פורום אף אוזן גרון ילדים

שלום, ביתי בת חודשיים וכבר 4 ימים יש לה נזלת שלא עוברת ולעתים היא גם משתעלת שיעול קל. אני מטפטפת לה לסירוגין חלב אם ומי מלח, אך ללא כל שינוי. יש לציין שאתמול היא קיבלה חיסונים של גיל חודשיים (אסכרה, צדפץ, שעלת, שיתוק ילדים מומת והמופילוס b) ובנוסף גם חיסון פרבנאר. לפני החיסונים אני ציינתי שיש לביתי נזלת והיא גם נבדקה ע"י הרופא בטיפת חלב, אך לא נמצא שום בעיה לקבלת החיסונים. מה אפשר לעשות במצב כזה? האם שילוב בין חלב אם ומי מלח אפשרי? האם זה יעבור מעצמו או שיש צורך לפנות לרופא? תודה

רוב הנזלות הללו חולפות מעצמן אך בכל מקרה של חשש כדאי לפנות לרופא הילדים. אני חייב לומר שעל טיפטוף חלב לאף התינוק המצונן עדיין לא שמעתי..

ערב טוב, לאחר משטח גרון התגלה כי לביתי בת השנה יש את חיידק הסטרפטוקוקס A. הרופאה נתנה לנו טיפול אנטיביוטי במשך 10 ימים ב - mocivit. לאחרונה שמעתי שמי שלוקה בחיידק החיידק אינו נעלם ונמצא רדום בגוף וכל פעם תוקף באופן חוזר ונישנה. האם זה נכון? מה ההשלכות של החיידק? מה ניתן לעשות? ואיך תינוקות כזו קטנה חוטפת חיידק כזה? חרדה, גלי

תינוקת קטנה נידבקת במחלה כמו כל אדם בכל גיל. לאחר טיפול אנטיביוטי הולם החיידק בד"כ נעלם מהגוף. לא נשאר "רדום" ולא גורם לבעיות נוספות.

בני בן השנתיים וחצי עבר ניתוח כפתורים ואדנואיד לפני מספר ימים אצל פרופסור מרשק. רציתי לשאול תוך כמה זמן אמורה להיות הטבה בנזלת והדיבור מהאף. הטבה בהפסקות הנשימה כבר יש לשמחתי, אבל הנזלת הקבועה לא מפסיקה והדיבור המאנפף. תודה

יש להביא בחשבון שלאחר הכריתה נוצרת בצקת (נפיחות) של הרקמות אשר יורדת לאחר מספר ימים נוספים. בד"כ תוך שבוע עד 10 ימים ניתן לקבל רושם די טוב לתוצאה הסופית.

הילה שלום, הבת שלי גם צריכה לעבור ניתוח מסוג זה. האם את ממליצה על דר מרשק? תודה רוית

אני מבינה שיש שיטות שונות - לייזר ואחרות להסרת שקדים ואדנואיד. אשמח לדעת פירוט השיטות - חסרונות ויתרונות.

דווקא לייזר לא משמש לכך. נוסה לפני שנים והתברר כמאד לא כדאי. השיטה הישנה היא כריתה בעזרת מכשיר מיוחד לצורך זה הנקרא אדנוטום. קיימות מספר שיטות חדשות יותר לכריתה בעזרת גלי רדיו, DEBRIDER (מכשיר הטוחן את הרקמה ושואם את החומר) ועוד. יש לי ניסיון בארץ ובחו"ל במרבית השיטות, ואני חייב לומר שלא התרשמתי מהבדל משמעותי במהירות הניתוח (קיצור זמן ההרדמה), עוצמת הכאב שלאחריו או הסיכוי לפתרון הבעיה או היווצרות סיבוך.

הבן שלי בן 6 חודשים ומזה כשבוע ימים עם דלקת אוזניים, בהתחלה טופל במוקסיפן פעמיים ביום אולם לאחר 5 ימים הדלקת החריפה ורופא א.א.ג החליף לו היום את האנטיביוטיקה ואמר שאם לא תהיה הטבה עד יום א' אז יצטרכו לעשות לו ניקור בעור התוף על מנת לשאוב את המוגלה. האם זה מסוכן? איפה עושים את זה? זה אם הרדמה? מצריך אשפוז? יש לזה השלכות עתידיות? כאבים וכו' אודה על תשובה מהירה.

מדובר בפעולה האורכת שניות ספורות, בדר"כ במרפאה ללא הרדמה. הכאב הוא מהדקירה בלבד. שאיבת המוגלה אינה כואבת. יש צורך להחזיק את הילד בחוזקה על מנת לסייע לרופא לבצע את הבדיקה והפעולה במינימום זמן ובמינימום סיכונים. המטרות הן: הפחתת הכאב מהדלקת, הפחתת כמות המוגלה (והחיידקים) באוזן, ולקיחת מוגלה לתרבית לצורך זיהוי המזהם והתאמה טובה יותר של האנטיביוטיקה. אין צורך באישפוז ואם לא יתהווה סיבוך (ואלה בסה"כ די נדירים) אין כל השלכות לעתיד.

לבני בן ה-9 חזר מספר פעמיים בשנתיים האחרונות חיידק זה בגרון. כל פעם רשם רופא הילדים אנטיביוטיקה ל- 10 ימים והחיידק נעלם. אציין כי לא תמיד שהחיידק הופיע היה חום ,אלא רק כאב בגרון עם כאב ראש. שאלתי היא האם יש דרך להיפתר סופית מהחיידק הנ"ל ומהי הדרך ?

יתן לנסות טיפול אנטיביוטי מונע, אך השאלה היא אם צריך. לפי מה שאתה כותב, יתכן שבחלק מהפעמים בודד החיידק בתרבית ללא סימני דלקת. לחלק מהאוכלוסיה קיים תמיד סטרפטוקוק בגרון, שלא מפריע להם בשום דרך, לכן לא צריך לטפל אנטיביוטית בכל פעם שמבודדים חיידק, אלא רק כאשר יש סימנים קליניים של דלקת גרון או שקדים. האינדיקציה המקובלת כיום לכריתת שקדים בגלל דלקות שקדים חוזרות היא 7 דלקות בשנה אחת, או 5 דלקות בשנה במשך שנתיים רצופות, או 3 דלקות בשנה במשך 3 שנים רצופות. הסיבה העיקרית לכך אינה הסכנה שבדלקות אלא ההפרעה לניהול שגרת חיים נורמלית.

שלום רב, בתי בת 7 חודשים סובלת מגיל 4 חודשים מדלקות אוזן תיכונה חוזרות. עד כה 5 דלקות (!) כולם עם נקב בעור התןף + הפרשות ובכולם טופלה באנטיביוטיקות שונות. התחלנו עם מוקסיפן , לאחר מכן אוגמנטין ובדלקת האחרונה (הנוכחית) התגלה חיידק סטרפטקוק פנאומוניה ולכן נאלצנו לטפל באמצעות זריקות רוצפין וכעת ממשיכים בבית עם זינט. כל התקופה הזו הרופא איבחן בעור תוף שקוע עם תת-לחץ וכמו כן נוזלים באוזן התיכונה. מגיל 4 חודשים בתי נוטלת אנטיביוטיקה כמעט כל הזמן (!) כל התקופה הזו טופלנו ע"י אותו רופא אאג ובדלקת הנוכחית כנראה לאור ההיסטוריה הוא אמר שניצטרך להמשיך עם הזינט 10-14 יום - זאת ייקבע בביקורת בעוד יומיים ועם עדיין לא ישתפר המצב - כבר ניאלץ לעשות כפתורים. אני כל הזמן שומעת על הניתוח הזה אבל בעצם לא מובן לי כיצד הניתוח עוזר במניעת דלקות באוזן התיכונה. האם איורור ימנע את הדלקות או שעדיין יהיו דלקות רק שהפעם עור התוף לא ייקרע ? אם כן - בעצם עדיין נצטרך להשתמש באנטיביוטיקה כמו שעשינו עד כה ? האם היתרון היחיד הוא שאנו מונעים קריעות הולכות ונישנות בעור התוף? כאמור , עור התוף נמצא במצב לא טוב בכלל לאור העובדה שהוא נקרע פעמים רבות- האם זה אומר שהחדרת הצינוריות תהיה קשה וייתכן שהניתוח לא יהיה הצלחה גדולה במובן זה או אחר ? תודה ליזה

1. הכוונה היא שהאיוורור התקין של האוזניים התיכונות ימנע את השנות הדלקות. 2. רווח אחר הוא, כפי שאמרת, שאם תהיינה דלקות, הן לא ימשיכו לקרוע את עור התוף בכל פעם מחדש. 3. כן, יכול להיות שהניתוח יהיה יותר מסובך טכנית בהשוואה לילד גדול יותר, אצלו תעלות האוזניים גדולות יותר, או בהשוואה לילד בו התופיות נקרעו פחות פעמים, או שאינן משוכות לכיוון האוזן התיכונה, אולם ככל שנחכה יותר כך עולה הסיכוי לבעיה זו. בהצלחה

בהמשך להודעתי מאתמול לגבי הדלקת אוזניים של התינוקת. כמה זמן עד שהטיפות (סילוקסן) אמורים לעזור ?? עדיין יוצאת מוגלה ורציתי לדעת תוך כמה זמן אמור להיות שיפור. (אציין שאנחנו רק ביום השלישי של הטיפות). תודה לך, אתה סופר נחמד, וסבלני ותשובותיך מאד עוזרות

כפי שהסברתי, במידה ומדובר בדלקת באוזן התיכונה, הטיפול המקומי בטיפות לא תמיד עוזר, היות שכיוון ההפרשה הוא מבפנים החוצה, וקשה לטיפות להגיע לאוזן התיכונה (בפנים) בניגוד לכיוון ההפרשה. במקרים אלה הטיפול העדיף הוא דרך הפה. בדלקת בתעלה החיצונית, בדר"כ תוך יומיים שלושה ניתן להתחיל לראות שיפור.

האם זה נכון שהוצאת השקדים מגדילה את הסיכון לדלקות ריאות?

ממש לא. אמנם תיאורטית, היות שהרקמה ממנה בנויים גם השקדים וגם כרית האדנואיד שייכת למערכת החיסון, כריתתה היתה אמורה לגרום לפגיעה חיסונית. הניתוחים הנ"ל מבוצעים מזה למעלה ממאה שנים, ונערכו אינספור מחקרים שניסו למצוא האם שכיחות של בעיות שונות גבוהה יותר באלה שעברו כריתה, מאשר באלה שלא. הדבר היחיד שאני יודע שמתרחש בשכיחות גבוהה יותר הוא דלקת בשקד הלשוני, שהוא מבנה דומה לשקד והאדנואיד, המצוי בקו האמצע בעומק הלשון.

רוצה לספר על ההחלטה שלנו, הטיפול והתוצאות: אחרי בירורים רבים החלטנו לתת צ'אנס לטיפול בדיקור לפני שממהרים לחדר הניתוח כאשר הטיפול כלל גם דיאטה נטולת מוצרי חלב. נכון להיום אנחנו במצב שרופא א.א.ג שראה אותה לפני ואחרי אומר שממש אין צורך כעת בניתוח הוצאות שקדים ו/או פוליפים, בדיקת שמיעה במכון שמיעה אובייקטיבי מראה שהשמיעה שלה כעת בתחום הנורמה!! אשמח לענות לשאלות למי שירצה.

שלום רב לרופא, בתי בת שנה וחודשיים וכבר היו לה 4 דלקות אוזניים בשנה האחרונה, מאז נכנסה למעון. 2 מהדלקות לוו עם חום גבוה וטיפול אנטיביוטי, ואילו ה- 2 האחרונות היו קלות יותר - ללא חום בכלל והמוגלה/דלקת יצאה החוצה, והטיפול היה רק עם טיפות. (סילוקסן) שאלותיי הן: 1) האם זה שכיח/נורמלי מספר כזה של דלקות בגיל הזה או שמא יש לבדוק את הנושא לעומק?? כמה דלקות נחשב לנורמלי בשנה אחת בגילאים האלו? 2) האם זה שהדלקות האחרונות היו קלות יחסית אומר שהילדה לומדת להתמודד עם הדלקות אחרת או יותר טוב? 3) האם בטיפות יש פחות אנטיביוטיקה ? מתי נותנים סירופ אנטיביוטיקה ומתי רק טיפות? 4) האם נכון שהרבה דלקות אוזניים עלול לפגוע בשמיעה של הילד? 5) האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי למנוע לילדה עוד דלקות אוזניים, חוץ מלהרטיב במקלחת פחות את האוזניים? 6) שאלה אחרונה: האם אכן יש קשר להוצאת שיניים ולכך שהמערכת החיסונית בזמן זה חלשה ולכן יש יותר דלקות בדיוק סמוך להוצאת השיניים ? תודה מראש על כל התשובות

1. דלקות אוזניים בתינוקות המתחילים שהות במעון הינן סיפור שכיח. אין מספר "נורמלי" של דלקות, ויש לעקוב אחר כל אחת מהן אצל רופא הילדים. 2. יתכן שהילדה מתחילה להתחסן, אך יתכן גם שעור התוף פשוט נקרע בשלב מוקדם יותר, מה שמוביל להפרשת המוגלה החוצה. במצב זה עור התוף אינו מתוח, לכן גם אינו גורם לכאב והפרשת המוגלה החוצה מקטינה את כמות החידקים באוזן ומקילה על מערכת החיסון את הלחימה במחלה. 3. בטיפות האנטיביוטיקה ניתנת מקומית, בסירופ - דרך הדם. בדלקת באוזן החיצונית נהוג לטפל בטיפות, בעוד בדלקת באוזן התיכונה מטפלים דרך הדם. 4. כן, אבל ברפואה כל שאלה המתחילה במילים "האם יתכן..." נענית בתשובה חיובית. השאלה היא רק מה הסיכוי לכך... 5. לא. ולצערי אין משמעות להרטבת או אי הרטבת האוזניים בגרימת דלקת אוזן תיכונה (כלומר שאין צורך לשמור על האוזניים יבשות, זה לא עוזר). 6. התשובה אינה ברורה. בכל כמה זמן יוצאים מאמרים הטוענים אחרת. כדאי לשאול רופאי ילדים, אבל עד כמה שזכור לי הגישה כעת היא שאין קשר לצמיחת שיניים.

שאלה נוספת: לא ברור לי: האם זה טוב שנקרע עור התוף ? לדבריך אני מבינה שבגלל שכנראה זה נקרע היא מגיבה טוב יותר לדלקת. וגם הטיפול בטיפות משמעו פחות אנטיביוטיקה לגוף הקטן שלה. זה קצת יותר מנחם ... אני טועה או שהבנתי נכון ???

לבני בן ה9 חודשים יש וירוס שגרם לו לפצעים בפה בלשון בחיך ובחניכיים כרגע בעיית הפצעים קשה יותר מהוירוס עצמו כיוון שהוא לא שותה ואוכל אמרו לנו (גם רופא) כי חלב עיזים ישירות מעטין העז עוזר מאוד להחלמה האם אכן כך? האם לא מסוכן לתת זאת לתינוק בן 9 חודשים?

גם אני שמעתי על היעילות של חלב עיזים כנגד אפטות (כיבים ויראליים) ברירית הפה. אינני יודע על כך ממאמרים רפואיים אלא רק משמועות. אני חייב לומר שגם נתקלתי בחולה עם אפטות כואבות שלא הגיבו לטיפול שנתתי, אשר חזר אלי לאחר שתיית חלב עז כשהאפטות חלפו. לא מדובר פה במשהו מדעי ולכן אינני יודע אם מדובר במקרה בלבד או אולי פשוט הזמן שחלף ריפא את הפצעים, או שאכן קיימת השפעה של חלב העזים על ריפוי האפטות. דבר אחד חייב להיות ברור: מאד מסוכן לתת לתינוק קטן בעל מערכת חיסון שאינה בוגרת, לשתות חלב ישירות מהעטין. החלב אינו מפוסטר ואיננו יכולים לדעת אם העז תחת פיקוח וטרינרי או לא, אם סובלת מזיהום בעטיניה וכו'.

שלום רב, עשיתי צילום רנטגן של הסינוסים ובתוצאה נכתב: "הסינוס הפרונטלי הימני אינו מאוורר מחוסר התפתחות ". רציתי לדעת האם זה מצריך טיפול מיוחד והאם זה יכול להשפיע על ביות מיוחדות? תודה

אין לכך כל השפעה ואין בכך כל סיכונים.

בני בן 9 חודשים יש לו חום מאוד גבוה (הגיע ל 40.5 עם נורופן) כבר ארבעה ימים יש לו פצעים בחיך למעלה מאחור הפצעים אדומים ונראים ממש כמו פציעה לא לבנים, ישנם גם מעט פצעונים על הלשון הוא כל הזמן מיילל מכאב ומטופל בנורופן בלבד זאת לאחר שבבדיקת דם הרופא סבר שמדובר הוירוס (LYMF = H 56.4) אין שיפור במצבו או ברמת החום שיש לו נשמח לשמוע דעתך/המלצתך

מקרים רבים של פצעים בחיך ובלשון הם אכן ויראליים. אלה באמת יודעים להעלות חום, ומאד מאד כואבים. עם זאת לא ניתן לאבחן נגעים בלי לראות אותם.

שלום רב! בתי בת שלוש וחצי. בחצי שנה האחרונה לפחות פעם בחודש חוזרים הסימפטומים הבאים: גודש באף (נזלת שמצטברת ולא יוצאת החוצה), ישנה עם פה פתוח ונוחרת. לאחר כמה ימים שכאלה מתחיל השיעול או דלקת אוזניים. בדצמבר קיבלה אנטיביוטיקה נגד דלקת ריאות עקב הליחה שירדה לריאה. חמישה ימים לאחר שסיימה את האנטיביוטיקה היתה דלקת אוזניים והי קיבלה מוקסיפן. בפברואר שיעול ונוזלים באוזניים. נראה שגם היתה ירידה זמנית בשמיעה. כאשר מתחיל השיעול נותנים אנהלציות של בודיקורד. רופא הילדים אומר שכנראה יש לה נטייה להצטברות של הנזלת ודליפתה פנימה. לאחרונה ביקרנו אצל א.א.ג וקיבלנו ברונכוליט פורטה וסירופ אריוס. בנוסף בלוטת לימפה בצוואר בצד ימין מוגדלת, ניידת. כמו כן, מתלוננת מדי פעם על כאבי ראש ומצביע על אזור הצוואר מתחת לאוזן. האם ניתן לטפל בבעיה עצמה, הנזלת שדולפת, ולא רק בתוצאות להן היא גורמת? האם אכן זאת הבעיה בכלל? האם יש קשר ללימפה המוגדלת והאם כדאי לבצע US? אודה מאוד על דעתך והמלצתך

המטרה היא קודם לאבחן את הגורם, ואז להחליט האם יש צורך לטפל בו. אם, למשל, מדובר בכרית אדנואידים ("פוליפים" או "שקד שלישי") מוגדלת, הנחירה אינה משמעותית, הילדה בת 3.6, ואנחנו בתחילת הקיץ, יתכן שצריך רק להקל עליה לעוד חודש-חודשיים, בקייץ הדברים יסתדרו, ובחורף הבא היא כבר תהיה גדולה יותר ולא תהיה כל בעיה. אם, לעומת זאת, מדובר בגורם אחר, או שהבעיה קשה יותר, או שלא מסתדרת בקיץ, יתכן שצריך לתת פתרון כבר כעת. הקו התחתון של מה שאני אומר הוא: קודם כל אבחנה. גשו לבדיקת רופא.

שלום נכדתי בת 9 חודשים והיא נולדה עם נקב בחלק העליון של האפרכסת. לפעמים יש הפרשה קלה שקופה. האם יש צורך בהתערבות רפואית כלשהיא? האם יש לכך סימפטומים והשלכות על מערכות אחרות בגוף? תודה

אינני בטוח שאני מבין במדוייק את מיקום הנקבים, אולם הבעיות הראשונות שעולות במוחי הם סוגים שונים של סינוסים מולדים, שהם שיירים עובריים כתוצאה מהתפתחות לא מליאה של מבני האוזן או הצוואר. לא מדובר בסינוסים שיש לכולנו בפנים, בסמול לאף, אלא במשהו אחר. גשו למומחה אאג ילדים לצורך בדיקה ואבחנה. על פי האבחנה המדוייקת ניתן יהיה לומר האם יש צורך בטיפול או לא.

שלום רב! בני בן השנתיים וחצי סובל מזה כ-4 ימים מחום גבוה ומטופל רק ע"י אדוויל להורדת חום. בבדיקת רופא מהיום לא מצאו משהו ושלחו אותו לספירת דם. להלן התוצאות: הערות כלליות TOXIC GRANULATN + הערה ערכי נורמה יחידות תוצאה שם בדיקה 1 10.8- 4.8 K/ul 22.1 WBC 2 8.1- 4.2 M/ul 4.6 RBC 3 18- 13 g/dl 11.1 HB 4 52- 37 % 32.8 HCT 5 400- 130 K/ul 416 PLT 6 94- 80 fL 70.8 MCV 7 31- 27 pg 23.9 MCH 8 - g/dl 33.8 MCHC 9 - % 14.4 RDW - 64 NEUTROPHILS%-DIF - 33 LYMPHOCYTES %-DIF - 2 MONOCYTES%-DIF - 1.0 STABS %-DIF - 14.14 NEUTROPHILS abs-DIF - 7.29 LYMPHOCYTES abs-DIF - 0.442 MONOCYTES abs-DIF - 0.2 STABS abs-DIF פירוט הערות מציין הערה 1 ?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית ?נמסר בפקס/טלפונית 2 ?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית 3 ?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית 4 ?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית 5 ?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית 6 ?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית 7 ?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית 8 ?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית 9 ?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית שאלותיי- על מה מעידות התוצאות? מה הכוונה בהערה למעלה -TOXIC GRANULATN +? ולמה רושמים ליד כל תוצאה: "?תוצאה מתוקנת- הופץ שנית"? נא ענו לי בהקדם, תודה!

מאיר ידידי, מטרת הפורום אינה להחליף ביקור אצל רופא. זכור כי אנחנו לא מטפלים בבדיקות דם אלא בילד. ישנן סיבות לא מעטות לתוצאות שציינת, רובן אינו כלל בתחום אאג. פנה לרופא הילדים שישמע את הסיפור, יבדוק את הילד, רק אז יעבור על תוצאות הבדיקות, יאבחן ויתווה טיפול בהתאם לצורך.

בני בן 10 חודשים אבחן כבעל נוזלים באוזניים למרות שלעולם לא היה נודניק או משהו כזה. רציתי לדעת אם יש קשר בין נוזלים באוזניים לבין בעיית התפתחות כיוון שאינו עדיין מתיישב לבד ואני שמעתי שאפשרי שלא ילך כיוון שירגיש חוסר איזון ויחשוש לעמוד וללכת הוא גם אינו אוכל היטב-האם הנוזלים מפריעים לו? נעשתה בדיקת שמיעה והוא שומע היטב הומלץ על ניתוח כפתורים האם כדאי לעשות למרות שהתינוק לא מתלונן כלל?

הנוזלים לא מפריעים לו לאכול. אנא קראי תשובותי לשאלות רבות בנושא נוזלים באוזניים ואם תוותרי עם שאלות נוספות, שאלי ואענה.

שלום רב, לבני בן השלוש דלקות אוזניים חוזרות המלוות לעיתים קרובות בהפרשה מוגלתית.בבדיקת רופא א.א.ג יש באוזן אחת רטרקציה. מעל 10 דלקות בשנה האחרונה. סובל מליקוי שמיעה קל, מפותח מאוד מבחינה שפתית אך בזמן דלקות או נוזלים באוזן רואים שיש קושי התנהגותי (מרביץ, עצבני), האם יש טיפול אחר פרט לכפתורים? תודה רבה

ישנם טיפולים תרופתיים מקומיים (לאף, לא לאוזן) או סיסטמיים (דרך הפה), אולם, לדעתי, אם כבר מתחילה להיווצר רטרקציה, לא כדאי להתמזמז יותר מדי עם ההחלטה להכניס כפתורים משום שתוך תקופה קצרה יחסית עלולה להווצר בעיה לא הפיכה או כזו הדורשת טיפול הרבה יותר מורכב. אני שייך לקבוצת המנתחים שלא ממהרים לנתח, ואינני יכול לדעת מה בדיוק מצב עור התוף של בנך, אולם מהותו של המעקב אחר נוזלים באוזניים לטעמי הוא זיהוי מוקדם של תחילתה של רטרקציה כי אז אני מחליט בד"כ לנתח.

שלום רב בתי בת שבוע וחצי נולדה בלידה רגילה במשקל 3100. נולדה עם לרינגומלציה ככל הנראה. מעבר לקולות שהא משמיעה במצבי ערות ושינה היא גם מתקשה לאכול ולבכות. בקושי בוכה. לעיתים נראה שלא מרגישה טוב ורוצה לבכות אך לא יוצא לה קול. האם זו תופעה מוכרת? יש צורך לטפל בה? האם הקושי באוכל והעובדה כי היא לעיתים מקיאה לאחר האוכל (לא תמיד) דורשת טיפול? מה עושים? אנחנו ממש לחוצים..... תודה!

ראשית, אני מתנצל על העיכוב בתשובה. הייתי ללא קשר אינטרנטי למספר ימים. לארינגומלציה היא תופעה ידועה. למעשה זו הסיבה השכיחה ביותר לנשימה רועשת ("סטרידור") ביילודים. מדובר, למעשה, בחוסר בשלות של הגרון, הגורר חולשה שלו, ולכן בעת שאיפת האוויר בנשימה עצם הוואקום הנוצר בגרון לשאיפת האוויר גורם להתמוטטות, דפנות הגרון כלפי פנים, ולהצרות או חסימה של דרכי האוויר שם. במרבית המקרים מדובר בהיצרות קלה שאינה דורשת טיפול אלא מעקב בלבד, ועם הגדילה הגרון מבשיל, מתחזק והתופעה חולפת. התופעה מתעצמת כאשר הילד בוכה היות שאז הוא שואף אוויר בכוח, מה שגורם ליותר לחץ שלילי (ואקום), אשר מגבירה את ההיצרות. בחלק מהמקרים ההיצרות קשה יותר, מה שכן מחייב טיפול. גשו למומחה אאג, רצוי מאד שיהיה כזה המתעסק בבעיות מסוג זה בילדים, על מנת לקבל את האבחנה הנכונה וההחלטה הנכונה על הצורך האפשרי בטיפול.

שלום, בני בן שמונה חודשים מחרחר באופן קבוע לפי בדיקת לרינגוסקופיה שללו לרינגומלציה החרחורים קיימים בנשימה ונחירות חלשות בשינה האם יש טיפול אף אחד לא דיבר איתי על אפשרות לפוליפים או שקדים מה עלי לעשות.??

שלום, בני בן שלוש וחצי, סובל משיעול בלתי פוסק שמלווה לעיתים בנזלת אבל לא בהכרח. לפעמים מופיע בלי סימפטומים נוספים (ללא חום, ללא נזלת וכיו"ב). עד כה תמיד כשרופא בדק האבחנה היתה וירוס או הצטננות. אציין כי שיעול זה גורם לו לעיתים קרובות גם להקיא תוך כדי השיעול. במסגרת הבדיקות שעבר אובחן שקד שלישי מוגדל ולפני שבועיים הוא הוסר. לצערי, אין הטבה בשיעול ובימים האחרונים הוא שוב משתעל ללא הפסקה. אבקש את עזרתך באיזה כיוונים נוספים כדאי לבדוק והאם יש טיפול שיכול להקל עליו. תודה

קיימים לא מעט כיוונים להמשך בירור. רק לדוגמא, לא כתבת אם ריאותיו נקיות, האם יתכן שהוא אלרגי למשהו? האם יש אפשרות לשאיפת גוף זר? ועוד ועוד. הצעתי במקרים אלה היא שלא את תנהלי את הבירור אלא רופא הילדים או המשפחה. אחד מתפקידיהם העיקריים של רופאים אלה הוא לנהל בירורים העשויים להשתרע על פני מספר התמחויות ברפואה. הם יידעו טוב ממך כיצד לפרש את הנאמר ע"י כל מומחה וכיצד כדאי לנהוג לגבי המשך הבירור, או הטיפול. בהצלחה.

ביתי בת 4 נוחרת בלילות.בבדיקה במעבדת שינה עקב הפרעת שינה נצפו 9 אפניאות ו-13 היפופניאות בשכיבה על הגב ועל צד שמאל.בבדיקת א.א.ג שקדים מוגדלים גבולית לדבריו,בצילום שקד שלישי מוגדל. ביתי בזמן עירנות לא נושמת עם פה פתוח,לא סובלת מדלקות אוזניים,לא מנוזלת,לא עייפה בצורה חריגה,כמעט ולא ישנה בצהריים,מדברת ברור.הבעיה היא רק בזמן שינה,נחירות יותר על הגב וצד שמאל,על הבטן היא לא נוחרת. האם שקד שלישי קטן עם הגיל?האם לדעתך יש צורך בניתוח?

המספר העיקרי אליו יש להתייחס בבדיקה הוא מספר האפניאות + מספר ההיפופניאות בבדיקה כולה, מחולק במספר שעות השינה. המספר המתקבל הוא מספר האפניאות + היפופניאות הממוצע לשעת שינה, והוא נקרא: Apnea-Hypopnea Index או בקיצור AHI. בילדים אם המספר הוא עד 1, המשמעות היא שאין תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה אלא הפרעה חסימתית המתבטאת בנחירה בלבד. בשקד השלישי (אדנואיד, "פוליפ") גדל בתחילת החיים, מגיע לשיא גדלו בממוצע סביב גיל שלוש, ואחר כך קטן והולך בהדרגה עד שנעלם. הוספתי את המילה "בממוצע" כי יש ילדים בהם הוא ממשיך לגדול או נשאר גדול עד גיל מאוחר יותר מזה שציינתי. לפי הסיפור שאת מספרת לא מדובר בהפרעה קשה, אבל אינני יודע אם המספרים שציינת הם לכל הלילה או לשעה,מה גם שלא התרשמתי מבתך בעצמי ולכן אינני יכול לתת תשובה הולמת לשאלתך האחרונה. מקווה שעזרתי.

שלום רב, בתי בת ה- 7 חודשים סובלת מדלקות אוזן תיכונה מגיל 4 וחצי. הדלקות מאופיינות בנקב בתופית והפרשה מוגלתית .לעתים ביום הראשון להופעת הדלקת ישנו חום 38-39 שיורד מיד (ללא אקמולי). התנהגות הילדה די רגילה אך לעתים יש לה פחות תיאבון. עד כה זה קרה 4 פעמים ובכל פעם לקחה אנטיביוטיקה ( פעם מוקסיפן ופעם האחרונה אוגמנטין) + טיפות סילוקסאן תחת טיפול של רופא אאג. היא מסיימת טיפול (שמלווה בכאבי בטן ושילשולים) ומיד לוקה בדלקת שוב פעם. בכל פעם המרווח בין סיום האנטיביוטיקה להופעת דלקת הולך ומצטמצם (שבועיים, שבוע וחצי וכעת - 3 ימים ). בנוסף הילדה משפשפת את האוזניים די הרבה. המצב כעת : סיימנו אנטיביוטיקה (אוגמנטין) וכעבור 3 ימים שוב פעם הופיעה דלקת כלומר הפרשה מוגלתית מהאוזן. לילדה אין חום אך היא נוגעת הרבה באוזניים. הלכנו לאאג (אגב רופא זה הוא אינו רופא המוגדר בתור אאג ילדים אך אנו מאוד מרוצים שהוא מטפל בילדה) הוא מכיר את ההיסטוריה של הילדה ואישר שאכן זו שוב פעם דלקת אוזן תיכונה עם נקב בתופית. והפעם במקום לתת אנטיביוטיקה הוא נתן סילוקסאן בלבד + כתב מכתב לרופאת הילדים שלנו בו הוא רואה לנכון לתת אנטיביוטיקה רוצפין בזריקות (!). מחר יש לנו תור לרופאת הילדים וניאלץ להחליט עם הולכים על הזריקות או לא (אלא עם כן לרופאה תהיה דיעה אחרת)? באופן כללי הילדה בסדר - אין לה חום ותיאבון ככה ככה. מחייכת ומשחקת כרגיל. שאלות : 1. לאור ההיסטוריה של דלקות חוזרות - האם ניתן לעשות משהו מלבד הזריקות ? 2. מה ההבדל בין טיפול אנטיביוטי בזריקות לעומת טיפול דרך הפה? האם זה מה שימנע מדלקות לחזור ? מה היתרונות ולמה בעצם צריך את זה? הייתי רוצה להימנע מהזריקות .. מה אתה היית עושה במצב שכזה? תודה ליזה

כפי שכבר הסברתי בפירוט בעבר (עייני בתשובות לשאלות קודמות) כאשר מתן האנטיביוטיקה דרך הפה אינו יעיל ניתן לשנות למתן תוך שרירי (זריקות) או מתן תוך ורידי (אינפוזיה). ספיגת התרופה אל הדם עולה, ומכאן גם יעילותה. החיסרון של דרכי המתן הללו הוא באי הנוחות: זריקה כואבת ואינפוזיה בד"כ מחייבת אישפוז. אפשרות נוספת היא פתרון ניתוחי ("כפתורים" או כריתת אדנואיד, הנקרא גם "שקד שלישי" או "פוליפים"). לפי הסיפור שלך, במיוחד בתחילת הקייץ נראה לי שהפתרון של הזריקות הוא המתאים ביותר. זכרי שבתור אמא, בניגוד לבתך את אמורה להבין את המשמעות ארוכת הטווח של זיהומים חוזרים באוזניים על כל האפשרויות לסיבוכים. כאשר שמים את אלה על כף אחת של המאזניים, ועל הכף השנייה שמים כאב ממש לא נורא למשך שניות ספורות נראה לי שלמרות הרתיעה הראשונה שיש לכולנו מזריקות, ההגיון מראה אחרת.

ד"ר שלום , מה הכוונה "מתן האנטיביוטיקה דרך הפה אינו יעיל " ? כאשר אנו נותנים דרך הפה הדלקת חולפת אך חוזרת. האם הזריקות יגרמו לזה שהן לא תחזורנה ? אם לא - אז מה ההבדל בין 2 הצורות ? אם אין הבדל מהבחינה הזו - מדוע לא לתת דרך הפה וזהו ? תודה ליזה

שלום, ביתי בת ארבע ומידי חודש- 3 חודשים חשה בכאבים. פעם אומרים לנו שאלו נוזלים, פעם דלקת מתפתחת. הילדה מאוד רגישה ואני משתמשת באטמים במקלחת. אני כבר אובדת עיצות. הפתרון היחיד של רופאת האוזניים הוא טיפות לשיכוך כאב וטיפות אנטיביוטיות. האם יש עוד פתרון שאוכל לנסות את מזלי בו..? האם ידוע על יעילות הטיפול האלטרנטיבי?

1. על נוזלים באוזניים והטיפול בהם את יכולה לקרוא הן בתשובות לשאלות רבות שנשאלתי בחודש-חודשיים האחרונים, והן במאמר שכתבתי לדוקטורס בנושא זה בדיוק. 2. ככלל אינני מתמצא בטיפולים אלטרנטיביים ואינני יודע לומר אם הם יעילים או לא.

שלום שמי הוא יוני וסיפור הוא כזה אני נער בן 17 והיום אני הכנסתי את האצבע שלי לאוזן כמה פעמים לאחר מזה כחצי שנה שאני לא מכניס אצבע או מקלות אוזניים על מנת להוציא את פקק השוועה כפי שהרופאה אמרה לי לפני חצי מאז שהיא ניקתה לי את האוזניים. ואני הכנסתי את האצבע לא לתוך האמצע של האוזן אלא למעלה של האוזן כמה פעמים כיאלו לתוך החור של האוזן למעלה כמה פעמים ורציתי לשאול האם יש סיכוי שדחפתי את השעווה לתוך האוזן ומה עליי לעשות עכשיו? רק רציתי לציין שאני מרגיש למעלה איפה שנגעתי שהאוזן טיפה לא נוח כאילו ווקום

לפי תיאורך יתכן שאתה צודק ודחפת את פקק הצרומן (שעווה) קצת פנימה. גש למומחה אאג שיציץ לאוזניים, ינקה במידת הצורך ויוודא שהכל בסדר.

שלום רב, בני בן ה-4.5 חודשים סובל מתסמונת ה- E-CAPS (כך מכנים זאת?) כלומר, נשימה מהירה ולא סדירה שמופיעה תוך כדי שינה - כמו לאחר בכי. כמובן שהוא מתעורר מזה ובוכה, אחרי כמה דקות זה עובר. הדבר אינו מלוווה בהפסקת נשימה. נאמר לי שהדבר נובע מחוסר בשלות של מע' העצבים והסרעפת. שאלתי: כיצד אני יכולה להשיג יותר חומר ומידע על התופעה, מתי זה חולף ומה הסיכונים?

האיות הנכון הוא hiccup או hickup. ניתן למצוא חומר רב בחיפוש פשוט ב"גוגל"

בתי בת שנתיים וחצי וזו הפעם השנייה שהיא חולה בסקרלטינה. בפעם הראשונה זמן קצר לאחר תחילת הטיפול באזניל נעלם החום. הפעם עברו יותר מ-24 שעות ולא נראה שיש שיפור, אפילו נדמה כי החום הפך לעקשן ולא מגיב זמן רב לתרופות. אודה על תגובה.

אין לי תגובה טובה יותר מאשר לומר לך לגשת איתה לבדיקת רופא.

מחר בבוקר ביתי עוברת ניתוח לכריתת שקדים + אדנואיד, ברצוני לדעת איך ניתן לעקוב אחר הדימום? ומהי התזונה המומלצת בימים לאחר הניתוח תודה

1. לאחר הגיעה הביתה שום דבר אדום לא אמור לצאת לה מהפה. כל כמות, מזערית ככל שתהיה, של רוק בגוון אדמדם משמעו שצריך להגיע במהירות האפשרית לחדר המיון הקרוב ביותר. סטטיסטית זה קורה בכ-3% מהמנותחים בלבד, וגם כאשר זה קורה, במרבית המקרים זה יחייב השגחה בלבד. יחד עם זאת יש לזכור שעורק התרדמה, שהוא עורק ראשי המוביל דם לגולגולת, עובר ממש מתחת לשקד, ופגיעה בו, למרות שנדירה מאד, יכולה להיות פטאלית. אי לכך בכל מקרה של חשד לדימום אין טעם להתקשר ולשאול מה לעשות ובשום פנים ואופן אין לפנות למרפאה או לעבור דרכה על מנת לקבל התחייבות או לעשות כל דבר אחר מלהיכנס למכונית ולנסוע ישר לחדר המיון הקרוב ביותר. 2. באשר לכלכלה, מקובל בישראל להמליץ על כלכלה רכה ופושרת. במדינות מערביות אחרות נהוגים כללים אחרים. בד"כ בגלל החשש מכאב הילד לא ירצה לאכול מה שלא מתאים לו. בהצלחה בניתוח!!!

שלום, בני בן שנתיים וחדש צריך לעבור ניתוח אדנואיד עקב הפסקות נשימה בשינה, נחרות וכ"ו. היינו הקשר עם ד"ר נצר מרמב"ם והוא המליץ להסיר גם שקדים באותה הזדמנות. הילד לא סובל מדלקות גרון חוזרות, והאם זה נשמע לך חובה להסיר גם את השקדים? בנוסף- האם תוכל לתת לי המלצה לרופא מנתח מהצפון לביצוע הסרת האדנואיד?

היות שהניתוח מבוצע בשל נחירה והפסקות נשימה בשינה, אין כל קשר להמצאות או אי המצאות של דלקות שקדים חוזרות אלא לגודל השקדים ומידת ההפרעה שהם גורמים למעבר האוויר. אינני יכול לדעת אם יש או אין צורך בהסרת השקדים בנוסף על האדנואידים בלי שאבדוק את הילד אולם אחד הגורמים היכולים לתת כיוון הוא האם קיימת הפרעה בנשימה (או נשימה רועשת) גם כאשר הילד נושם דרך הפה. אם אין - יתכן שהשקדים לא מפריעים. אני מקווה ששמת לב לשימוש במילה "יתכן". זאת היות שניתן להתרשם סופית רק בבדיקה. באשר להמלצה על מנתח, אין זו מגמת האתר. מדובר בניתוח שאינו מן המורכבים בתחום אאג, ורבים אלה המנוסים בביצועו אך כדאי לוודא שלמנתח ניסיון מוכח.

לפני 4 חודשים עשיתי לו צילום ואכן הרופא אמר לחכות חצי שנה אולי יעבור הילד משתעל בלי סוף פשדוט נחנק ואני נלחצת , נוחר בשינה , העניים שלו מבריקות ומעט דומעות. אני דואגת מאוד ניראה לי שדחוף הוא צריך ניתוח אנא פרט והסבר

במידה ויש לך שאלות ספציפיות מעבר לתשובותי המפורטות לשאלה זו בדיוק, שלחי שאלות ואשמח להתייחס.

לביתי יורד דם מהאף פעמים רבות, הדימום חזק מאד וקשה לעוצרו. ברצוני לדעת מה יכולה להיות הסיבה לכך, מה ניתן לעשות כדי למנוע את התופעה, כיצד הטוב ביותר לטפל בבעיה והאם יש סיכונים או סיבוכים אפשריים.

הסיבה השכיחה ביותר היא פקיעה של כלי דם במחיצת האף. בחלקה הקדמי של המחיצה יש איזור אליו מגיעים 4 כלי דם שונים. במקרים מסויימים כלי הדם שם מעט שטחיים יותר (קרובים יותר לפני השטח) ואז בימים יבשים או חמים, לאחר חיטוט באף ולעיתים סתם כך, אחד מכלי הדם שם מתבקע ומדמם. קיימות מספר סיבות נוספות, אך זו הסיבה השכיחה ביותר. קיימות מספר טכניקות לעצירת הדימום, אשר מבוססות על לחץ מקומי וקירור המקום (שמביא לכיווץ כלי הדם ובכך מסייע לעצירת הדימום). במקרים מסויימים ניתן גם לצרוב את הכלי המדמם בשיטות שונות. יש גם, כמובן, פעולות כירורגיות שונות העשויות להואיל אם השיטות הבסיסיות לא הועילו. היות שקודם כל יש לאבחן את הגורם, ורק אחר כך לטפל, אני מציע לגשת ולהבדק ע"י מומחה א.א.ג. על מנת שיאבחן את הסיבה ויטפל בהתאם.

שלום דר'. אני מעוניינת לדעת האם הקשיי נשימה שמהם אני סובלת לאחרונה קשורים ישירות לתסמונות הללו (הרשומים בכותרת). אני בחורה בגיל 35.

אינני יכול לדעת. זכרי כי גם לך "מותר" לחלות בדלקת ראות או שפעת או כל מחלה אחרת שעשוייה לגרום לקושי בנשימה. גשי להבדק!

שלום רב, ביתי בת שנה. כאשר היא ישנה - קשה לי לומר אם היא נוחרת או "נושמת בכבדות" אבל לי זה נשמע כאילו האף שלה סתום, למרות שהיא אינה מצוננת ואין לה הפרשות רציניות במשך היום. יש לציין גם שלא חשובה התנוחה שלה, גם בכסא הבטיחות או במיטה, זה אותו הצליל האם זה נפוץ אצל תינוקות? תודה רבה!

קשה לי לענות בלי לשמוע בעצמי במה מדובר.

שלום, בני בן שנתיים וחודש ושוקל 13 קילו. אתמול היינו אצל הרופא שראה שיש לו דלקת אוזניים ודלקת גרון. קיבלנו מוקסיויט פורטה 8cc פעמיים ביום. אחרי הפעם הראשונה הילד ישן מ-9 בבוקר ועד 16 אחה"צ. האם המינון נשמע סביר? תודה מראש.

1. ככלל יש לזכור שהילד חולה. הרבה מהתופעות שאנו מייחסים לאנטיביוטיקה קשורות ישירות למחלה. 2. הרפואה בארץ זמינה (וזולה) בהרבה מרוב מדינות העולם. אם משהו נראה לך לא תקין או מעורר חשד, גשי עם הילד מייד (!!!) לבדיקה ע"י רופא. פרט לכביש הערבה אין מקום בארץ המרוחק למעלה מ-25 דקות מבית חולים. נצלי את זה. 3. לשאלתך, המינון המקובל כיום הוא 80-90 מיליגרם מוקסיוויט לכל קילוגרם משקל ילד, מחולק לשניים או שלוש מנות. קיימים בשוק שלושה ריכוזים של סירופ מוקסיוויט (125,250 ו-400). המספר מציין את מספר המיליגרמים (יחידת משקל) של התרופה אשר מצוי בכל 5סמ"ק (CC, יחידת נפח) ממנה.

שלום רב, גם אני מודאגת מהמינון שקיבלנו לאותה האנטיביוטיקה תינוק בן שנה שוקל 9 ק' קיבל 7 מ' פעמיים ביום. גם כאן אותה התופעה שהוא כל היום ישן מיד אחרי הלקיחה הראשונה, מה שגורם לי לחשוש להמשיך.

שלום, בני בן ה-4 היה בבדיקת שמיעה. שם אמרו לנו שיש לו קמט בעור התוף, ושלחו אותנו לרופא אף אוזן גרון. רציתי לשאול מה זה בדיוק? ואיך ניתן לטפל בזה? והאם אחרי טיפול זה עובר לגמרי? תודה רבה!

המונח בו השתמשו אינו רפואי ואינני יודע למה התכוונו. גשו לבדיקת מומחה אאג.

אולי כיפוף בעור התוף? יש משהו כזה?

בני בן שנתיים ורבע מרייר מאוד. צילום הנזופריקס העלה כי יש תפיחות ברקמות הרכות האחוריות. הרופא המליץ על ניתוח להסרת האדנואיד. לפני כן בררנו גם אצל קלינאית תקשורת אם הריור זו בעיה שאפשר לפתור באמצעותה אך היא טענה כי מבחינתה הכל תקין. יש לציין כי לילד גם לשון קשורה ( לא במידה רבה לטענת הרופא) וכי הוא מאוד נמוך לגילו ומאוד רזה וכי הרופא טוען שהסרת השקד יכול לעזור לו בגדילה. אודה לך על דעתך. בברכה,

לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא דיון מעמיק בפרטי הפרטים ובדיקה של הילד. ככלל יש לא מעט מקרים בהם הילד מתחיל להתפתח לאחד הסרת החסימה על הנשימה. מדובר במקרים בהם הניתוח נעשה בשל נחירה עם הפסקות נשימה בשינה, אך בפנייתך לא צויין כלל שהילד נוחר.

אכן הילד כמעט ואינו נוחר.נוחר רק שהוא מצונן מאוד . אם זו לא הבעיה מה הכיוון שאליו אפשר לפנות ולפתור את הבעיה???ן

אני שוב ממליץ ללכת לרופא מומחה באאג, עדיף אאג-ילדים, משום שיש עוד לא מעט נקודות שצריך לברר לפני שניתן יהיה לומר ממה נובעת הבעיה. לא ניתן לשאול את כל השאלות דרך האינטרנט, ובוודאי שלא ניתן להתרשם מהילד עצמו. אם השאלה היא האם יתכן שכרית אדנואיד גדולה גורמת לריור, התשובה היא שכן. העיניין הוא שלפני שאני שולח ילד לניתוח, אני רוצה לדעת יותר מ"האם יתכן". אני רוצה לדעת שזו אכן הבעיה בילד המסויים הזה, או לפחות שהסבירות לכך גבוהה. את זה אני לא יכול, לצערי, לעשות דרך הרשת. גשו לרופא.

אני רוצה להודות לך על תשובתך המפורטת והאיכפתית. יישר כח

ילדתי לפני כ-10 ימים ואני מניקה.מזה כשבוע בערך אני סובלת מסטרידו והתקפות שיעול. כאשר הייתי אצל הרופא,הוא לא מצא כלום בבדיקה הגופנית .אך ליתר ביטחון לקח משטח גרון. הגיעה תוצאה חיובית מתרבית זו של STREP. PYOGENES GR A מכיוון שרופא המשפחה איננו,"מושכים" הרופאים הזמניים את התשובה האם עליי לקחת אנטיביוטיקה או לא.יש לציין כי אינני סובלת כרגע מכאבי גרון כלשהם,אלא רק משיעול טורדני,ומאוד חשוב לי להמשיך להניק. אחד הרופאים טוען כי עליי לקחת רפאפן-אך זה עלול לייבש את החלב. אנא עזור לי בהקדם להחליט מה עליי לעשות ,כי ההנקה חשובה לי עד מאוד!האם יכול להיות כי אני נשאית של חיידק זה?מכיוון שבעת החורף אני לעיתים סובלת מכאבי גרון ללא כל סימפטומים אחרים וללא חום,וכאב הגרון עובר לבדו לאחר שבוע בערך. המון תודה.

אינני יכול לתת תשובה מוסמכת בלי שאבדוק אותך אולם באופן כללי אוכל לומר שבהחלט יתכן שאת נשאית. המטרה אינה לטפל בתרבית אלא במטופל. אם אין לך תסמינים של דלקת גרון יתכן שאין צורך באנטיביוטיקה.

שלום רב. בני בן 4 סבל עד גיל שנתיים מדלקות אוזניים. לא עשיתי לו כפתורים, קיבל טיפול אנטיביוטי. מזה חצי שנה יש לו ירידה בשמיעה, הוא הרבה פעמים שאל "מה?",עשינו בדיקת שמיעה לפיה יש ירידה (40-50 דצבל) . בבדיקה אצל אף אוזן גרון נאמר לי שעור התוף קצת שקוע ויש נוזלים. הרופא המטפל ממליץ לחכות עם ניתוח כי אנחנו לקראת קיץ, אבל רופא אחר אמר לעשות ניתוח מייד. אני לא יודעת מה לעשות. שמעתי על מכשיר אייר פופר, זה יכול לעזור במצב שלנו? תודה רבה.

המכשיר יכול תיאורטית לעזור. הוא עדיין נמצא בשלבי מחקר ויעילותו לא לגמרי הוכחה. ניתן לקנות אותו, או ליצור קשר עם דר' יוטבת מרמור מבית חולים לילדים "דנה" (המסונף לאיכילוב) בתל אביב. היא מרכזת את המחקר על המכשיר ובמידה ותתאימו לקריטריונים תוכלו לקבל את המכשיר בחינם.

מהי הfa fa ומהן דרכי הטיפול או המניעה?

התשובה לשאלה היא הרצאה של מינימום שעתיים. אני מציע לך לחפש אתרים להורים באינטרנט. לדוגמא: http://www.kidspedia.co.il/mamar.asp?id=108 לפי אורך הסיכום שם (על אחריות הכותב) תביני מדוע אינני יכול לענות לך כאן. בהצלחה

בני בן שנה ושלשה חודשים סובל מאסטמה קשה( אושפז מס' פעמים ומקבל טיפול מונע שלא עוזר כ"כ עבר סידרה של בדיקום כגון: אקו לב , צילום וואקט, פעמים תבחין זיעה אלרגיה וכל הבדיקות תקינות. שמתי לב שכל התקף מלווה בדלקות אוזניים וחום גבוה, בכלבדיקה שמבצעים אומרים כי יש כמות נוזלים גדולה ובלט. רופא א.א.ג אמר שלדעתו הילד צריך לעבור ניתוח כפתורים+שקד שלישי. לדעתו כמות ההתקפים ועוצמתם תירד בהרבה. רופאת הילדים לעומת זאת לא שמעה על מחקר כזה. האם יש אמת בדבר? האם נעשו מחקם המוכיחים שכפתורים יסייעו לנו? אנו אובדי עצות הילד כל הזמן חולה , בעת התקפים יורד במשקל וחלש מאוד.

גם אני לא שמעתי על מחקר כזה.

שלום רב אימא לתאומים בנים סובלים המון עם האוזניים , דלקות ונוזלים במיוחד , הייתי בביקורת לאחר שהרגשתי שוב שהאוזן מציקה לו , הלכתי ביום ג ' לרופאת ילדים שלהם לבדיקה והיא אמרה לי שיש לו המון נוזלים באוזניים , אתמול יום ד' שהילד היה רגיל לחלוטין מבחינת התנהגות נרדם חצי שעה התעורר כנראה מכאב עם חום של 38.7 ומתחת לאוזן יש לו נפיחות לאחר בדיקה ידנית הרופאה הבחנה שזה דלקת בבלוטת הלימפה האם יתכן לאבחן זאת מבלי לבצע בדיקות דם וכו... נכון לעכשיו הילד מטופל במוקסיפן והחום נעלם. האם כדאי לקחת אותו למומחה א.א.ג למרות הטיפול שהוא מקבל ?

בהמשך להודעה שכחתי לציין הם בני שנה וחודש

אם את אומרת שחלה הטבה במצבו הרי שאו שהטיפול מתאים, או שהוא מתגבר על המחלה ללא קשר לטיפול. בכל אופן, לא נשמע לי כמו סיבה לדאגה. יחד עם זאת, היחידה שיודעת את מצהבו של ילדך כעת היא את, ואם אינך בטוחה, או חוששת, לא תהיה זו טעות לפנות למומחה. כפי שכתבתי כבר פעמים רבות בעבר: מקסימום יגידו שאת אמא היסטרית... (אז מה?)

שלום רב, ביתי בת 3 וסובלת מנוזלים באוזניים כחצי שנה. עברה 3 בדיקות שמיעה בכולן נראתה ירידה של כ40% בשמיעה. לא סובלת מדלקות באוזניים כלל. מדברת שוטף וברור. בגן נאמר לנו כי היא מאוד פעילה, מבינה הוראות, לומדת שירים ומשתתפת בפעילויות ללא בהעיה. בבית מורגשת הירידה בשמיעה אבל לא באופן המפריע לתפקוד היומיומי. היינו אצל 3 רופאי א.א.ג אשר כולם המליצו לנתח מ-2 סיבות: 1. הילדה לא שומעת טוב... 2. סיכון לפגיעה בעור התוף בבדיקה שנעשתה אצל אחד הרופאים נאמר לנו כי עור התוף במצב טוב ואין דחיפות לנתח מסיבה של פגיעה בו. אנחנו נורא מתלבטים האם לבצע את הניתוח. הקיץ מתקרב ולאחר ניתוח ביתי לא תוכל להכנס למים בבריכה או בים וזה בילוי די עיקרי שלנו בחודשי הקיץ. אשמח לשמוע את דעת המומחים בעניין...

ובכן, כפי שכבר גילית בעצמך, הדעות בנושא חלוקות. אינני יכול לענות ספציפית לגבי ילדתך בלא שאבדוק אותה בעצמי, אך בכל זאת אומר מספר אמירות כלליות לגבי הגישה בה אני נוקט: א. אני מפנה ילד עם נוזלים באוזניים לכפתורים כאשר אחד (לפחות) מהבאים מתרחש: 1. לילד דלקות אוזניים חוזרות. 2. לילד יש ירידת שמיעה המפריעה לו בחיי יומיום (התפתחות שפתית, הפרעה סוציאלית וכד'). 3. עור התוף מתחיל להראות רופס או שקוע כלפי האוזן התיכונה. 4. אני חושש שהילד לא יגיע לביקורות שאקבע לו. בכל שאר המקרים אני ממשיך לעקוב אחר הילד אחת למספר חודשים עד אשר או שמתפתח אחד מהמצבים הנ"ל או שהנוזלים נעלמים. ב. נטייתי לנתח עולה בתחילת החורף ביחס לתחילת הקייץ, משום ביש סיכוי גבוה יותר שהנוזלים יעלמו במהלך הקייץ, בעוד שאם זה לא קרה, הסיכוי שיעלמו במהלך החורף נמוך יותר. ג. קשה לי להאמין שירידת שמיעה של 40 דציבל לא מפריעה לילדה. ד. אפשר לשחות בים ובבריכה עם כפתורים ובלבד שאוטמים את האוזניים באטימים מיוחדים (אותם אפשר לרכוש בכל בית מרקחת) ובנוסף חובשים כובע ים (מגומי) אשר גם שומר שהאטמים לא יפלו בלי שנשים לב, וגם מהווה שכבת הגנה נוספת.

תודה רבה על התשובה המפורטת. אם החלטנו לא לנתח, כל כמה זמן יש להגיע לביקורת? (אף אחד מהרופאים לא הזמין אותנו לביקורת...) ושאלה נוספת - האם יכול להיות שיפור או הרעה בשמיעה מיום ליום? יש ימים בהם נדמה לי כי היא שומעת טוב ויש ימים שנדמה שהיא שומעת פחות טוב. האם צינון ו/או שיעול משפיעים באופן משמועתי על מצב הנוזלים ובעקבות כל על השמיעה?

אצל ילדי בן השלוש נצפתה ירידה בשמיעה. בבדיקה שערכנו במכון השמיעה נתברר כי הילד לא שומע כלל באוזן ימין. אציין כי לפני כשנתיים לקה בדלקת קרום המוח לאחר דלקות אזניים חוזרות, אולם לאחריה נערכו כל בדיקות השמיעה האפשריות ויצאו תקינות. לאחר שהחלים עבר ניתוח כפתורים אשר מנע דלקות חוזרות לאחר מכן. מדוע כיום אינו שומע באוזן אחת? האם יש אפשרות להחזיר לו את השמיעה ומה נצטרך לעשות בעתיד?

התשובה תלויה בלא מעט נתונים שלא סופקו. האם מדובר בירידה עצבית-תחושתית או בירידה הולכתית? רוב הירידות ההולכתיות ניתנות לתיקון. בירידות עצביות-תחושתיות, אם, למשל, מדובר בירידת שמיעה פתאומית הסיכוי לשיפור לגמרי לא רע. מקובל לאמר ששליש מהמקרים מסתדרים לחלוטין, שליש משתפרים אך לא לחלוטין ושליש לא משתפרים כלל. הסיכוי לשיפור פוחת והולך ככל שמתרחקים ממועד הפגיעה, אך קיים לאורך השנה הראשונה. אם, לעומת זאת, מדובר בירידה הקשורה בדלקת קרום המח ממנה סבל הילד בעבר, הצפי פחות טוב. חומרת הירידה בשמיעה היא עוד נתון חשוב: ככל שהירידה קשה יותר כך הסיכוי לשיפור נמוך יותר. יש צורך בנתונים מדוייקים לגבי תוצאות בדיקת השמיעה, סיפור המעשה, הדמיית האוזן (CT) ועוד. אם תשלחו פרטים אשמח לעזור דרך האתר או ישירות לדוא"ל שצירפת למעלה.

ביתי עומדת לעבור ניתוח פוליפים ביום ראשון הקרוב ורציתי להערך לתזונה הנדרשת לאחר הניתוח.

בהנחה שאת מתכוונת לכריתת אדנואיד (הנקרא גם "שקד שלישי"), ביום-יומיים הראשונים כדאי להמנע מאוכל חם אך כעיקרון אין כל מגבלת כלכלה לאחר ניתוח זה. אין הדבר כך אם הניתוח משולב עם כריתת השקדים.

ביתי בת 7.5 חודשים סובלת מנוזלים באזנים ודלקות אזניים חוזרות (פעם שלישית מלידה). באחת הפעמים אף נפקע עור התוף. לאחרונה נתקלתי בחיסון פרוונר, אני יודעת שהחיסון ניתן באופן פרטי וכנראה זו הסיבה שאינו נפוץ. השאלות - האם הוא מומלץ? מהם אחוזי ההצלחה? מה משמעות ההצלחה - פחות דלקות/ ללא דלקות? תופעות לוואי? לפי מה שקראתי עקב גילה נוכל לקבל רק שתי מנות במקום שלוש. מה המשמעות? תודה, סימה

מדובר בחיסון חדש יחסית ובעל מקדם בטיחות גבוה, כנגד מספר זנים של פניאומוקוק, שהוא אחד החיידקים השכיחים בגרימת דלקות בדרכי הנשימה ובאוזניים. מומלץ מאוד ע"י מומחים למחלות זיהומיות. בדבר פרטים כדאי להתייעץ איתם או עם מומחים ברפואת ילדים.

יש לי ילדה בת 3 וחצי עם הפסקות נשימה בשינה ,עקב פוליפים ושקדים מוגדלים היינו איתה אצל רופא מומחה שהמליץ לנו לנתח אותה ולהוציא את השקדים ואת הפוליפים האם גיל 3 וחצי זהו לא גיל מוקדם מידי והאם יש דרך נוספת לטפל חוץ מניתוח תודה

אין גים מוקדם מדי לניתוח. הוא מבוצע כשצריך. רק השבוע ניתחתי תינוק בן 7 חודשים עם הפרעת נשימה קשה בדיוק באותו הניתוח. אינני יכול לומר לך אם במקרה של ילדתך יש או אין צורך מבלי לבדוק אותה, אבל אם התרשמותי הייתה כפי שאתה מתאר את המצב, בהנחה שגם השקדים וגם האדמואידים מוגדלים, גם אני הייתי מפנה לניתוח.

שלום רב בני בן שנה וחצי סובל כבר מעל שבועיים מנזלת מוגלתית מאוד . ניסינו כבר כל מיני טיפות ותרופות סבתא. רופאת אא"ג אמרה שאין מה לעשות וצריך להמתין לבדיקת שמיעה כי יש לו גם נוזלים קצת. הבעיה שהבדיקה עוד כמה שבועות והילד מאוד סובל. מה ניתן עוד לעשות?

לצערי לא ניתן לענות על השאלה בלי לבדוק את הילד

קודם כל תודה על התשובה המהירה. בבה"ח לא נאמר לנו שום דבר חוץ מ-הכל תקין. האם עלי לבקש בדיקה חוזרת ואם כן מתי? אם חריגה כזו לא נובעת מחוסר בשלות, מה ההשפעה שלה על הבשלות והשמיעה? תודה

כפי שעניתי, הכל לפי רמת הלחץ של ההורים. אני מציע לא להתחיל לחפש סיבות לדאגה היכן שאינן נמצאות. הילד נולד פג והתפתחותו, כך אני מבין, תקינה. כפי הנראה קיים חוסר בשלות מסויים באוזן, אשר אינו מפריע לו וכל הסיכויים שיסתדר בעוד זמן קצר.

שלום ילדתי תאומים מקסימים בשבוע 31, השבו עברנו בדיקת BERA בבה"ח בגיל מתוקן 4 שבועות. הרופא הבודק אמר שהכל תקין ולכן הופתעתי לרעה שקיבלנו את המכתב הבא לגבי ביתי: בתגובה לגירוי נקישה לאוזן שמאל וימין, לחוד, בעוצמ של 85 זוהו פוטנציאלי עצב השמיע בחביונות תקינים משני הצדדים. המענים מגזע המוח נרשמו בחביונות וזמני הולכה מרכזית מאורכים במידה קלה לגיל המתוקן משני הצדדים. הסף לקבלת פוטנצאיל היה 20 DB לשני הצדדים, וכך גם בתדר יחודי של 1KHZ. לסיכום: האטת הולכהקלה במסילת השמע בגזע המוח משני הצדדים מוסברת ככל הנראה באיחור הבשלתי. עדות לשמיעה תקניה לרוחב כל התדרים לשני הצדדים. אבק מאוד את עזרתך בהבנת התוצאה. מה זה אומר????האם מצריך מעקב? הרופא אמר שהכל תקין ולפתע מקבלים כזה מכתב. אנא, עזור לי להבין את המשמעות... תודה רבה מראש.

הקו התחתון: הבדיקה תקינה. יתכן שיבקשו בדיקה חוזרת למעקב, ויתכן שלא. תלוי ברמת החשד של הרופא (וברמת הלחץ של ההורים). אם תקראי בעיון את הסיכום, יש בו הסבר לחריגה, כביכול, מהנורמה. חוסר בשלות אומר שסביר מאד שבעוד זמן מה תגיע אותה בשלות, והכל יהיה בגבולות הנורמה.

רופא אף אוזן גרון איבחן דלקת אוזניים אצל בתי בת השלושה חודשיים והמליץ על מוקסיפן. אני נותנת לה את האנטיביוטיקה, אבל יש הטוענים שהדלקת יכולה גם לעבור מעצמה, ללא אנטיביוטיקה. האם היה נכון להתחיל טיפול אנטיביוטי? התינוקת סבלה מחום נמוך בסביבות 38 ומחוסר שקט, כמה ימים לפני היתה מקוררת.תודה

מערכת החיסון של יילודים עדיין לא בשלה דיה ולכן ההתייחסות אליהם שונה מהתייחסות לתינוק או ילד גדול יותר. בגיל 3 חודשים גם אני הייתי נותן אנטיביוטיקה במקרה של דלקת אוזניים.

יש לי ילדה בת 10 שסובלת מנוזלים באוזניים שמעתי על קליניקת יצחק טבעוני שמאבחן דרך תעלת האוזן האם אתם מכירים אותו וממליצים עליו?