ניתוח שמיעה

בני אושפז לפני כחודש עקב חשד למסטואידיס (זקירות ונפיחות אוזן שמאל). בגמר האישופז והאנטיביוטיקה ביצענו לו בדיקת שמיעה והסתבר כי אינו שומע דבר באוזן שמאל. בוצע גם CT שלפי הפיענוח זה כנראה מולד.(ANOMALY CYSTIC COCHLEOVESTIBULAR) כאש שוחחנו עם הרופאים אומרים כי שתל שבלול לא נועד לילד עם אוזן אחת תקינה ושנצטרך לחיות עם המצב שנוצר. האם באמת אין כל פיתרון בדמות ניתוח להחזרת השמיעה?

האנומליה המצויינת היא אכן מולדת, וככל הנראה גם ירידת השמיעה באותה האוזן. בבדיקות סינון השמיעה (בדיקה לא מדוייקת, אך מהירה, פשוטה וקלה לביצוע) הנערכות היום כחובה לכל יילוד בכל בתי החולים בארץ, אמורים לזהות בעיות שמיעה כבר ביילוד, אך חובה זו יחסית חדשה ועד לאחרונה לא בוצעו בדיקות סינון השמיעה בכל בתי החולים. בבדיקות סינון יש לעיתים טעויות, אך הטעות היא בד"כ בכיוון שחושש מבעיית שמיעה בנבדק ששמיעתו תקינה, ולא בכיוון ההפוך, כלומר שמי ששמיעתו לוקה, לא "יפוספס". אחת הבעיות בבדיקות השמיעה המדוייקות יותר בילדים קטנים (אלה הנערכות במכוני השמיעה) נובעת מהעובדה שבשל סירובם של הנבדקים להרכיב אוזניות עד גיל בוגר יותר, הבדיקה נעשית בשיטה הנקראת "שדה חופשי", כלומר שהצלילים אליהם הילד מגיב לא מושמעים דרך אוזניות, אלא דרך רמקולים הנמצאים בשני צדי החדר. בצורה זו קשה יותר להפריד בין האוזניים, ולפעמים מתקבלת תוצאה תקינה מאוזן שבעצם אינה שומעת, וזאת כי הנבדק שומע את הצליל מהאוזן השניה, התקינה. בילד שלא עבר בדיקת סינון שמיעה כיילוד, ואח"כ עבר בדיקה בשדה חופשי ישנו סיכוי (קטן, אך קיים) לפספס ירידת שמיעה חד צדדית. באשר לשלאתך, שתל שבלול ניתן לביצוע רק במקרים של ירידת שמיעה דו"צ, וזאת כי בצליל המופק מהשתל שונה מזה של אוזן רגילה. במקרים של ירידת שמיעה חד צדדית בה מכשיר שמיעה אינו מספיק אכן אין בשלב זה פתרון. נקווה שבעתיד ימצא פתרון.