פורום חיסונים לילדים

חנה שלום, הסיכון שבנך יידבק ממחוסנים סביבו קטן ביותר (ועוד יותר, שכבר חוסן פעם אחת בעבר). קל וחומר, שיעביר לך את המחלה, ושגם העובר ילקה בה. במילים אחרות - סיכון אפסי. בברכה,

אין קשר. הסיכוי שתידבקי בדרך שתארת אפסי. בברכה,

אפרת שלום, אמנם שלבקת חוגרת מדבקת פחות מאבעבועות-רוח, אך בהחלט תוארו מקרי הדבקה משלבקת חוגרת. עד 10 ימים מהחשיפה, ועדיף מוקדם ככל הניתן, יש אפשרות לתת נוגדנים כנגד הוירוס, וילוד (וביתך נחשבת עדיין לכזו) הינו בהחלט מועמד ראוי לשקילת מצב זה. הנוגדנים שעוברים בהנקה אינם מספקים הגנה מספקת כנגד אבעבועות- רוח, שבילודים יכולה לגרום לסיבוכים. אני ממליץ להביא את ביתך בהקדם לרופא הילדים לבדיקה ולשקילת הטיפול הראוי. בברכה

מעין שלום, בשאלתך חסרים פרטים: בן כמה התינוק ומתי בדיוק חוסן, בת כמה ביתך ומה תהיה מידת הקרבה של הילדים. אענה באופן כללי: לאחר חיסון בוירוס הפוליו המוחלש, הגוף אינו מייצר את הנגיף, אלא מפריש אותו דרך הצואה במשך מספר ימים עד שבועות. מידע זה נאסף במחקרים בילדים שלא חוסנו בוירוס המומת קודם למתו הוירוס המוחלש. בכאלה, שסביר שהתינוק נמנה עליהם, כנראה שזמן ההפרשה בצואה נמוך יותר, אך לא ידוע בדיוק כמה זמן. כפי שציינתי, מעבר הוירוס הוא דרך הצואה. בהנחה שכולכם תקפידו לשטוף ידיים היטב, במיוחד לפני הכנת אוכל והחלפת חיתולים או מגע עם צואתו של הילד, לא נשקפת סכנה ממשית לביתך. כמו כן, אני מבקש לחדד, כי הוירוס המופרש לאחר חיסון הינו וירוס מוחלש (כלומר, יכולת ההדבקה שלו פגומה). רק באופן נדיר ביותר הוירוס הנ"ל יכול להשיג יכולות הדבקה מחדש ולהפוך לאלים או לגרום מחלה. לסיכום, נראה לי שהסכנה לביתך נמוכה מאד עד זניחה. לראיה, משרד הבריאות ממליץ לחסן ילדים שבביתם יש אפילו ילודים. בברכה,

איילת שלום, צדקה אחות בית הספר. בחיסון שניתן לביתך בשל הפציעה, לא נכלל מרכיב השעלת, ויש להשלימו. ניתן לתת את החיסון בכל מרווח זמן מהחיסון הקודם ולא צפויות תופעות לוואי משמעותיות. עם זאת, יכולות להיות תגובות מקומיות כגון אודם מקומי נפיחות וכאב באזור ההזרקה. בברכה,

אמא מודאגת שלום, הסיכוי שביתך נדבקה בדרך שתיארת נמוך מאד, וישנה הגנה חלקית שקבלה ע"י החיסון הראשון. גם אם נדבקה בזן המוחלש של החיסון, הסיכוי שתתפתח מחלה (כלומר שהזן המוחלש יגרום למחלה או שתהיה התמרה של הזן המוחלש לזן אלים) נדיר מאד. אני סבור כי ניתן להיות רגועים סה"כ. הסימנים הראשונים של מחלת הפוליו הינם בד"כ מחלה נשימתית (נזלת, שיעול וכדומה) וחום. במקרה ויופיעו תסמינים כאלה, עליכם לפנות לרופא הילדים ולספר לו את פרטי המקרה. בברכה,

כרמית שלום, יש לגשת לרופא. יש לשלול מחלה ברקע, גם אם החום עצמו הוא מהחיסון. בברכה,

ג שלום, עדיין יעיל לחסן לשפעת, ואם מלאו לתינוק 6 חודשים, ניתן לעשות זאת. אין מניעה לחסנו למרות שדודו אלרגי לביצים (חשיבות גדולה יש גם לסוג האלרגיה), מאחר והתוויות הנגד לחיסון המומת (הרלבנטי לגילו) בעת רגישות לביצים הוסרה ממילא. ליתר ביטחון ניתן לחסנו במרפאה בה קיים רופא היכול להגיש ערה במידת הצורך. בברכה,

אינה שלום, אין מניעה לחסנו לשפעת בעת נטילת התרופה. בברכה,

ג'קי שלום, חיסון ה-BCG היה חלק מחיסוני השגרה בישראל בין 1955 ל-1982, למעט במחוז ירושלים. בהנחה ואיזור מגוריך אחר, סביר כי התחסנת ל-BCG. בד"כ, חיסון זה מותיר צלקת עגולה באזור ההזרקה (לרוב באחת בכתפיים, בד"כ שמאל). אם קיימת צלקת כזו אצלך - הרי שחוסנת באופן ודאי. לפי תוצאות בדיקותיך, יש סיכוי סביר שנחשפת לחולה שחפת, ועליך לעבור בירור בהקדם לשלילת מצב זה. לדעתי עליך לפנות לרופא המשפחה בדחיפות ומשם למומחה במחלות זיהומיות או למלש"ח (מרכז לאבחון וטיפול בשחפת) באזור מגוריך. בברכה,

שחר שלום, מאחר ועברה את גיל 8 חודשים, לא תוכל ביתכם להשלים את המנה השלישית. משמעות הדבר כיסוי פחות כנגד וירוס הרוטה. כלומר, סיכוי גבוה יותר לחלות ברוטה, אם כי צפויה חומרת מחלה פחותה. בברכה,

אפרת שלום, מרכיב החיסון שעלול לגרום ליציאות רכות ולמעט שלשולים הוא חיסון הרוטה, שניתן דרך הפה, בנפרד כמובן משאר מרכיבי החיסון שניתנים בזריקה. את שאר מרכיבי החיסון אין מניעה שתקבל כלל במועד. לגבי מרכיב הרוטה, אם עדיין ישנם שלשולים, ניתן לדחות את החיסון במספר ימים, אך יש לזכור כי חובה להשלים את כל שלוש המנות עד גיל שמונה חודשים (מהם היתה אמורה כבר לקבל אחת בגיל חודשיים) כשההפרש המינימלי בין מנה למנה הוא 4 שבועות. בברכה,

גילה שלום, אני מפנה אותך לאתר www.chisunim.co.il. תמצאי שם התייחסות לטענות אלה ולאחרות שלא הועלו שם. בברכה,

מלאני שלום, לא ציינת מה גיל הילד, ובאיזה גיל חלה. מקובל לומר, שאם הילד חלה באבעבועות רוח לאחר גיל חצי שנה, הוא נחשב מחוסן ולכן אין צורך בחיסון נוסף נגד מחלה זו. מאידך, חובה להיות בטוחים שזו אכן היתה מחלתו ללא כל ספק, שכן ישנן מחלות המתבטאות בצורה דומה, אך אינן מקנות חיסון כזה. בברכה,

מלאני שלום, "הצפת יתר" לא תקרה בכל מקרה משום שמספר המרכיבים האנטיגניים (החומרים נגדם נוצר החיסון) בטל בששים לעומת החומרים אליהם נחשף גוף אדם ביום בזמן בריאות, קל וחומר בזמן מחלה. הסיבה בשלה ממליצים לדחות חיסון בעת מחלה היא שלא יופיע תסמין כלשהו שייוחס לחיסון, ובעצם שייך למחלה ויפוספס בשל כך. מחלה קלה (ובטח מצב של "דגירה") אינו מהווה התווית נגד לחיסון. בברכה,

מיטל שלום, אין מניעה כי ביתך תחוסן לפי תוכנית זאת, ובלבד שתספיק לקבל את מלוא שלושת חיסוני הרוטה עד גיל 8 חודשים. בברכה,

נירית שלום, לצערי התשובה חיובית. בכל מחלה שאינה מחוסנת אליה, אם תחשף, הילדה עלולה להידבק ולחלות. הנקה אינה מספקת הגנה יעילה מספיק. ירידה בתחלואה עקב הנקה הוכחה בעיקר במחלות וירליות נשימתיות או של מערכת העיכול, אך לא במחלות כמו אדמת, חצבת וכדומה. כמובן שבגילה ישנם חיסונים שאינה יכולה לקבל עדיין, כמו ה-MMRV עליו שאלת, אך כאן אנו "סומכים" על "חסינות העדר" (HERD IMMUNITY). אלא שבאזור כמו באזור מגורייך, יש סיכוי של אבדן של חסינות זו. יש להבין, כי גם אם היתה בגיל החיסון (וקל וחומר אם אינה), אף חיסון אינו תופס ב-100%, אלא סביב 95% בד"כ, בתלות בחיסון. משמעות הדבר היא שכ-5 ילדים מכל 100 שיחוסנו, לא יפתחו חסינות טובה כנגד המחלה הספציפית, ואם יחשפו למחלה הם עלולים לחלות בה (אם כי לעתים בצורה קלה יותר). כאן נכנסת "חסינות העדר" לתמונה - אם כל האנשים סביבם יהיו מחוסנים, לא יהיה להם ממי להידבק. יתכן, כאמור, שמצב זה אבד באזור מגורייך. ואכן, מפעם לפעם אנו רואים התפרצויות של מחלות בנות מניעה בחיסון, כמו התפרצות חצבת לפני מספר שנים באוכלוסיה החרדית, התפרצות חזרת לפני כשנתיים ביבנה ועוד אחת לפני מספר שנים בבני ברק, והיו גם אחרות. אופייני לכולן שהופיעו באזורים בהם אחוז האוכלוסיה המחוסנת נמוך מבדרך כלל. בברכה,

נועה שלום, הטווח של חודש בין מנה למנה הוא טווח מינימלי. ניתן לדחות את המנה השניה בשבועיים (אך כמובן, גם האפקט המגן יתעכב בשבועיים). למעשה ניתן לחסנה גם כעת, כשהיא חשה טוב יותר, ללא חום, אפילו אם היא תחת טיפול אנטיביוטי. בברכה,

אני/ שלום, אינני יודע אילו חיסונים קבלת טרם נסיעתך לתאילנד, אך זה שעלול לגרום, בשכיחות נמוכה, לבעיות נורולוגיות, בד"כ הוא החיסון כנגד קדחת מח יפנית (וגם קדחת צהובה, שאינה נכללת בתוכנית החיסונים לנסיעה לתאילנד). שניהם לא נמצאים בלוח החיסונים של ישראל, ובטח שאינם ניתנים בגיל חודשיים. אין דינם כדין חיסון לשעלת. לשאלתך, אכן לחיסון כנגד שעלת יש השפעות נוירולוגיות, אם כי מאז הוחלף החיסון התאי בחיסון האל-תאי (אצלולרי), שכיחות תופעות אלה ירדה מאד. האזהרה שקיימת לחיסון זה היא למישהו אשר כבר לוקה במחלה נוירולוגית (או חלה בה בעבר) כגון תסמונת גיאן-ברה או מחלה נוירולוגית לא יציבה ומתדרדרת. אין התווית-נגד למישהו אשר במשפחתו ישנה מחלה כזו, מה גם שלא ברור לי אם יש בכלל מרכיב גנטי במצבך. למערכת השיקולים יש להכניס גם את העובדה ששעלת היא מחלה שנמצאת מסביבנו וסכויי ההדבקה בה לא מבוטלים כלל וכלל. עיקר התחלואה (והתמותה) כיום היא בתינוקות מתחת גיל חצי שנה. בברכה,

סנדרה שלום, לא קיים תכשיר לחיסון האמור שאינו מכיל את מרכיב הטטנוס בתוכו. אמנם הוא אינו דרוש (כיון שנדרש רק כל 5-10 שנים בד"כ), אך הוא אינו צפוי לגרום תופעות לואי קשות. אם קורה הדבר בכלל, תופעות הלואי הצפויות הן כאב, נפיחות, אודם וחום מקומיים באזור הדקירה. בברכה,

חן שלום, חום של 37.5 אינו נחשב חום גבוה בתינוק בן חודשיים, ללא המצאותם של תסמינים אחרים. במצב זה אין מניעה לחסן. בברכה,

שוש שלום, אין מניעה כי ביתך תקבל את החיסון עם שאר בני כיתתה, כל עוד עברו לפחות 4 שבועות מהמנה הקודמת (קל וחמר, שנתיים). לא צפויות תופעות לואי מיוחדות או הפרעה ביצירת החסינות. בברכה,

חוששת שלום, לא הבנתי מתי ארעה הדקירה: האם אחרי בעיטת המחט מחוץ לגופו של בנך ולאחר הדקירה הוחלפה המחט, או שהדקירה קרתה לאחר החלפת המחט לחדשה. במקרה הראשון אין כל סיבה לחשש לבנך (אולי לאחות דוקא כן), שכן הוא נדקר פעמיים במחט סטרילית. במקרה השני, אף כי יש סיכוי נמוך ביותר להדבקה בגורם כלשהו במנגנון זה, ניתן לבקש מהאחות כי תציג בדיקות עדכניות למחלות שונות, כדי להרגיע את הספק הקל שבקלים. במאמר מוסגר אוסיף, כי בזריקה תוך-שרירית, כמו זו המבוצעת בעת חיסון, אין חובה להשתמש בכפפות. בברכה,

נואל שלום, שאלתך מעט מורכבת, שכן לא ידוע לי מצב הכבד שלך. בד"כ בכבד שומני לא מדובר בפגיעה חמורה בתפקודו, אך ישנם יוצאי דופן. חשוב גם יעד הנסיעה שלך, עיתויה, הרגלים מסויימים שלך וגם אופי הטיול. בעיקרון אין בעיה - ואף רצוי - כי תחוסן בחיסון הפעיל, שהינו חיסון מומת ולכן אינו יכול לגרום למחלה שתפגע בכבד שלך. נדרשות שתי מנות חיסון בהפרש של חצי שנה בינהן. אגב, אם נולדת אחרי 1999, יתכן וכבר חוסנת ואין צורך שתשלים מנות חיסון נוספות. מאחר ונדרש זמן כדי שחיסון פעיל יפעל את פעולתו וייתן כיסוי טוב, אם מועד נסיעתך קרוב, וביעד נסיעתך המחלה נפוצה (והדבר גם תלוי האופי הטיול אותו אתה מתכנן), יתכן ויש מקום לתת גם חיסון סביל (כלומר נוגדנים מן המוכן) על מנת להגן בפני הדבקה בעת חשיפה. אם הפגיעה בכבד שלך משמעותית, ובמיוחד אם מתמלאים התנאים שציינתי, בהחלט מומלץ גם חיסון סביל. לסיכום, אין מניעה לקבל את שני החיסונים. אני בהחלט ממליץ על קבלת הפעיל. לגבי הסביל - תלוי... בברכה,

אתיס שלום איו מניעה לחסן בחיסון השפעת המומת ובמחומש (שגם בו אין חיסונים חיים) בכל הפרש זמן שהוא זה מה (כולל באותו יום). בברכה,

מזל שלום, חסר G6PD, בשום גיל, אינו מהווה התווית נגד לחיסון שפעת. בברכה,

יוסי שלום, תודה על מראי המקום, הם בודאי ישרתו מתלבטים רבים. בברכה,

מזל שלום, לא כתבת באיזה חיסון מדובר, אך מגילה של ביתך אני מניח כי מדובר בחיסון השפעת. בהנחה כי כל מה שמקבלת כעת הינו אנטיביוטיקה ומשאף (של סטרואידים נשאפים), והיא חשה בטוב, אין מניעה לחסנה. אם קיים ספק, אני מציע כי תגשי לרופא הילדים לבדיקה, וקבלי את עצתו. בברכה,

רויטל שלום, חברתך טועה בתכלית הטעות. מחקרים רבים מראים כי חיסון השפעת, הן החי-המוחלש והן המומת, מורידים את התחלואה וההדבקה של המחוסנים, ולכן גם את שיעור ה"מדביקות" שלהם. לא פחות חשוב מכך, ואולי יותר, החיסון מוריד את שיעור הסיבוכים וחומרתם (שהרי הוירוסים הגורמים נזלת שכיחים ומדבקים לא פחות, אך איננו מחסנים נגדם בשל חומרת תחלואה וסיבוכים נמוכות). המצב עם חיסון הפוליו המומת הינו קצת אחר. הוא אכן אינו מגן בפני נשאות של הנגיף, אך הוא נדרש לשם מניעת המחלה וסיבוכיה. כל עוד לא היה וירוס מזן פראי בסביבה, אכן חשיבות מניעת הנשאות היתה בטלה בשישים. אך כשחזר הוירוס הפראי לחיינו לפני כשנה, עלה שוב הצורך גם במניעת נשאות, ולכן הוחל במתן החיסון החי המוחלש. בברכה,

רויטל שלום תוכלי למצוא מחקרים רבים המוכיחים זאת. למשל אלה (ואם תרצי עוד, גם ברפרנסים של המאמרים הללו): Prevention and Control of Influenza with Vaccines: Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP), 2010. MMWR Recomm Rep 2010;59(RR-8):1–62. Esposito S, Marchisio P, Cavagna R, et al. Effectiveness of influenza vaccination of children with recurrent respiratory tract infections in reducing respiratory-related morbidity within the households. Vaccine 2003;21:3162–3168. Hurwitz ES, Haber M, Chang A, et al. Effectiveness of influenza vaccination of day care children in reducing influenza-related morbidity among household contacts. JAMA 2000;284:1677–1682. Loeb M, Russell ML, Moss L, et al. Effect of influenza vaccination of children on infection rates in Hutterite communities: a randomized trial. JAMA 2010;303: 943–950. Monto AS, Davenport FM, Napier JA, Francis T Jr. Effect of vaccination of a school-age population upon the course of an A2-Hong Kong influenza epidemic. Bull World Health Organ 1969;41:537–542. Weycker D, Edelsberg J, Halloran ME, et al. Population-wide benefits of routine vaccination of children against influenza. Vaccine 2005;23:1284–1293. ההוכחה הכי טובה, לדעתי, היא שחיסון בני הבית של מדוכאי חיסון (שהם קלים בהרבה להידבק במחלה מהאוכלוסיה הכללית), מוריד את התחלואה שלהם, אך ישנן הוכחות לעניין מכיוונים שונים. בברכה,

קרן שלום, ישנה המלצה למרווח מינימלי של 4 שבועות בין מנות חיסון השפעת, אך אין המלצה למרווח מקסימלי. דחייה של מספר ימים ואף שבועיים מהמנה הקודמת, לא תפגע ביעילות החיסון. בברכה,

אנה שלום, בעופו עקרוני, מחלה קלה אינה מחייבת דחייה של החיסון. עם זאת, מאחר וביתן מן הסתם אינה חשה בטוב, והחיסון באופן פוטנציאלי יכול לגרום לתופעות לואי כמו חום למשל, איני רואה מניעה לדחות את החיסון בכמה ימים, עד שתרגיש טוב יותר. בברכה,

מוטי שלום, הסיבה להמלצה לחסן נשים הרות נובעת מתוך רצון להגן על האם (אשר נמצאת בסיכון גבוה לסיבוכים של שפעת בהיותה בהריון) וגם על הילד שעתיד להיוולד, ע"י הקניית נוגדנים שיעברו דרך השיליה (התינוק אינו יכול להתחסן לשפעת עד גיל 6 חודשים, וגם אז יעילות החיסון פחותה מבמבוגרים). נעשו מחקרים רבים על יעילות ובטיחות החיסון בהריון. אני מצטט רק כמה: Influenza A/H1N1 MF59 adjuvanted vaccine in pregnant women and adverse perinatal outcomes: multicentre study. Rubinstein F, Micone P, Bonotti A, Wainer V, Schwarcz A, Augustovski F, Pichon Riviere A, Karolinski A; EVA Study Research Group Estudio Embarazo y Vacuna Antigripal. BMJ. 2013 Feb 4;346:f393. doi: 10.1136/bmj.f393 PLoS One. 2013 Jul 16;8(7):e68760.Influenza vaccine effectiveness against hospitalisation with confirmed influenza in the 2010-11 seasons: a test-negative observational study. Cheng AC1, Holmes M, Irving LB, Brown SG, Waterer GW, Korman TM, Friedman ND, Senanayake S, Dwyer DE, Brady S, Simpson G, Wood-Baker R, Upham J, Paterson D, Jenkins C, Wark P, Kelly PM, Kotsimbos T. Clin Infect Dis. 2014 Feb;58(4):449-57. Effectiveness of seasonal trivalent influenza vaccine for preventing influenza virus illness among pregnant women: a population-based case-control study during the 2010-2011 and 2011-2012 influenza seasons. Thompson MG1, Li DK et al, בברכה

יעל שלום, אין מניעה לטפל בוורמוקס בכל הפרש זמן מכל חיסון שהוא. בברכה,

אתי שלום. ניתן לחסן בשני החיסונים באותו יום או לחכות חודש לאחר ה-MMRV. אם בוחרים לחסן במומת (בזריקה) אין שום הפרש זמן שיש לשמור בין שני החיסונים. בברכה,

ז'ניה שלום, בדיקת המנטו (הנקראת גם PPD או TST) מכילה בתוכה חומרים חלבוניים בלבד, כלומר אין חידק חי בתוכה. מבצעים אותה, בין היתר, בעת בירור חום ממושך. אין סיבה שהתשובה תהיה לא אמינה, בהנחה ובנך לא הכלל בקבוצות בהם PPD אינו אמין (אין קשר לחום). כמו כן לא צפויות תופעות לואי מיוחדות. בברכה,

אמא אורחת שלום, מנה שניה של חיסון באותה השנה ניתנת בפעם הראשונה בה מתחסנים בלבד, וזאת משום שיש צורך במנת דחף על מנת להגיע לרמה חיסונית נאותה (כאמור, בפעם הראשונה בלבד). בהמשך יש צורך רק במנה אחת מדי שנה. במידה והילד מחוסן בשנה הראשונה רק פעם אחת, אחוז הכיסוי גרוע יותר, ויתכן שלא יהיה מספק כדי להגן על הילד. המרווח בין שתי המנות צריך להיות חודש אחד לפחות, אך איחור של מספר ימים לא ישנה. בברכה,

מזל שלום הן חסר G6PD והן דלקת ריאות בעבר (בהנחה כי לא עומדת מחלה כלשהי המגבילה זאת ברקע) אינם מהווים התוויות נגד לחיסון בזריקה או בתרסיס. בברכה,

סימה שלום יש לזכור, כי שפעת אינה "צינון" או "התקררות". זוהי מחלה ויראלית ספציפית, הנגרמת ע"י וירוס ייחודי, ארוכה יחסית, עם תסמינים מאד לא נעימים ועם פוטנציאל לסיבוכים קשים ואף לתמותה. ילדים הם המפיצים העיקריים של המחלה, ולתינוקות פוטנציאל הסיבוכים גבוה מאשר במבוגרים. בפני תינוק בן חצי שנה, בהנחה שאין מגבלות ייחודיות, ניצבת אפשרות חיסון אחת: חיסון בזריקה של הוירוס המומת. מעל גיל שנתיים ניתן לחסן גם בוירוס החי-המוחלש. תופעות הלוואי של החיסון המומת כוללות בעיקר תופעות אזוריות במקום ההזרקה. תופעת לואי נוספת, שכיחה פחות, שיכולה לקרות (בדיווחים שונים,ב 20-40% מהמתחסנים) היא תופעה הנקראת תסמונת אוקולו-רספירטורית, הכוללת חום עד 38.5, אודם לחמיות, נזלת כאבי גרון ושיעול הנמשכים כיומיים וחולפים עצמונית. חשוב להדגיש, למרות הדעה הרווחת, כי אין זו מחלת שפעת אשר מתעוררת בעקבות החיסון., ואין לתופעה זו סיבוכים ארוכי טווח. לאחרונה יש דיווחים סותרים באשר לרמת יעילות החיסון בין גיל חצי שנה לשנתיים, ומשמעות הדבר היא בעיקר כי אי אפשר להסתפק בחיסון הילדים בלבד, בלי לחסן את הסובבים אותם וליצור מעטפת מגנה של הקרובים להם. אני ממליץ לחסן. בברכה,

אדוה שלום, עדיין לא מאוחר, ויפה שת אחת קודם. בברכה,

יעל שלום, צודקת האחות. אין תכשיר של החיסון שאינו כולל חצבת בתוכו (וגם כשביתך היתה בת 3 לא היה כזה). אמנם עקרונית אין צורך במנת חיסון נוספת, אך אין בעיה לקבל מנה שלישית שלו, על מנת להשלים את מרכיבי החיסון האחרים. בברכה,

רותם שלום, איני חושב כי קיימת סכנה ארוכת טווח כלשהי בשל החיסון הכפול שקבל תינוקכם (עם זאת, ברור כי אין מחקרים על מצב כגון זה). בהקשר לזמן הקצר, אין מידע בנושא. בכל מקרה עליו לקבל מנה נוספת חודש מהמנה השניה. בברכה,

לימור שלום, דחייה בסדר גודל כזה אינו מהווה בעיה ברוב החיסונים, לרבות צהבת B. בברכה,

תומר שלום, כיום בכיתה א' מחסנים ב-MMRV (כלומר, כנגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח). בעבר קבלו MMR (ללא אבעבועות רוח). מנה ראשונה של MMR או MMRV ניתנת בגיל שנה. המנה של כיתה א אמורה להוות בוסטר למנה זו. במידה והילד לא חוסן בעבר בחיסון זה, הרי זו מהווה המנה הראשונה ויש להשלים מנה נוספת בהפרש של מינימום ארבעה שבועות לאחר המנה הראשונה. לאחר השלמת המנה השניה, יעילותו של החיסון דומה לזו של הילדים שחוסנו לפי לוח החיסונים המקובל. בברכה,

דנה שלום, באף גיל לא מוצע יותר חיסון משולש. בגיל חודשיים, ארבעה חודשים וששה חודשים ניתן חיסון מחומש הכולל דיפטריה, טטנוס, שעלת, המופילוס ופוליו. לחיסון זה נוספות בנפרד זריקת חיסון לפנאומוקוק ומנת חיסון לרוטהוירוס דרך הפה. בגיל שנה ניתן חיסון מרובע הכולל חזרת, חצבת, אדמת ואבעבועות רוח, ואליו מתווספים חיסונים נוספים. אני מניח כי שאלתך היא לגבי החיסון של גיל חודשיים. אין צורך לפצל את החיסון כיון שהשימוש שנעשה במערכת החיסון בעקבות מתן החיסונים הינו זעיר-אנפין למה שמשומש ממנה בכל יום בצורה טבעית. מתן החיסונים לפי לוח החיסונים יעיל מחד גיסא ובטוח מאידך. כמו כן, הוא מונע עיכובים עתידיים בשל הצורך להמתין בין מנה למנה ומחלות חום של הילד. בברכה,

אדוה שלום, אין מניעה כי ביתך תקבל את חיסון הטטנוס שנה אחר שנה. הדבר אמנם לא נדרש בעצם, כיון שחיסון לטטנוס צריך להינתן בתכיפות הגבוהה ביותר רק כל 5 שנים, אלא שעם החיסון לטטנוס (ולדיפתריה) , ניתן גם החיסון לשעלת, שהוא נדרש למדי. החיסון לשעלת אינו מצורף ל-dT, שניתן בעת פציעה. אין אפשרות לקבל את חיסון השעלת בנפרד, כך שבעצם אין ברירה. בברכה,

אמא שלום, אין מניעה שביתך בת הארבעה חודשים ואחיינך בן ה-8 חודשים יישהו במחיצה אחת לאחר קבלתו את חיסון הפוליו החי-המוחלש. אף כי הסיכוי להעברה בינם נמוך מאד ממילא, יש לזכור כי ביתך כבר קבלה לפחות חיסון מומת אחד (ויתכן שאפילו שניים). ליתר בטחון, הייתי מקפיד על רחצת ידיים קפדנית של המטפלת לאחר החלפת חיתולים לילד במהלך ששת השבועות העוקבים לחיסון (וגם לאחר מכן, מהסיבות הרגילות, כמובן...) בברכה,

לירון שלום, שאלת שאלה רחבת היקף, ואוכל לענות יותר בבירור אם תשאלי בצורה ברורה יותר, אולי בעניין חיסונים ספציפיים?. אנסה בכל זאת לענות: מחלה שנגדה כדאי לפתח חיסון הינה מחלה שהיא שכיחה, שאינה מטופלת בצורה קלה יחסית אחרת. כמו כן, פוטנציאלית היא בעלת תופעות לואי משמעותיות, שאינן נמנעות או מטופלות בצורה קלה יחסית בדרכים אחרות. בתהליך פיתוח החיסון, יש להוכיח גם יעילות וגם בטיחות, כלומר גם מניעת מחלה (או לפחות את סיבוכיה), וגם שהחיסון עצמו לא יגרום לתופעות לואי משמעותיות בהיקף רחב. אם כך, לא לכל מחלה כדאי לפתח חיסון, וגם אם כן, לא תמיד מצליחים לפתח חיסון טוב. בנוסף, ישנן מחלות שהן משמעותיות רק בגילאים מסויימים ולא באחרים (לדוגמא, זוסטווקס לשלבקת חוגרת, שנדירה יחסית בגיל הילדות ושכיחה בגיל המבוגר), או שהחיסון יעיל רק מגיל מסויים ומעלה (כמו החיסונים המצומדים למשל). בברכה,

בן שלום, עקרונית ניתן לחסן לצהבת A החל מגיל שנה. עם זאת, בטיפת חלב נותנים את החיסון בגיל שנה וחצי בלבד. אף כי מתן החיסון הפעיל עדיף כיון שמשך הכיסוי הוא לשנים רבות (ואף לכל החיים), ישנה גם אפשרות לתת חיסון סביל טרם החשיפה, בתלות פרק הזמן שיש לכם עד לנסיעה. אני ממליץ לכם לגשת לאחת ממרפאות המטיילים כדי לברר את האפשרויות המתאימות לכם, כמו גם כדי לקבל את החיסון. בברכה,

סטודנטית לסיעוד שלום, רמת הנוגדנים מהווה מדד בלבד ליכולת החיסונית של גופך כנגד המחלה המסויימת, ולמעשה, גופך יכול ליצור נוגדנים ככל שיידרש כנגד צהבת B, במידה וייתקל בנגיף. אין משמעות לגיל בו קבלת את החיסון, וכייל נוגדנים של 86, שהוא אכן חיובי, מורה על כך שמערכת החיסון שלך שמרה על יכולת תגובה לחיסון מאז שקבלת אותו (אגב, גיל 4 הוא גיל מאוחר יחסית. רוב הילדים בישראל מסיימים את סדרת החיסונים בגיל 6 חודשים, ורובם הגדול לא נזקקים למנת חיסון נוספת במהלך חייהם). בקיצור, אין צורך במצבך במנת חיסון נוספת בשלב זה. בברכה,

מאיה שלום, קיים מיעוט מחקרים בנושא הפרשת נוגדנים כנגד שפעת בחלב אם ומידת ההגנה שהם מקנים, אך ככל הנראה, אף כי הם מופרשים במידה מסויימת, כנראה אינם במידה מספקת בשביל להגן על ביתך בפני שפעת בצורה יעילה. חשיבות גדולה יש בחיסונך, כיון שאת עצמך היית יכולה להיות מקור הדבקה לביתך, מפאת הקרבה שאתן חולקות. עם זאת, כמובן שישנם מקורות הדבקה אחרים בבית, בגן הילדים ובעצם בכל מקום. חיסון של ביתך בת ה-9 חודשים, אף כי לא יהיה אפקטיבי במניעת המחלה כמו חיסון של ילד מבוגר יותר, יוסיף בכל זאת נדבך נוסף בהגנה כנגד הדבקות בשפעת, ולכן אני ממליץ לחסן גם אותה (מפאת גילה, תוכל להתחסן בחיסון המומת בלבד). בברכה,