פריחה מגרדת מכלב גזעי מסוג צ'יוואווה

דיון מתוך פורום  אלרגיה ואסתמה

28/04/2011 | 12:38 | מאת: גולד אפרת

שלום רב, שמי אפרת ויש לי כלב מסוג צ'יוואווה גזעי, אמריקאי גמדי.לכלב יש פצעים בגוף שמגרדים לו. לי ולבתי יצאו פצעים אדומים ומגרדים בגוף. רופא עור מומחה בדק אותנו היום ואמר שכנראה פיתחנו אלרגיה לכלב ושאין קשר לפצעים שלו ולשלנו. קיבלנו טיפול תרופתי של כדורים ומשחה לטיפול באלרגיות וזיהומים בעור. איך אוכל לדעת לאיזה חומר בכלב שלנו פיתחנו אלרגיה? איך אוכל לוודא שאכן מדובר באלרגיה? תמיד גידלנו כלבים ומעולם לא פרחנו.. אבל מעולם גם לא גידלנו כלב גזעי לגמרי.. - האם יש קשר לכך שהוא גזעי? אשמח לתשובתך. תודה, אפרת.

לקריאה נוספת והעמקה
01/05/2011 | 09:31 | מאת: ד"ר קובי שדה

אני סבור שעניצתי לכם על שאלה דומה ... בגל מקרה לא נשמע שמדובר באלרגיה - אלרגיה לכלב אינה מתבטאת בפריחה של פצעונים = סביר שמדובר בטפילים בכל מקרה ניתן לפנות למרפאת האלרגה שלי לביצוע תבחין עורי לכלב בהצלחה ד"ר קובי שדה מומחה לאלרגיה ואסתמה מומחה למערכת החיסון www.allergynet.co.il

24/02/2015 | 23:29 | מאת: ז'או חוש

סקביאס בכלבים (Canine scabies) זוהי מחלה הנגרמת ע"י אקרית מסוג סרקופטס סקביאס (Sarcoptes scabiei var. Canis). בכלבים, קיים סוג ספציפי המדביק אותם. סוג זה שונה מן הסקביאס של בני אדם ,אך גם בני אדם יכולים להפגע מהזן המדביק כלבים. סימני המחלה בכלבים: גירוד קשה ביותר אדמומיות הפרשות מהעור פצעים מוגלתיים בשל הגירוד הקשה לעיתים נגרמת פגיעה עצמית של הכלב בעורו. מיקומים נפוצים של הלקויות: אפרכסות אוזניים רגליים מרפקים בניגוד לנגיעות באקרית אחרת (דמוקס), לא ידוע על רגישות של גזעי כלבים ספציפיים למחלה. ידוע כי סקביאס פוגעת יותר בכלבים צעירים. סקביאס הינה מחלה מדבקת מאוד לכלבים אחרים בסביבה. סקביאס של כלבים מדביקה גם בני אדם (גורמת לפצעים מגרדים על העור). עם זאת, בבני אדם האקריות לא מתרבות ולכן המחלה תעבור בעצמה. איבחון סקביאס בכלבים הוטרינר יחשוד במחלה לפי הסימנים שפורטו, בייחוד בשילוב עם פגיעה באנשים או כלבים אחרים. נגיעות באקרית תאובחן על ידי הוטרינר באמצעות ביצוע מיגרד עור (גירוד העור עם סכין ובחינתו מתחת למיקרוסקופ לחיפוש הטפיל). עם זאת, לא תמיד קל למצוא את הטפיל ובמקרים לא מעטים הוא לא נמצא למרות ביצוע מספר מגרדי עור. בסרטון המצורף ניתן לראות את טפילי סקביאס כפי שהם נראים מתחת לעדשת המיקרוסקופ. בדיקת דם יכול לרמז לווטרינר על נוכחות טפילים אך היא אינה ספציפית. במידה ולא נמצאות אקריות בבדיקה אך הוטרינר עדיין חושד במחלה ניתן לבצע ניסיון אבחוני ע"י מתן טיפול ובחינת שיפור המצב בתגובה לטיפול. במידה ומצב הכלב משתפר ככל הנראה אכן מדובר בנגיעות באקריות. טיפול בסקביאס חשוב לבודד את הכלב עד סיום הטיפול ולחטא את המצעים והאזור בו הוא ישן (כזכור זוהי מחלה מדבקת לבני אדם או בעלי חיים אחרים). ניתן לבצע שטיפות בשמפו או חומרים ההורגים את האקרית. הטיפול המבוצע ע"י מרבית הווטרינרים הוא בתרופה ממשפחת האברמקטינים (איברמקטין / דורמקטין) פעם בשבוע לארבעה עד שישה שבועות (יתכן כי טיפול בדורמקטין יעיל יותר מאיברמקטין ודורש מספר מועט של טיפולים). חזרה למאמרים וטרינרים © כל הזכויות למאמר זה שמורות למרפאת "וטרינר נייד - ביקורי בית" - מרפאה וטרינרית ניידת המספקת שירות וטרינר ברמת גן, אזור המרכז והשרון.

מנהל פורום אלרגיה ואסתמה