אגן כליות עובר

במהלך בדיקת אולטרסאונד אובחנה הרחבת אגני כליות העובר, אחת בגודל 6 מ"מ והשנייה בגודל 4 מ"מ וזאת בשבוע 32. הרופא המטפל העלה חשד קל לעובר עם תסמונת דאון. נא הסבר על הנושא, מה משמעות האבחנה והאם יש סיבה לדאגה. לציין כי עשיתי בדיקת שקיפות עורפית וחלבון עוברי תקין.

שלום. איני רופא, אך בני (בן החמש) אובחן באותה צורה בזמן ההריון, ולכן למדנו היטב את הנושא. אספר לך מה שאני יודע: התופעה נקראת "הידרונפרוזיס" ואם הבנתי נכון, היא מעידה על איזושהי הפרעה בניקוז השתן. הלחץ המצטבר כתוצאה מההפרעה בצינור היוצא מן הכליה (אורטר), גורם להרחבה (בעצם, התנפחות) של אגן הניקוז של הכליה, כלומר החלק הרחב בו הצינור מתחבר לכליה. לגבי תסמונת דאון, הבנתי שקיימת טענה, שהדעות עליה חלוקות, שקיים סיכון מעט גבוה יותר לתסמונת דאון אצל עוברים עם הידרונפרוזיס. כל הרופאים איתם דיברנו די התייחסו לזה בביטול, למרות שהמדיניות היא, כנראה, כן לבדוק את העניין עד כמה שאפשר. בהנחה הסבירה שאין מדובר בתסמונת דאון, מה עתיד לקרות? עדיין קיימת התופעה האורולוגית עצמה. בחלק גדול מהמקרים זה מסתדר לבד עוד במהלך ההריון. במידה ולא, הרך הנולד יצטרך לעבור כמה בדיקות בימים ובשבועות לאחר הלידה כדי לנסות לאתר את מקור ההפרעה. במקרה שלנו לא נמצאה שום בעיה והילד פשוט נמצא במעקב (אולטראסאונד) פעם בשנה (כאן המקום לציין שהוא ילד סופר חכם, בריא לחלוטין ומאוד פעיל...). הבנתי שמצב כזה, של הידרונפרוזיס א-סימפטומטי (ללא שום תופעות נוספות) הוא די שכיח. מסתבר שבשנים האחרונות השכיחות של הידרונפרוזיס מולד בכל העולם (המערבי?) עלתה מאוד ולא לגמרי ברור למה. נדמה לי שהיום מדברים על שכיחות של יותר מאחד למאה תינוקות שנולדים עם הידרונפרוזיס. במידה ונמצאת בעיה כלשהי בניקוז השתן יש כל מיני דרכים לטפל בהן, כירורגיות כנראה, והרופאים לא מתרגשים מזה במיוחד. בכל אופן, במצבך נראה לי שכרגע עדיף לחשוב על האפשרות היותר סבירה, והיא שזה לא ידרוש שום טיפול, וברגעים הקשים, כשמתחילים לחשוב על האפשרויות הפחות טובות, לזכור שגם להן יש טיפול, אולי לא כל כך נעים, אבל הרבה עוברים אותו בהצלחה. (שוב, בהנחה שאין מדובר בתסמונת דאון) בהצלחה בלידה שי

אינני מכיר קשר בין אגני כליה של 6 ממ בשבוע 32 ותיסמונת דאון. לפירוט לגבי הקשר (אם בכלל ) בין הרחבת האגני כליה בתחילת ההריון ותיסמונת דאון עלייך לפנות לגנטיקאי.