פורום אבחון טרום לידתי וייעוץ גנטי

ברוכים הבאים לפורום "אבחון טרום לידתי". בפורום זה יענו שאלות העוסקות בייעוץ גנטי בהריון, ובבדיקות שניתן לבצע לזיהוי הריונות בסיכון ללידת צאצאים עם תסמונת גנטית, מומים ו/או פיגור שכלי. ניתן להפנות שאלות בנושאים, כגון: בדיקות סקר בהריון, שקיפות עורפית, סקר שליש ראשון, בדיקה לאיתור תסמונת דאון בדם האם (NIPT) חלבון עוברי, וסקר שליש שני, מומים בעובר, בדיקות סקר גנטיות וכן בנושאים הקשורים לבדיקות האבחנתיות סיסי שלייה ומי שפיר. בנוסף, אשמח לענות על שאלות בנושא אבחון גנטי טרום השרשה של עוברים שהושגו בהפריה חוץ גופית. חשוב להדגיש כי התשובות שניתנות בפורום אינן מהוות בשום מקרה תחליף לייעוץ גנטי פורמלי, ואין לראות בהן המלצה רפואית מחייבת. שלכם, פרופ' יובל ירון וד"ר עדי רכס.
6612 הודעות
6354 תשובות מומחה

מנהלי פורום אבחון טרום לידתי וייעוץ גנטי

01/06/2016 | 10:04 | מאת: דנית שמר

שלום, אני בשבוע 17.5 להריוני, בשבוע 15.4 ביצעתי סקירת מערכות מוקדמת, הבדיקה היתה תקינה למעט קפל עור צווארי מעובה בעובי של 5 מ"מ. יש לציין כי השקיפות העורפית היתה תקינה (1.8). לאחר הסקירה הופנתי לייעוץ גנטי שם קיבלתי המלצה לדיקור מי שפיר ע"ח משרד הבריאות (נקבע לי לשבוע 18), בדיקת סרולוגיה זהומית, אקו לב עוברי וסקירת מערכות מאוחרת מורחבת. האם עבור סמן רך זה שהתגלה יש צורך גם בקריוטיפ סטנדרטי בעת ביצוע מי השפיר או מספיק צ'יפ מולקולרי כפי שמתבצע במס' בתי חולים בחינם? שאלה נוספת - האם יש טעם לשלוח דגימה לבדיקת תסמונת נונאן ולמלי אופיץ או רק אחרי קבלת התשובות? האם ידוע מה המחיר לבירור תסמונות אלו? תודה רבה, רבה.

קפל עורף מעוה נקשר עם תוספת סיכון לתסמונת דאון. זה לא שקיפות עורפית מעובה (למרות שנשמע דומה) לכן הברור המומלץ והממומן הוא מצומצם יותר).

29/03/2020 | 23:02 | מאת: עזרה!

דנית אנא תגיבי כאן. האם התינוק בריא???

31/05/2016 | 21:15 | מאת: שירן

שלום, בבדיקות גנטיות שלפני הריון נמצאתי נשאית של איקס שביר בתוצאות הבדיקה כתוב - FMR1 32/70 CGG REPEATS מאחר והתור ליעוץ גנטי הוא רק בעוד חודשיים אשמח לקבל קצת מידע בכל מקום שקראתי תמיד מתייחסים לגן בכמות החזרות מתוך 200 ואצלי רשום מתוך 70. איך אוכל לתרגם את זה?

נשאות ל 70 חזרות משמעו שבכל הריון יש סיכון שאם X זה יועבר לעובר, המספר עלול לגדול מעל 200 ולגרום חלילה למופע המלא של המחלה (פיגור שכלי ועוד). זה אומר שבכל הריון יהיה צורך לבדוק את העובר (סיסי שליה או מי שפיר) לוודא איזה X עבר, וכמה חזרות יש לעובר. או לשקול להרות באמצעות טיפולי פריון ולוודא שרק ה X עם ה 30 יעבור. יש כיום דרך לוודא שלא יוולדו ילדים לוקים- אך מצריך מעקב רפואי. אכן חשוב יעוץ גנטי. תמתינו עם ההריון עד היעוץ הגנטי עמ שתבינו את כל הכרוך בכך בהצלחה

31/05/2016 | 15:47 | מאת: רינה

שלום רב רציתי להתייעץ אם אפשר לעזור תודה, גילי 27.5 שקיפות נעשתה בשבוע 12.2 תוצאה 1.5 mm, לאחר מכן סקר שליש ראשון Papp-a 1.10 mom, free hcgb 0.82 mom . סיכון לפי גיל בלבד 1:1171 סיכון לפי גילי עם תוצאות הבדיקות לדאון 1:8741 , לטריזומיה סיכון לפי גילי עם תוצאות הבדיקה 1:100000. חלבון עוברי נעשה בשבוע 17 בדיוק AFP 0.74 mom, hcg 0.82 , mom, ue3 0.14 mom סיכון לפי גיל 1:1171 סיכון לפי גילי עם בדיקות לדאון 1:12760 ולטריזומיה סיכון לפי גילי עם בדיקות 1:100000 . הערות : ערך נמוך של אסטריול יכול להעיד על סיכון מוגבר לבעיות גנטיות מגוונות עלייך לפנות לייעוץ גנטי בהקדם. אני מחכה לתור לייעוץ אבל בנתיים אני מאוד נלחצתי ורציתי לדעת מה ההמשך של הבירור האם זה רק מי שפיר או שאפשר בדיקת וריפיי או שבכלל צריך בדיקה אחרת. אציין שהסקירה הראשונה יצאה תקינה בה ומשקלי בערך 45 וגובהי 1.50 מ . ויש לי שחלות פוליציסטיות. תודה רבה

רמת האסטריול אכן יצאה מעט נמוכה. רמה נמוכה עשויה להעיד באופן נדיר על הפרעות נדיקות הקשורות לתפקוד בלוטת יתרת הכליה, מחלות SLO, מחלות עור נדיקות. מצבים אלה לא נבדקים עי בדיקת NIPT, ביניהם ווריפי. גשי ליעוץ גנטי ובהתאם לנאמר שקלי מי שפיר והמשך ברור. בהצלחה

30/05/2016 | 17:57 | מאת: רונית

שלום בבדיקת חלבון עוברי שערכתי התקבלה התוצאה- (AFP) חלבון עוברי 3.16 כל שאר הפרמטרים יצאו תקינים. רופאת הנשים המליצה לפנות לבדיקת אולטראסאונד נרחבת (לא הזכירה בדיקת מי שפיר) האם תוצאת הבדיקה מעידה בוודאות על קיומה של בעיה כלשהי? האם קבלת תוצאה גבוהה מהנורמה היא דבר שקורה הרבה? אם בדיקת האולטראסאונד תצא תקינה- האם זה מספיק או שאצטרך לעבור בכל מקרה בדיקת מי שפיר? תודה מראש

מקורו של ה AFP בעובר. מכאן שמו "חלבון עוברי" באישה בוגרת ובריאה שאיננה בהריון הרמה היא אפס. כשהרמה מוגברת זה עלול להצביע על בעיה מבנית בעובר- לרבות פגם בדופן הבטן או בסגירת עמוד השדרה. מכאן הצורך בסקירה מכוונת. ממליצה בכל מקרה לגשת ליעוץ גנטי לשקול מי שפיר. לא בגלל הסיכון לתסמונת דאון (שלא תשתנה הרבה במצב זה) אלא אולי כשי למדוד את רמת ה"חלבון העוברי" AFP גם במי השפיר. בהצלחה

30/05/2016 | 17:21 | מאת: חגית

האם פגיעה בגן cdlk5 נחשב למחלה גנטית נדירה? האם יש מחקר בנוגע למציאת תרופה לתסמונת זאת?תודה.

הגן קשור לפעילות מוחית תקינה, לפיכך פגיעה בו תתבטא במגוון מופעים הקשורים לפעילות המח לרבות פרכוסים מסוגים שונים, CP, תסמונת RETT ואחרים. אין כיום לצערי תרופה, בדומה להרבה מצבים ומחלות גנטיות אחרות, אלא טיפול סימפטומטי בלבד (נגד פרכוסים וכו)

29/05/2016 | 10:37 | מאת: רינת

שלום, אני בהריון בשבוע 9. בבדיקות סקר המקדימות התגלה שבעלי נשא sma ושאני תקינה. איך ניתן להבטיח שההריון תקין? יש בדיקות שבם ניתן לגלות את המחלה(מי שפיר, שקיפות עורפית, סקירה וכו)? תודה

לצערנו בדיקות אולטראסאונד אינן טובות לגילוי המחלה. ניתן לוודא שהעובר בריא עי בדיקה ישירה שלו במי שפיר. מידת הגילוי בבדיקה שלך שהיצאה תקינה היא 90%, שכן יתכן ויש לך 2 עותקים של האזור החסר על גן אחד ואפס בשני (מצב נדיר למדי)דרך נוספת להקטנת הסיכון היא בדיקת ההורים שלך. בהצלחה

30/05/2016 | 18:28 | מאת: רינת

בבדיקת ההורים הכוונה לבדיקת דם רגילה? איך משיגים הפניה לכך? תודה

17/05/2016 | 21:34 | מאת: שני

שאלה לי: תסמונת פראדר ווילי. אי התבטאות של הגנים האבהיים, בעקבות השתקה של האימהיים. מנסים כעת לנסות ולהחיות (מחקר חדש) את הגנים המכובים. האם ההשתקה הזאת תקפה למרבית התסמונות? ואז אם תאורטית ימצא פתרון לזה, ימצאו לעוד הרבה תסמונות? או שמא בתסמונת אחרות מנגנון הפגיעה הוא שונה לגמריי??? תודה

קיימות עוד תסמונות בהן יש שינוי בהפעלה או בכיבוי של גנים. פראדר ווילי/ אנגלמן היא רק דוגמה אחת. בקוויט ווידמן BWS היא אחרת. המחקר לצערנו עדיין לא ישומי ברמה הקלינית :(

17/05/2016 | 15:43 | מאת: יעל

ילד עם נ.פ 1 . כתמי קפה עולה . ילד בן 6. האם עם הזמן מתווספים עוד כתמים? או לא בהכרח?? תודה ויום טוב.

בהנחה שהאבחנה ודאית: המחלה מאוד משתנה מילד לילד גם באותה המשפחה. יתכנו התווספות של כתמים, נמשים או גבשושיות אך לא בהכרח

אהלן, יש לי שאלה שמעניינת אותי. נגיד ואני מתחתן עם בחורה שחומת עור (עדות אפריקה), ואני לבן מעדות המזרח. כיצד אפשר לדעת לאן יפנה צבעו של הילד? לבצע הככה של האמא או הבהיר של האמא? הבנתי שהוא יהיה בצבע חום בהיר, האם זה מחייב? תודה.

נכון להיום לא ניתן לצפות צבע עור. מדובר בתכונה שהיא על טווח ולא כן/לא. בדומה לגובה או גוון עיניים

16/05/2016 | 15:55 | מאת: קרן

ביצעתי את הבדיקה לנשאות X שביר בשנת 2009 והתשובה הייתה בגדר הנורמה: 30 חזרות בעותק אחד של הגן ו-31 חזרות בעותק שני של הגן. אני עכשיו ממש בלחץ כי רק עכשיו נודע לי שבשנת 2010 התחילו לבדוק בשיטה חדשה, ואני כבר בשבוע 20 להיריון, מה אוכל לעשות? ביצעתי דיקור מי שפיר לפני שבועיים, האם צריך לבקש לשמור את הנוזל??? אמשח לתשובה מהירה, אני ממש בלחץ

ממליצה להתיעץ עם המעבדה שביצעה בעבר את הבידקה. הם יוכלו לומר לך האם יש צורך לחזור עליה או שמא היא עומדת בסטנדרטים של היום. בהצלחה

15/05/2016 | 20:55 | מאת: שני

שלום במשפחה שלא קיימת בה כלל בעיה של לקות שמיעה נולד ילד עם לקות שמיעה. הסיבה המשוערת היא סיבה תנועתית בהיותו עובר אך קיים רצון לבצע בדיקה גנטית במטרה לבדוק מהי הסיבה האמיתית והוודאית וכן לבדוק גנטיקה. איזו בדיקה יש לבצע? הבנתי שצריך לבקש בדיקה מסוימת. תודה רבה!

יגועים כיום מאות גנים הגורמית לחרשות לא תסמונתית (מצב בו יש רק לירוי שמיעה בלי פגיעה במערכת גוף אחרת, פיגור שכלי וכו) הדרך להתקדם היא עי יעוץ גנטי לפקטי עם הליקוי ושליחת בדיקה לגנים אלה. המיעוט בכיסוי סל בריאות, הרוב באופן פרטי. סיכוי גבוה מאד לאתר את הסיבה. בהצלחה

15/05/2016 | 14:04 | מאת: רינה

הי..בנח בן 32..בגיל 5 עבר עקירת עין ימין עקב רטינובלטןמה..מאז ועד היום בריא..לאחרונה התחתן ועבר בדיקת גנטית על מנת לבדוק תורשתיות.בתוצאות נאמר לו שהתגלתה מוזאיקה ב10%..היועץ אמר שהוא מרוצה מהתוצאה כי הסיכוי ללידת ילד בריא הוא גבוה.למרות הכל נעשתה לזוגתו בדיקת סיסי שיליה שיצאה תקינה מבחינת הרטינובלסטןמה. אני מאושרת מזה שהעובר בריא מהבחינה הזאת..אבל מה שמטריד אותי לגבי בני הוא הסיכון לפתח חס וחלילה סוגי סרטן אחרים בעתיד...האם יש סיבה לדאגה?

אין ספק שהוא צריך להיות במעקב שכן 10% ברקמה אחת עלול להיות יותר (או פחות) ברקמה אחרת. זה לא כמו הסיכון חלילה אם היה מדובר ב 100% מכלל תאיו אבל אכן קיים סיכון יתר. מצריך מעקב

14/05/2016 | 19:29 | מאת: שירן

שלום ד"ר, בעלי ממוצא עירקי והוא רגיש לg6pd, כאשר בתנו נולדה גילינו להפתעתנו בבדיקה שגם היא רגישה, העניין הוא שאני ממוצא טריפוליטאי ואני יודעת שזו עדה שלא רגישים בה לg6pd.. מאז ומתמיד אכלתי פולים כך שאני מבינה שהחוסר לחלבון נמצא רק על x אחד שלי. שאלתי היא איך זה ייתכן? אשמח להסבר, האם נתקלת ברגישות זו גם בקרב העדה הטריפוליטאית? תודה רבה

רישות מסוג G6PD הינה מצב הנמצא על כרומוזום ה X. כל גבר בהכרח יעביר X זה לכל בנותיו ולאף אחד מבניו. בנים עם ההפרעה יבטאו אותה במלואה. לבנות יש 2 כרומוזומי X - כך שהביטוי עשוי להשתנות- מהעדר כל ביטוי- לביטוי קל/ בינוני. לא קשור במוצא שלך

12/05/2016 | 14:30 | מאת: שוש

שאלתי היא: מה נחשב גיל האם בהריון... האם גיל הכניסה להריון? או שמא גיל הלידה? תודה

השאלה היא לצורך מה? מבחינת הזכאות למי שפיר- אישה שהיתה בת 35 ביום הוסת האחרונה שלה זכאית למימון המי שפיר. זו הגדרה בירוקרטית

11/05/2016 | 13:48 | מאת: עינב

שלום רב, אני נשאית CF מוטציה 3849, ונמצאת לפני הזרעה מתורם. מעבר לבדיקה כללית של נשאות, האם ישנה חשיבות גבוהה לריצוף גנטי? הבנתי שיש בערך 2,000 סוגים של מוטציות.. אודה מאוד על תשובתכם. עינב

הגן לCF הוא אכן ארוך וידועות בו הרבה מוטציות. לכל נשא/ית יש המלצה לבוק את ההורה הביולוגי/תורם השני עמ למנוע לידה של ילד חולה. בדיקה של מוטציות היא שוות ערך לריצוף מלא של הגן. יש המסתפקים בכך. זה תלוי בין היתר במוצא התורם, שכן במוצאים מסוימים בודקים יותר מוטציות רלוונטיות מאחרים. ממליצה על יעוץ גנטי בנושא. קיימת גם אפשרות של בדיקת העוברישירות, אם מבוצע מי שפיר- לפחות למוטציה שאת נושאת. המידה ויהיה ב 50% שלא נשא- בזה יגמר הכל. במידה ונשא- ניתן יהיה שלקול ריצוף ישיר של העובר (לא תמיד ניתן לרצף את התורם) כאמור, לאור מורכבות הנושא ממליצה בחום לדבר עם גנטיקאי על כך. בהצלחה

11/05/2016 | 08:58 | מאת: דני

אם מרבית האנשים בריאים בהגדרה, ורק אחוז קטן 3%, עם לקויות כאלה ואחרות, האם זה אומר שמרבית השינויים בגוף האדם אינם משמעותיים, ורק אחוז קטן מאוד של שינויים הינו משמעותי ומהווה מחלה/ תסמונת... האם הדבר הוא משהו אבולוציוני? תודה

כולנו נשאים של שינויים גנטים רבים. רובם הגדול לא נופל באזור קריטי, או לפחות לא קריטי בשילוב עם בן/בת הזוג הפוטנציאליים. מדי פעם זה מתרחש, או לראשונה בעובר. האם זה משהו אבולוציוני? קשה לדעת אם כי זו אחת התאוריות בהחלט. שונות זה טוב. שינוי ברמה אבולוציונית טכנית מתרחש לאורך הרבה מאוד זמן.

10/05/2016 | 21:54 | מאת: ענת

הריון בגיל 45 האם יש סיכוי לילד בריא? מה הסיכוי?

מניחה שהכוונה היא להריון של אישה בת 45 עם ביצית שלה. הסיכוי להריון כזה נמוך (סביב 1%). אם אכן יש הריון כזה, הוא בסיכון גבוה להפרעות כרומוזומיות. אך לא כל העוברים יהיו לא תקינים. אם מדובר במקרה אמיתי- ממליצה להפנות לרופא מטפל/ גנטיקאי עמ לבצע מעקב ואבחון (במידת הצורך) במטרה לוודא שהעובר אכן תקין. בהחלט יש נשים שיולדות ילד ביולוגי שלהן בגילים האלה, אך הן יחסית במיעוט

שלום, הופנתי לייעוץ גנטי עקב תוצאה בשקיפות של 3.3 מ"מ. חלבון עוברי תקין, והתוצאה המשוקללת יצאה 1:240. בסקירה המוקדמת לא נמצאו ממצאים מחשידים מלבד קפל עורף 3.3 מ"מ.החלטתי לבצע בדיקת מי שפיר, אך אני ממש מתלבטת לגבי צ'יפ גנטי שלפי הבנתי תוצאותיו לא חד משמעיות. האם לדעתך יש צורך לבצע צ'יפ גנטי?

יש המלצה (ואף מימיון) לבצע בדיקת ציפ ציטוגנטי בשקיפות מעל 3 ממ. הסיבה היא שיש דברים שרק הציפ עשוי לגלות. נכון שיתכנו תשובות לא ודאיות. אבל אי ביצוע הבדיקה ימנע ממך מידע שעשוי אולי לשנות את המשך ניהול ההריון. מציעה להתיעץ עם גנטיקאי בדבר התשובות האפשריות לציפ איך הן נמסרות ומה ניתן לעשות עם המידע. זה הרבה פחות מדאיג ממה שזה נשמע בדכ. בהצלחה

10/05/2016 | 12:34 | מאת: יעל

האם בבדיקת ציפ גנטי, ניתן לראות ולגלות תסמונת פראדר ווילי?? תודה.

אפשר לגלות רק חלק ממקרי המחלה. יש כמה מנגנונים שגורמים לה. אם יש חשד ספציפי למחלה צריך לבצע בדיקה מתאימה יותר

היי... אני בת 35 וחודש. היום עשיתי שקיפות עורפית שבוע 11 0 יש לציין שההריון הקודם הופסק כי הייתה שקיפות מוגברת 9.8(לאחר ההפלה עשיתי בדיקה ואכן היה לעובר טריזומיה 18) אז באתי לבדיקה אקסטרא חרדתית... הרופא בדק ובהתחלה ראה תוצאה של 1.8...כנראה בגלל ההיסטוריה המשיך לבדוק ומדד 2.2 בחישוב עם הגיל שלי יצא 1:62 הודגמה עצם אף ה-CRL תואם ל- 11w1d הרופא אמר שהתוצאה לא תקינה ושהוא מודאג. האומנם?!?!?!? יש סיכוי שמתוצאה כזאת יכול להיות עובר בריא?!?!?! בבקשה תגיבו...

רוב הסיכויים שהילד בריא. סיכויי ההישנות של טריזומיה 18 נמוכים ביותר. ממליצה לבצע מי שפיר ואם לא יכולה לחכות עד אז אז בדיקת NIPT לפני כן. מחזיקה אצבעות ובהצלחה

08/05/2016 | 14:19 | מאת: תמרה

שלום, הורי בן זוגי הם בני דודים. האם מאיראן והאב מכורדיסטן. אני ממוצא אשכנזי מצד שני הוריי. ביצעתי 4 בדיקות לאחר התייעצות שגרתית עם אחות גנטיקה- איקס שביר, cf, המוגלובין f ו a2, וsma-smn1. הבדיקות תקינות. האם לאור הקשר של הוריו עלינו לעשות בדיקות נוספות? האם על בן זוגי להבדק? תודה רבה

קרבת דם בין בני זוג מעלה את הסיכון למחלות רציסיביות- כאלה שכל פרט נשא למוטציה וילד שיורש 2 מוטציות יחלה. זה שהמוצא שלך שונה מקטין סיכון זה

08/05/2016 | 10:18 | מאת: שרונה

האם פיגור שכלי( שאינו נובע כתוצאה מתסמונת) הוא גם שינוי כרומוזומלי אשר יש לו משמעות קריטית?? האם יודעים להגיד ממה נובע?

לא לגמרי הבנתי את השאלה. פיגור שכלי יכול להגרדם מהרבה סיבות. חלקן סביבתיות (צריכה של חומרים מסוימים בהריון, חשיפה לחומרים מסוכנים, מחלות ויראליות וכו) וחלקן גנטיות. הסבות הגנטיות יכולות להיות בגלל הפרעה ברמות הכרומוזום (עודף או חסר של כרומוזום שלם או חלק ממנו) או בגלל הפרעה מונוגנית- כלומר על רקע של גן בודד. המוח הוא איבר מאוד מורכב לכן הרבה פגיעות בהרבה איזורים בחומר הגנטי עלולות לגרום לפיגור שכלי

06/05/2016 | 15:59 | מאת: Sapir

שלום, אני בהריון תאומים, שבוע 15 אחרי ivf שבוצע בו איקסי. המורפולוגיה ביום השאיבה הייתה 100%. בסקירת מערכות מוקדמת נמצא אצל אחד העוברים ממצא של של ציסטה צווארית בקוטר 5 ממ: (antrolatera cervical cyst(s. שאר הדברים היו תקינים כולל אקו לב עובר. בשקיפות העורפית הייתה שקיפות של 1.6 ממ לעובר ראשון ושקיפות 0.7 לעובר שני (אני לא יודעת אצל מי מהם נמצאה הציסטה). בוצעו בדיקות סקר גנטי לפני ההריון וכל מה שנבדק היה תקין. מאחר וזה הריון תאומים אלו הנתונים היחידים שיש לי (לא יהיה חלבון עוברי). האם היית ממליץ על בדיקות נוספות כלשהן? בנוסף, אשמח לדעת האם ממצא כזה יכול להתקשר למשהו נוסף חוץ מתסמונת דאון וטריזומיה 18 כי אני שוקלת לבצע NIPT מצומצם שיכלול רק אותם. תודה רבה!!

אכן אין בדיקות סקר ביוכימיות לתאומים. זה היתרון העיקרי של NIPT (ל 21 13 ו 18 בלבד כמובן) - מקבלים הערכת סיכון טובה על שניהם. רלוונטי ל ציסטה צווארית. בהצלחה

06/05/2016 | 11:27 | מאת: דנה

שלום, בת 37.5 עם תורם זרע. לפני כשנה עשיתי הזרעה נכנסתי להריון היה לי דופק ושק חלמון מוגדל שהפסיק לאחר מכן - עשיתי גרידה. לפני כמה חודשים ivfאיקסי

06/05/2016 | 11:38 | מאת: דנה

לפני כחודשים עשיתי ivfאעקסי הריון כימי. עכשיו עשיתי ivfאיקסי יש דופק אבל שוב שק חלמון מוגדל. בהנחה שאולי יהיה הפעם תקין על אילו מומים זה מצביע

בדכ הפרעה מוקדמת ביצירת העובר מצביעה על עובר לא תקין כרומוזומלית. קשה להצביע על מומים. מקווה שההריון תקין, ממליצה בחום לעשות סקירת מערכות מוקדמת טובה ולשקול על פי תוצאות כל הבדיקות עד שבוע 17 האם יש מקום למי שפיר. בהצלחה

05/05/2016 | 10:57 | מאת: רחלי

שלום כבוד הרב, שמי רחלי בת 23,אני בהריון בשבוע 16 . רופא נשים הפנה אותי לבדיקת מי שפיר עקב בדיקת דם שביצעתי. ויצאה לא תקינה 1:156 להבנתי הבדיקה כרוכה בסיכונים ידועים אך מאחר והרופא טוען שישנם סיכוים לולד עם מום עלי לבצע את הבדיקה בהקדם. אני פונה לרב בבקשה לקבל יעוץ איך עלי לנהוג.

אני גנטיקאים ולא רבנית. אם קיים סיכון יתר עפי בדיקת סקר שליש ראשון (אם זה מה שקיבלת, על פי הבנתי) ההמלצה היא אכן לפנות ליעוץ גנטי ולשקול מי שפיר. מציעה להגיע ליעוץ, לשמוע את ההסברים ולהבין מה האפשרויות העומדות בפניך על מנת שתוכלי לקבל את ההחלטה שנכונה לך. אין "חובה" לעשות מי שפיר, גם אם יש המלצה. אבל להבין כדאי. בהצלחה

03/05/2016 | 15:40 | מאת: יעל

שלום רציתי לדעת תוך כמה זמן אמורים לגבי תוצאות של צ'יפ גנטי שנעשה להורים (לאחר שנמצא ממצא לא ברור בתוצאות צ'יפ הגנטי שנעשה לעובר)? תודה

יש לשאול את המעבדה המבצעת. מניחהש אם מדובר בעובר והריון קיים מנסים לזרז עד כמה שניתן. בהצלחה

03/05/2016 | 12:54 | מאת: ניב

שלום, שאלתי היא מדוע בזמן הביוץ( מתוך בדיקה שזה אכן הביוץ), מתוך הנחה שכבר יש 2 ילדים וגילי צעיר, ואין בעיית פוריות. איך זה שלעיתים גם בעת קיום יחסי מין בוודאות בזמן ביוץ אין הקלטות?? מה יכולה להיות הסיבה? שוב לציין כי אין בעיות פוריות. והנני בת 32. תודה

גם כשמחזירים לרחם עובר מדהים שנבדק וידוע שהוא בריא, לא בהכרח יקלט. לא כל שכך בביוץ "רגיל" שבו על תאים הזרע למצוא את הביצית, שבשאיפה תקינה (גם בנשים צעירים ביציות יכולות להיות לא תקינות- עע ילדים עם הפרעות כרומוזומליות שנולדים) שתהיה הפריה, שהטרום עובר ימצא את דרכו לרחם - מסע בן 3-5 ימים, ושיצליח להשתרש בדופן. ושלא תהיה הפלה. זה קורה בכ 20-25% מהמקרים. אל יאוש

02/05/2016 | 15:20 | מאת: מור

ילד ראשון (בריא)- הסיכון לת.ד היה 1:95 בגלל FREEBHCG גבוה (4.65) ולכן עשיתי מי שפיר בלבד. החלבון העוברי היה תקין. ילדה שניה (בריאה)- הסיכון לת.ד היה 1:420 החלטתי בכל זאת לעשות מי שפיר כי הסיכון היה גבולי. הריון שלישי- בשבוע 11 התגלתה ציסטיק היגרומה משמעותית (6 מ"מ) והחלטתי לאחר התייעצות עם מספר פרופ' בתחום המיילדות לעבור הפסקת הריון בשבוע 13. לאחר ההפלה הייתי אצל פרופ' שוחט והוא אמר לי שככל הנראה ההיגרומה נגרמה בגלל פגם כרומוזומלי והסיכוי להישנות הוא 5%. הוא לא המליץ באופן אוטומטי על מי שפיר וכתב בסיכום הביקור לשקול דיקור לאחר קבלת כל הבדיקות הרגילות בהריון הבא. כעת- הריון רביעי- בסקר הראשון יצא שוב ה-free bhCG גבוה (4.85) אך בבדיקה נרשם להמתין לחלבון העוברי. הסיכון המשולב היה 1:870. השקיפות הייתה 0.86, סקירה תקינה. טרם קיבלתי את תשובות החלבון העוברי. אחרי ההפלה שעברתי והזמן שלקח לי להיכנס שוב להריון (טבעי אך למעלה משנתיים), מדובר בהריון יקר ואני מאוד מתלבטת האם במידה ובדיקות הסקר המשולב יוצאות תקינות ומורידות באופן משמעותי את הסיכון, האם בכל זאת לעשות מי שפיר או בכלל לעשות בדיקת NIPT. לא הייתה לי כל כוונה לעשות צ'יפ. אשמח לקבל קצת הכוונה, מרגישה אובדת עצות.

ממליצה להמתין עם ההחלטה על מי שפיר עד לאחר תוצאות סקירה וסקר שליש שני. אם ממש מתלבטת אפשר גם לעשות NIPT. לא כדאי להשליך מניהול הריון אחד לאחר כי הילדים שונים ואת שונה. ציפ גנטי- אכן תורם עוד כ 0.5% יכולת גילוי, תשלום מהכיס ו"מחיר" של גילוי ממצאים לא לגמרי ברורים, בסיכון קטן. מליעה להתיעץ עם רופא מטפל/גנטיקאי סביב שב 17 בהצלחה

01/05/2016 | 13:03 | מאת: לורין

שלום רב נמצאת כרגע בשבוע 20. לפני כשבועיים עשיתי חלבון עוברי. הכל יצא תקין למעט hcg 3.65. סקירת מערכות מוקדמת אצל ד"ר שפירא יצאה תקינה לגמרי וכן השקיפות העורפית. מדוע הערך הזה יצא גבוה? האם בגלל ה ivf. ? איך ממשיכים? מה עושים?

מדובר בהורמון שמקורובשליה. ערך מוגבר קשור בין היתר לסיבוכי הריון לידות מוקדמות ונטיה לרעלת הריון. לכך מומלץ מעקב של מרפאת הריון בסיכון. כמו כן נקשא באופן נדיר ביותר לתסמונות הקשורות בגדילת יתר דוגמת בקוויט ווידמן. מאוד נדיר. אפשר לפנות לקבל יעוץ גנטי בנושא (באופן רגוע). בהצלחה

02/05/2016 | 15:00 | מאת: לורין

ותסמונות אלו שהזכרת, אפשר לאבחן אותם בסקירת מערכות טובה?

01/05/2016 | 11:03 | מאת: רונה

שלום..אני בהריון ראשון שבוע 22 בשל טוקסופלזמה גבוה עברתי בדיקת מי שפיר השבוע שעבר התוצאה שלילית זאת אומרת שהטפיל לא עבר לעובר. אך קראתי שהטפיל יכול לעבור גם בשלבים מאוחרים בהריון. 1-האם כדאי לעבור בדיקת מי שפיר נוספת בהמשך ? 2- קראתי גם שלפעמים הטפיל מועבר ולא מאבחינים אותו מוקדם אך בגיל ההתבגרות הילד ילקה בחירשות או בעיוורון.זה נכון ??

ממליצה לפנות למומחה להריון בסיכון/ מחלות זיהומיות. זה לא נושא גנטי. בהצלחה

30/04/2016 | 18:17 | מאת: דפנה

שלום, בן זוגי נשא ל- X שביר. אני לא נשאית. בלידת בן - לא אמורה להיות בעיה בלידת בת - מה הסיכונים? אשמח להכוונה תודה,

בגדול לא תוארו מקרים של הגדלה של האלל של X שביר במעבר בין אב לילדיו. אבל זה כמוהן תלוי מאוד במספר החזרות אצלו. וגם לנשאים יתכנו סימנים בגיל מאוחר. כיוון שמדובר בשאלה לא שגרתית, ובנושא מעט מורכב- ממליצה בחום לגשת ליעוץ גנטי פרטני בנושא, ולהתעדכן בספרות העכשיות. בהצלחה

שלום, בעלי נשא BRCA ונכנסתי להריון טבעי שלא באמצעות PGD. במידה ונרצה לבדוק האם הנשאות הועברה לעובר- באיזו בדיקה נוכל לבדוק האם העובר נשאי? האם רק בסיסי שיליה או מי שפיר? האם ניתן לקבל כיום אישור לבדיקת נשאות בבדיקת דם לאחר הלידה או שמאשרים בדיקת נשאות רק מעל גיל מסויים? תודה!

על מנת לבצע כל בדיקה גנטית יש צורך ב DNA דנא (חומר גנטי) של הפרט הנבדק. בעובר- בסיסי שליה או מי שפיר. מצריך יעוץ גנטי. והרבה הרבה מחשבה- מה תעשו עם התוצאות? האם תבצעו הפלה על נשאות לגן המהווה גורם סיכון לסרטן? אבל בר טיפול? לאחר הלידה- בדיקה גנטית של ילדים נעשית רק אם התשובה תביא לשינוי בארוך החיים או במעקב וטיפול של הקטין. אם לא- מחכים לגיל בגרות והילד/ה מחליטים לבד. זה המצב לגבי BRCA התלבטות לא קלה. ממליצה בחום לגשת ללבן את המחשבות במסגרת יעוץ גנטי בהצלחה

20/04/2016 | 17:54 | מאת: לוין

שלום, בעבר עשיתי בדיקות סקר גנטיות והכל תקין ב"ה. כיום, חשד לאוטיזם בבן אחותי(בן 3) שאלותי- 1. במחשבה על היריון נוסף, האם חוץ מבדיקות סקר חדשות שאעשה, רצוי לעבור ייעוץ גנטי (ולא בדיקת רופא גנטי) בעקבות הממצא החדש? שאלתי נובעת מכך שאוטיזם עד כמה שידוע לי לא ניתן לבדוק. 2. ייעוץ גנטי מחייב אישור מהמחוז(כולל טופס 17), ואינו ניתן בקלות. (גם במצבים של היסטוריה משפחתית PDD C/P). ואם כך הדבר,אשמח מאד לדעת מי כן זכאית לייעוץ גנטי ללא פרוצדורה בירוקרטית.(איזו אסמכתא "מזכה" בהשתתפות?) תודה רבה על המענה. ל

סיבות רבות לאוטיזם. לא כל הסיבות הגנטיות ידועות, ברם חלקם כן. על מנת להתקדם מבחינת האחיין- הדרך הכי טובה היא שהוא עצמו יגיע לבדיקה. רלוונטי גם להוריו, אם ירצו ילדים נוספים. בבקות הסקר (שחשוב לעדכן לפני כל הריון) אין התיחסות לאוטיזם, פרט אולי לבדיקת ה X השביר שהיא רק אחת מהסיבות לאוטיזם/פיגור שכלי. לגבי ט17- צר לי אינני מתמצאת בפרוצדורות של הקופה אבל מאמינה שעם מעט לחץ- ניתן לקבל בהצלחה

20/04/2016 | 14:03 | מאת: הריונית

שלום רב, בת 32 בהריון ראשון. שקיפות עורפית תקינה (1.6 ממ), סקר שליש ראשון תקין (סיכון סטטיסטי 1:10000 לדאון ולטריזומיה), חלבון עוברי תקין (סיכון סטטיסטי 1:10000 לדאון ולטריזומיה). אין רקע משפחתי של בעיות רפואיות. בסקירה מוקדמת התגלו 2 מוקדים אקוגנים בחדר שמאל של הלב, והרופא הסביר שמדובר בממצא "רך" שיכול להגדיל סיכון לדאון. מקריאה באינטרנט אני מבינה שזה אמור להעלות את הסיכון לדאון בכ-פי 2? הרופא המליץ לנו על יעוץ גנטי ועל אקו לב עובר. קבעתי תורים לשתי הבדיקות, אך הם נקבעו לתאריכים רחוקים (אחרי שבוע 24), ואני בלחץ. כיום אני בשבוע 20 - מבינה שמי שפיר מומלץ לעשות רק עד סוף שבוע 23? אני מפחדת להישלח למי שפיר רק בשלב מאוחר יותר. מה הסיכון התיאורטי בנתונים האלה? האם כדאי לעשות בינתיים את בדיקת הדם NIPT? האם יש לחכות עם היעוץ הגנטי עד שיהיו לי תוצאות הסקירה המאוחרת ואקו לב עובר, או שמוטב לנסות ולקבוע תור (בפרטי) כמה שיותר מוקדם? תודה מראש!

צדק הרופא בכך שניסה להרגיע אותך. אכן נחשב בעבר כ"סימן רך" לתסמונת דאון. בנתונים שלך הסיכוי השאריתי לכך הוא נמוך מאוד. ניתן לבצע בדיקת NIPT שעוד יותר יכולה להרגיע. על פי הנתונים אין אינדיקציה למי שפיר (אם כי יש נשים שבוחרות בבדיקה גם "בלי סיבה" כיון שכל השאר זה סקר עקיף). שורה תחתונה- לא להלחץ ואפשר לחכות לתור שנקבע. בהצלחה

20/04/2016 | 11:55 | מאת: שני

שלום, יש לי שני בנים. הבכור נולד עם פטוזיס מולד קשה בשתי העיניים ומום בלב. משום שנולד גם עם מום מולד בלב (TGA) וגם עם הפטוזיס, עשינו לו צ'יפ גנטי שיצא תקין. בהיריוני עם הילד השני, עשיתי מי שפיר וצ'יפ גנטי וגם הוא יצא תקין וילדי השני גם נולד עם פטוזיס מולד בשתי העיניים, אך לא בחומרתו של הבכור. חשוב לציין שאין אצלי ואין במשפחת בעלי אף אחד עם המום הזה ובכלל לא היינו מודעים לעצם קיומו. רציתי לדעת מה הגורם לכך אם לא נמצאו סממנים גנטיים והאם יש טעם לכך שאני ובעלי נעשה בדיקות גנטיות? האם זה ששני הבנים שלי נולדו עם אותה בעיה בעצם מבטיחה קיומה של אותה בעיה בילדים הבאים? האם אפשרי לברור גנטית בהפריה אם לא מצאו לכך עדויות גנטית בילדים האחרים? האם פוחת הסיכוי לאותו מום בילדה נקבה? האם יכול להיות שהשילוב שלי ושל בעלי יוצר מוטציה שגורמת לכך? אשמח מאוד לקצת תשובות. מיואשת ומתלבטת לגבי הבאת ילד נוסף לעולם.

אכן 2 ילדים עם פטוזיס מולד, שלאחד גם מום לבבי, מעלה חשד רב כי מדובר בתסמונת/גורם גנטי. ציפ גנטי לא מכסה את כל אחג מה 20000 גנים הקיימים. יתכן ושניכם נושאים גן הגורם לכך, או כפי ששאלת- שזה משהו שמתבטא רק בבנים. על מנת להתקדם יש להביא את הבנים לבדיקה על ידי גנטיקאי. הייתי מתחילה בבכור. יש כיום שיטות בדיקה גנטיות (כגון ריצוף כלל אקסומי) שניתן לבצע ל 2 הבנים ולשניכם, שעשויה לשפוך אור על הסיבה. אם תמצא הסיבה, ניתן יהיה לבצע הפריה ובחירת עוברים ללא הבעיה, או בדיקה בתחילת הריון. בהצלחה

20/04/2016 | 11:13 | מאת: אורלי

אני ממוצא ספרדי ובעלי אשכנזי. עשיתי בדיקות רק אני, רק שלוש בדיקות כנראה עיקריות. ויצא תקין. האם גם בעל צריך לעבור בדיקות? והאם צריך לבצע עוד בדיקות? מודה על מענה

אני מניחה שהכוונה היא לבדיקת סקר לפני/בתחילת הריון כגון X שביר SMA וכו. יש רשימה של בדיקות המומלצות על פי מוצא בני הזוג, של איגוד הגנטיקאים. ברם קיימות בדיקות נרחבות יותר, שלא מתיחסות רק למוצא ולרשימה מצומצמת של בדיקות. הן נעשות באופן פרטי, לא דרך הקופות. תלוי עד כמה רוצים להרחיב. בהצלחה

שלום, ביצעתי בדיקת מי שפיר וצ'יפ גנטי בעקבות ממצא בסקירת מערכות מאוחרת בחדר הליטרלי השמאלי של המוח (שתי בליטות בגודל של 1.1 ס"מ על דפנות הקרניים הקדמיות) אשר אובחן כחשד להטרוטופיה. בנוסף ביצעתי סקירה מכוונת למוח אצל פרופ' מלינגר, שבסקירה זו עדיין הופיעו בליטות אלו באותו הגודל. הפרופ' אמר שממצא זה אינו מעיד על כלום נכון למועד הבדיקה, אך עליי לחזור למעקב ב11.5.16 - האבחנה שונתה ל"לא אופייני להטרוטופיה". תוצאות מי השפיר והצ'יפ הגנטי יצאו תקינות. שאלתי היא, מהם הסיכויים שתוצאות מי שפיר וצ'יפ גנטי תקינות ובכל זאת יהיה מום בעובר? והאם מחלה כגון הטרוטופיה ניתנת לזיהוי בבדיקות אלו? מיותר לציין שאני נורא לחוצה מהמצב ואודה לתשובתכם המפורטת ככל שניתן.

הטרוטופיה מוחית הינה מצב בו יש איים של נוירונים אשר לא נדדו למקומם הטבעי. זוהי אבחנה שקשה מאוד לעשות אותה בעובר. אם יש חשד כזה הייתי ממליצה על ביצוע MRI מח לעובר, לקראת שבוע 30-32 להריון. בדיקה של ציפ גנטי לא שוללת את כל הגורמים למצב זה. אם עדיין יש ממצא מוחי חשוד- ממליצה לגשת גם ליעוץ גנטי בנושא. בהצלחה

01/05/2016 | 10:44 | מאת: חני

כמובן שגודל הבליטות הינו 1 מ"מ ולא ס"מ כמו שציינתי לפני בשוגג. בסקירת מערכות הרגילה איבחנו אותם כחשד להטרוטופיה, ואילו בסקירה המכוונת הפרופ' אמר שזה לא אופייני להטרוטופיה, גם בגלל גודלם וגם בגלל שלא נוספו בליטות/ גדלו הבליטות הקיימות. את הסקירה המכוונת הראשונה ביצעתי בשבוע 23 והבדיקה הבאה תתקיים בשבוע 29. האם מניסיונך קיימת האפשרות שבליטות אלו יעלמו/יספגו ובמידה ולא וזה לא הטרוטופיה, על מה בליטות מהסוג הזה יכולות להעיד עוד?

19/04/2016 | 07:43 | מאת: ורד

שלום רב אני בת 36 הריון שלישי ביצעתי בדיקת מי שפיר ב20/3/16 ובנוסף עשיתי גם את הציפ הגנטי למי השפיר תוצאות הצ'יפ הגנטי יצאו תקינות. במי שפיר נמצא כי יש טרנסלוקציה בעובר 46,xx,t (2:17) (q11.2:q23.3) אני ובעלי זומנו שוב לביהח ב13.4,לעשות בדיקת קריוטיפ לשנינו כדי לבדוק אם זו טרנסלוקציה ספונטנית ,חדשה או שבאה מאחד מאיתנו. אני כרגע שבוע 22 ומאוד מודאגת.למרות שהיועצת אמרת לי שהטרנסלוקציה מאוזנת.

טרנסלוקציה זה מצב בו 2 כרומוזומים מחליפים ביניהם מטען גנטי. בחלק מהמקרים מדובר בממצא שהורש מאחד ההורים (שלא היה מודע לקיומו) ובחלק מהמקרים בארוע שהתרחש לראושנה בעובר. במקרה שלכם אין אבדן של חומר גנטי (עפי הציפ שנעשה)- מרגיע ביותר. אם הממצא הורש מאחד מכם מרגיע עוד יותר. גם אם לא\ במקרה של טרנסלוקציה הנראית מאוזנת ברוב המקרים אין בעיות נוספות, אלא אם נקטע חלילה גן קריטי. אין אלא לחכות לתוצאות הקריוטיפ שלכם. בהצלחה

01/05/2016 | 22:57 | מאת: ורד

הקריוטיפ שלנו יצא תקין.כלומר זו טרנסלוקציה דה נובו. מה הכוונה בגן קריטי? נאמר לי גם שלא אבד מטען גנטי בחלקי השבר.

14/05/2018 | 11:38 | מאת: טלי

היי ורד, עברו כבר שנתיים מהודעה שלך, אבל אם את רואה את ההודעה שלי הייתי רוצה לשאול אותך משהו בפרטי. אשמח אם תוכלי לתת מייל שלך תודה טלי

18/04/2016 | 15:16 | מאת: גנטיקה

שלום. 2 הורים של בעלי נולדו באוקראינה יהודים . שניהם יהודים לפי אמא. אמא שלי נולדה בדגסטן ועברה לאזרביג'אן מגיל 5. אבא שלי נולד באזרביג'אן. שניהם יהודים לפי שני צדיים. עשיתי בדיקות גנטיות ועשו לי רק 3 בדיקות sma cf x. האם אין צורך לעוד בדיקות? אודה לתשובה.

מה שנעשה זה עפי המלצת איגוד הגנטיקאים בישראל. אך קיימות בעולם בדיקות סקר רחבות הרבה יותר, שבודקות בו זמנית מעל 200 ואף 800 מחלות. לעיתים גם ל 2 בני הזוג במקביל. השאלה העיקרית היא מה מידת החשש שלכם ועד איפה אתם רוצים להתקדם בבדיקות, כולל לדברים יחסית נדירים. טכנית זה אפשרי, בעלות פרטית של סביב כ4000-5000 שח.

18/04/2016 | 11:29 | מאת: ליה

שלום רב. בת 27 הריון שני, ילד בריא בבית. בסקר ביוכימי ראשון FREE BETA HCG היה גבוה 3.5. הסיכון לת.דאון היה 1:920. המלצה הייתה לבצע סקר שליש שני. בינתיים סקירה מוקדמת ושקיפות תקינות לחלוטין. חלבון עוברי יצא תקין וHCG היה 1.43. והסיכון המשוקלל של כל הבדיקות ירד ל1:3500. האם יש צורך בהמשך בירור ? נשארתי לא רגועה בנושא.. ואין יותר מדי מידה באינטרנט על ההורמון HCG ולמה בהתחלה הוא לא היה תקין ועכשיו כן תקין ?...

לנשום עמוק ולנסות להנות מההריון. :)

15/04/2016 | 20:56 | מאת: שלו

האם יש אנשים עם נ.פ 1 שהם א- סימפטומטיים?

למחלת ה NF1 תמיד יהיה ביטוי לאורך זמן 0לאו דווקא בלידה) כלומר החדירות היא מלאה (כל מי שנשא למוטציה יבטא את המחלה). הענין הוא שהביטוי מאוד משתנה. כלומר יתכנו בפרט אחד רק ממצאים קלים מאוד בעיניים (כמעט תמיד) או בעור ובאחר יתכנו ממצאים חמורים ביותר. ישקושי לצפות מראש איזה ביטוי יהיה לכל פרט, גם באותה המשפחה

15/04/2016 | 08:12 | מאת: מוטי

שלום. אנחנו בהריון בשבוע 19. שקיפות עורפית הייתה 4.5. יעוץ גנטי הפנה אותנו לבדיקת סיסי שליה, fish וצ'יפ גנטי. סקירת מערכות ראשונה הייתה תקינה. fish חזר תקין. כרומוזום 15q13.3 בעודף . מהי הסבירות להריון תקין?

מדובר באזור גדול, ויש צורך בכתובת המדויקת עמ לתת מענה לכך. ממליצה לקבל חו"ד מהמקום בו בוצעה הבדיקה. אם לא מספק אתכם ניתן לקבל חו"ד שניה במכונים גנטים אחרים/גנטיקאים אחרים. אבל עם תשובת בתוצאות המדויקות. בהצלחה

14/04/2016 | 23:17 | מאת: יעל

ערב טוב, יש לי ילדה בת 6 שהתחילה ללכת מאוחר בערך בגיל 2.5, היאמאובחנת עם גמישות והיפוטוניה בלבד. בגיל צעיר היא עברה המון בדיקות בגלל חשד למחלת שריר. היא עברה בדיקות דם ממוקדות, בדיקות שתן לחומצות אורגניות, בדיקת eeg, emg ,mri, mrs ולבסוף ביופסיית שריר. כל הבדיקות יצאו תקינות. עם השנים הבדיקות הגנטיות התפתחו ולפני שהבאנו ילדה שניה הומלץ לנו לבצע צ'יפ גנטי. ביצענו ויצא תקין. בשלב מסוים הרגשנו שאנחנו מחפשים משהו שלא קיים. מדובר בילדה נפלאה, נבונה ונורמטיבית עם עיכוב התפתחותי קל. היכוב נמצא כרגע בעיקר בחלקים דידקטים. בכל שאר תחומי החיים הכל טוב. כמובן שעדיין קיימת חולשת שריר והיפוטוניה שמחוזקת על ידינו ועל ידי גורמים מקצועים כל הזמן. ילדתנו השניה בת 3 ללא קשיים מוטורים וללא בעיות. אני נמצאתי בזמנו נשאית ל- sma ובעלי לא. בחודש האחרון היינו בייעוץ גנטי לקראת הריון נוסף ונחשפה בפנינו האפשרות של הריצוף האקסומי. היועץ שהיה מדהים והסביר לפרטי פרטים את כל החסרונות ויתרונות של הבדיקה. אמר בתחילה שאין לו כל כך מה לחפש אצלנו כי עד כה לא נמצא שום ממצא שמעיד על בעיה. הופננו לנוירולוגית לבדוק האם היא תמצא ממצא שיצריך את הבדיקה ולא נמצא דבר חריג נוסף. בפגישנו האחרונה הוא אמר שחשוב שנדע כי אם נכנסים לבדיקה כזו עלולים להתאכזב מלא למצוא דבר (אותי זה דווקא לא מאכזב) ואם לא למצוא לא תמיד ברור מה מוצאים ולא תמיד יודעים לקשר זאת למה שקיים. הוא לא נתן תשובה חד משמעית מה לעשות ואנחנו מבינים שלאור העלויות הגבוהות של הבדיקה ולאור מצב שאינו מאוד חריג וקיצוני זו נשארת החלטה שלנו. לנו באופן אישי אין צורך מהותי לגלות מה היה לביתנו בילדותה ואנחנו מבינים שזה בעיקר לאור השלכות עתידיות. האם לאור מה ציינתי כאן, לאור אינספור בדיקות מקיפות ותקינות האם עדיין יש סיבה לבצע בדיקת אקסום? האם מבצעים אותה אנשים רבים היום? והאם אני עלולה להיכנס לעוד חוסר וודאות יותר מעכשיו? תודה מראש על התשובה.

ההתקדמות הטכנולוגית מצעידה את הגנטיקה בקצב מהיר מאוד קדימה. ועם ההתקדמות באות השאלות והלבטים. אין ספק שבדיקת האקסום (ובעיקר אם נעשה בשיטת טריו, שילוב ילד-2 הורים) מעלים את שיעור גילוי הרקע הגנטי להרבה מצבים. גםכאלה ש"מיצו" את הברור עד שלב זה. כמובן שככל שמצב הילד חמור או קשה יותר, יש סיכוי גבוה יותר לאבחון מצבו. וב"גבוה" הכוונה היא עד כ 20% יכולת גילוי, מעבר לבדיקות שכבר נעשו. במקביל, מעבר לעלות הכספית הלא קטנה, יש סיכוי שלא ימצא דבר, או שימצאו שינויים שאת טיבם יהיה קשה לפרש. סיבות למה כן לבדוק: שקט נפשי, רצון להבין, להפסיק לחפש ולהפסיק לנסות לאבחן, ללמוד מנסין של ילדים אחרים בעולם במצב דומה(אם יש). בדכ פחות משפיע על טיפול (שנשנע שנעשה היטב במקרה שלכם). וכמובן עניין הצאצאים הנוספים- סיכויי חזרה, אפילו חלילה בצורה חמורה יותר אין תשובה חד משעית האם כן/לא להמשיך. תלוי בכם בהצלחה

13/04/2016 | 08:43 | מאת: א

שלום, אשתי בהריון שני בשבוע 16. הריון ראשון נולד לנו בן בניתוח בקיסרי בשבוע 36 לאחר שגילו בבדיקת US שגרתית דימום בחדרי המוח. לאחר הלידה ועקב עליה בהיקפי הראש התינוק עבר MRI. לא נמצאה סיבה לדימום אבל אובחן הידרוצפלוס קשה והוא עבר ניתוח VP shunt. שאלתי: האם יש בדיקה כלשהי, משהו, שאתם ממליצים לעשות על מנת למנוע מקרה כזה בהיריון הנוכחי? (שקיפות תקינה 1:2000 בשילוב עם בדיקת דם , סקירה מוקדמת תקינה) אשמח לעצתכם, תודה רבה!

יש לא מעט סיבות להידרוצפלוס. חלקן גנטיות. ממליצה בחום לגשת ליעוץ גנטי בהקדם עם הבן לנסות ולאבחן האם אצלו יש סיבה גנטית. במקביל לבצע עד סוף ההריון מעקבי אולטראסאונד אחר המוח ואף MRI, להתיעץ עם נוירולוג ילדים ולבצע יעוץ גנטי בהקדם גם לנושא ההריון. יש סיכון הישנות לצערכם, עד שלא הוכח אחרת. בהצלחה

13/04/2016 | 07:15 | מאת: רוני

שלום, אני בשבוע 18, בבדיקת סקר של חלבון עוברי, כל הערכים תקינים למעט תוצאת hcg שיצאה 4.42. צויין שעליי לשקול הריון בסיכון גבוה ומעקב א.ס. מה זה אומר?? האם יש עוד בדיקות מומלצות? אבקש לציין שסקירת מערכות תקינה ובעוד כמה ימים אעשה מי שפיר מפאת גילי, 35. אודה לתשובתך.

אכן מצריך סקירה מכוונת, מעקב הריון בסיכון. ומציעה יעוץ גנטי להסביר מעקב שנדרש. או רופא מטפל המבין בכך. בהצלחה

12/04/2016 | 22:20 | מאת: ערן

ד"ר רכס שלום. לאחרונה קיבלנו תוצאות של בדיקת אקסום טריו שנעשתה בשביל לאתר את הגורם לבעיה אצל הבן שלנו כבן שנתיים. להלן החלק העיקרי בתוצאות: נמצאו שני וריאנטים de novo: .chr2:71351647 T>C,p.l-23-V in the MCEE gene .chr2:242009476 A>G,p.Y-1150-C in the SNED1 gene וידאנו בריצוף סאנגר את הוריאנט ב- SNED1 ומצאנו שהוא אכן קיים בדגימה של הילד אך לא בדגימות הוריו. אחרי שקיבלנו את התוצאות, אמרו לנו שהוריאנט הנ"ל מנובא להיות פתוגני, אך הגנטיקאית לא מצאה חומר על כך. האם יש משהו שניתן לעשות כדי לברר מה המשמעות של זה? תודה מראש.

בדיקות אקסום הן מורכבות ביותר. זה שאנו יודעים, או חושבים שאנו יודעים, מה הרצף ה"נכון" של ה דנא, לא אומר שנדע להבין ולפרש כל חריגה מרצף זה. הקלות היחסית שבה ניתןלבצע ריצופים מתקדמים כיום גורמת לשטף של מידע ולמציאת ממצאים חדשים על בסיס יומי. חלקם אכן צפויים לגרום למחלה, וחלק ניכר מהם לא דווחו עד כה בעולם. יש דרכים להתקדם גם אם לא קיים מידע על ממצא שנמצא- תוכנות ניבוי שונות, תכונות של השינוי שאותר, מיקומו, גודלו ועוד. זו עבודה לא פשוטה בכלל לתת פרשנות על ממצאים אלה. אם אתם חשים שאתם זקוקים לכך, מקובל גם לפנות לחו"ד שניה, עם כל המידע של האקסום והמידע על הילד. רק דעו שזו משימה שגוזלת זמן מצריכה לא מעט חשיבה ונסיון. בהצלחה

12/04/2016 | 15:17 | מאת: מרזוק

באולטרסאנד התגלה בעובר המיורטברה החוליה l5 ובבדיקה חוזרת התגלתה אטרזיה אנאלית . הרופאים המליצו על בדיקה חוזרת בעוד שבועיים האם יכול להיות שנמצא דברים שונים . האם יכול להיות שימצאו דברים אחרים מה כדאי לעשות

מבנה לא תקין של החוליות בנוסף לסימנים במערכות גוף אחרות מעלה סיכון לתסמונת גנטית. יש קושי באבחון אטרזיה אנלית בהריון - הייתי ניגשת לסוקר טוב (שגם עלול שלא לזהות מצב זה). ולאחר מכן ליעוץ גנטי ולשקול ברור בעובר. בהצלחה

11/04/2016 | 14:21 | מאת: חגית

שלום וברכה, לפני כשבועיים עשיתי סריקת מערכות מוקדמת. היום אני בשבוע 16+4. בסריקה נתגלו 3נקודות אקוגניות בלב (2 בשמאל ו1 בימין), עובר קצת קטן וכיס מרה קטן. היום עשיתי אולטראסאונד נוסף כדי לוודא את גודל כיס המרה לפני בדיקת מי שפיר שנקבעה לתחילת שבוע הבא, ונתגלה שכיס המרה עדין קטן מאד (בשלב זה של ההריון אמור להיות סביב 3 ס"מ והוא 0.7 ס"מ), שלושת הנקודות בלב עדין שם ונתגלה שיש גם מעי אקוגני. כאמור, אני הולכת לעשות מי שפיר אבל רציתי לדעת למה לצפות. האם הממצאים חמורים ומפחידים מאד? האם קרו מקרים בהם כל הממצאים האלו הופיעו בעובר והוא יצא בריא ושלם? וגם- האם ובמקרה וכל התוצאות של בדיקת מי השפיר והציפ הגנטי יהיו תקינות, האם עלי להמשיך לדאוג בשל הממצאים הללו או שמי השפיר והציפ הגנטי מכסים את כל המומים האפשריים הרלוונטים לממצאים חריגים אלו? ושאלה נוספת ואחרונה- לפני ההריון עשיתי בדיקות גנטיות ונמצא שאני אינני נשאית לCF (לפחות לא למוטציות שנבדקו). האם הציפ הגנטי בודק משהו שקשור לCF? האם עלי לבקש שיבדקו CF? אשמח להמלצתך. תודה

מוקד/ים אקוגנים נחשבים סמנים רכים ולא מאוד מעלים סיכון להפרעה בעובר מנגד חשד להעדר כיס מרה/כיס מרה לא תקין עלול להיות חלק מתסמונת או הפרעה גנטית משמעותית. מי שפיר וציפ גנטי תקינים לא בודקים "הכל" (יש מעל 20000 גנים בדנא, הבדיקה לא מכסה אותם) וגם לא בודקים את נושא ה \בכ ממליצה על יעוץ גנטי פרונטלי שבה יוסברו הדברים לרבות אפשרות הבירור ונא לזכור שלא מעט מכיסי המרה שלא נצפו בהריון נצפו היטב תקינים לאחר הלידה בהצלחה

10/04/2016 | 17:57 | מאת: בת אל

ערב טוב. לפני כשנה ילדתי בת שאובחנה כלוקה בתסמונת פראדר ווילי . יש לציין כי ילדתי אותה בגיל 39 וחצי. בתי עם UPD. הבנתי כי מצב זה שכיח יותר באמהות מאוחרת... האם הדבר מעיד על טיב הזדקנות ביציותי שלי?? או שהדבר מקרי ?? האם זה אומר שהיה וארצה עוד הריון בגלל מקרה זה, ביציותי פחות טובות, והאם יש לי סיכוי גבוה יותר מנשים בגילי ללקות נוספת בעובר? תודה

אחד המנגנונים הגורמים ל UPD - שני העתקים של כרומוזום מהורה אחד במקום אחד מאמא ואחד מאבא - הוא מצב התחלתי בו היו 3 כרומוזומים בעובר (במקרה זה כרומוזום 15) ושהעובר "תיקן" את עצמו עי הוצאת כרומוזום אחד- במקרה הזה כרומוזום ממקור אבהי. ככל שגיל הביצית עולה, השכיחות להופעה של 3 כרומוזומים מאותו סוג בעובר עולה. זה גורם לדוג לעליה בטריזומיות אחרות כגון תסמונת דאון (3 עותקים של כרומוזום 21). כך שעם עלית גיל האמהות בעולם יש גם עליה בתסמונת פראדר ווילי. היא עדיין נדירה, ונדיר יהיה מצב של חזרה- אם כי יש מצבים יוצאי דופן לכן כדאי להתיעץ עם הגנטיקאי שמכיר את בתך. אכן ככך שגיל הביצית עולה יש יותר סיכון להפרעות בעובר לצערי

05/04/2016 | 16:32 | מאת: בני

כיצד יתכן הדבר שרוב האנשים בריאים ללא לקות כזאת או אחרת, כאשר מספיק שינוי קטן שיגרום לתסמונת ולא חסרות תסמונות כאלה ואחרות? איך זה שרוב רובם של האוכלוסיה לא נופלים והכל רגיל אצלם?

שאלה מצויינת. חלק גדול מהעוברים הפוטנציאלים "נופלים" עוד בשלב ההפריה/רחם ולא מתפתחים לבני אדם. ולשאר שכן- לכולנו מוטציות. כולנו נשאים של אינספור שינויים בגנום שלנו. רק בדכ מתמזל מזלנו וזה לא באזורים חשובים וקריטיים, לפחות לתחילת החיים.