פורום חיסונים לילדים

תומר שלום, אינך מהווה סיכון לביתך. אמנם לא מומלץ לחולים מדוכאי חיסון או לילדים מתחת לגיל שנתיים לקבל את החיסון החי המוחלש, אך הם אינם בסכנה אם נמצאים בחברת מישהו שחוסן ע"י חיסון זה. בברכה,

כוונתי לאלו הנמצאים לדיכוי חיסוני ברמה קלה. במידה ולא מדובר במצב כזה, עליכם לפנות לייעוץ. בברכה,

דליה שלום, מאחר וב-2011 החיסון כבר כלל את מרכיב ה-H1N1, שניהם יזדקקו למנת חיסון אחת בלבד. בברכה,

שלום, אלרגיה לחלב ולשומשום אינן נחשבות כהתוויות נגד לחיסון, לפיכך ניתן לחסן את הילדה. בברכה,

שני שלום, ניתן לשלב את החיסון המומת (היחיד שרלבנטי לגילו של בנך) בכל שלב ביחס לחיסון שקבל. לא יווצר "עומס חיסונים". בברכה,

איל שלום, נהוג לומר כי הכיסוי לאחר חיסון נמשך כשנה. הבעיה היא כי מדובר במשך כיסוי ממוצע, כלומר יהיו כאלה שיכוסו מעט מעבר לשנה, וכאלה שיכוסו מעט מתחת לשנה, כך שקשה לצפות מה יקרה במדוייק אצל ביתך. בברכה,

מאיה שלום, בארץ (או בעולם) אין כעת חיסון נפרד לשעלת. אין התוייה מוגדרת למרווח בין המנות כשמדובר בבוסטר לאחר פציעה. מקובל לחכות שבועיים לפחות בין מנה למנה. ריבוי מנות של הטטנוס + דיפתריה יכול להעלות את שיעור תופעות הלוואי, אך אלו קלות יחסית - חום מקומי, כאב מקומי ונפיחות באזור הדקירה. בברכה,

הריונית שלום, אין מניעה לחסן בני בית של אשה בהריון בחיסון החי-המוחלש. התווית הנגד כוללת את האשה ההרה בלבד. בברכה.

דוק שלום, בדרך כלל אין בעיה לעבור את החיסונים הנדונים במרפאות למטייל, אך כדאי לברר זאת ישירות מולם. בברכה,

אביעד שלום, בהנחה כי בנך נולד אחרי 2002, והינו ילד בריא ללא מחלות או מצבי רקע מיוחדים, מומלץ לתת לו מנת חיסון נוספת, כמובן - אם לא חלה במחלה בעבר. בברכה,

איציק שלום, בכיתה ח' מחוסנים הילדים כנגד דיפטריה, שעלת וטטנוס, אשר אינם חיים-מוחלשים (אלא טוקסואיד, תת-יחידתי, ומומת בהתאמה), ולכן אין כל סיכון לבריאותך ע"י חיסון בנך. אגב, ככל הנראה אין גם מניעה לחסן אחד מבני הבית, אם יידרש לכך, גם בחיסון חי מוחלש, אם כי כדאי להתייעץ בעניין זה ספציפית, אם יעלה הצורך, בהתאם גם לשאר הטיפולים שתקבל באותה עת. בברכה,

גם הדיפטריה וגם הטטנוס הינם טוקסואידים. והשעלת תת-יחידתי. כמובן שאין בכך לשנות את עיקר תשובתי. בברכה,

מודאגת שלום, הסיכון להעברת מחלת הטטנוס ממספרי צפורניים, בהנחה שאינן חלודות ונשמרות במקום נקי, קטן מאד. מעט מוקדם למנה נוספת של החיסון המחומש. לפיכך, אין צורך לתת מנת דחף כלשהי. במקרה חוזר דומה יש לנקות את המקום במים וסבון. ניתן לחטא את המקום (וגם את המספריים) באלכוהול רפואי. בברכה,

אבנר שלום, החל מגיל חצי שנה ניתן לחסן את התינוקות לשפעת. אמנם הגנה סביבתית, ע"י חיסון של בני הבית, חשובה מאד להגנה עליהם, אך חיסון שלהם עצמם מוסיף נדבך נוסף בהגנה (אמנם אין הצלחת כיסוי טובה כמו של מבוגרים, אך מגיעה לכ-66%). תמיד ישנה חשיפה למחלה ע"י אנשים לא מחוסנים או כאלה הנדבקים למרות החיסון (BREAKTHROUGH INFECTION), והדבר מוסיף הגנה נוספת בפני הוירוס, ולכן מומלץ. לא צפויים תופעות לוואי שונות מאשר במבודרים. בברכה,

אמא שלום, KPA הוא שמו של החיסון כנגד פנאומוקוקוס בטורקית. על פי לוח החיסונים הישראלי עליה לקבל חיסון כנגד פנאומוקוק בגיל חודשיים, ארבעה חודשים וגיל שנה. על פי רישומי משרד הבריאות הטורקי, מקובל שם להוסיף מנה נוספת בגיל 6 חודשים. אין מניעה לעקוב אחרי המלצות אלה, אם בדעתכם להמשיך לשהות בטורקיה. בארץ נותנים את חיסון הרוטהטק כנגד רוטהוירוס, והוא שונה מחיסון הרוטהריקס הנהוג בטורקיה. שני חיסוני הרוטה - רוטהטק ורוטריקס, אינם זהים לא בדרך המתן שלהם ולא בכיסוי שהם מעניקים. רוטהריקס נחשב לטוב יותר, שכן מכסה יותר זנים של הוירוס. אני רואה שתי אפשרויות בפנייך: 1. לתת שתי מנות של רוטהריקס בטורקיה, בנוסף למנה של רוטהטק שכבר קבלה בארץ. 2. לרכוש רוטהטק בעת ביקורך בארץ, ובלבד שתספיק לקבל את שתי המנות הנוספות טרם תהיה בת 8 חודשים (והדבר אפשרי, שכן הפער המינימלי בין מנה למנה הוא 4 שבועות). בעיני האפשרות הראשונה פשוטה יותר. בברכה,

אנונימי שלום. דרכי ההדבקה בכלבת הינן ע"י נשיכה, שריטה או ליקוק של פצע פתוח ע"י חיה נגועה בכלבת (כלומר - מדע של רוק פתוח ברקמה חשופה או בדם). בליעה של רוק, אפילו נגוע בכלבת, לא תוארה כדרך הדבקה בכלבת מעולם. כמו כן, רק בחלק מהאזורים של הארץ, יש בכלל חיות נגועות (באיזור גוש דן למשל, אין). לדעתי אין צורך בחיסון כלבת. במידה ועדיין יש חשש כלשהו להתייעץ עם לשכת הבריאות המקומית. בברכה,

רינת שלום, אין מניעה לשומרו בינתיים במקרר הביתי, אך במעברים (מבית המרקחת הביתה, מהבית לאחות) יש לקחת בקירור (שקית עם קרחום למשל). בברכה,

עזר שלום, אף כי ידע לי כי מספר מחקרים נערכים בנושא, כיום לא ידוע על קשר בין חיסונים והופעת או החמרת פיברומיאלגיה. הדבר נכון גם לגבי מחלות אוטואימוניות: לא הוכח קשר כזה עד כה. בברכה,

נעמי שלום, מטבע הדברים, אין הרבה מקרים דומים למקרה זה, וכמובן שלא בוצעו עבודות מבוקרות על מקרה מעין זה. עם זאת, לא צפויות בעיות מיוחדות לאחר אירוע מסוג זה. לא צפויה הפרעה בפיתוח החיסוניות. בד"כ כלל, גם משום שמדובר בחיסונים שאינם חיים מוחלשים, לא צפויות תופעות לוואי קשות. אף על פי כן, הנפיחות, החום המקומי והכאב המקומי עלולים להיות קשים יותר. תופעות אלה חולפות מעצמן, ואם יש צורך ניתן להפחית כאבים ע"י משכך כאבים. בברכה,

ענבל שלום, שני ילדייך, בהנחה ואינם סובלים ממחלות כרוניות, יכולים לקבל או את החיסון החי המוחלש, הניתן בתרסיס דרך האף, או את החיסון המומת, הניתן בזריקה לשריר. יתרון החיסון החי המוחלש, שהוא יעיל יותר בקבוצת הילדים, ובכך שאינו כואב. חסרונו שהוא עלול לגרום מחלה דמוית שפעת, אם כי קלה, בניגוד לזה הניתן בזריקה, מספר ימים לאחר החיסון. חיסון השפעת מיועד להגן בפני וירוס השפעת בלבד. הוא אינו מגן בפני מחלות הנגרמות ע"י וירוסים אחרים. עם זאת, מחלת השפעת היא קשה יותר בד"כ ממחלות ויראליות שגרתיות, ולה גם אחוז סיבוכים יחסית גבוה, ולכן החיסון מומלץ ללא קשר להגנה בפני מחלות ויראליות אחרות. בברכה

נעמה שלום, מעבר לגיל שנתיים, פתוחות בפנייך שתי האפשרויות: 1. חיסון חי מוחלש, הניתן בתרסיס דרך האף 2. חיסון מומת, הניתן בזריקה לשריר. מאחר וזו הפעם הראשונה שהוא מתחסן לשפעת, הוא יזדקק לשתי מנות בהפרש של חודש, ללא תלות באיזו דרך תבחרי. אפשרי, אך לא מומלץ לערב בין שתי השיטות (כלומר רצוי ששתי המנות יהיו או בתרסיס או בזריקה). בפעמים הבאות יזדקק למנה אחת בלבד מדי שנה. יתרון החיסון החי המוחלש, שהוא יעיל יותר בקבוצת הילדים, ובכך שאינו כואב. חסרונו שהוא עלול לגרום מחלה דמוית שפעת, אם כי קלה, בניגוד לזה הניתן בזריקה, מספר ימים לאחר החיסון. בברכה,

שיר שלום, בכל עת. אין פער-זמן נדרש בין החיסון המומת של שפעת לחיסונים אחרים. מאחר וטטנוס הינו חיסון מומת, אין חשש לחסן גם בזה החי-המוחלש של שפעת. בברכה,

אביבית שלום, באופו עקרוני, מי שחוסן בשתי מנות צהבת A ובשלוש מנות לצהבת B לפי לוח הזמנים הנכון נחשב למחוסן, ואין צורך כלל לבדוק את רמת הנוגדנים. הבעיה היא, שרמת הנוגדנים אינה מייצגת את כל זרועות מערכת החיסון. ישנו מנגנון המכונה "זיכרון חיסוני" שאין יכולת טובה לבודקו. הכוונה היא למצב בו הגוף "זוכר" כי נחשף בעבר למחלות/חיסונים אלה, ושומר את היכולת להגיב אליהם בצורה יעילה, אך אינו מראה זאת טרם חשיפה מחודשת למזהמים הרלבנטיים. כאמור, אין דרך יעילה לבדוק מרכיב זה של מערכת החיסון, אך הוא לרוב קיים. עם זאת, במידה ובוצעה הבדיקה מסיבה כלשהי ונמצא כי רמת הנוגדנים נמוכה מדי, ורמת החשיפה הצפויה היא גבוהה (לדוגמא, מתנדבים במד"א שנמצאו שליליים לנוגדנים כנגד צהבת B), נוהגים לתת מנה בודדת נוספת, ליתר בטחון. בברכה,

קרן שלום, אנטיביוטיקה פועלת על חידקים חיים בלבד. MMRV מורכב כולו ממרכיבי וירוסים. בשאר החיסונים אמנם ישנם מרכיבים של חידקים, אך כולם מרכיבים מומתים. לפיכך, האנטיביוטיקה לא תשפיע על יעילות החיסונים הללו. במידה והילדה החלימה לגמרי, וגם אם נותרו סימני מחלה קלים, אין מניעה לחסנה גם בהיבט זה. בברכה,

לריסה שלום, וירוס הפפילומה יכול לגרום בבנות לסרטן צוואר הרחם, והחיסון מיועד למנוע מצב זה. אין אמת בכך שהוא תקף ל-5 שנים בלבד. חיסון של שלוש מנות בסדר המומלץ אמור לתת כיסוי לכל החיים. אין מניעה לחסן בחיסון זה (כמו גם חיסונים אחרים) אנשים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס. המחקרים שכביכול מצביעים על תופעות לואי לאחר החיסון נמצאו מוטים ביותר: מחקר אחד הצביע על הופעת מחלות אוטואימוניות כמו זאבת אדמונתית (לופוס) ודומיה בעקבות החיסון, ב-6 נשים, חלקן שנים אחרי החיסון עצמו, ובכולן מצב של מחלה קודמת לכן או נטייה מוגברת לחלות במחלות מסוג זה עקב המצאות מחלות אלה במשפחה. לא הצליחו להוכיח את הקשר הישיר בין החיסון עצמו למחלות אלה. וממילא, המדגם קטן מאד ולא משמעותי סטטיסטית. מחקר שני קשר את החיסון להופעת תסמונת יתר-שחלתית ב-3 נשים, שתיים מהן אחיות. ברור כי לא ניתן להוכיח קשר כלשהו במדגם של 3 נשים. לעומת זאת, לפני מספר שנים, ה-CDC, שהוא הגוף האחראי בין היתר על חיסונים בארה"ב, עשה מחקר מעמיק ורב-משתתפים על חיסון הפפילומה, ועקב אחר המשתתפות במשל שנים, ומצא אותו יעיל ובטוח ביותר, ללא תופעות לוואי משמעותיות למעט כאב מקומי באזור ההזרקה. לדעתי, החיסון הוא בטוח ויעיל וחבל "לפספס" את האפקט שלו. בברכה,

מוטי שלום, אין בעיה לחסן בחיסון החי-המוחלש לשפעת גם חסרי IgA. בברכה,

נטע שלום, את חיסון השפעת המומת (בזריקה) ניתן לתת בכל הפרש זמן, מכל חיסון שהוא. אין בכך שום סיכון. בברכה,

שלום, אמנם אין זה נושא הפורום, אך עלי להרגיעך.... בהנחה שבנך וביתך בריאים, לא יקרה דבר. בברכה,

אנונימית שלום, אין מניעה לחסן. בברכה,

שיראל שלום, יש חשיבות גם למשך הזמן שנלקחים הסטרואידים בנוסף למינון היומי (שהוא כשלעצמו אינו מהווה התווית נגד לחיסון), כמו גם לטיפולים אחרים שנלקחים, שחלקם יכולים להשפיע על ההחלטה לתת חיסון חי-מוחלש כגון זה הניתן בכיתה א'. אני מציע לכם לגשת למומחה למחלות זיהומיות-ילדים עם כל הפרטים הללו לשם קבלת החלטה בעניין. בכל מקרה, בד"כ אין בעיה לחשוף אותה לילדים שחוסנו בחיסונים אלה. בברכה,

הגר שלום, אין מניעה, ואף מומלץ, להתחסן כנגד שעלת במהלך ההריון, גם אם חוסנת לאחרונה במסגרת אחרת כנגד דיפטריה. מומלץ אכן גם חיסון כנגד שפעת. אין מניעה לנותנם אפילו ביחד או בכל פער זמן בינם. בברכה,

ליהי שלום כחלק מעבודה בשירותי הבריאות עלייך להיות מחוסנת, הן כדי להגן על החולים בהם תטפלי והן על עצמך. רמות הנוגדנים של חלק מהמחלות ניתנות לבדיקה ולקביעת הצורך בחיסון נגדם, וחלקן לא. במקרים בהם לא ברור הסטטוס החיסוני, נותנים חיסון נוסף. אין סכנה בחיסון נוסף או מצב של "חיסון יתר", אך בחלק מהחיסונים יכולים להיות תופעות לואי קלות (כגון כאב מקומי) בשכיחות גבוהה יותר. בברכה,

זגש שלום, שני החיסונים מומתים, וניתן לנותנם בילד או בכל הפרש שהוא בינם. בברכה,

זגש שחום, תשובתי היתה לגבי אשה בהריון :) החיסונים המומלצים הינם שעלת ושפעת וניתן לחסן בהם בכל הפרש שהוא ואפילו יחדיו. בברכה,

גלית שלום. שני חיסוני הרוטה - רוטהטק, הנהוג בארץ, ורוטהרויקס, הנהוג ברומניה למשל, אינם זהים גם בדרך המתן שלהם, אך גם לא בכיסוי שהם מעניקים. רוטהריקס נחשב לטוב יותר, שכן מכסה יותר זנים של הוירוס. אני רואה שתי אפשרויות בפנייך: 1. לתת שתי מנות של רוטהריקס ברומניה, בנוסף למנה של רוטהטק שכבר קבלה בארץ. 2. לרכוש רוטהטק בעת ביקורך בארץ, ובלבד שתספיק לקבל את שתי המנות טרם תהיה בת 8 חודשים (והדבר אפשרי, שכן הפער המינימלי בין מנה למנה הוא 4 שבועות). כמובן שהדבר אומר שתהיה דחיה של המנה של גיל 4 חודשים. לא ידוע לי על הסדר שליחה של תרופה לחו"ל, אך ניתן להתעניין בכך בחברת התרופות המשווקת, חברת MERCK, שאני מניח שיש לה גם סניפים ברומניה. בברכה,

גלית שלום, אין בעיה עם מתן הרוטהריקס בנוסף למנת הרוטהטק שכבר קבלה, ואין "מינון רב מדי" לא של מנת חיסון במערכת העיכול ולא של נוגדנים. הבעיה העיקרית היא הכיסוי המופחת שיתקבל, כמו שציינתי בתשובתי הקודמת. בברכה,

אמאלה שלום, בנך בן ה-9 היה אמור לקבל חיסון הכולל אבעבועות רוח גם בכיתה ב'. יש לבדוק זאת בפנקס החיסונים. בנך בן ה-6 לא היה אמור להתחסן בשנית בינתיים. אף כי סיכויי ההדבקה משלבקת חוגרת (לפיתוח אבעבועות רוח, שכן השלבקת נוצרת ע"י זיהום-עבר, ואינה עוברת בצורה זו ישירות) נמוכים מאד, ולילדייך קיימת רמה כזו או אחרת של חיסוניות מהחיסון שקבלו, הייתי - ליתר בטחון - מחסן את שניהם בחיסון השני (אם בנך הגדול אכן חוסן בשנית, אין צורך לחסנו בשלישית). אין צורך במתן ולאציקלוביר מונע לשניהם. בברכה,

מיכל שלום, אכן קיימת המלצה לחסן נשים הרות לשפעת בחיסון המומת (החי המוחלש אסור בהריון). מלבד הגנה על האם, ומניעת סיבוכים של ההריון בשל מחלה קשה, הסיבה העיקרית היא להגן על העוברים והילודים, אשר אינם יכולים להתחסן בעצמם (עד גיל חצי שנה), ונוגדני האם, שיעברו דרך השיליה, יגנו עליהם בזמן זה. יש לציין כי שפעת יכולה לגרום למחלה קשה, ואפילו ממיתה, בילודים. מחקרים רבים פורסמו על הבטיחות והיעילות של החיסון בזמן ההריון. למשל בקישורים האלה (ויש עוד רבים אחרים): http://www.safeminds.orgwww.safeminds.org/protect-yourself/fludocuments/Black%20Preg%20Flu%20Vax.pdf http://www.cmaj.ca/content/176/4/463.short http://cid.oxfordjournals.org/content/51/12/1355.short http://www.ajog.org/article/S0002-9378(03)00857-3/abstract?cc=y בברכה,

דור שלום, אין מניעה כי תקבל את החיסון המומת (בזריקה) לשפעת, והדבר אפילו מומלץ ומבורך. גם את החיסון החי-מוחלש (דרך האף) יתכן שתוכל לקבל, אך הדבר תלוי במצב מערכת החיסון שלך והטיפול אותו תקבל (דוקא רמת המשלים אינה רלבנטית במקרה זה). תוכל להתייעץ לשם כך עם הרופא המטפל שלך. בברכה,

יעל שלום לא כתבת האם נסיעתך היא לצורך טיול או מגורים ארוכי טווח בהודו. ההמלצה לחיסון המונע לכלבת של ה-CDC היא לתיתו באחד מלוחות הזמנים הבאים: 1. ליושבי קבע: ארבע מנות לפי הסדר של: 0,3,7,14 ימים (כלומר, מנה ראשונה, שלושה ימים אח"כ, שבוע אחרי הראשונה ושבועיים אחרי הראשונה). נותן אחוז כיסוי טוב יותר. 2. למטיילים: בשלוש מנות בלוח זמנים 0,7,21/28 (כלומר ביום המנה הראשונה, שבוע אח"כ ושלושה או ארבעה שבועות אח"כ) - נותן כיסוי מעט פחות טוב, אך סביר למטייל שאינו הולך להתגורר ביעד הטיול. בכל מקרה, מומלץ שלא לסטות מלוח זמנים זה כדי לקבל כיסוי מיטבי. לא הייתי ממליץ לוותר או לשנות את זמן המנה של שבוע שעשויה להיות קריטית להשגת כיסוי טוב. נקודה נוספת שברצוני להדגיש, שאם במהלך טיולך נחשפת לכלבת (או קיים חשש לחשיפה כזו) עלייך לקבל שתי מנות נוספות של החיסון. בברכה,

י.ז שלום, הוכח מעל לכל ספק כי חיסון ה-MMR (הניתן כיום) בצורת MMRV אינו קשור בגרימת אוטיזם. מקור השמועה היה מחקר שפורסם ע"י רופא אנגלי בשם וייקפילד, שתאר קשר אפשרי בין השניים. בדיעבד, התברר כי, הרופא שוחד ע"י משפחות שלהם ילדים עם אוטיזם, אשר רצו לקבל פיצויים בבית המשפט מחברות התרופות, ורצו להסתמך על עדותו לשם כך. לפני מספר שנים, מחק כתב העת את המאמר בו התפרסם (מצב נדיר ביותר, המראה על חומרת המעשה מחד, ועל חוסר ספקות בעובדה כי מדובר בזיוף מאידך). קיים חומר רב באינטרנט על מקרה זה, ותוכלי למוצאו בנקל, למשל ב-http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F_MMRV תופעות לואי משמעותיות וארוכות טווח, נוירולוגיות ולא-נוירולוגיות, הן נדירות מאד ונמדדות במקרה אחד לכמה מאות אלפי מחוסנים. מאחר והמחלות נגדן מחסנים הינן שכיחות בהרבה (בארץ, התפרצות חצבת לפני כשנתיים וחצי, חזרת רק בשנה שעברה וכו'), התועלת בחיסון עולה בהרבה על הסיכון ממנו. בברכה

מאור שלום, תשובתי אליך הינה כללית בלבד: ROTA וכלבת אינם רלבנטיים. החיסון כנגד דלקת קרום המוח (מנינגוקוקוס) אינו מומלץ בארץ בשלב זה כלל לאוכלוסיות רגילות, ללא גורמי חשיפה. החיסון לדלקת קרום המח (כנגד פנאומוקוק) הינו אותו החיסון כמו לדלקת ריאות. החיסון להמופילוס אינו רלבנטי לגילו, אך תלוי במצבו לרפואי. אנשים שנולדו מוקדם משנות החמישים נחשבים מחוסנים לאדמת, חזרת, חצבת, אבעבועות רוח וצהבת A - כיון שלרוב נתקלו במחלות אלו בילדותם. טטנוס רלבנטי. יש לבדוק את סטטוס צהבת B כדי לקבוע את הצורך - ואני בטוח שזה נעשה אם סבך זקוק לדיאליזה. ועניינית לשאלתך: הצורך בכיסוי החיסוני תלוי במצבו הרפואי המדויק של סבך, באילו מחלות נדבק בעבר, וההשפעה של מחלתו והתרופות שהינו מקבל על מערכת החיסון. אני מציע לך לגשת לרופא המטפל שלו, על מנת שיתאים לו תוכנית חיסונים מדוייקת ו"תפורה לפי מידותיו". בברכה, צהבת A צהבת b

ל שלום, לא הגיוני שביתך נדבקה ממך בלא שאת תפתחי כל תסמינים של פריחה ו/או חום בעקבות החיסון. גם אם היו כאלה, סיכויי ההדבקה נמוכים. לא ברור אם אכן לביתך היו אכן אבעבועות רוח, אך אם כן, הגיוני בעיני שנדבקה ממקור אחר. בברכה,

נעמי שלום, את צודקת. לאורך השנים נוספו מחלות שניתן לחסן כנגדן, וחלקן הגדול נכנס בהדרגה לסל הבריאות. פרדוקסלית, למרות הוספת חיסונים נוספים על אלה שכבר ניתנו בעבר, סך כמות החומרים מעוררי החיסון, המוזרקים לשם השגת התוצאה, קטנה בהרבה מבעבר, בשל התקדמות המדע וייצור חיסונים יעילים וטובים יותר. לגבי החיסון כנגד חזרת (הנכלל ב-MMR או ב-MMRV), המתן השגרתי הינו שתי מנות בלבד - בגיל שנה ובכיתה א'. אין מתן שגרתי של מנה שלישית, אלא מתן רק במקרים יוצאי דופן (לדוגמא באלו שחוסנו מנה ראשונה לפני גיל שנה). אמנם יש אחוז קטן של האוכלוסיה, אשר למרות מתן מלא של חיסונים, עדיין יכול לחלות בחצבת, אך מדובר במצב נדיר, ולא ברור אם מתן מנה שלישית מועיל במצב זה. אם בנך חוסן בשתי מנות במועדן בעבר, הוא נחשב מחוסן ואין צורך לחסנו במנה שלישית. בברכה

נילי שלום, לא ברור לי באילו משמעויות אנו דנים, שכן רוב הילדים עוברים את החיסון ללא כל תופעות לואי, אך דחיית החיסון של גיל שנה בחודש מעבר לגיל הנקוב, אפשרית כמובן. מרווח זמן זה אינו צפוי לפגוע משמעותית בכיסוי כנגד המחלות שנגדן מחסנים. עם זאת, קיים חשש, כי כשבנך ייכנס לגן וייחשף למחלות ויראליות, הוא עלול לחלות במחלות חום, אשר ייגרמו לדחיית החיסון הרבה מעבר למתוכנן. כמו כן, עם החשיפה למחלות בגן, אחת מהן יכולה להיות אלו שכלולות בחיסון, בעיקר אבעבועות רוח. בעיני, כאמור, אין סיבה לדחות את החיסון בשל הכניסה לגן, ולהפך - עלולים להיות לכך מחירים. אין בעיה לשלב את חיסון השפעת בחיסוני השגרה של גיל שנה, אם ניתנים באותות יום. פיצול שלהם תלוי בסוג חיסון השפעת שיינתן. בברכה,

קרן שלום, גם בעת שהייה במלון, ולא בעת טיול בשטח, חשופים ילדיכם (ואתם) למחלות שונות, חלקן ניתנות למניעה ע"י חיסונים, וחלקן לא. בנך בן השלוש, בהנחה שמחוסן כפי גילו, מכוסה לרוב הדברים שאפשר לחסן נגדם (למעט קדחת מח יפנית ומחלת טיפוס הבטן). ביתך בת השלושה חודשים אינה מחוסנת בצורה מספקת כמובן, אך ספק אם תוכלו לקדם את רמת הכיסוי שלה, בתלות בתאריך הנסיעה שלכם. ישנן מחלות שעדיין אינה יכולה לקבל מפאת גילה הצעיר. לחלק מהמחלות ניתן לתת חיסון סביל טרם הכניסה לאזור, בתלות במשך הטיול המתוכנן והיעד המדוייק. במידה ותחליטו לנסוע, אני ממליץ לכם לגשת למרפאת מטיילים עם פנקסי החיסון, שם יוכלו לקחת את כל הפרטים בחשבון (לרבות הגילאים, מרחק מחיסונים קודמים, משך הנסיעה והמיקומים המדוייקים, כמה זמן יש עד לנסיעה, מצב בריאותם של הילדים וכו'), ולהמליץ המלצות מדוייקות. כמו כן, דגש משמעותי יש לשים על מניעת עקיצות יתושים, במיוחד בעונה זו, היא עדיין עונת הגשמים. בברכה,

שירן שלום, יתכן שביתך סבלה מכאב מקומי באזור ההזרקה, שהוא תופעת לואי שכיחה יחסית של חיסון. לא בהכרח תישנה תופעת לואי זו בחיסון הבא, אך אם אכן הדבר קורה, ניתן לפתור זאת בעזרת אקמול. בברכה,

רוני שלום, תופעות לואי מחיסון יכולות לכלול חום גבוה, אך בדרך כלל יהיה החום סביב 38.5. באופן נדיר,יכול להיות גם חום גבוה יותר, אך יכול להיות גם צירוף מקרים של מחלה שהופיעה במקביל למתן החיסון. לשם הסר ספק, אני מציע לך לפנות לרופא הילדים לשלילת גורמים אחרים לחום. בברכה,

אורית שלום, אל דאגה. אינני נעלב :). אני מצטער שלא הובנתי כראוי בתשובתי הקודמת. תשובתי מתבססת על תדריך החיסונים של משרד הבריאות, ואני מצטט: "- המנה הראשונה של חיסון נגד זיהום הנגרם על-ידי נגיף רוטה יכולה להינתן מגיל 6 שבועות עד גיל 14 שבועות ו-6 ימים. - אין לתת מנה ראשונה של החיסון מגיל 15 שבועות, 0 ימים. - כל מנה תינתן 4 שבועות לפחות לאחר המנה הקודמת. - יש להשלים את סדרת החיסונים עד גיל 8 חודשים, 0 ימים." כאמור - ע"פ המלצת משרד הבריאות הישראלי אכן הגיל האחרון (והמומלץ ע"מ להשיג כיסוי מקסימלי כנגד המחלה) הינו 15 שבועות (3 חודשים ו-3 שבועות). עם זאת, בעולם, קיים נוהל "השלמת חסונים", כלומר, ילדים אשר "פספסו" את המתן, יכולים עדיין להשלים זאת בגיל מאוחר יותר, ובתנאי שכל המנות מושלמות עד גיל 8 חודשים. זאת, במחיר של כיסוי מופחת, ככל הנראה בצורה משמעותית. תופעות הלוואי של החמרת רפלוקס בעקבות מתן חיסון הרוטה נחשבות קלות וחולפות עד 24-48 שעות, כך שאינן מהוות שיקול בדחיית החיסון. לסיכום, גם אני ממליץ שלא לדחות את החיסון הראשון מעבר לגיל 15 שבועות, בברכה,

נטע שלום, אני מבסס את תשובתי אלייך ע"פ הלינק הבא: https://www.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/227651/8515_DoH_Complete_Imm_schedule_A4_2013_09.pdf את צודקת בדברייך: בניגוד לישראל, בבריטניה בגיל שנה לא מקבלים את החיסון המחומש. הם מקבלים לעומת זאת את החיסון לפנאומוקוקוס (כמו בארץ), המשולש (חצבת, אדמת, חזרת, ללא מרכיב אבעבועות הרוח) וחיסון כנגד דלקת קרום מח מסוג C, שאינו נזקק בישראל בשלב זה. כמו כן סביב תקופה זו נותנים בארץ גם את החיסון החי המוחלש לפוליו, שאינו נדרש בבריטניה. השוני נובע הן מצרכים שונים המשתנים גאוגרפית, וגם שיקולים כספיים לאומיים נכנסים לתמונה. ובכך טמונה גם תשובתי: תלוי כמה זמן אתם מתכננים להישאר בבריטניה, והאם בדעתכם לשוב לישראל. היא אמורה להיות מחוסנת לפי המקום בו תתגורר. במידה והעניין לא ברור או שאתם הרבה "על הקו", תצטרך להיות מחוסנת לשני המקומות, ואז כדאי להשלים חיסונים אלה. בברכה,

יעל שלום, אני מציע לכם לגשת לטיפות חלב להתאמת תוכנית השלמת חיסונים אישית לבנך. החיסון המחומש הוא די דחוף, על כל מרכיביו, ולכן לא הייתי מפצל אותו. כך גם הפרבנר. את חיסון הרוטהוירוס כבר לא יספיק לקבל ככל הנראה (ממש גבולי מבחינת התחלתו). הקדימו את התור בטיפת חלב ככל האפשר כדי למקסם את הכיסוי החיסוני. בברכה,

אנג'י שלום גיל שמונה חודשים הוא התאריך האחרון בו היא יכולה להיות מחוסנת. כמובן שכדאי להשלים את המנה השלישית, אך בשל העיכוב במתן, יתכן שהכיסוי לא יהיה טוב כמו בעת הסדר הרגיל. בברכה,

אנג'י שלום אחת מתופעות הלוואי הנדירות של חיסון הרוטהוירוס היא מצב הנקרא התפשלות מעיים. מצב זה מסוכן, אך כאמור מאד נדיר. שכיחותו (הטבעית, ללא קשר לחיסון) עולה בסביבות גיל 8-12 חודשים. על מנת להימנע מעליית השכיחות על רקע כפול (הטבעית + בשל החיסון), לא מומלץ לחסן מעבר לגיל 8 חודשים. בברכה,

רועי שלום, תוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות תוכננה כך, שתתן תוצאות מקסימליות מבחינת כיסוי כנגד המחלות הרלבנטיות, המושגות בגיל המוקדם ביותר האפשרי, תוך מקסימום בטיחות ומינימום תופעות לוואי. חריגה מתוכנית זו יכולה לעלות במחיר של כיסוי מופחת כנגד המחלות. בשנים האחרונות שוכללו החיסונים בהדרגה עד לקבלת תוצאות טובות עם פחות חומרים המגרים את מערכת החיסון בהשוואה לעבר. יש לציין גם שגוף האדם, בכללו זה של תינוקות בני יומם אפילו, נחשף לעשרות ואף מאות חומרים הדורשים טיפול של מערכת החיסון מדי יום. ה"עומס" העודף, כביכול, המוטל על מערכת החיסון בגלל שילוב של חיסונים, הינו זניח יחסית לעומס הכללי היומיומי, ולכן אין ממש בטענה זו לתמוך בצורך של פיצול חיסונים. בברכה,