ההורמונים ההם....

ההורמונים שגורמים לסרטן שד הם צרוף של ההורמונים שניתנים לנשים בגיל המעבר לאורך שנים. רק לאחרונה פורסם מאמר גדול (רצ"ב) שהראה שגלולות למניעת הריון אינן גורמות לסרטן שד, אפילו אצל נשים עם היסטוריה משפחתית. באשר לתרופות לפריון, הללו שונות ולא נמצא כל קשר ביניהם לבין סרטן שד.

השימוש בגלולות למניעת הריון הביא למהפכה בריאותית וחברתית בחיי הנשים. עם זאת, מזה זמן הועלו ספקות לגבי בטיחות השימוש בגלולות בכלל, ובהקשר לסרטן השד בפרט. בעבודה שפורסמה ב- 1986 (CASH – Cancer And Steroid Hormones ) לא נמצא קשר בין השימוש בגלולות לסרטן השד. אולם , ב- 1996 התפרסם Meta-Analysis של עבודות אפידמיולוגיות העוסק בסיכון לסרטן השד בנשים המשתמשות בגלולות למניעת הריון. מעבודות אלו עולה כי הסיכון לסרטן שד עולה במידה מועטה בזמן השימוש בגלולות (פי 1.24) וב- 10 השנים שלאחר הפסקת השימוש. לאחר 10 שנים מהפסקת נטילת הגלולות לא נמצא סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן השד. אולם, עבודות אלו התפרסו במהלך ה- 25 השנים האחרונות. כיום, עם העלייה הדרסטית במספר המשתמשות בגלולות שהגיעו ל"גילאי סרטן השד" עולה הצורך ברענון שאלה זו. המחקר הנדון קרוי Women's CARE (Women Contraceptive And Reproductive בדק את הסיכון היחסי לתחלואת שאת השד בנשים בגילאי 35-64 אשר נטלו בעברן גלולות למניעת הריון (לעומת קבוצת ביקורת). • מחקר זה הינו רב-מרכזי. • המחקר בוצע בשיטת Case-Control Study. • לקבוצת המחקר (Case) גוייסו נשים בגילאים 35-64 אשר אובחנו כלוקות בסרטן שד פולשני בשנים 1994-1998 . סה"כ נמצאו 5982 נשים מתאימות, מהן רואיינו 4575 נשים. • לקבוצת הביקורת (Control) גוייסו נשים שאינן לוקות בסרטן השד מאותו האזור הגיאוגרפי ובגיל דומה לזה של הנשים בקבוצת המחקר. שיטת הגיוס הייתה על-ידי חיוג טלפוני אקראי. סה"כ אותרו 5956 נשים, מהן רואיינו 4682 נשים. • תכשירי הגלולות למינהן חולקו לפי: כמות האסטרוגן (ethinyl estradiol מעל 50 mcg = מינון גבוה, מתחת למינון זה = מינון נמוך), וסוג הפרוגסטינים. הנתונים הדמוגרפיים, כגון גיל האישה, גיל תחילת הווסת ומוצא (צבע עור), לא היו שונים בין הקבוצות. קבוצת המחקר (חולות) התאפיינה (באופן מובהק): • בשיעור גבוה יותר של נשים עם סיפור של סרטן במשפחה (17% לעומת 9.7% ). • הריון ראשון בגיל מעט מבוגר יותר (23.15.3 לעומת 22.95.3). • מספר קטן יותר של הריונות שהגיעו למועד (2.11.6 לעומת 2.31.7). • שיעור מעט יותר גבוה של נשים פרה-מנופאוזליות ושיעור נמוך יותר של שימוש ב- HRT . סה"כ 77% מקבוצת המחקר ו- 79% מקבוצת הביקורת השתמשו אי-פעם בגלולות למניעת הריון. הסיכון היחסי המחושב לסרטן שד בקרב אלו שהשתמשו אי-פעם בגלולות לעומת נשים שלא השתמשו נקבע כ- 0.9 (CI 0.8-1.0) . יתר-על-כן, נשים שהשתמשו רק בסוג אחד של גלולות (Monophasic or Multiphasic ) היה קטן יותר משל נשים שלא השתמשו בגלולות. גם בפילוח הנשים לאלו אשר השתמשו בגלולות בעבר ונשים אשר משתמשות בגלולות בהווה ובעבר הקרוב – לא נמצא סיכון מוגבר לסרטן השחלה. בבדיקת משך השימוש בגלולות וגיל התחלת השימוש בתכשירים אלו לא נמצא כל הבדל בסיכון היחסי (שלא היה קיים) למחלת סרטן השד – קריא, גם נשים עם שימוש ממושך, כמו נשים עם שימוש קצר טווח, לא היו בסיכון יתר לסרטן השד. יש לציין כי נשים מבוגרות (גילאי 45-64) אשר השתמשו בתכשירים עם רמת אסטרוגן נמוכה היו בסיכון מעט מוגבר (OR=1.5 CI=0.9-2.6), אם כי לא באופן מובהק סטטיסטית. לא נמצא הבדל בסיכון ללקות בסרטן השד בתלות בסוג הפרוגסטין או במינון המרכיב האסטרוגני שבתכשיר. בדומה למקובל בספרות, נשים עם סרטן השד אופיינו בקרבה משפחתית לחולות סרטן אחרות ובהריון ראשון בגיל מבוגר יותר. עם זאת, השימוש בגלולות לא נמצא כמגביר את הסיכון לסרטן גם בקרב נשים עם גורמי סיכון אלו. יש לציין כי אחד השימושים לגלולות המקובלים כיום יותר – מתן סימפטומטי בשנים ה- Perimenopausal, לא נבדק היטב במחקר זה עקב מיעוט הנשים אשר החלו שימוש בגלולות לאחר גיל 40 . לסיכום, בניגוד ל- Meta-Analysis של העבודות האפידמיולוגיות הקודמות, לא נמצא בעבודה הנוכחית כי גלולות מעלות את הסיכון לסרטן השד (אף לא במשתמשות בהווה או אלו שהפסיקו לא מכבר). בניגוד לפרסומים קודמים (שהצביעו על סיכון פי- 3 בגלולות עם מינון אסטרוגני גבוה), הסיכון לסרטן השד איננו מוגבר אף בנשים עם שיפור משפחתי של סרטן השד. עם זאת, יש לזכור כי הסיכון היחסי לא נבדק באופן ספציפי כבור נשים עם BRCA חיובי. תוצאות המחקר הנוכחי חשובות לאור השימוש הנרחב בגלולות בישראל ובעולם, והממצאים בהחלט מעודדים עבור הנשים כמו גם עבור הרופאים שממליצים על השימוש בגלולות.

Oral Contraceptives and the Risk of Breast Cancer Polly A. Marchbanks, Ph.D., Jill A. McDonald, Ph.D., Hoyt G. Wilson, Ph.D., Suzanne G. Folger, Ph.D., Michele G. Mandel, B.A., Janet R. Daling, Ph.D., Leslie Bernstein, Ph.D., Kathleen E. Malone, Ph.D., Giske Ursin, M.D., Ph.D., Brian L. Strom, M.D., M.P.H., Sandra A. Norman, Ph.D., Phyllis A. Wingo, Ph.D., Ronald T. Burkman, M.D., Jesse A. Berlin, Sc.D., Michael S. Simon, M.D., M.P.H., Robert Spirtas, Dr.P.H., and Linda K. Weiss, Ph.D. ABSTRACT Background It is uncertain whether the use of an oral contraceptive increases the risk of breast cancer later in life, when the incidence of breast cancer is increased. We conducted a population-based, case–control study to determine the risk of breast cancer among former and current users of oral contraceptives. Methods We interviewed women who were 35 to 64 years old. A total of 4575 women with breast cancer and 4682 controls were interviewed. Conditional logistic regression was used to calculate odds ratios as estimates of the relative risk (incidence-density ratios) of breast cancer. Results The relative risk was 1.0 (95 percent confidence interval, 0.8 to 1.3) for women who were currently using oral contraceptives and 0.9 (95 percent confidence interval, 0.8 to 1.0) for those who had previously used them. The relative risk did not increase consistently with longer periods of use or with higher doses of estrogen. The results were similar among white and black women. Use of oral contraceptives by women with a family history of breast cancer was not associated with an increased risk of breast cancer, nor was the initiation of oral-contraceptive use at a young age. Conclusions Among women from 35 to 64 years of age, current or former oral-contraceptive use was not associated with a significantly increased risk of breast cancer.