פורום אף אוזן גרון ילדים

שלום ד"ר, בתי בת ה3 וחצי סבלה בינקוטה מדלקות חוזרות וטופלה באנטיביוטיקה, עד לפני כשנה וחצי, שהדלקות הפסיקו אחרי טיפול אנטיביוטי מונע של 3 חודשים. לפני כשבועיים היא התלוננה על כאבים באוזניים, שעברו כנראה מאליהם. אבל אתמול לפתע נתקפה בכאב עז ובערב אכן ראינו הפרשות מהאוזן. היום החלו לה כאבים עזים מהאוזן השנייה וגם היא התפרצה הערב. אחרי חורף קשה ורווי אנטיביוטיקות בשנה שעברה, אנחנו מנסים לתת לגוף שלה קצת להתמודד יותר עם כל הוירוסים/חיידקים שמתקיפים אותה (ואת יתר ילדי הגן...) ובינתיים הולך לא רע. השאלה היא האם זה נבון במצב כזה שהאוזן ממש נוזלת, לא לקחת טיפול אנטיביוטי ולתת לגוף להתמודד לבד? אנ י יודעת שמרגע שהאוזן התפרצה הכאבים כבר לא חזקים כ"כ ושהיא יכולה להתמודד איתם, אבל האם זה מספיק? לאחרונה שמענו מרופאה שהנטייה היום היא לתת לאוזניים להרפא לבד... ד.א: אנחנו נעזרים ב otidin וב דזורן כדי להרגיע את הכאב ו(פסיכולוגית) גם אותה. סליחה על אורך ההודעה ותודה מראש, אמא.

אפשר בהחלט לחכות ולראות אם המחלה תחלים ללא התערבות טיפולית. מרבית דלקות האוזניים אכן יחלימו לבד. עם זאת, מומלץ לעשות זאת תחת פיקוח רפואי, על מנת שאם תחול החמרה, ניתן יהיה לעלות עליה ולהתחיל טיפול מוקדם ככל שניתן. באשר לטיפל המקומי בטיפות אוזניים, יש להבדיל בין טיפות מאלחשות (נוגדות כאב) כגון אוטידין, לבין טיפות המכילות אנטיביוטיקה כגון דזורן. אוטידין היא תרופה לשיכוך כאב הניתנת מקומית. דזורן לא נועד לאילחוש ואין לו מקום בטיפול בדלקת האוזן התיכונה. מדובר בטיפות אנטיביוטיות שנועדו לטיפול בדלקת בתעלת האוזן החיצונית, שהיא מחלה אחרת לחלוטין. ישנו אפילו מאמר בסיפרות הרפואית של א.א.ג. המראה שהאנטיביוטיקה המצוייה בדזורן עלולה לפגוע האוזן כאשר היא ניתנת במצב שעור התוף מנוקב (כמו במצב של דלקת אוזן תיכונה עם הפרשה). אנא, עשי לעצמך טובה גדולה ולעולם אל תיתני תרופות הדורשות מרשם רופא בלא שקיבלת אותן מרופא לטיפול במחלה הנוכחית. ביקור אצל רופא עולה היום בכל הקופות פחות ממנה שווארמה. אל תחסכי, זה עלול להיות מסוכן. אני אישית, וכאן מדובר בדיעה אישית לחלוטין, מעדיף בכלל לא לטפל בנוגדי כאב מקומיים, אלא לשכך כאב ע"י אקמול, נורופן וכו'. זאת מפני שכאשר הטיפות מצטברות בתעלת האוזן, לעיתים קשה לרופא הילדים להבדיל בינן לבין הפרשה.

שלום, ביתי בת שנה ו 7 חודשים, החל מגיל שנה סבלה 3 פעמים מדלקות אוזניים, חום גבוה עד 40 מעלות, כאבים חזקים, וטופלה באנטיביוקה מוקסיפן פורטה 5 מ"ל * 3 פעמים ביום לשבוע. בפעם האחרונה ביקרנו אצל רופא אף אוזן גרון והוא טוען שיש לה הרבה נוזלים באוזניים והמליץ על שבועיים טיפול בנוסידקס (2 מ"ל ביום) ולבצע בדיקת לחץ באוזניים. האם הנוסידקס יכול לעזור? האם יכולה להיות הפרעה בשווי משקל בגלל בעיות באוזניים? אשמח לתשובה.

נוסידקס היא תרופה לטיפול בבעיות מסוג זה. מנסיוני פעמים רבות הטיפול התרופתי לא ממש עוזר בשיפור הנוזלים. ראי תשובותי בנושא נוזלים באוזניים מתאריך 21.1.08. קיצורן -במרבית המקרים אין צורך בטיפול כלל, ובמיעוט שיש צורך - בד"כ מגיעים ל"כפתורים". אני מניח ש"בדיקת הלחץ" אליה התכוונת היא בדיקת טימפנומטריה אשר מסייעת באבחון נוזלים באוזן התיכונה. מרכז שיווי המשקל נמצא באוזן הפנימים כך שבהחלט יש קשר בין בעיות אוזניים להפרעה בשיווי משקל. עם זאת, בד"כ מדובר בבעיות באוזן הפנימית, ולא בעיות באוזן התיכונה כמו נוזלים. למרות האמור לעייל, בעיות באוזן התיכונה עשויות במקרים נדירים גם לגרום להפרעות בשיווי משקל.

יש לי יחלדה בת 3 עשתה בדיקת שמיעה לאחר מכן אמרו לי יש ירידה בשמיעה הלכתית בשני אוזנים למה הכוונה???????? זה קשור לאוזן תחונה ,לא לעצב אשמח לדעת איזה טיפול יש??????????

ירידה הולכתית היא ירידת שמיעה הנובעת מבעיה בתעלת האוזן החיצונית, או בעור התוף או במנגנון האוזן התיכונה. בעיות בתעלת האוזן החיצונית הגורמות לירידת שמיעה, נדירות מאוד. סביר להניח שלילדתך נוזלים באוזניים והן הגורמים לירידת השמיעה. ירידה זו חולפת בד"כ כאשר הנוזלים נעלמים מהאוזן. ראי פירוט בתשובתי לקרן מתאריך 21.1.08

לד"ר בירון שלום, בני בן שנה ומנוזל כבר כשבועיים. מתנהג רגיל ביום וקצת יותר עצבני בלילות. בבדיקה של רופא א.א.ג ורופא ילדים נאמר לי שהאוזניים לא נראות טוב ושיש בהן נוזלים, אודם ובלט , אך מאחר והילד מרגיש באופן כללי טוב ואין לו חום, הם לא רוצים לתת לו אנטיביוטיקה. נאמר לי שכפי שהאוזניים נראות כעת, במידה והיה גם חום הוא היה מקבל אנטיביוטיקה ללא ספק. שאלתי היא האם מצב כזה יכול להירפא לבד ללא טיפול והאם הנוזלים יכולים להתייבש/להתנקז ללא טיפול אנטיביוטי? האם מצב כזה לא מסוכן לילד ולשמיעה? אבקש לציין שנאמר לי גם שטיפות דזורן לא יהיו יעילות במקרה שלו. שאלה נוספת: בני רגיש לפניצילין ומקבל בדרך כלל אזניל או זינט שהטעם שלה הוא פשוט בלתי נסבל. האם יש אנטיביוטיקה אחרת קצת יותר טעימה , שאינה פניצילין ויעילה לטיפול באוזניים (אולי צפוויט)?? המון תודה מראש, גלית

לפי תיאורך כנראה שיש לבנך נוזלים באוזניים ולא דלקת אוזנים חריפה, ולכן הוחלט בשלב זה שלא לתת לו אנטיביוטיקה. ראי תשובותי המפורטות לקרן מתאריך 21.1.08.

לד"ר עדי שלום וברכה! יש לי תינוק בן תישעה חודשים שסבל כבר חמש פעמים בערך מדלקת אוזניים. כשיש לו נזלת מיד אחרי יום יומיים מופיעה דלקת אוזניים. הילד זוחל ומאוד קשה למנוע את הנזלת. הוא מטופל מאוגמנטין. בערך כל שובועיים הוא "חוטף"דלקת אוזניים שמתבטאת בחום. יש לי ילדה שבהיותה תינוקת סבלה בעבר מדלקות אוזניים חוזרות. בעקבות מאמא הקראתי באינטרנט הצעתי לרופא לעבור לטיפול מונע. היילה הייתה מקבלת כל יום מנה אחת של אוגמנטין. ואכן כל משך הטיפול המונע הילדה הייתה בריאה, כאשר הייתי מפסיקה את מתן האונטיביוטיקה הילדה הייתה מקבלת דלקת אוזניים. שאלתי היא * האים כדאי להתחיל בתיפול מונע לתינוק? * האם אפשר להתחיל בטיפול מונע מיד כשמתחילה הנזלת ובכך למנוע את הופעת דלקת האוזניים? *האם יש טיפול מונע אחר מלבד אוגמנטין ? (שמאוד לא חביב על התינוק וגם העמידות של התרופה נמוכה רק שבעה ימים) בברכה רונית

טיפול מונע הוא טיפול אנטיביוטי במינון נמון (פעם ביום) לתקופה ממושכת (למעלה מחודש). קיימות מספר אפשרויות אנטיביוטיות מקובלות לטיפול מונע. הצעתי: גשי לרופא הילדים או מומחה אאג ילדים על מנת שישמע את עברו של ילדך, יבדוק, ויחליט על הטיפול הטוב ביותר עבורו כעת.

ד"ר בירון, הדיון שלנו בפורום משום מה לא מופיע (רק אם עושים חיפוש ניתן לראות אותו). אשמח אם תוכל לענות לגבי העדכונים הבאים במצב של בתי: לאחר 3 ימי טיפול *4 עם CILOXAN חזרנו לרופאת הילדים לביקורת. הרופאה לא היתה מסוגלת לראות שום דבר בתוך האוזן מרוב מוגלה ושלחה אותנו לאאג לעשות שטיפה. הלכנו לאאג והוא ביצע שאיבה קצרצרה ואמר שנוצר פוליפ. סיפרנו לו שישנו חיידק PSUEDONOMAS אך הוא כלל לא ייחס חשיבות לידיעה זו (רופאת הילדים אמרה לנו שזהו חיידק בעל אופי מיוחד שמחייב זריקות כאשר הטיפות לא עוזרות). הוא נתן את הטיפול הבא : פעם ביום CILOXAN ופעמיים ביום DESOREN למשך שבוע, ולהפסיק עם המי-חמצן. טיפול שלדעתי קל יותר (אני כבר "הכנתי " את עצמי לזריקות ). 1. מהו פוליפ ? 2. מדוע הרופא לא ייחס חשיבות לחיידק ? 3. אני שמחה שהטיפול הוקל אך מצד שני האם זה הגיוני ?פעם אחת ביום CILOXAN מספיקה? אני חשבתי שDESOREN לא נועד לטיפול בדלקת אוזן תיכונה אלא רק בדלקות חיצוניות ! קשה מאוד לסמוך על מישהו כאשר אתה רואה שיש דעות שונות כ"כ. האם כדאי לפנות לאאג אחר למרות שלא מומלץ להחליף רופאים - אך בכל זאת - האם הבחנתו של הרופא הגיונית ? תודה ליזה

ראי תשובתי לשירשור הראשון

יש לי ילד בן חודשיים הרבה פעמים הוא לא מגיב לא בהזזת הראש ולא בהזזת העינים לכיוון הראש או הצליל שבא מאותו כיוון ומספר פעמים מועט הוא כן מגיב האים יש נראה שיש בעיה או שזה חלק נורמלי מהתפתחות ולהמתין עים זה עוד קצת לפני שניגש לבדיקת שמיעה במכון שמיעה ?

בכל מקרה בו עולה חשד לירידת שמיעה כדאי לברר מוקדם ככל שניתן. מקסימום - ערכת בירור מיותר. שווה את השקט הנפשי. גשי לרופא הילדים והוא כבר ידע מה לעשות. בהצלחה

לד"ר בירון שלום יש לי תינוק בן 9 חודשים ויש לו דלקת חמורה באוזן והיא נוזלת לו נתתי לו אנטיביוטיקה לפני חודשיים והדלקת עברה אבל לפני כמה ימים הדלקת חזרה. האם יכול להיות שיש לילד חור בעור התוף? האם זה פוגע בשמיעה? והאם זה נגרם מקול גבוה ליד האוזן??

בגילו סביר להניח שמדובר בדלקת באוזן התיכונה אשר גרמה להתנקבות עור התוף ולהפרשת המוגלה מהאוזן התיכונה דרך הנקב אל תעלת האוזן החיצונית והלאה החוצה. אין כל קשר לרעש חזק ליד האוזן, אלא אם כן מדובר ברעש חזק במיוחד (פיצוץ למשל). השמיעה יכולה יהיות ירודה כל עוד יש הפרשה באוזן, או כל עוד עור התוף מנוקב (קרוע) אך כמעט תמיד בסוף הדלקת עור התוף מתאחה והשמיעה חוזרת להיות תקינה.

שלום בני בן חודשיים ומהיום שהוא נולד יש לו נשימות מוזרות עים רעש ושקיעות בגרון רק בזמן הנקה עים הזמן הנשימות עים הרעשים הללו החלו להיות גם בזמן שינה וגם כאשר הילד ער הנשימות עים הרעשים הם לסרוגין נאמר לי שזה קורה בגלל סחוס חלש בגרון שמתחזק במאלך השנה האים אין סיבה לדאגה בתודה

התופעה אותה את מתארת דורשת בירור מקיף, כולל בין היתר בדיקת מומחה אאג. חומרת התופעה היא זו שתקבע אם יש סיבה לדאגה או לא.

נתנו לי בדיקה אצל מומחה לריאות צריך לבקש בדיקת אאג?

שלום ד"ר בירון יש לי ילדה בת 4 עם אירועים חוזרים של דלקות אזניים בילדותה.ונמצאת במעקב של א.א.ג. ב בביקורת נרשם:" קשר כ- 0.5 ס"מ רטרואוריקואלי מימן (בלוטת לימפה לפי U.S מה 16/07 ) תופוית מונומריות דו"צ בתמט דרגה IV. משמאל שקע לא נראה את תחתית השקע אך האוזן מאווררת היטב" ב 5/10/07:"מימין תופית מונומרית דבוקה על פרומונטריום רושם שמצב קבוע, רירית של אוזן תיכונה נראתה תקינה. משמאל מצב דומה אך התופית על הפרומונטוריום ומפרק של אינקוס. אין חשד לכולסטאטומה. תשאר במעקב." ב 23/11/07:" מעקב בשל אטלקטזיס סה"כ אין החמרה תחזור עוד חודש ותשאר במעקב. ב 18/01/08:" במעקב בשל אטלקטזיס בבדיקה היום משמאל נוזלים עם תופית שקוע מימן פחות נוזלים הפנייה לציוריות אוויר. בדיקת שמיעה מתאריך 02/07/07:"ירידה הולכתית PTA23dB מימין." יש לציין הייתה קטנה סבלה המון מדלקות והפרשות מאוזן שמאל אך כבר למעלה משנה שלא הייתה של שום דלקת באוזן. האם הניתוח הכרחי (אנחנו פוחדים מההרדמה) והאם אין אופציות נוספות לטיפול? תודה, מירב.

1. מהתיאור שלך לא ברור לי באיזו תופית יש תמט (אטלקטזיה) דרגה 4, ומה אומרת בדיקת השמיעה לגבי אוזן שמאל. 2. כפתורים בהחלט נכנסים כאן כאפשרות סבירה, אך לא אוכל לענות תשובה רצינית בלי לבדוק את הילדה בעצמי. 3. אני מבין את החשש מההרדמה. עם זאת, הביאי בחשבון שאם מדובר בכפתורים בלבד, משך ההרדמה קצר ביותר (בד"כ דקות בודדות), ופעמים רבות אין צורך בהכנסת צינור לקנה הנשימה. למרות שבכל הרדמה קיים אלמנט של סיכון, הרדמה של ילד בריא (בניגוד לזקן הסובל מאלף תחלואים פרט לבעיה שהביאה לניתוח) היא יחסית פשוטה.

תודה על התשובה המהירה האם שמעת על האייר פופר? מה דעתך? תודה, מירב.

בס"ד לכבוד ד"ר עדי בירון. בתי בת חמשה וחצי חודשים, סובלת משעול חריף עם לחה מזה כשבוע. אתמול לקחנו אותה למיון וצילום ריאות בבית חולים בפוקון צ'ילה. האמנזה הראפואית היתה sindrome coqueluclloiseo (אם הצלחתי לקרוא נכון). הוא נתן לה תרופה אטרומיצין. כמו כן היא סובלת מעצירות מזה כיומיים (יש לציין שבעת שגרה - היא נוטה לעשות את צרכיה מידי יום). בתי עדין יונקת בלבד. האם ניתן לטפל ללא התרופה או עם תרופה חלופית? האם תוכל להמליץ לנו על טיפול נוסף לטיפול האנטיביוטי? (כגון שמן שקדים) תודה רבה, ישי.

אינני מכיר את המינוח שכנראה שאינו באנגלית, השפה המקובלת ברפואה הבינלאומית. האם יתכן ששם האנטיביוטיקה שנתנה לכם הוא אריתרומיצין, ולא כפי שכתבת? אני מציע: 1. בקשו מהרופאים במיון (אם צריך לחזור למיון, אל תתעצלו וחזרו לשם) לכתוב מכתב סיכום באנגלית. תוכלו להשתמש בו גם אח"כ על מנת לקבל החזר מהביטוח הרפואי, או להמשך טיפול במדינה שאינה דוברת אנגלית, או לכל מטרה אחרת. 2. לדעתי מגיע כל הכבוד למי שיוצא למדינת עולם שלישי עם תינוק יונק. יחד עם זאת, אם הילדה מספיק חולה עד שהחלטתם לפנות לקבלת עזרה רפואית, קבלו אותה עד הסוף. איו כל היגיון לחכות בתור, להקרין את התינוק (רנטגן) לשלם כסף ובסוף לא לבצע את הוראות הרופא. 3. אם יש התפתחויות אשמח לעזור.

אכן שם התרופה הוא כפי שאמרת אריתרומיצין. אם תוכל בבקשה להסביר לי את מהוץ התרופה הזאת? למה היא משמשת? והאם יש לה תופעות לואי(בפרט שהיא בת 5 חודשים). ישי

שלום רב, בני בן חצי שנה , בגיל 4 חודשים אולי אפילו קצת לפני, סבל לראשונה מדלקת אוזן תיכונה חריפה באוזן ימין - כך הגדירה רופאת א.א.ג - בוצע לו ניקור שהיה פעולה טראומתית מאוד עבורי ועבורו - היה לי מאוד קשה לראות את התינוק הרך שלי סובל כל כך , אך הוסבר לי שכך עדיף על פני הסיכון שהדלקת חלילה תגיע למוח , כיום לאחר שקראתי על הנושא הבנתי שלא תמיד נוהגים כך ... חשבתי שהנושא הכאוב מאחורינו , הקפדתי לשמור עליו שלא יצטנן כמה שאפשר אך לצערי הרב זה לא הסתיים בזה. לפני כחודש ימים החל לגלות חוסר שקט שהיה מלווה בחוסר תיאבון , בעקבות העבר והחשש מדלקת חוזרת לקחתי אותו שוב לרופאת ילדים (מחליפה) שאבחנה אודם וכנראה התחלה של דלקת ונתנה שוב טיפול אנטיביוטי לשבוע . חששתי לתת לו שוב אנטיביוטיקה כשבכלל עוד לא אובחנה דלקת לכן הלכתי לא.א.ג שהיינו אצלה קודם . היא לא ראתה דלקת אך בכל זאת המליצה על אנטיביוטיקה בשל ההסטורייה ולמניעה של דלקת קשה יותר. בלב כבד נתתי לו שוב טיפול של שבוע (שהסתיים לפני כשבועיים) . לפני שבוע הילד צרח בלילה וכשלקחתי אותו לרופאת המשפחה שוב , היא אבחנה - דלקת חריפה באוזן התיכונה (הפעם באוזן שמאל) ורשמה שוב אנטיביוטיקה מוקסיוויט הפעם במינון גבוה יותר . אני מצטערת מראש על כמות השאלות , אך אני מאוד מודאגת לכן אשמח אם תוכל לענות לי עליהן. 1. מתי מבצעים ניקור בעור התוף בתינוק ? והאם זו השיטה הנהוגה בד"כ תינוקות? 2. האם נותנים אנטיביוטיקה למניעה? בשלב שעוד לא רואים דלקת ? האם אנט' בכלל מונעת דלקת ??? (כי במקרה של הבן שלי הוכח שהיא לא מנעה ופשוט פוצצו אותו באנטיביוטיקה ואני מרגישה שלחינם ונורא נורא פוחדת מההשלכות של התרופה הזו על תינוק כ"כ קטן ). 3. האם המינון שניתן לו כיום לא גבוה מידי (3.5 מ"ג 3 פעמים ביום ל-10 ימים) ??? הוא שוקל 5.700 ,נולד במשקל: 2.350 ונמצא מתחת לאחוזון 3 (שגם הנושא הזה מאוד מטריד אותי ויחד עם דלקות האוזניים הלא נגמרות המשקל שלו בירידה ואנחנו מאוד לחוצים) 4. הרופאת משפחה המליצה על אנטיביוטיקה קלה מונעת לתקופה ארוכה אחרי שיחלים . האם כך נהוג בד"כ? מה יכולות להיות ההשפעות של האנט' הנ"ל על התינוק? והאם אין דרך אחרת ? 5. האם יכולות להיות לדלקות הנ"ל השפעות על התפתחות הילד או על השמיעה ? אגב- אני יודעת שאתה רופא קונבנציונלי אך קראתי רבות על טיפול אלטרנטיבי - טבעי שיש אומרים שיש לו אחוזי הצלחה מרובים . ואני מרגישה שאם במקרה של הבן שלי האנטיביוטיקה הוכחה כלא עוזרת אז אין לי מה להפסיד (אולי יש מה להפסיד בכמות האנטיביוטיקה המרובה ). ידוע לך משהו על טיפולים מסוג כזה? שוב אני מצטערת על "מבול " השאלות , בגלל שמדובר בתינוק קטן שגם אכלן גרוע ונמצא באחוזון נמוך (עם או בלי קשר למחלות) אני מאוד חוששת מההשלכות של כל זה על ההתפתחות העתידית שלו. תודה מראש, האמא המודאגת מאוד.

דלקת אוזניים אכן יכולה להיות טראומטית לתינוק וועוד יותר - להוריו. באשר לשאלותיך: לניקור התופית מספר מטרות: ראשית, המוגלה מאחורי התופית מותחת אותה, מה שמאוד מכאיב. הניקור גורם לשחרור המתח מהתופית ולהקלה מיידית בכאב. שנית, מוגלה היא ערוב של תאי דם לבנים (מכאן צבעה) ומזהם (חיידק, נגיף וכו'). ניתן לאסוף את המוגלה לתרבית וע"י כך לזהות את המזהם ולהתאים לו אנטיביוטיקה. המהלך הטיבעי של המחלה (ללא טיפול או התערבות רפואית) הוא פעמים רבות לחץ המוגלה על התופית עד לקריעתה עם תחילה של הפרשה מהאוזן. ע"י כך כמות המזהם באוזן קטינה, ולגוף קל יותר להשתלט על המחלה. כאשר במקום קרע ספונטני, שיכול להיות בכל מיני כיוונים, מבוצע חתך מבוקר, ישר ואחיד של התופית, הסיכוי לאי התאחות או הצטלקות שלה לאחר ההחלמה מהדלקת יורד. השיטה מקובלת אצל כל רופאי אאג, אך התזמון שלה עשוי להשתנות. חלקנו ינקר תופית בשלב מוקדם יותר, וחלקנו ימתין לשלב מאוחר. כאן בא לידי ביטוי ניסיונו של הרופא. ברצוני לציין כי למרות שלניקור תופית יש סיבוכים המצויינים בספרות הרפואית, הם נדירים מאוד. באשר לטיפול אנטיביוטי: המינון היומי נקבע על פי משקל הילד ולכל תרופה מינון ידוע ומקובל (מיליגרם תרופה כפול קילוגרם משקל ילד). לפי קצב פירוק התרופה בגוף נקבע כל כמה זמן יש לתת את התרופה, וזאת על מנת לשמור על רמה קבועה ככל שניתן של התרופה בדם. מינון נמוך יותר או תדירות מתן נמוכה מזו שנקבעה (למשל הורה שהחליט שמספיק לתת לילד מוקסיפן רק פעמיים ביום) לא רק שאינו עוזר, אלא אף מזיק, משום שהחיידק נחשף לאנטיביוטיקה, אך לא מת ממנה, ולכן יכול לפתח עמידות. טיפול אנטיביוטי מניעתי, כשמו כן הוא. מטרתו היא למנוע מחלה ולא לטפל במחלה שכבר קיימת, ולכן הוא ניתן לילד הנמצא בסיכון גבוה לחלות, אך אינו חולה כאשר היא ניתנת. במקרים רבים (אך לא תמיד) התרגיל עובד והילד יוצא מרצף של זיהומים חוזרים. במקרה של דלקות אוזניים, השנות הדלקות לאחר תום הטיפול המניעתי, או זיהום שהתפתח תוך כדי הטיפול מסמנים את כשלון השיטה וצורך בטיפול אחר, בד"כ ניתוחי. ספציפית לגבי אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין (מוקסיפן,מוקסיוויט רפפן וכו'), בלי להכנס יותר מדי למיקרוביולוגיה, פניצילין פוגע בדופן התא של החיידק וכך הורג אותו. לתא האנושי אין בכלל דופן ולכן הוא לא נפגע. השפעת הפניצילין על אדם שאינו רגיש לתרופה היא מועטה ביותר. באשר לשאלתך על האפשרות לנזק שמיעתי, ברפואה הכל ייתכן, השאלה היא רק מה הסיכויים לכך. במקרה של דלקת אוזניים חוזרת, רובם הגדול מאד של הילדים מבריאים לחלוטין. כדאי להקפיד לטפל בילד לפי ההנחיות ועל פי רוב הדברים מסתדרים. אם טיפול אנטיביוטי אחד לא עזר ניתן לעבור לאחר, עם מתן דרך הפה לא עזר ניתן לעבור למתן דרך השריר (בזריקה) או דרך הוריד (באינפוזיה) שהם יעילים יותר (אך יותר מסורבלים ולא נעימים), ובלית ברירה אפשר גם לנתח - מדובר בד"כ בפרוצדורות ניתוחיות קטנות וקצרות. טיפול לא קונבנציונלי הוא בהגדרתו טיפול שיעילותו לא הוכחה במחקרים מדעיים, היות שברגע שהטיפול הוכח כיעיל הוא הופך לקונבנציונלי. אין זה אומר שהטיפול לא עובד, אלא רק שלא הוכח שהוא עובד. יש לזכור כי קל יותר להיות שרלטן בתחום בו אין חובת הוכחה על יעילות הטיפול. אינני מתנגד לטיפול מעין זה *ב נ ו ס ף* לטיפול קונבנציונלי. ראיתי כבר לא מעט נזקים שנגרמו לילדים עקב מניעת טיפול הולם תוך המתנה לתוצאות טיפול חלופי שלא הגיעו.

ד"ר בירון אני מודה לך מקרב לב על התשובה המפורטת והמרגיעה . רק אם אפשר קצת שאלות נוספות. (אני מכינה את עצמי לבאות ,אני לא אוהבת להיות פסימית אך נראה לי שמתחיל לנו רומן לא נחמד עם הדלקות האלה....) 1. אני שואלת שוב לגבי מקרה שרואים רק אודם באוזן ללא דלקת - האם במקרים של עבר עם דלקות בד"כ כן נותנים אנטיביוטיקה במקרה כזה של אודם ? והאם אנטיביוטיקה רגילה במקרה כזה (לא המניעתית) יכולה למנוע את הופעת הדלקת ? כי הבן שלי קיבל אנטיביוטיקה למניעת הדלקת העתידית וזה לא עזר והדלקת היגיעה שבועיים אחרי . אני צריכה להסיק מכך שאנטיביוטיקה הנ"ל לא יעילה במקרה שלו או שרק לא מונעת הופעת דלקת עתידית ? (ואם לא מונעת בשביל מה ניתנה מלכתחילה ע"י הא.א.ג....) 2. אתה אומר שהמינון המקובל הוא 1 מ"ג כפול משקל הילד , זה הכמות ליום ? כי הוא שוקל 5.700 וקיבל 3.5 מ"ג 3 פעמים ביום ל-10 ימים .לפי הבנתי זה כמות לילד ששוקל בערך 10 קילו לא 6 ... האם הבנתי נכון ? 3. לגבי הניקור , האם כל פעם שיש דלקת חריפה יש לשקול ניקור ? כי הפעם לא הגענו בכלל ל-אאג רק הרופאת ילדים נתנה אנטיביוטיקה.... לגבי הטיפול האלטרנטיבי , ברור שלא אקח סיכון ואם אעשה זאת זה יהיה במקביל לטיפול הקונבנציונלי, בתקווה לתוצאות טובות. שוב תודה רבה על ההבנה והעזרה. המשך יום נעים.

שלום, ביתי בת 7 שנים, מזה שבוע שאני רואה שכל דבר היא מכניסה לפה, מגלגלת בשיניים ויורקת, דברים שהיא אהבה לאכול כמו ירקות, חביתה, סנדוויץ עם שוקולד ועוד. אתמול היא סיפרה לי בבכי שהיא לא מצליחה לבלוע כלום יותר, כשהיא לא אוכלת או שותה או ישנה או משחקת היא לא מתלוננת על שום כאב או תחושה בגרון אלא רק כשנכנס אוכל לפה. מה זה יכול להיות? האם הבעיה היא בגרון או משהו פסיכולוגי? תודה.

לפני שמגיעים לאבחנות פסיכולוגיות כדאי לוודא שאין בעיה אנטומית או פיזיולוגית. עצתי לך: קחי אותה לרופא/ת הילדים על מנת לערוך בירור מסודר.

קודם כל תודה עבור תשובתך. לא לגשת גם לרופא אף אוזן גרון?

בתי בת שלוש וארבעה חודשים, היא מדברת עם הרבה ט' למשל: במקום שוקו אומרת טוטו. היא מנוזלת, נוחרת ומחרחרת כל הזמן. עשינו צילום רנטגן של האף: "הודגמה הגדלת האדנואידים וגם של PALATINE TONSILS" רופא א.א.ג. המליץ על ניתוח פוליפים שאלות: 1. האם הדרך היחידה לשיפור בדיבור וכן בנשימה והפחתת הנזלת הוא ניתוח פוליפים, אולי יש עוד דרכים (נתנו לה סירופ לייבוש נוזלים)? 2.האם הניתוח מסוכן? 3.מה עושים בניתוח ובכלל מה התהליך כולו לניתוח? תודה רבה מראש,

הניתוח לא נועד לשפר דיבור אלא לשפר את הנשימה האפית והנזלת הקבועה, כמו גם את הנחירה. קיימים מספר סירופים אנטי היסטמינים שאמורים לעזור בייבוש הנזלת. נסיוני לא הראה יעילות מזהירה שלהם בטיפול בבעיה, וכאשר כרית האדנואידים הייתה מוגדלת בסופו של דבר כמעט תמיד הגענו לכריתה. אינני יודע כיצד את מגדירה ניתוח מסוכן. כל פרוצדורה ניתוחית מלווה בסיכון כלשהו שמן הסתם יוסבר לך ע"י המנתח לפני שתחתמי על טופס ההסכמה לניתוח. ככלל מדובר בפרוצדורה ניתוחית קטנה, קצרה ובאופן יחסי פשוטה אשר בה כורתים את כרית האדנואידים ("השקד השלישי") דרך הפה. אין חתכים חיצוניים, אין תפרים חיצוניים או צלקות חיצוניות ובד"כ ניתן לשחרר את המנותח בו ביום.

ד"ר בירון שלום רב, אשמח לקבל מידע אודות מחלת הסטרידור אצל ילדים, כיצד מאבחנים, אילו אבחנות מבדילות ישנן למחלה, מה ההשלכות לטריגרים סטרסוגניים נפשיים להתפרצותה, ומהם דרכי הטיפול בה. אשמח אם תוכל גם להתייחס לדרך בה ניתן לבדוק האם הרקע למחלה פיזיולוגי "טהור" (עד כמה שניתן) או פסיכוגני. לבסוף, מהם דרכי הטיפול הרפואי בה, ועד כמה נפוץ טיפול פסיכולוגי במידה שהמקור נראה נפשי, וכמובן, האם מקובל לשלב בין השניים? אודה לכל מידע שתוסיף, בברכה, ענבל שני

סטרידור אינה מחלה אלה תופעה. ההגדרה של סטרידור היא: נשימה רועשת. מכאן בוודאי תביני שהגורמים לתופעה רבים, היות שכל הפרעה אנטומית, פיזיולוגית או פסיכולוגית הגורמת לשינוי בזרימת האוויר עשוייה לגרום לנשימה רועשת, כלומר לסטרידור. קחי לדוגמה תופעה אחרת: כאב ראש. גם תופעה זו עשוייה להגרם ע"י מגוון גורמים המתחיל מלחץ נפשי, דרך שתיה לא מספקת וכלה בגידול מוחי. במילים אחרות, לצערי, לא אוכל לענות על שאלה כל כך רחבה במספר שורות בלבד. את מוזמנת לפנות לאינספור המאמרים שנכתבו בנושא זה בספרות אאג, בספרות של רפואת ילדים ובספרות פסיכולוגיה/פסיכיאטריה. חלק גדול מהם את יכולה למצוא בחיפוש פשוט ב"גוגל"

שלום רב, ביתי בת 10 חודשים, מגיל חודשיים קיימת בעיה של כאבי אזניים חוזרים המטופלים בדזורן+אוטידין. הבעיה חוזרת כל שבועיים לערך. האם נראה לך תקין לתת טיפול לעיתים כ"כ תכופות? האם יעשה נזק באזני התינוקת? מה ניתן לעשות כיום. אשמח לתשובתך. אתי.

אינני חושב שטיפול מסוג זה יגרום נזק אולם מומלץ לפנות למומחה אאג, עדיף כזה המומחה לטיפול בתינוקות, על מנת לברר מדוע הילדונת סובלת מכאבי אוזניים חוזרים.

ד"ר בירון שלום רב , בתי בת 4 וחצי חודשים. מהרגע שהתחילה ללכת למשפחתון חזרה עם הצטננות שטופלה באינהלציות . כעבור 3 שבועות זה עבר לה אבל עדיין יש לה נזלת- במהלך הלילה שומעים את הנזלת. כעת היא חולה עם דלקת באוזן ימין - ללא חום. כעבור 3 ימים של טיפול עם מי חמצן וDESOREN בהנחיית רופאת ילדים. מאחר ולא חל שיפור הלכנו לרופא אף אוזן גרון שהבחין בדלקת האוזן התיכונה ואמר שצריך להתחיל עם אנטיביוטיקה - אוגמנטין בסירופ (תרחיף מהול במים) 3.5 מ"ל 3 פעמים ביום. משקל הילדה היא בערך 6.2 ק"ג. אתמול בערב נתנו לה בפעם הראשונה. האכלנו אותה בבקבוק 120 מ"ל סימילאק ולאחר מכן בעזרת מזרק טפטפנו לה כמה טיפות על הלשון כדי לראות איך היא מגיבה. הילדה הקיאה ......... חיכינו כמה זמן שהאוכל ירד קצת וניסינו עוד פעם. הפעם היא לא הקיאה בזכות זה ש טיפטפנו לאט לאט. הילדה ממש מתקשה עם, נראה שהוא עומדת להקיא כל פעם שמטפטפים לה. במהלך הלילה היא התעוררה 3 פעמים שאלותי הם : 1. האם האוזן שלה ניזוקה נזק בלתי הפיך ? האם הדבר יפגע לה בשמיעה ? 2. מתי הכי מומלץ לתת את התרופה - לפני או אחרי האוכל ? 3. האם יכולים להיות לה כאבי בטן מנטילת התרופה ? 4. האם ישנה דרך להקל על הילדה במהלך מתן התרופה ? 5. מה קורה עם נותנים את התרופה ב 7 בבוקר, 5 אחה"צ ? האם זה זמן ארוך מדי ? האם ההשפעה תהיה שונה מאשר לתת במרווח קטן יותר? 6. עד כה לא עמדנו במתן 3.5 מ"ל אלא רק 3 מ"ל - האם ההבדל משמעתי? 7. האם מחלה קרתה בגלל שהות במשפחתון , כלומר סביבה לא הגיינית במיוחד ? כיצד אפר לעזור כדי למנוע זאת ? 8.האם יש קשר בין הנזלת שיש לה מההצטננות ? אנא עזור לי . אני ממש מודאגת ובביקורים אצל רופאים תמיד יש משהו שאני שוכחת לשאול. אני רוצה לעשות את מה שצריך כדי שהילדה תעבור את זה - היא כ"כ קטנה ואני לא רוצה שהמצב התדרדר !!! תודה ליזה

וואו כמה שאלות... קשה ל לענות על השאלות בנושא המינון היום שאינני יודע איזה ריכוז של אוגמנטין קיבלת. מציע לשאול את הרופא המטפל שבלי שאני יודע את שמו, אני משוכנע שמכיר את המינונים הנכונים לפי משקל וחומרת המחלה. שהות במעון או משפחתון אכן מעלה את שכיחות התחלואה לתקופה מסויימת. מדובר פעמים רבות במחלות ויראליות שהקטנטנים פשוט טרם נחשפו אליהם, ולכן נדבקים. כדאי לזכור שיש אור בקצה המנהרה, ותקופה זו חולפת. היות שלא ניתן לשמור את הילדים ארוזים בצלופן בבית, ברוב המקרים מדובר בתקופה יותר קשה אותה צריך לעבור. אחת מתופעות הלוואי הידועות של אוגמנטין היא הפרעה במערכת העיכול, כולל כאבי בטן. תדירות מתן התרופה נקבעת על פי קצה פירוק התרופה בגוף. כשאומרים 3 פעמים בנים, הכוונה היא ל-3 פעמים בכל 24 שעות, כלומר מנה אחת כל 8 שעות. סטייה של שעה לכאן או לכאן לא מהווה בד"כ בעיה, אולם כדאי להשתדל לתת בזמן על מנת לשמור על ריכוזי תרופה אחידים ככל האפשר בדם. באשר לשאלה החשובה מכל, מחלות אוזניים מסוג זה שאת מתארת חולפות כמעט תמיד ללא כל שיירים. למרות שברפואה הכל יתכן, ברוב הגדול מאוד (מאוד מאוד) לא נגרם כל נזק בלתי הפיך.

תודה על ההרגעה. כעת היו התפתחויות רבות בנושא. אבקש לציין שרופא אאג שבדק אותה איננו מתמחה בתינוקות (אין כזו פונקציה בקופ"ח מכבי - ביררתי) אך יודע לטפל בתינוקות (אם לא - אז הוא לא היה מקבל אותה, אני מניחה). הילדה קיבלה פעמיים מנת אוגמנטין ולמחרת שלשלה כל הבוקר. פנינו לרופאת הילדים וסיפרנו לה על האבחנה של הרופא אאג וכן על הטיפול באוגמנטין. היא הורתה לנו לא להמשיך עם אוגמנטין בגלל השלשולים ושינתה למוקסיויט 125מ"ג פעמיים ביום 4 מ"ל. למחרת היום הגיעו תוצאות התרבית והתוצאות : PSEUDOMONAS AERUGINOSA מאחר והיה זה יום שישי פנינו למוקד חירום(ללא הילדה) עם התוצאות ושם הורה לנו רופא הילדים התורן שיש צורך במתן CILOXAN טיפות לאוזן 4 פעמים היום והדגיש שיש צורך לשים לב לעלייה בחום וגם חשוב להגיע עם הילדה לרופא ביום ראשון. בנוסף הוא ציין שאם הטיפול לא עוזר - יש צורך במתן זריקות (!!) החשש שלי הוא - 1. הילדה בעצם נמצאת שבוע שלם ללא טיפול עם החיידק אצלה בגוף. מה הן אותן זריקות שהרופא מדבר עליהן ? 2. לאן עלי לפנות ביום ראשון ? - לרופאת הילדים או לאאג ? 3. מתי יודעים האם הגיע הזמן לזריקות ? הדבר האחרון שאני רוצה זה לבזבז זמן ולהמשיך ללא טיפול ראוי ולהגיע למצב בלתי הפיך ! מדובר בתינוקת רכה שכל דבר צריך לעורר תשומת לב. מה עלי לעשות ? אציין שהילדה מגלה לפעמים חוסר שקט אך אין לה חום והיא אוכלת כרגיל. תודה מראש ליזה

בתי בת שנתיים וחצי וסובלת מהצטננויות אחת לשבועיים-שלושה למשך כמה ימים. לעתים הן מלוות בחום. נראה שיש לה גם ירידה בשמיעה כשהיא מצוננת. היא נוחרת בשנתה ונראה לנו שיש לה גם הפסקות נשימה בשינה. גם ביום היא נושמת לרוב דרך הפה. נשלחנו לצילום רנטגן והתשובה היתה: "היפרטרופיה אדנואידית עם היצרות בנתיב האויר". מה הכוונה? יש לציין שהיא מאוד לא משתפת פעולה בבדיקות רפואיות ואפשרות של ניתוח לא באה בחשבון מבחינתנו. מה יש לה? איך נוכל לעזור לה?

לפי התיאור שנתת דומה שילדתך סובלת משתי בעיות הקשורות זו בזו. כרית האדנואיד שלה, שהיא רקמה טבעים המצוייה אחורית לאף, מוגדלת, ולכן מצירה את מעבר האוויר דרך האף. בנשימה בעת שינה היא גורמת לחלק האחורי של החיך "לרקד" כנגדה (חיך מול אדנואיד מוגדל) מה שגורם לנחירה. מדי פעם החיך "נתקע" כנגד האדנואיד, מה שגורם לעצירת הנשימה. אותה כרית אדנואיד מוגדלת כנראה גם חוסמת את פתחי האיוורור של האוזן התיכונה משני הצדדים, מה שמוביל להצטברות נוזלים שם, ולירידה בשמיעה כמו גם לדלקות האוזניים החוזרות. בהנחה שירידת השמיעה אינה קצרה ובודדת אלא חוזרת, ושאכן מדובר ב"תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה" (חפשי באינטרנט פירוט לגבי המונח הנ"ל), לו היה זה הילד שלי הייתי שולח אותו לניתוח כריתת האדנואיד וצינרור תופיות האוזניים ("כפתורים"), זאת משום שהפסקות נשימה בשינה מסוכנות הרבה מעבר לניתוח. אם אינך משוכנעת, ניתן לבצע בדיקה במעבדת שינה ע"מ לוודא שאכן מדובר בתסמונת הנ"ל.