - אבל איך יכולתי לדעת שזה מה שיקרה בניתוח כל כך פשוט ושגרתי? בעלי לא רוצה כלב חדש בשום פנים ואופן. הילד דווקא טוען שצער בעלי חיים חייב לו כלב חדש. מה עושים? כואב לי הלב על הילד. לא יודעת מה לעשות.

הבת שלי בת 5מאוד יפה עצמאית ושולטת בחברה אבל יש לה בעיה שהיא ובת דוד שלה באותה כיתה ומאוד תלויה בה רוצה תמיד לשבת רק לידה ואם היא לא הולכת לגן גם היא לא הולכת המורה מתלוננת וגם אני איך אני יכולה לפתור את הבעיה

שלום מיטל הצורך של הבת שלך להיות עם החברה שלך הוא אמיתי והנוכחות שלה עם החברה תורם לה להרגיש טוב יותר. אם תלחצי עליה להיפרד ממנה תהיה לה מצוקה. תני לה לנהל את החיים החברתיים שלה כפי שהיא מרגישה אל תתערבי יותר מדי ותגידי גם למורה שלא תתערב בכך כל עוד שתיהם רוצות להיות ביחד. את יכולה לדבר אתה על זה אבל בלי לתת לה להרגיש שהיא לא בדר. בהצלחה

שלום, יש לי תינוק בן 9 חודשים, בשבוע האחרון הוא התחיל להראות סימניי עצבנות ורגזנות אם הוא לא מקבל משהו או בפתאומיות.. איך להתייחס/להתמודד עם זה? (כאשר אני מכינה לו בקבוק הוא ממש רוצה את זה במידי ומתחיל לבכות בזמן שאני מכינה לו בקבוק או אוכל. הוא נמצא בגן מגיל חצי שנה) כל עניין העצבנות התחיל רק בשבוע האחרון וזה מאוד לא אופייני לו. מה עושים? תודה רבה

שלום, זה קורה כשהוא רואה שאני מכינה לו בקבוק, בזמן האכלה של מרק הוא מתעצבן שלוקח זמן עד שמביאים לו את הכפית לפה. זה קורה כשהוא משחק עם צעצוע שהוא לא מצליח לפתוח לדוגמא. כשהוא מסיים לאכול ורוצה שיורידו מהכיסא, הוא פשוט מתחיל לצעוק. כול הדוגמאות האלו, הן מהתקופה האחרונה, עד עכשיו לא ממש פגשנו עצבנות מצדו. הוא היה ילד מאוד רגוע. הגננת בגן, אמרה לנו, שהוא נהיה מפונק לאחרונה, שמתעצבן שילדים אחרים לוקחים לו צעצוע. אשמח לעצתך.

שלום וברכה, בתי בת ארבע. היא מתוקה, חברתית, חכמה ובריאה. ינקה עד גיל 8 חודשים. לפני שלושה חודשים נגמלה ממוצץ בטקס שעשינו בגן ביום הולדתה. היו שבועיים לא פשוטים לאחר מכן, ומאז היא מבקשת מוצץ רק לעתים רחוקות. בימים האחרונים היא חולה, ומבקשת הרבה את המוצץ. אנו עומדים בגמילה ולא מאפשרים לה למצוץ אותו (לאחיה הקטן יש מוצץ, כך שאי אפשר ממש להעלים אותו מהבית...).אני מציעה לה שאשאר איתה עד שתירדם ואלטף אותה וכו', אבל היא רוצה את המוצץ... נכון לעכשיו - היא מצאה פתרון חלופי - אצבע בפה! קשה לי יותר לשלוט על זה, ואני מבקשת ממנה להוציא את האצבע מהפה, אבל היא מסרבת. רציתי לדעת אם לא עדיף לתת לה את המוצץ בחזרה לזמנים מאוד מוגבלים, כמו רק להירדמות בלילה, ובלבד שלא תתמכר למציצת אצבע - מתוך מחשבה שהתמכרות שכזאת יכולה להימשך לאורך שנים רבות... תודה מראש, נעמה

לפני כמה ימים הילדה בת השנה וחודש התחילה להיות הסטרית כל פעם שמתניעים את הרכב....היא צורחת, מנסה לצאת מהכיסא - וגם כשמחזיקים אותה ביידים היא מנסה להתפס בדלת ולצאת מהאוטו... כל פעם שהאוטו נעצר היא נרגעת קצת... מאז גם בעגלה היא צורחת כשמטיילים איתה ברחוב.... מה יכול להיות? התינוקת מגיל 0 היתה נוסעת איתנו ברכב ונסיעות ארוכות וכל יום היא נוסעת למטפלת...היא רגילה לנסוע ברכב...

שלום בני בן 8 כיתה ב לא מפסיק לנסות לנשק את אחותו בת ה6 כיתה . הנשיקות הן סתמיות כלומר בלחי ביד וכו...אך עדיין הדבר לא מוצא חן בעיני. הוא ילד מאוד אינטיליגנטי חכם נבון אך מעט ילדותי ילד אהוד שאוהב מאוד להביע רגשות. היא כל הזמן צועקת עלין ומסרבת לקבל נשיקה ממנו. שוחחתי איתו מס פעמים והסברתי לו שלא כולם אוהבים שמנשקים אותם כל הזמן...אמא תמיד אוהבת את הנשיקות שלו אבל לא כולם אוהבים וכשאחותו אומרת לא הוא מוכרח לקבל זאת. יחד עם זאת הוא כאילו כל הזמן מחפש את הנשיקות ממנה...לי נראה שזה יותר צורך רגשי מאשר מיני כיוון שהוא מבחינה מינית נורמטיבי לחלוטין אבל הילד לא מפסיק על אף השיחות...לפעמים אני כבר כועסת עליו...מה עושים? תודה רבה!

שלום מאז שילדתי בת ה3 ושמונה חודשים נכנסה לגן עיריה לפני כשבועיים היא כל הזמן עושה פיפי בכוונה בכל מקום פשוט יושבת ועושה ומסתכלת גם וכשמזכירים לה לפני ושואלים אם יש לה פיפי היא מתעקשת שלא ודקה אחרי עושה במכנסיים אני יציין שהיא לא גמולה בלילה עדיין מהסיבה הזאת נסתי כמה פעמים אבל עכשיו שהיא מפספסת ביום אז בלילה זה לא אפשר היא עושה המון פיפי בלילה הטיטול ממש כבד מה עליי לעשות וכיצד לנהוג?

שלום רב. בתי בת 4 ועולה לגן ט. חובה. בין הגנים באזורנו יש 2 גנים שהם ט. חובה וחובה יחד, וגן נוסף שהוא ט.ט חובה עם ט. חובה. נרשמנו לשני גני החובה ואילו שובצנו בגן שהוא ט. ט. עם ט. לאחר מלחמות קשות על השיבוץ, הוא נותר בעינו, ואני מרגישה כי תהיינה לכך השלכות על בתי ועל כן בירורי זה. היא ילדה מאד מפותחת, הן רגשית והן התפתחותית, מוטורית ושפתית. בכל מעגל חברתי היא נוטה להתחבר עם גדולים ממנה בהרבה ואף עם מבוגרים. ניכר כי היא מתקשרת הרבה יותר טוב עם בוגרים ממנה. בנסיונות להפגישה עם בני גילה, תמיד החברים קופצים מדבר לדבר, ואילו היא סוג של מנסה להתאים עצמה לסביבה שהיא פחות בוגרת. למשל, היא יושבת על פאזלים של 100 חלקים בעניין רב ותשומת לב, צביעה לפי מספרים, כותבת את שמה וכו', הכל מתוך יוזמה שלה בלבד, להתקדם ולרצות לדעת וללמוד. שאלתי היא מה עלולות להיות ההשלכות על שהייה במחיצת צעירים ממנה, גם בקבוצת הגיל שלה - היא תהיה מבוגרת יחסית. האין יוביל הדבר לרגרסיות מעכבות התפתחות? אני שואלת זאת כדי לדעת אם להילחם את המלחמה האחרונה והקשה אל מול השיבוץ שקיבלנו, תוך שאני יודעת שמה שאני אחזיק בראשי ישפיע רבות על אופן התאקלמותה והתפתחותה. אני מדברת מאינטואיציה בלבד, והייתי רוצה כאן עיצה פדגוגית שתסבר את אוזני. בתודה מראש, מירי

שלום, לבת שלי יש חרדת זרים שהחלה מגיל 4 חודשים ונמשכת עד היום (אם כי ברמה פחותה מבעבר). אם מגיעים אלינו אורחים שהיא לא מכירה היא בוכה ללא הפסקה נשכבת על הרצפה וצועקת כמו כן לא ניתן לבוא איתה לבתים חדשים של חברים שלנו שהיא לא מכירה. במקומות ציבוריים כגון קניונים וינות אין לה את הפחד הזה. כמו כן מתינוקות וילדים היא לא מפחדת ואפילו אוהבת ומחבקת. בשל פחד הזרים נמנענו מלהכניס אותוה לגן ורק בעוד חודש תכנס לגן לראשונה. מעול אף אחד לא שמר עליה מלבד ההרוים שלה והסבתא בשל פחד הזרים וחרדת הנטישה. כיצד עלינו להתנהג איתה כשמגיעים זרים הביתה או כשהולכים לבקר בבתים שהיא לא מכירה? כיצד עלינו להתנהג בתק ההסתגלות בגן?

הילדה היום בת שנתיים. כיצד עלינו להתנהג כשהולכים לבתים של חברים בגילינו שהיא לא מכירה והיא מסרבת להכנס ולאורך כל המפגש בוכה ומבקשת " הביתה". כיצד עלינו להתנהג בגן במידה ותשתטח על הרצפה ולא תתן לנו ללכת? אציין שהיא ילדה חברותית ומתפתחת באופן תקין לגילה. כשהיא בגינה / בקניונים / ג'ימבורי היא לא מפחדת מזרים רק כשמגיעים אלינו הביתה או כשהולכים אליהם.

שלום אני אמא ל-3 ילדים בני 6, 4 ופעוט בן 3 חודשים. מלבד השינויים שהתחוללו עם הצטרפות אח חדש למשפחתנו, הילדים חשופים מזה זמן רב לזוגיות לא בריאה. כיום אנו לקראת תהליך גירושים. הגדולה עולה לכיתה א ובתי בת 4 תיכנס לגן חדש. לאחרונה שמתי לב לשינויים משמעותיים שחלו אצל ילדי כגון, כעסים, פחדים, התעוררות משינה ומעבר למיטתנו. אני מעוניינת להיפגש בדחיפות עם פסיכולוג/ית ילדים. אשמח להמלצה חמה על בעל מקצוע מעולה ולא פחות מזה מאיזור השרון בכלל ונתניה בפרט. תודה רבה

בני בן חמישה וחצי חודשים.השלישי מבין שלושת ילדיי (7,3). יונק בלבד וכבר מתהפך מהגב לבטן וחזרה. הוא איתי בבית ועתיד ללכת למטפלת בגיל שבעה חודשים למשך 3 ימים.היריון תקין לחלוטין ולידה ספונטנית,מהירה, ללא אפידורל. כשרק נולד,היה תינוק שקט ונעים: ינק היטב, היה נרדם לבד למשך זמן ממושך ובלילות היה קם פעמים בודדות. לפני כחודשיים חל שינוי: הוא מתעורר פעמים רבות בלילה כדי לינוק 2-3 דקות, במהלך היום ישן רק למשך חצי שעה-ארבעים דקות, לא סבלני כשהוא על מזרון הפעילות ולא משחק: מיד מתהפך על הבטן ומתחיל לקטר ואז לבכות עד שאני מרימה אותו.גם בעגלה הוא לא אוהב להיות ומיד נכנס לחוסר שקט ובכי שמתגבר עד שאני מרימה אותו. העניין הוא שרק בידיים שלי הוא נרגע ואפילו בעלי לא יכול להרגיע אותו או כל בן משפחה אחר-הוא רוצה רק בידיים שלי. בקיצור: ימינו עוברים בעיקר בידיים, אני מנוטרלת מכל דבר אחר (פוגע מאוד באחיותיו הגדולות) ומוצאת שאני מתוסכלת מהמצב מאוד. אציין שהבית הוא בית נעים ושקט, לי ולבעלי יש מערכת יחסים נהדרת ואין מתח שעלול להעיק על התינוק שלי או על אחיותיו. אשמח לעצה: מה עושים עם חוסר השקט וחוסר שביעות הרצון של תינוקי?

אני מתלבטת בבחירת גן לביתי בת ה 3. הייתי מעוניינת מאוד להבין את רמת החשיבות של נוכחות ילדים מוכרים בגן החדש. המון תודה.

שלום.בתי בת השנה ו8 בשנה האחרונה נמצאת בגן פרטי ממנו עד לפני 3 חודשים היינו מרוצים עד הרגע בו העבירו את הילדה מהתינוקיה לשכבה הבוגרת יותר.מאז הילדה מאוד מתקשה בגן ולא מוכנה להשתלב וכל הזמן בורחת לתינוקיה ועדיין מחוברת רק לסייעות של התינוקיה.התייעצתי עם הגננת והיא טוענת ששנה הבאה היא לא תיתן לה להתקרב לתינוקיה ותשלב אותה בבוגרים באופן טוטאלי אבל שהשנה היא עדיין לא מוכנה נפשית למרות הניסיונות הרבים. זו ילדה שצריכה דמות "עוגן" שתתן לה בטחון ואז היא פורחת,בבוגרים היא לא מצאה דמות כזו וממש מפחיד אותי שגם שנה הבאה היא לא תמצא(אותו צוות נשאר)האם לאור העובדה שלא הצליחו לשלב אותה עדיף להעביר אותה לגן אחר שנה הבאה?בכל זאת הם לא הצליחו 3 חודשים והילדה פשוט סובלת כי היא רואה את הסייעות של התינוקיה כל היום ורק אליהן היא מחוברת.בבית היא גם כזאת וצריכה המון יחס עד שנותנת אמון במישהו בסביבתה ואז פורחת ומשתחררת. תודה מראש

שלום יש לי ילד בן 3 כמעט ועכשיו בדיוק השלים תהליך גמילה ביום מחיתולים , אין לו פספוסים אבל שמתי לב שהוא מתאפק בגן מפיפי ובעיקר קקי , מה אפשר לעשות ? תודה

שלום, בתי בת 7 ילדה נבונה. לאחרונה היא מספרת סיפורים לא הגיוניים כגון: שילדה מכיתתה עצרה את הזמן בעזרת מיצמוץ. ילדה נוספת מבית הספר היא מפחדת ממנה בגלל שיש לה צמה וסיכות שניראות דוקרניות ודומות לדם ודרקון מקדימה. כמו כן יש לה דפיקות לב מועצות . אשמח לחוות דעת בנושא

בני בן 6 מתנהג נורא מוזר לפעמים.הוא קם בלילה ומתפשט בלי שום סיבה הגיונית, יש לו התקפי זעם לפעמים בלי שום שליטה על עצמו, פעם הוא קם בלילה ועשה קקי על הרצפה בשרותים. התופעות האלה קורות כשעה לאחר שהוא נרד. לא נראה לי שהוא מודע למה שהוא עושה.מעבר לכך מדובר בילד חכם בסך הכל, מבין את החומר הלימודי והגננות מאוד מרוצות ממנו.אנחנו לא יודעים איך להתמודד אותו. מה לעשות?

שלום רב,יש לי ילד בן 3.5 שפשוט לא מפסיק לתסכל אותנו.הוא ילד שני במשפחה.הילד סובל (וגם אנחנו) מהתקפי זעם וצעקות ומכות וזריקת חפצים מצד הילד.הוא אלים כלפינו וכלפי אחיו הגדול(בן 5).הילד לא מסוגל לשמוע לאאו די.ברגע שהוא מתרגז או משהו לא זורם לו אז הוא פשוט מתהפך ונהיה בלתי נסבל!!!זה מגיע למצב של צעקות בלתי נפסקות איתו לאורך כל היום וכל יום.אנחנו סובלים ומיואשים.וכל זה מממש על קצה המזלג.למי לפנות?מה לעשות?תודה עינת.

הבת שלי בת 4וחצי מאוד יפה ולא חסר לה כלום בת דוד שלה באותה כתה ובזמן האחרון קשורה מאוד אליה לא רוצה ללכת לגן בלעדיה ואם היא חוזרת מוקדם היא צועקת ומשתגעת עד שהיא חוזרת איתה ולא מסקימה להיות בלעדיה בכיתה מה אפשר לעשות איתה זה דבר מאוד קשה גם למורה

היי, ביום ראשון הקרוב בתי היחידה והיקרה לי מכל תהיה בת חצי שנה. ביום חמישי שבוע אני טסה עם בעלי וחברים ל3 לילות... הקטנה שלי תהיה יומיים אצל אמי ויומיים אצל חמתי.. עכשיו חשוב לצייין כי אני קשורה אליך ברמות שלא ניתן לתאר! מאז שנולדה הכי הרבה שלא ראינו זו את זו היה 4 שעות!!!! אני לא צידדתי בטיסה הזו... אבל אמי נורא לחצה עליי לטוס ולנפוש קצת... נורא קשה לי ואני מרגישה רע עם עצמי... אני יודעת ובטוחה שהיא בידיים טובות והכל... אבל המחשבה על הגעגועים שיהיו לי אליה..... מעבר לכל זה ובעצם הכי חשוב, אני יותר חושבת על איך זה ישפיע עליה??? האם חלילה תתפתח אצלה חרדת נטישה?? האם היא תכעס עליי כשאחזור??? האם התנהגותה תשתנה מהעידר נוכחותי? אני נורא מצוברחת בעקבות כך... מתחננת לתשובה ודעה מקצועית... תודה רבה!!!

היי הבת שלי בת שנתיים וחצי אוהבת לראות סרטים מצויירים, בין הסרטים שאוהבת זה במבי. כל פעם שמגיעים לקטע שאמא שלו מתה היא שואלת אותי איפה אמא שלו ואני במבוכה עונה לה שהיא הלכה לאיבוד. האם זה נכון לענות כך? שלא תפתח מחשבה שאמהות הולכות לאיבוד. האם נכון בכלל להראות בגיל כזה סרטים כאלו שמעוררים שאלות קשות? גם כשהיא רואה מלך האריות, כשמגיע החלק שאבא שלו מת היא אומרת שהוא הלך לישון.. תודה!

שלום, אני אמא לבן 6 וחצי (יש עוד ילדים בבית בכל הגילים). הוא ילד מקסים, נוח, מנומס. אבל לא זז. כל פעולה שאני מבקשת ממנו מתקבלת בהתעלמות. צריך להגיד כל דבר המון פעמים עד שהוא זז. למשל לנעול נעליים, להביא את הקלמר, לשטוף ידיים (כמובן שלא מדובר בלקחת ממתק שאז הוא זז כמו טיל). אפשרות נוספת היא תמריץ: אם תסיים מהר להרים את הצעצועים תוכל לרדת לחצר או איומים: אם לא תתלבש מהר הבוקר תקבל רק עוגיה אחת במקום 2. רכשתי שעוני חול של 10 דקות רבע שעה, ואני מצליחה להפעיל את הילד כמעט ורק עם שעוני חול. גם הגננת מדווחת שהוא מתעלם מבקשות, ויש צורך לקראו לו מספר פעמים עד שהוא נגש למטלה. אשמח לעצה טובה.

שלום רב נכדתי בת 3 ו 4 חודשים. יש לה חרדה מאסלה. היא לא מוכנה לשבת בשירותים לא לפיפי ולא לקקי. גם כאשר היא ישבה היא התאפקה ולא עשתה דבר. הבת שלי הלכה לטיפול ושם המטפלת היבחנה סוג של חרדה חברתית - הגישה שלה היא לזרום עם הילדה ולתת טיטול כל פעם שהיא מבקשת. עד שהיא תבקש לבד ללכת לשירותים. ניסינו את זה כ 3 חודשים אך לא הייתה התקדמות. הבת שלי החליטה בעצה אחת עם הגננת להוריד לה לגמרי את הטיטול כך שלא תהיה לה ברירה והיא תסכים לעשות בשירותים. אז מה שקורה הוא או שהיא מפספסת או שהיא מתאפקת.על קקי אין מה לדבר- מתאפקת ימים שלמים- ללכת לשירותים היא לא מוכנה. אם פעם היא עוד הייתה מוכנה לשבת עכשיו גם לזה היא לא מסכימה . כך שאף אחת מהגישות לא השיגה את מטרתה. זקוקים לעצה. קשה לראות אותה כל היום בוכה ומבקשת טיטול תודה מראש ג'ואל

שלום, ביתי בת 7 מאוד מינית זה מתבטא בכך שהיא נוגעת בעצמה הרבה אך זה לא העניין ידוע לי שזה טבעי כאשר היא עושה זאת בפרטיות. מה שכן מפריע לי זה שהיא נמצאת אצל אחותי אחרי הלימודים ויש לה בן דוד בן גילה שהוא ביישן מאוד ..אחותי לפני יומיים נכנסה לחדר וראתה את ביתי רק עם תחתונים שוכבת לידו , היא לא עשתה מזה עניין רק אמרה לה להתלבש, אתמול הם נכנסו לחדר וסגרו את הדלת ואחותי שמעה את ביתי מבקשת מהבן שלה שילקלק אותה באוזן או בטוסיק או בפות וסירבה לקבל לא כתשובה , אחותי מספרת שהיא חזרה על כמה פעמים בטון גבוהה למזלי בן דוד שלה לא הסכים ..כאשר אחותי שאלה אותם למה הם צועקים היא שיררה ואמרה שהוא לא רוצה לבוא אליה הביתה. איך עלי להתמודד עם זה? אחותי דיברה עם בנה על הנושא אך איני יודעת באיזה דרך לגשת אליה, חשוב לציין שהיא לא חשופה לאתרים או סרטים למבוגרים. בבקשה תשובתך הדחופה תודה

שלום יש לי תאומים בני 12.8 בן ובת, הופרדו בחטיבה, הבן מסתדר והכיר חברים, הבת לקחה את זה קשה, בתחילת שנה הלכה לביהס לפעמים החסירה יום או יומים בגלל טענות שוליות,ואז החלה להפסיד מספר ימים והגענו גם לשבוע ימים רצוף. המצב כרגע הוא שהיא לא מוכנה ללכת אם לא מעבירים את אחיה לביהס שלה. מה עושים? ניסינו טיפול פסיכולוגי ברגע שעצבנו אותה החלטה שהיא לא ממשיכה אותו. אני לא יודעת מה לעשות אור

שלום רב בני בן 12 מחונן לומד בכיתה ז. מגיל קטן תמיד היה לו קל בבית הספר וקיבל חוברות של כיתה גבוהה יותר. מאז ומעולם בקושי הכין שיעורים אך הציונים כמובן היו מעולים. השנה בכיתה אני מצפה ממנו ללמוד במקצועות בהם הציונים פחות טובים אך הוא מסרב וזה נגמר בריב וצעקות ובכלל הוא נוהג לשבת שעות מרובות מול המחשב למרות כל בקשותי הוא ממשיך ואני מרגישה מותשת מרדיפה אחריו. רציתי לברר גם בעלי נחשב למחונן אל יחד עם זאת עצלן מאוד האם יש קשר וזה עניין גנטי תודה שרית

שלום רב, אודה לעזרתך- ביתי בת 4 וחצי, ילדה נבונה ותקשורתית. נגמלה מחיתולים בצורה מעולה והדרגתית- ממש לפי הספר בגיל שנתיים וחצי באופן שבו אני הייתי קשובה לצרכיה ולשלבי הגמילה. רק לעיתים רחוקות הייתה מרטיבה בלילה לאחר הגמילה ובעיקר בתקופות מעבר/ בזמן חולי. השינוי שחל בבית- ילדתי את ילדי השני לפני כחודשיים וחצי. ומאז הרטבת הלילה חזרה באופן מוחלט משמע- כל לילה ולילה. ניסינו הכל- החל מהסברים, עונשים, ניסיתי אפילו מקלחת במים פושרים, שיטת סיבה ותוצאה- תצליח לא להרטיב - פרס, גם טבלה שבועית של חייכן, מלבד דבר אחד שהמליצה לנו הרופאת ילדים- לחזור לטיטול - וכמובן ביתי אומרת אז שימו לי טיטול...היא נבונה ואפילו אמרה יש את הסדין שעוונית ככה שזה לא נורא שאני עושה במיטה...ברור לנו שזו הרטבה מכוונת - מעבר לכך שזה קשה ברמה הלוגיסטית -כי זה יומיומי - מה ניתן לעשות כדי לעצור את התופעה? אני מבינה שזה עונה על הצורך בתשומת לב מיוחדת אישית רק לה, ובכל היא משיגה את זה, לכן אני משתדלת כל יום כחצי שעה להיות רק איתה ועדיין זה לא פוסק. לכאורה אני מבינה את כל המצב ומנסה לעצור את התופעה אך עדיין לא מצליחה לשנות את המצב ולגרום לה לעשות בשרותים. מה דעתך? מה ניתן עוד לעשות? תודה רבה

תודה רבה, הרגעת אותי, איישם את מה שהצעת, מקווה שיעזור וההרטבה תחלוף. וכן אני מבינה שעלינו גם להפסיק לשוחח על כך איתה כי זה כבר נהיה הרגל לשיחה / תיאום ציפיות / חוקים בבית וכו'- פשוט להתנהג כאילו זה רגיל כמו שהצעת ולא "לחפור" יותר על הנושא, נכון? תודה רבה!