צומת דרכים בגיל44 בטיפולים

שלום, אעריך את עזרתך. כתבתי הרבה. בגיל 41 התחלתי IVF בהורות משותפת. מאז 14 סבבים. 3 הריונות כושלים. פירוט: סבב ראשון 450 מג פרגובריס תמיכה 2 אוטרגוסטן. הסתיים בהפלה בגרידה בשבוע 6 (לאחר חיסון קורונה). הגרידה דיקקה את הרירית ל- 6.5 6 ובאמצעות הורמונים היא 7. מאז...שנתיים וחצי טיפולים עם הזלפות לרחם, דיקור, פיפל, הורמון גדילה, כל חומר שאפשר לקחת. רמת הורמונים 300פרגובריס. הורמון גדילה, הזלפות לרחם. תמיכה 2 אנדומטרין. לא היה הריון. בחצי שנה אחרונה רופא אחר,שילוב של 300 בסהכ עם גונל, פרגובריס, מנופור..כל פעם משהו אחר או לפעמים שניהם יחד. תמיכה 3 אנדומטרין. הפלא ופלא 2 הריונות בגיל 43 וחצי מעוברים שלא ניתן להקפיא. הסתיימו בהפלה בשבוע 8. (לאחד מהם היה דופק בשבוע 7 אך הפסיק בשבוע 8). איך זה הגיוני שגיל 43 וחצי אחרי 3 שנים היו הריונות? האם כדאי להמשיך עם ביציות שלי ולעשות בדיקת תקינות גנטית לכובר PGD או PGS ? שקלתי תרומת ביצית אך השותף מתנגד בתוקף ואז זה אומר לעשות ת.זרע+ביצית. מצב הנפשי התערער. אני לא רוצה לקחת שוב הורמונים. מצדי נסיון אחרון ללא הורמונים או אפילו הזרעה. לעשות את התרומה הכפולה מכניס אותי לחרדה נוראית במיוחד כשאני קוראת בפורומים שקשה למצוא תורם ללא נשאות ואני לא סומכת על אף אחד מהמקומות שאכן יהיו שקופים ויביאו אץ התורמת שביקשתי. וכל עניין הבדיקות הגנטיות והזמן וההתעסקות בזה לבד.