פורום חיסונים לילדים

יש חשש שמערכת החיסון של תינוקות מתחת לגיל חצי שנה אינה מסוגת לעבד את החיסון ליצירת נוגדנים. לכן, אין לחסנם. בברכה,

רונה שלום, לא ניתן להשיג את התכשיר של החיסון בתרסיס השנה, משום שלא שוחרר כלל לשוק ע"י החברה. השנה החיסון קיים רק בזריקה. בברכה,

קרן שלום, שאלתך מבלבלת מספר מושגים אשר אינם חופפים זה לזה. אנסה לעשות סדר. חיסונים יכולים להיות חיים-מוחלשים (כלומר החידק/וירוס עברו טיפול כך שאינם גורמים את המחלה עצמה) או מומתים (כלומר הרגו את החידק /וירוס, כך שאינו בר-גרימת מחלה יותר). לעתים משתמשים רק במרכיבים שונים של החידק (למשל מס' מולקולות מהדופן שלו, כך שהחידק בשלמותו בכלל לא משומש). בעת חיסון (כלשהו), הגוף מייצר נוגדנים כנגד מה שחיסנו נגדו. הנוגדנים הינן מולקולות, שתפקידן לתקוף את גורמי המחלה עבורן חיסנו, במידה והגוף ייחשף אליהם. נוגדנים אלה יכולים לעבור גם בחלב האם. למעשה, אף כי זו לא הסיבה הראשונה לחסן, יש בכך תועלת, כיון שיתכן שהתינוק אשר עדיין אינו יכול להתחסן בעצמו, יקבל הגנה דוקא מכיוון חלב האם. החיסון נבדק והינו בטוח הן בהריון והן בעת הנקה. אני מציע לך להתחסן. החיסון יגן עלייך ויתכן שאף על ביתך התינוקת. בברכה,

אנטוניו שלום, איני מכיר מסגרת המטפלת או מחסנת ילדים החרדים מחיסונים, כך שאין לי המלצה מסוג זה. אני מציע לנסות להבין מהיכן נובעות חרדות קיצוניות אלה, ולטפל בעניין מכיוון זה. בברכה,

משה שלום, האפשרות הראשונה עדיפה. בברכה,

דניאלה שלום, ההיפך הוא הנכון. החיסון לשפעת, שהינו חיסון מומת, אינו יכול לגרום נזק לעוברך, וישנם מחקרים רבים המצביעים על יעילות ובטיחות של החיסון בהריון. לעומת זאת, מחלת השפעת, במיוחד זו הפנדמית (המכונה גם "שפעת החזירים"), יכולה לפגוע בך בהריון, ודרכך גם בעוברך. הריון מהווה מצב של סיכון מוגבר לסיבוכים בעת הדבקות במחלה זו. חיסון הוא הדרך היחידה להתמגן בפניה. יתר על כן, מומלץ לנשים הרות להתחסן גם משום שהנוגדנים שיווצרו יעברו את השיליה ויגנו על העובר בפני מחלה, לאחר שיוולד. יש לזכור כי לא ניתן לחסן לפני גיל ששה חודשים, ותינוקות הנולדים בתקופת החורף נותרים ללא הגנה בפני שפעת, תחלואה בשפעת בתקופת הילוד עלולה להיות הרת-אסון. לסיכום, אני ממליץ לך להתחסן בהקדם. בברכה,

חני שלום, בשנה הראשונה בה מתחסנים לשפעת בגיל הילדות יש לקבל חיסון פעמיים, בהפרש של חודש לפחות, על מנת לקבל רמת חיסון נאותה. בשתי הפעמים מקבלים מנה במינון שהוא מחצית ממנת מבוגר, המהווה מנה שלמה לגיל ולמשקל של הילד. אחרי המנה הראשונה מושג כיסוי חלקי כנגד שפעת, המושלם לאחר המנה השניה. כלומר, נדרשות שתי המנות כדי להשיג כיסוי נאות. בשנים שאחרי הפעם הראשונה, מספיקה מנה אחת כדי להגיע לרמת כיסוי זו. בברכה,

דנית שלום, אין מניעה לתת חיסונים שאינם חיים מוחלשים, לרבות שעלת, בעת לקיחת אימורן. בברכה,

מירב שלום, אין מניעה לחיסון הילד בעת לקיחת אנטיביוטיקה/המצאות חידק בגרון כל עוד הילד חש בטוב. בברכה,

טלי שלום, אין מניעה לחסן את ביתך לרוטהוירוס. את נחשפת לוירוס זה על בסיס גבוה ממילא. חשיפה לוירוס המוחלש של החיסון לא תעלה ולא תוריד. בברכה,

ליאת שלום, חששכם מוצדק. בארצות מזרח אסיה יש מפעם לפעם התפרצויות של המחלות הנכללות בחיסון ה-MMR. לצערי, לא קיים חיסון מומת למחלות אלה, אלא חי בלבד. יש, לעתים, במידה והכניסה לאיזור הבעייתי מחוייבת, אפשרות לתת חיסון סביל ממש טרם הנסיעה. אני מציע לכם להתייעץ עם רופאיו המטפלים לגבי היתרון והסיכונים הקשורים בנסיעה כמו גם בסוגי החיסון השונים ולקבל החלטה מושכלת. בברכה,

שלום שלום, אני מצרף את הלינקים לתוכניות החיסון של שתי המדינות, לעיונך. http://japanhealthinfo.com/child-health-and-childcare/vaccination/ http://www.euvac.net/graphics/euvac/vaccination/finland.html תגלה, לאחר עיון, כי הן אינן כה שונות מתוכנית החיסון בארץ, זאת בעקבות העובדה כי כל משרדי הבריאות מתבססים על אותם הנתונים... עם זאת, ישנה שונות-מה בין התוכניות. אין מדובר בהגזמה או ברשלנות של מדינה זו או אחרת, אלא בשונות אפידמיולוגית של מחלות שונות באזורים גאוגרפיים שונים. נכנסים להחלטות גם מרכיבים תרבותיים ופיננסיים. לדוגמה - בשתי המדינות הנ"ל נהוג חיסון ה-BCG כנגד שחפת, אשר אינו נהוג בארץ, משום שבארץ שחפת שכיחה הרבה פחות. לעומת זאת בארץ מחסנים כנגד צהבת A, אשר שכיחה בארץ, בניגוד לפינלנד או יפן. בברכה,

רון שלום, חיסוני גיל שנה כוללים את המחומש (זה הניתן גם בגיל חודשיים ארבעה וששה חודשים, וכולל בתוכו מרכיבי שעלת, טטנוס, דיפטריה, המופילוס ופוליו), את החיסון כנגד פנאומוקוק (הנינתן גם בגיל חודשיים וארבעה חודשים), ואת המרובע MMRV (הכולל מרכיבי חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח). אני מניח ששאלתך מכוונת לחיסון האחרון. תופעות הלוואי השכיחות של חיסון זה כוללות כאבים באזור ההזרקה, חום כחמישה עד 12 ימים לאחר החיסון(שכיחות של 5-15%), ופריחה כחמישה ימים לאחר החיסון (5%). תופעות לואי נוספות כגון חסר טסיות, כאבי פרקים, פרכוסים בשל החום ופריחות אלרגיות, שכיחות הרבה פחות. לא ידוע לי על מועד צפוי לפרסום הודעה בעניין ה- SciB-Vac. עם זאת, לא צפויות גם תופעות מסוימות בעקבות השימוש בו, שכן בשנים שטרם משיכתו חזרה, לא דווח על אירועים מיוחדים במתן שלו. בברכה,

אמא שלום, אני משתתף בצערכם על הבשורות הקשות. אני מציע שתתייעצו עם רופאי בעלך בעניין, שכן באופן עקרוני לא מומלץ לתת חיסונים חיים מוחלשים לבני-בית של חולים עם מערכת חיסון לקויה (בשל המחלה או בשל הטיפולים). עם זאת, אם המחלה עצמה אינה פוגעת במערכת החיסון, לעתים מעדיפים להשלים את החיסונים טרם תחילת הטיפול הכמותרפי. בברכת בריאות שלמה,

הילה שלום, בשל היות חיסון השפעת חיסון מומת, ניתן לחסנו בכל עת ביחס לחיסון הקדחת הצהובה. בברכה,

איציק שלום, תסמונת GUILLIAN BARRE נגרמת בעקבות גורמים רבים, זיהומיים ולא-זיהומיים. מחלות זיהומיות שנקשרו בכך בשכיחות יחסית גבוהה כוללות זיהומים בחידקי הקמפילובקטר והמיקופלזמה ווירוסים מסוג EBV, CMV, שפעת, קדחת הדנגי, צהבת E, ואבעבועות רוח. גם זיהומים אחרים גורמים לתסמונת, אך בשכיחות קטנה נדירה יחסית. חיסון שנמצא שיכול לגרום לכך בשכיחות נמוכה הינו חיסון השפעת העונתית (בשכיחות נמוכה בהרבה מהשכיחות הנגרמת בעקבות המחלה עצמה). בחיסון השפעת ככל הנראה הגורם הוא המרכיב המחסן. הסיכוי שחיסוני הטטנוס, הפוליו והחצבת, שנקשרו בכך בעבר, נשלל בבדיקה מעמיקה ע"י ה-CDC. חיסון השעלת, בעיקר התאי, שכבר אינו בשימוש, גרם לכך אף הוא. למי שפיתח תסמונת זו, מכל סיבה שהיא, לא מומלץ שיתחסן לשפעת. ככלל, כל מי שנגרמה לו תופעת לואי רצינית בעקבות חיסון כלשהו בעבר, כדאי שיתייעץ עם רופא טרם קבלת חיסון נוסף מאותו סוג. לעיון נוסף אני מציע את הלינקים הבאים: http://www.cdc.gov/flu/protect/vaccine/guillainbarre.htm http://www.cdc.gov/vaccinesafety/concerns/guillain-barre-syndrome.html בברכה,

ברוריה שלום, ברי לך כי איני יכול לאבחנה דרך האינטרנט. עם זאת, סביר להניח כי אכן מדובר בפריחה שהופיעה בעקבות החיסון. למעשה זו הופעה של אבעבועות רוח בצורה קלה, שאינה מסכנת את נכדתך בסיבוכים הקשורים במחלה הנגרמת ע"י וירוס אלים של המחלה (ולא כמו בחיסון, אז מדובר בוירוס חי מוחלש). אין צורך בטיפול מיוחד למעט מניעת גרד, אם היא ישנו. הפריחה תחלוף מעצמה. במידה וקיימת שאלה, יש לפנות לרופא המטפל. בברכה,

דפנה שלום, אף כי נחשד קשר כזה בעבר, העניין נשלל לאחר חקירה מעמיקה ע"י ה-CDC. עם זאת, מי שלקה בתסמונת GUILLIAN BARRE בעבר, לא יחוסן בחיסון זה. בברכה,

רות שלום, ההמלצה להתחסן בשליש האחרון של ההריון קיימת מזה כשנתיים. כמובן שאיני יודע מדוע לא הועברה לך המלצה זו. עם זאת, ילדת פחות או יותר בזמן בו היית אמורה להתחסן... כעת, כשבנך כבר בן חצי שנה וחוסן בשלוש מנות חיסון לשעלת, לא יהיה יתרון בכך שתחוסני גם את כדי להגן עליו (עם זאת, חיסון שלך יכול להגן עלייך, אם רמת החיסוניות שלך נמוכה). בכך מקרה, אני ממליץ לך להתחסן בהריון הבא. בברכה,

א שלום, סביר להניח כי אם קבלת חיסונים בביה"ח בו שרתת, תיעוד על כך נמצא בתיקך אישי. עלייך לפנות לגורמי כח האדם שם לקבלת עותק. במידה ולא שם חוסנת, עלייך לפנות למקום בו חוסנת. רוב המקומות שומרים תיעוד ממוחשב או ידני לגבי השירות שניתן שם. במידה ולא תצליחי למצוא תיעוד, ניתן לקחת בדיקת רמת נוגדנים לחלק מהמחלות נגדן מחסנים ולקבוע את הסטטוס החיסוני שלך. במידה ואי אפשר או שתימצאי בעלת רמת חיסון נמוכה - עלייך להתחסן נגד מחלות אלו בשנית, בעודך עובדת בריאות. בברכה,

רינת שלום, אני מצטט מדריך החיסונים של משרד הבריאות, המחייב את גורמי הבריאות בארץ: "החיסון הראשוני כולל סדרת חיסון בסיסי וחיסון דחף. סדרת החיסון כוללת: 3 מנות ברווח זמן של 6-8 שבועות ביניהן, החל מגיל חודשיים. חיסון הדחף: מנה אחת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית, אך לא לפני גיל 12 חודשים." ע"פ האמור כאן, לצערי, יש לחזור על החיסון. בברכה,

ליאת שלום, ניתן לחסן את ביתך לשפעת בכל עת. אין צורך לשמור מרווח בין חיסון הצהבת לחיסון השפעת. בברכה,

מיטל שלום, בחירת תאריך החיסון תלוי בכם בלבד. חיסון ה-MMRV הנוסף אמור להינתן בין גיל 4 שנים ל-6 שנים. בארץ הוחלט לחסן דוקא בכיתה א' בעיקר הטעמי נוחות של הגעה לכיתות וחיסון מרוכז. תוכלו לתת את החיסון בחו"ל כפי שהוצע לכם, או בכיתה א', כשתחזרו. כמובן, אם תבחרו לחסן כעת, אין צורך לחסן בשנית בכיתה א'. בברכה,

שירלי שלום, נסיעה לזנזיבר מחייבת מתן חיסונים שחלקם בשיגרת החיסון בישראל וחלקם לא. קביעת הצורך בהם תלויה גם במשך הטיול שלכם, אופי הטיול, חיסונים שחוסנתם בעבר ומקומות נוספים שתעברו דרכם. מציע כי תפנו לאחת ממרפאות ה"למטייל" הקיימות בקופות החולים ובבתי החולים כמו גם באופן פרטי - לנוחותכם, עם פנקסי החיסון שלכם מהפעם הקודמת, לשם קבלת יעוץ מסודר. בברכה,

סבתא שלום, החיסון החי המוחלש לשפעת, המיוצר בחו"ל, נבדק ונמצא שאחד הזנים בו מותמר למחלה פעילה באחוז גבוה מהסביר, ולכן הופסק ייצורו. עובדה זו נמצאה ממש לפני שהחיסון עמד בפני חלוקה ושיווק, וכעת ובעצם אינו משווק לא בארץ ולא בעולם. במאמר מוסגר אומר כי החיסון החי המוחלש אינו מיועד לתינוקות אלא לבני שלוש ומעלה. החיסון המומת, הניתן בזריקה נמצא בטוח ויעיל, והוא מומלץ כיום למתן בכל הגילאים מעבר לגיל חצי שנה ועד קשישות. בברכה,

ענת שלום, ביתך יכולה (ואף מומלץ) שתתחסן בכל חיסוני השגרה. העובדה שלקתה בדלקת קרום מח ויראלית אינה משפיעה על כך לכאן או לכאן. בברכה,

וואני שלום, חיסון כנגד וירוס הפפילומה מיועד בראש ובראשונה למניעת סרטן צואר הרחם. כרווח משני - גם מונע הדבקות ביבלות ויראליות שהן חלק ממחלות המועברות במגע מיני. בנים, כמובן, אינם יכולים ללקות בסרטן צואר הרחם. עם זאת, חיסונים ישיג את מניעת היבלות הויראליות מחד, שגם לא יועברו בדרך זו גם לבנות זוגן (וכך יימנע אצלן סרטן צור הרחם). החיסון נבדק ונמצא בטוח ויעיל. בברכה,

אלונה שלום, אין מניעה שביתך תתחסן בשנית לטטנוס במגרת מתן חיסוני הדגרה, אין אפשרות להפריד בין מרכיבי החיסון, ושאר המרכיבים חיוניים לבריאותה. לא צפויות תופעות לואי מיוחדות. בברכה,

נטלי שלום, 1. את חיסון ה-MMRV יש לבצע פעמיים בחיים, בהפרש מינימלי של חודש בין מנה למנה. בד"כ ממתינים 5 שנים בין המנות, בעיקר מטעמי נוחיות, אך גם מתוך כוונה להקדים את הכיסוי למחלות אלו לסביבות גיל שנה. אין סכנה כלשהי בהצמדת מנות החיסון זו לזו, וכך היא תקבל אחוז כיסוי דומה לזה של חבריה לכיתה שחוסנו כמקובל. 2. בהנחה שתקבל את חיסון ה-DTAP הרביעי בקרוב, אין צורך שתקבל את החיסון יחד עם חבריה בכיתה ב', אך יהיה עליה להשלים מנה נוספת כ-3-5 שנים לאחר מכן. אמנם בגילה אינה זקוקה למנה כנגד המופילוס אינפלואנזה, אך אין סכנה בכך שתקבל אותו, ויש קושי להשיג תכשיר של חיסון ללא מרכיב זה. 3. בנך, בשל המצאו על הרצף האוטיסטי, נמצא בסיכון מוגבר לסיבוכים אם יחלה במחלות הנכללות בחיסון (כמו גם בשפעת למשל), ואינו נמצא בסיכון מיוחד אם יקבלו. עקרונית, אני ממליץ לחסנו, אך ניתן להתייעץ ליתר ביטחון גם עם רופא הילדים המכיר אותו, ע"מ לשלול אלרגיה ספציפית לאחד ממרכיבי החיסון הלא-פעילים. בברכה,

ג'קי שלום, אין מניעה לחסן את הילדה בתרחיש שתיארת, ובלבד שאין לה חום והיא חשה פחות או יותר טוב. בברכה,

יעל שלום, החיסון נבדק הן בהיבט היעילות והן בהיבט הבטיחות, ונמצא טוב בשני ההיבטים גם בהריון. נוכחות נוגדנים לשעלת בדמך אכן תגן גם על העובר. עם זאת, הדבר קשור גם בכמותם ולא רק בהמצאם (=כייל הנוגדנים). מתן מנת דחף בשליש השלישי של ההריון תעלה את כייל הנוגדנים. חיסון כזה נמצא מגן על העובר באחוזים גבוהים יותר גם בנשים שהיו בעלות נוגדנים מלכתחילה בדמן. לצערי, הנוגדנים הנמצאים בחלב האם אינם מגנים במידה טובה כנגד שעלת. אני ממליץ לך להתחסן. בברכה,

לי שלום, אכן זהו החיסון הנכון. DTaP הוא פירוט המרכיבים הפעילים. BOOSTRIX הוא שם התכשיר בברכה,

ההבדל בין DTap ל-TDap נבע בריכוז מרכיב הטטנוס שבחיסון. אין הבדל בריכוז מרכיב השעלת שבחיסון. בברכה,

כרמית שלום, אין בנמצא תכשיר המכיל חיסון שעלת בלבד. התכשיר ה"בסיסי" ביותר מכיל גם מרכיבים כנגד טטנוס ודיפתריה. צדקו מי שאמרו לך שאין בכך סכנה שיתחסן שוב, בחיסון הכולל גם טטנוס, ואני אכן ממליץ על כך. בברכה,

אריאל שלום, ביתך מוגנת, בצורה לא מלאה אך בהחלט משמעותית, מפני פיתוח מחלה בשל שתי מנות החיסון המומת שקבלה. כמו כן החיסון החי המוחלש מכיל וירוס שפגעו ביכולת הפגיעה שלו, והסיכון לפתח מחלה בעקבותיו נמוכה מאד. בעיני, ביתך אינה בסכנה ממשית. יש לברר מתי במהלך ההריון קבלה אשתך רמיקייד (בהנחה שלא טופלה אח"כ). ללא קשר לחיסון, ככל שהזמן ארוך יותר ממתן התרופה, השפעתה על דיכוי מערכת החיסון קטנה. יש לברר גם אצל רופאיה המטפלים עד כמה פגע הדבר בייצור נוגדנים כנגד מחלות שנפגשה בהם בעבר, שכן באופן עקרוני אשתך אמורה להיות מחוסנת אף היא לפוליו מאז ילדותה. אין מידע מוצק לגבי מידת ההעברה של נגיף הפוליו החי-המוחלש בין אנשים שחוסנו לכאלה שלא חוסנו מסביבם(במיוחד באוכלוסיה שקבלה גם את החיסון המומת). משום כך קשה לדעת מה הסיכוי שביתך אכן נדבקה בנגיף המוחלש מחברתה. ההערכה היא שהסיכוי לכך קטן. מקובל לומר כי משך ההפרשה של הנגיף במחוסנים היא עד 6 שבועות, אך ככל הנראה זה נמשך הרבה פחות מכך. בברכה,

אביבית שלום, בעיני נשמע כי ביתך פתחה תגובה וזו-ווגלית זמנית עם כאב ההזרקה (תגובה של "בלבול" בגוף, הגורמת לשינויים גם בהרחבה/כיווץ כלי הדם). תגובה זו עוברת לרוב אחרי זמן קצר. אף כי בוודאי היה האירוע מפחיד מאד, אין לו חשיבות רפואית לטווח הארוך, סיבוכים, או אפילו הוכחה כי הדבר יישנה שנית עם מתן החיסון הבא. עם זאת, לא נכחתי באירוע, ולכן אני מתקשה לתת עצה טובה. אני מציע להתייעץ עם האחות והרופאה שנכחו במקום. בברכה,

דניאל שלום, אין מספיק פרטים לגבי תגובתך לחיסון בילדותך. איני יכול להתייחס לשאלתך עקב כך. בברכה,

מרגנית שלום, ככלל, בתקופת הכמוטרפיה מותר לחסנה בחיסונים מומתים ולא מומלץ לחסנה בחיסונים חיים-מוחלשים. אני ממליץ לך להתייעץ עם רופאייך ליתר פרטים, בהתאם למצב מערכת החיסון שלך. בברכה,

מאיה שלום, אין מניעה לחסן את ביתך בתרסיס כנגד שפעת, כמו כן אין מניעה שאת עצמך תתחסני. עם זאת, לצערי, כנראה שהחיסון בתרסיס לא יספיק להגיע במועד לארץ, וזאת בשל טעות שנוצרה באחד הזנים שהוכנסו לחיסון. לפיכך אני ממליץ לכולכם לקבל את החיסון בזריקה. בברכה,

קרן שלום, הבנת נכון. אני ממליץ שתחוסן בשלוש מנות לצהבת B, לפי לוח הזמנים הנדרש. אין סכנה בכך שקבלה מנה אחת נוספת. חיסון צהבת A דורש שתי מנות בהפרש של חצי שנה זו מזו. כפי שציינתי ניתן לחסן לצהבת A ו-B באותו הזמן. בברכה,

קרן שלום, שני החיסונים, לצהבת A ו-B, הינם חיסונים מומתים (ליתר דיוק, זה של צהבת B אינו מכיל את הוירוס השלם אלא מרכיבים של דופן הנגיף בלבד). הם ניתנים ברצף המתן הבא: צהבת A - מנה ראשונה, ומנה שניה 6 חודשים אח"כ. צהבת B - מנה ראשונה, מנה שניה חודש אח"כ, ומנה שלישית 6 חודשים לאחר הראשונה. ניתן לשלב את שני החיסונים באותו זמן. תופעות הלואי השכיחות כוללות כאב מקומי באזור הדקירה, ולעתים חום כיום-יומיים לאחר החיסון. אני ממליץ לתת לה שלוש מנות חיסון של צהבת B ברצף החיסונים הנדרש. בברכה,

גיל שלום, המצב אותו אתה מתאר אינו מתאים לתגובה אלרגית בגלל אופייה הממוקם, אך כמובן שאין לחסנו בהזרקה אם מופיעות תופעות לואי עקביות כגון אלו שתארת. לא קיימים תכשירים המפצלים את חיסון השפעת לגורמים. לגבי מתן החיסון החי המוחלש בתרסיס: הורית-הנגד המוחלטת לגבי אסטמה או צפצופים תקפה רק עד גיל 4 שנים. מגיל חמש ומעלה - מדובר באזהרה בלבד. לפיכך, מפאת הזהירות, אני ממליץ לחסנו בתרסיס החיסון החי המוחלש בנוכחות רופא אלרגולוג. בברכה,

יובל שלום, אם כוונתך לאילו זנים מכוסים השנה ע"י החיסון, הריהם: A/California/7/2009 (H1N1)pdm09-like virus A/Switzerland/9715293/2013 (H3N2)-like virus B/Phuket/3073/2013-like virus B/Brisbane/60/2008-like virus. אם כוונתך לחומרים הנוספים שבחיסון, הם מצויינים על העלון של החיסון, ועלולים להשתנות באופן חלקי בהתאם לתכשיר הספציפי. בברכה,

עליזה שלום, לא צפויות תופעות לואי מיוחדות. גם אם המנה גבוהה מהרצוי, יש לזכור כי לביתך נוגדנים שהושגו ע"י מתן החיסון המומת, המגנים עליה בכל מקרה. בברכה,

אמא שלום, אני חושב כי כדאי גם לביתך, בלא קשר להרגליה המיניים לפני החתונה, להתחסן כנגד וירוס הפפילומה. אף כי פפילומות הינן מחלה המועברת במגע מיני, גם מגע של יבלות ויראליות דרך ידיים או כל אבר אחר באיבר המין עלולות להדביק את האיבר האחרון, אם כי בשכיחות נמוכה יותר. יש לזכור כי מטרת החיסון אינה למנוע את הופעת הפפילומות, אלא למנוע התפתחות סרטן צואר הרחם. סרטן זה, לצערנו, גם אם בשכיחות נמוכה יותר, מופיע גם בנשים חרדיות. בברכה,

זהבית שלום, תזמון לוח החיסונים נקבע כך, שמצד אחד הכיסוי למחלה יושג מוקדם ככל הניתן (אך לא מוקדם מכדי שמערכת החיסון תוכל לעבדו כדי להשיג כיסוי זה), ומצד שני יהיה הדבר בטוח ולא יחשוף את הילד לתופעות לואי מיוחדות או נזקים אפשריים. לפיכך, אין יתרון בלדחות את החיסונים או בלפצלם. חיסון במועד מאוחר יותר יהיה אמנם יעיל בהשגת הכיסוי, אך גם יותיר זמן רב יותר בו הילד חשוף למחלה ועלול ללקות בה. מאחר ולא צפויות בעיות בשל מתן החיסונים לפי הלוח, אין בפיצול יתרון כלשהו. בברכה,

AGOL שלום, חיסוני צהבת A ו-B אינם בעייתיים כלל. עליך לבקש לקבל את החיסון המומת לטיפוס הבטן, שכן החי המוחלש עלול לסכן את בן משפחתך. בברכה,

גדי שלום, ניתן, אם כי פחות רצוי, לדחות את החיסונים של גיל 6 חודשים עד חזרתכם, למעט את חיסון הרוטהוירוס, אותו יש להשלים עד גיל 8 חודשים. בברכה,

אורית שלום, ההמלצה לחסן גם בנים כנגד וירוס הפפילומה קיימת כבר מספר שנים. ההגיון הוא למנוע א. הדבקת בנות ע"י בנים, ומניעה משנית של פפילומה וסרטן צואר הרחם ע"י כך. ב. מניעת פפילומה (ולא את הסיבון שהוא סרטן הרחם), שהיא סוג של מחלת מין גם בבנים. חשיבות יתרה יש לחסן בנים הומוסקסואלים. בברכה,

נטע שלום, טעות ביד הרופא שלך. חיסון השעלת הינו חיסון מומת ואינו יכול לגרום לשיעול (גם אף אחד מהחיסונים האחרים של גיל שנה אינו גורם לשיעול). מדובר ככל הנראה בצירוף מקרים בלבד. בברכה,

ליטל שלום, החיסון החליפי נקרא ENGERIX. הוא ניתן בארץ עוד קודם ל-SciBVac, והינו גם מאושר ע"י ה-FDA. אין בעיה או השלכות כלשהן בעת החלפה בין שני החיסונים. בברכה,