למה הריון זה דבר כ"כ קשה להשגה???
דיון מתוך פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
שלום רב!!! סליחה על השאלה אבל אני כבר מיואשת לחלוטין. אני ובעלי מנסים להרות כבר למעלה משנה. עשיתי את כל הבדיקות והכל יצא תקין, המחזור לא היה סדיר אז לקחתי איקקלומין, אנחנו מקיימים יחסי מין יום כן ויום לא מהיום ה-12 למחזור, אני יודעת שיש ביוץ בגלל ההפרשות הג'ליות השקופות וכאבי ביוץ. מה עוד אפשר לעשות כדי להרות?? אנא עזרתכם
היי , אני ממש מזדהה איתך! אצלי הכל תקין,גם אצל בעלי,אנחנו עושים השבחה והזרעה, אני מקבלת איקקלומין וכוריגון-כלום לא קורה!! נראה לי שאני הולכת לקבל מחזור אוטוטו... המצב הזה מדכא לחלוטין!!!!!!
שלום לך אני מנסה כבר 5 שנים להרות, עברתי הכול ועדיין ללא הצלחה אז אנא קחי דברים בפרופרוציה. ולגבי שאלתך-יש עוד המון מה לעשות (לא כדאי לך לדעת) אז קדימה שנסי מותנייך והיי קצת אופטימית. אני בטוחה שהרופא שלך יסביר לך מה ניתן לעשות. בהצלחה. ואגב.. תשאירי את הייאוש למועד מאוחר יותר (יהיה לך הרבה מה לעשות איתו) ובטח שלא עכשיו. (מצטערת על הציניות).
ירדנה שלום. אין לי מילים להעריך את האופטימיות שלך. גם אני ואשתי מנסים כבר כחמש שנים וכלום. אשמח אם תגידי לי כיצד ניתן להשאר אופטימי...
אני באמת לא רואה בסיפור שלך סיבה לדאגה או יאוש. כ- 15% מהזוגות לא מצליחים להשיג הריון למרות שהכל לכאורה תקין. אני ממליץ שתתייעצי עם מומחה לפריון שיתן לך כיוון טיפולי ויעריך באופן מדויק יותר את סיכוייך להרות. הסימנים שאת מדווחת לא מדויקים מספיק להערכת הביוץ ומומלץ לבצע מעקב זקיקים.
צהריים טובים, אף אחד לא הזכיר האם אצל הבעל הכל תקין??? מקווה שכן ושיהיה לך בהצלחה. גם אנחנו מנסים והבעיה היא עם הבעל ועד שסוף סוף החודש היינו אמורים להתחיל בטיפולי פריון ומעקב מסתבר שפיספסנו ביום את הביוץ. להיות אופטימים בהצלחה
אני באמת חושבת שאין מקום לתחושת הייאוש (ואני יודעת שזה קל לומר וקשה ליישם). גם אני ובעלי ניסינו למעלה משנה להיכנס להריון, ולבסוף נכנסתי בעזרת האיקקלומין, ויש כמובן זוגות שנזקקים לטיפולים יותר קשים. אז פשוט צריך המון סבלנות ואמונה שזה יעבוד. שתדעי לך שהמצב הנפשי שלך חשוב מאוד- לחץ וייאוש הם גורמים מפריעים מאוד. מדבריך עושה רושם שעדיין לא עברת טיפולי פריון רבים, אז תני צ'אנס לפני שאת מתייאשת. אני הכנתי את עצמי לתקופת טיפולים ארוכה ובסוף האיקקלומין הפתיע אותי. אמנם כל מקרה הוא אינדיווידואלי, אבל עדיין אין מקום לייאוש- ראי את סיפורה של ירדנה- כבר 5 שנים היא מנסה ומתשובתה אני מבינה שהיא לא איבדה תקווה (כך צריך להיות). יש לי זוג חברים שעברו טיפולים במשך כ- 7 שנים!!! ועכשיו הם בהריון, כך שתמיד צריכה להיות תקוה. בהצלחה מכל הלב, ובקרוב אצלך, אצל ירדנה ואצל כולן.
מנהל פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
