הכתבה ב- 7 ימים
דיון מתוך פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
שלום, קראתי את הכתבה בעיתון 7 ימים שהתפרסמה על נושא IVF וממש נחרדתי היות ולבעלי יש בעית זרע והאפשרות היחידה שלנו להביא ילד היא באמצעות IVF ועכשיו אני ממש מפחדת לנוכח המימצאים.. רציתי לדעת האם בדיקת מי שפיר יכולה לשלול מומים מסוג זה שהעלו בכתבה ? חוץ מדילול עוברים כיצד ניתן להתגבר על הבעיה , כמובן שצריך להיות אופטימי ולחשוב חיובי וכמובן להגיד שלי זה לא יקרה אבל מאידך צריך גם להיות מציאותי ולהבין שיש כאלו מקרים ולא בודדים על פי הכתבה אודה לתשובתך..
לצערי הנושא רציני, אך הכתבה בעיתון הייתה כדרכם של כתבות רבות מסוג זה שטחית מאד וסנסציונית. ראשית, יש לציין שישנם אומנם דיווחים בודדים על עליה בשיעור המומים המולדים, אך ישנם גם מחקרים איכותיים שלא מצאו קשר כזה. לדוגמא בקרב 134,985 ילדים שנולדו לאחר טיפולי פריון בארה"ב בשנים 1996 ו- 2000 נמצאו מומים מולדים חמורים רק ב- 1.9% מהילדים, שיעור שאינו שונה משיעור המומים בכלל האוכלוסיה בארה"ב, באירופה ובישראל. ישנם גם מחקרים גדולים מאד מבלגיה ודנמרק שלא מצאו את עודף המומים שנצפה באוסטליה, והחוקרים הללו טוענים שהאוסטרלים בחרו להשתמש בשיטה המגדירה גם מומי לב קלים יחסית, שאולי אינם מאובחנים כלל באוכלוסיה הרגילה, כמומים "חמורים" ומכאן אולי מוסבר עודף המומים שהם מצאו. שנית, בכלל לא ברור האם הסיכון המוגבר נגרמים מטיפולי הפריון עצמם או נובעים מהמטופלים עצמם, שנוטים להיות מבוגרים יותר ולעתים קרובות נושאים בעצמם בעיות גנטיות. כלומר יתכן וגם אילו נימנעו הזוגות מטיפולי פריון והרו עם הזמן באופן "טבעי" עדיין הם היו בסיכון יתר למומים. כלומר יתכן והפתרון היחיד -- אם רוצים להימנע מסיכון יתר של מומים -- הוא להחליף את בן או בת הזוג. מקובל עליך?! שלישית, מרבית המומים המשמעותיים ניתנים לאיבחון בשלב מוקדם של ההריון בעזרת בדיקות אולטראסאונד. רביעית, יש להבדיל בין שיעור הסיכון היחסי לבין הסיכון המוחלט. אם המחקר האוסטרלי מורה כי טיפולי פריון מעלים פי שנים את הסיכון למום מלידה הדבר "מפחיד". אך יש לזכור כי מדובר בעליה משיעור של- 4.2% באוכלוסיה הכללית ל- 8.6% לאחר איקסי (מיקרומניפולציה). האם לפני שזוג תמים מקיים יחסים באופן טבעי יש להזהיר אותו כי קיים סיכון של 4.2% למום חמור בעובר? האם הם מודעים לכך שקיום יחסים "טבעי" עלול להסתיים בהולדת עובר עם מום חמור ב- 4.2% מההריונות? אולי עדיף להימנע לאור נתונים אלה מהולדת ילדים בכלל? או שיש צורך להחתים כל זוג שמתכנן לקיים יחסים לפני הכניסה למיטה שהוא אכן מודע לשיעור סיכון לא מבוטל זה? אני לא מזלזל חלילה בחשיבות של מתן יעוץ מפורט לבני זוג שעומדים בפני טיפולי פריון, במיוחד ביחס ל"עקב אכילס" של טיפולי פריון, קרי הריונות מרובה עוברים, אך כל זוג שטיפלתי בו יודע שתמיד אני מסביר כי הריון "תאומים" הינו סיבוך של הטיפול ולא מטרה. אני חושב שעל זוגות שעומדים בפני טיפולי פריון לעמוד על כך שיקבלו הסבר מפורט מהרופא המטפל. אך יש להתיחס בזהירות לכתבות עיתונאיות שטחיות, מגמתיות ובעיקר מבלבלות, שבמקום לנסות לתת ידע לקוראים מטרתם כמובן לסייע במכירת העיתון על ידי הפחדה.
תודה על תשובתך אך בכל זאת רציתי לדעת מה זאת אומרת ניתנים לאבחון בשלב מוקדם בכתבה דיברו על עיוורון, ניוון שירירים, על פיגורים מכל מני סוגים ,הם גם הזכירו תינוק שנולד ללא בטן כיצד ניתן לאבחן בכלל דברים כאלו האם באמצעות מי שפיר ניתן לבדוק הכל, תראה היום מקובל בהריון רגיל לבצע סקירה מוקדמת ושקיפות עורפית קל וחומר בהריון של IVF האם בדיקות אלו ובדיקת מי שפיר עשויים לאבחן הכל אני אציין שאנו די צעירים אני בת 22 + ובעלי 25 האם לטענתך זה עשוי להוות סיכוי טוב יותא להרות היריון תקין? הבעיה שאותי הטרידה באופן אישי היא בעיות בזרע וכאשר עושים מיקרומניפולציה שזו בעצם הדרך שלו להרות בעלי מייצר מעט מאוד זרעים כ- 5 לכל היותר באיכות מאוד מאוד ירודה, בפעם האחרונה שאבו לו וגם עשו ביופסיה והקפיאו 5 מנות, נכשלנו ב5 הפריות בשנה האחרונה ואני די מיואשת כרגע אנו בהפסקה אני רוצה ממך מעט אינפורמציה כיצד אני יכולה לייעל את התהליך והוסיף סיכוי להריון וכמובן במידה ויהיה הריון כיצד לבדוק באמת לעומק את בעיית המומים ? תוד מראש על אורך השאלה...
פרופסור יקר , אני אחרי טיפול IVF ' , הטיפול הניב הריון ואני בשבוע 10, עד כה הכל תקין , תודה לאל, החזירו לי 4 עוברים ונקלט רק אחד. השיטה הייתה מיקרוניפולציה, האם אני צריכה לחשוש יותר עקב הכתבה ולעשות שקיפות עורפית או שהסיכון הינו אם נקלטו כמה עוברים? תודה
לצערי הנושא רציני, אך הכתבה בעיתון הייתה כדרכם של כתבות רבות מסוג זה שטחית מאד וסנסציונית. ראשית, יש לציין שישנם אומנם דיווחים בודדים על עליה בשיעור המומים המולדים, אך ישנם גם מחקרים איכותיים שלא מצאו קשר כזה. לדוגמא בקרב 134,985 ילדים שנולדו לאחר טיפולי פריון בארה"ב בשנים 1996 ו- 2000 נמצאו מומים מולדים חמורים רק ב- 1.9% מהילדים, שיעור שאינו שונה משיעור המומים בכלל האוכלוסיה בארה"ב, באירופה ובישראל. ישנם גם מחקרים גדולים מאד מבלגיה ודנמרק שלא מצאו את עודף המומים שנצפה באוסטליה, והחוקרים הללו טוענים שהאוסטרלים בחרו להשתמש בשיטה המגדירה גם מומי לב קלים יחסית, שאולי אינם מאובחנים כלל באוכלוסיה הרגילה, כמומים "חמורים" ומכאן אולי מוסבר עודף המומים שהם מצאו. שנית, בכלל לא ברור האם הסיכון המוגבר נגרמים מטיפולי הפריון עצמם או נובעים מהמטופלים עצמם, שנוטים להיות מבוגרים יותר ולעתים קרובות נושאים בעצמם בעיות גנטיות. כלומר יתכן וגם אילו נימנעו הזוגות מטיפולי פריון והרו עם הזמן באופן "טבעי" עדיין הם היו בסיכון יתר למומים. כלומר יתכן והפתרון היחיד -- אם רוצים להימנע מסיכון יתר של מומים -- הוא להחליף את בן או בת הזוג. מקובל עליך?! שלישית, מרבית המומים המשמעותיים ניתנים לאיבחון בשלב מוקדם של ההריון בעזרת בדיקות אולטראסאונד. רביעית, יש להבדיל בין שיעור הסיכון היחסי לבין הסיכון המוחלט. אם המחקר האוסטרלי מורה כי טיפולי פריון מעלים פי שנים את הסיכון למום מלידה הדבר "מפחיד". אך יש לזכור כי מדובר בעליה משיעור של- 4.2% באוכלוסיה הכללית ל- 8.6% לאחר איקסי (מיקרומניפולציה). האם לפני שזוג תמים מקיים יחסים באופן טבעי יש להזהיר אותו כי קיים סיכון של 4.2% למום חמור בעובר? האם הם מודעים לכך שקיום יחסים "טבעי" עלול להסתיים בהולדת עובר עם מום חמור ב- 4.2% מההריונות? אולי עדיף להימנע לאור נתונים אלה מהולדת ילדים בכלל? או שיש צורך להחתים כל זוג שמתכנן לקיים יחסים לפני הכניסה למיטה שהוא אכן מודע לשיעור סיכון לא מבוטל זה? אני לא מזלזל חלילה בחשיבות של מתן יעוץ מפורט לבני זוג שעומדים בפני טיפולי פריון, במיוחד ביחס ל"עקב אכילס" של טיפולי פריון, קרי הריונות מרובה עוברים, אך כל זוג שטיפלתי בו יודע שתמיד אני מסביר כי הריון "תאומים" הינו סיבוך של הטיפול ולא מטרה. אני חושב שעל זוגות שעומדים בפני טיפולי פריון לעמוד על כך שיקבלו הסבר מפורט מהרופא המטפל. אך יש להתיחס בזהירות לכתבות עיתונאיות שטחיות, מגמתיות ובעיקר מבלבלות, שבמקום לנסות לתת ידע לקוראים מטרתם כמובן לסייע במכירת העיתון על ידי הפחדה.
שלום לפרופ' ולע' גם לי ולבן זוגי יש בעיית זרע , והשיטה היחידה להבאת צאצא לעולם היא - המיקרומניפולציה. גם אותי מאוד הפחיד בכתבה האמרה ש"ככל שהטיפול חודרני יותר כך הסיכוי למומים בעובר". חשבתי לעצמי מדוע באמת הטיפולים הרבים שעברתי עד כה במהלך השנתיים האחרונות (8 טיפולים) לא מצליחים ולדעתי קיבלתי תשובה בכתבה "בעיות כרומוזומליות ". אך אני רוצה לומר לכל מי שקורא , שאני באופן אישי אמשיך בטיפולים ואולי יהיה קצת מזל , ואולי אראה אור בקצה ה.... בכל זאת ישנם הצלחות גדולות ואני מקווה מאוד שאהיה בין אלו שהצליחו . שיהיה בהצלחה לכל מי שרוצה אמן.
פרופ' יקר. כל הכבוד לך על תגובתך לכתבה במוסף של ידיעות אחרונות. מודה שלא קראתי אותה, אני בדרך ל-IVF ואני לא צריכה" עידוד" מסוג כזה. אני צריכה שירגיעו אותי. את הסיכונים אני יודעת ולמעשה - אין לי הרבה ברירות. יישר כח.
מנהל פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
