היתכן שכאן טמונה הבעיה?

שלום דר'! אני כעת אם טריה לילדת IVF מקסימה, לפניה ילדתי בת נוספת, גם היא מ-IVF, אך היא נפטרה בגיל 10 ימים. שני ההריונות קרו במחזור טיפולים שני. אני בת 38 וחצי וכמובן שבעבר, גם בצעירותי כשהתהוללתי ללא כל אמצעי מניעה (כולל לא "ימים בטוחים" ו"משגל נסוג") מעולם לא הריתי הריון אחר, רצוי או לא רצוי. כעת אני מעונינת בקרוב מאוד בהריון נוסף, ולפני שאשוב לטיפולים התחלנו כבר לנסות תקופה קצרה בדרך הטבעית. לאורך השנים תמיד שמתי לב שבימים מסוימים (במפורש לא כל הזמן), הנרתיק שלי וסביבתו הקרובה לחלוחיים יותר מידי. בעלי ואני מתבדחים שזה מרוב געגועים אליו. בדיקות העלו שהלחלוחית לא נובעת מפטריה, דלקת או כל בעיה רפואית אחרת. שאלתי את הרופא אם יש דרך לטפל, הוא ענה שכן אבל רק לאחר שאסיים עם הטיפולים והלידות, כי הטיפול הוא הורמונלי. השבוע שמתי לב, שכנראה ששיא הלחלוחיות הזאת הוא סביב מועד הביוץ. מצב זה מונע חיכוך בעת המגע המיני וכתוצאה מכך אין פליטה, וכמובן שאין סיכוי להריון ספונטני. מה עלי לעשות? האם עלי להבין סופית שגם ההריון הבא בודאות יגיע מהטיפולים או שיש אפשרות לטיפול סימפטומטי בלבד שייבש את המקום ויאפשר יחסי מין תקינים? האם יתכן שהלחלוחיות הרבה הזאת היא בעצם שמנעה ממני הסתבכויות או הריונות רצויים בעבר? אודה לתשובתך

שאלתי הייתה האם יתכן שמעולם לא הריתי בדרך טבעית בגלל שהרטיבות הרבה מנעה מבן זוגי לפלוט בתוכי את זרעו בסמוך לביוץ? (מדובר שממש בכל תנוחה אפשרית מבחינתנו ובכל רמת גירוי של בן הזוג אין חיכוך ואין פליטה ורק באותם ימים) ולגבי הזרעות, כמובן שה-IVF תמיד עדיף, הרי גם הן לא ממש דבר טבעי.