קצת שונה
דיון מתוך פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
זהו אולי לא הפורום אבל מכיוון שכאן אני מרגישה הכי טוב אז - אני לפני הפריית מבחנה בת 40.5 ובעצם בשלב שבו אני יכולה להפסיק הכל ללא כל כל תופעות לוואי לגופי ובכלל. העניין הוא שאהיה אם חד-הורית (אם וכאשר...) ומה שקורה עכשיו במדינה מבחינה בטחונית מדגיש את האיגואיסטיות שבי בעוצמה רבה ומצד שני אני לא רוצה לוותר על חווית האימהות ועל הרצון להמשכיות . ואילו לא הייתי בגיל כ"כ גבולי ובמצב של הזדקקות להפריית מבחנה הייתי דוחה את ה"רעיון" המקסים והבלתי ניתן לויתור לעוד קצת , עד יעבור זעם. אני יודעת שצריך להמשיך ושאסור להפסיק ליצור חיים אבל בכל זאת...... אשמח לתגובה/ות.
באמת לא קשור לפורום... אבל אני לא יכולה להתאפק מלהגניב הערה... אני רואה את הדברים אחרת לגמרי, אני חושבת שהבאת ילדים לעולם היא מעשה טוב ונפלא עבור העולם! זו הדרך שלנו להוסיף קצת טוב, קצת אושר, להוריד קצת טוהר ואהבה לעולם הקשה הזה. אני גאה בילדים שלי שמטים קצת את כף המאזניים לכיוון החיובי. מקווה שהצלחתי להראות לך צד קצת שונה של המטבע ובכל מקרה, מה שלא תחליטי- בהצלחה!!
אני ממש לא אובייקטיבי, אבל טרם פגשתי אישה בגילך ובמצבך שהצטערה על כי עשתה טיפולים והרתה. מאידך, יום-יום אני פוגש נשים שדחו יותר מידי את ההחלטה, וכעת מאד מצטערות על כי ויתרו על ההזדמנות במועד.
שנקרא : פורום חד הורית מבחירה. הוא נמצא ב"תפוז". יש שם נשים נפלאות ומנהלת מדהימה. תוכלי למצוא שם תשובות לשאלות, אוזן קשבת, ותמיכה. ממליצה בחום!!!!!
מותר לך להיות מאושרת ולעשות דברים בשביל עצמך. החיים קצרים למרות שלפעמים נדמה לנו שלא..ואני במקומך בטוחה שלא היתי מוותרת מרצוני להיות אמא... תחליטי לפי מה שיעשה אותך מאושרת!! ודרך אגב את, שיודעת שהחיים לפעמיים קשים אפילו מאוד, בדיעבד היית מעדיפה לא להיוולד? בהצלחה בכל החלטה, רוני