פורום חיסונים לילדים

אורית שלום, לחיסון רוטהוירוס יש צורך להספיק לתת 3 מנות עד גיל 8 חודשים, כשהמרווח המינימלי בין המנות הוא 4 שבועות (כלומר, הגיל המאוחר ביותר בו ניתן להתחיל לחסן הוא 5 חודשים). נגיף הרוטהוירוס מועבר בעיקר ע"י מגע ישיר, כלומר דרך ידיים מזוהמות או חפצים/משטחים מזוהמים. מי הבריכה עצמם ככל הנראה יחוטאו מנוכחות הוירוס בעזרת הכלור שבמים, אך האנשים, החפצים והמשטחים שמסביב יכולים לשאת את הוירוס ולהעבירו ולגרום הדבקה. כמובן שמתאר זה נכון גם לגבי פעילויות ומקומות אחרים. לקבלת תוצאות מקסימליות לחיסון צהבת B, בגיל המוקדם ביותר, נמצא כי יש לתת 3 מנות: בלידה, בגיל 1-2 חודשים, ובגיל 6-12 חודשים. יש להתכוונן ללוח זמנים זה על מנת להשיג תוצאות מקסימליות. אם לא ניתן לעקוב אחרי לוח זה, עדיין כדאי לחסן, אף כי התוצאות הסופיות עלולות להיות טובות פחות. בברכה,

שרון שלום, מומלץ לחסן את ביתך במנת דחף נוספת. בברכה,

דנה שלום, אני מברך על החלטתך לחסן את ילדייך. בגילאים שציינת, מי שאמור לתת את המענה לעניין הוא "שרותי הבריאות לתלמיד", מי שהחליף את אחות בית הספר ההיסטורית. לעתים קרובות השירות ניתן ע"י חברת "נטלי". הם אמורים לתכנן עבור ילדייך תוכנית השלמת חיסונים, כמו גם לבצע את החיסונים עצמם. יש ליצור קשר ישירות עם המוקד שלהם במס' 1700504121 , הפועל בימים א'-ה' בין השעות 8:30-17:30. בהצלחה,

איה שלום, הנחיות משרד הבריאות, כמו גם ה-CDC וה-WHO, הינן לתת את חיסון צהבת A, לא לפני גיל שנה (ובארץ, רוטינית, ניתן החיסון בגיל שנה וחצי ושנתיים). הסיבה לכך, היא כי לא ניתן לצפות את תגובת החיסון הפעיל ויעילותו טרם גיל שנה. במידה ואתם צפויים לשהות באזור מועד לפורענות מבחינת צהבת A, ניתן לתת חיסון סביל (כלומר נוגדנים המגנים כנגד המחלה) טרם הכניסה לאזור המסוכן. ניתן להתעניין בכך במרפאות מטיילים ובמשרד הבריאות של אזור מגוריכם. בברכה,

אבא שלום, תוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות תוכננה כך, שתתן תוצאות מקסימליות מבחינת כיסוי כנגד המחלות הרלבנטיות, המושגות בגיל המוקדם ביותר האפשרי, תוך מקסימום בטיחות ומינימום תופעות לוואי. יש לזכור, כי דוקא בגילאים הצעירים ביותר, המחלות יכולות לתקוף בצורה הקשה ביותר, ואף לגרום לסיבוכים ארוכי טווח ואפילו תמותה. לדוגמא, אין דין מחלת שעלת בגיל חודשיים כדין מחלת שעלת בגיל שנה. דוקא בגילאים אלה חשוב לנו לתת את ההגנה המיטבית. כמו כן, חריגה מתוכנית זו יכולה לעלות במחיר של כיסוי מופחת כנגד המחלות. כלומר, חיסון מאוחר יכול להשיג תוצאות טובות פחות מאשר חיסון במועד, לטווח הקצר, ובעיקר לטווח הארוך. באשר לחיסון הרוטווירוס. איני יודע אילו "דיווחי זוועות" כדבריך מתוארים באינטרנט, אך הסיבוכים הידועים של החיסון לרוטווירוס, לסובלים מרפלוקס ולאלה שלא, כוללים בעיקר תופעות בטניות כגון יציאות רכות, אי-נוחות בטנית, החמרה של גזים וכדומה. לעתים רחוקות יופיעו הקאות ושלשולים ממש (ולעתים נדירות מאד, מצב של התפשלות מעיים, בעיקר במתן מעבר לגיל 8 חודשים). בכלל זה, אני מניח, יכולה להיות גם החמרה של רפלוקס. כך או כך, תופעות לוואי אלו חולפות לאחר כ-24 שעות ממתן החיסון. בברכה,

אמא שלום, בתשובתי אלייך התבססתי על התוכנית הרשמית לחיסוני הילדות בטורקיה, המופיעה בלינק הבא: http://apps.who.int/immunization_monitoring/globalsummary/schedules?sc%5Bc%5D%5B%5D=TUR&sc%5Bd%5D=&sc%5Bv%5D%5B%5D=BCG&sc%5Bv%5D%5B%5D=CHOLERA&sc%5Bv%5D%5B%5D=DIP&sc%5Bv%5D%5B%5D=DT&sc%5Bv%5D%5B%5D=DTAP&sc%5Bv%5D%5B%5D=DTAPHEPBIPV&sc%5Bv%5D%5B%5D=D תוכנית החיסונים בטורקיה דומה לזו שבישראל, למעט שינויים מסויימים. לדוגמא, BCG, חיסון כנגד שחפת, ניתן בטורקיה אך לא ניתן בישראל. חיסון הרוטווירוס ניתן בסל החיסונים בארץ, אך אינו בסל בטורקיה. בטורקיה נותנים מנה נוספת על אלו שבארץ בחיסון הפרבנר, אך מורידים מנה של חיסון האבעבועות. אוסיף ואומר, כי משרד בריאות של כל מדינה, קובע את סדר החיסונים ע"פ שיקולים שונים - בריאותיים וכלכליים. אם למשל שחפת הינה בעיה משמעותית בטורקיה (אך לא בישראל), הגיוני להוסיף חיסון כנגדה. לעומת זאת, אם חיסון הרוטווירוס מטיל נטל כלכלי קשה על תקציב הבריאות הטורקי, יתכן שימנעו מלנתנו. מאחר וקבעתם את מושבכם בטורקיה, אני ממליץ כי הילדה תחוסן כנגד המזהמים הרלבנטיים לשם, בסדר החיסונים שנקבע שם. לא ציינתם אם בכוונתכם לשוב לארץ ומתי, אך במידת הצורך ניתן יהיה להשלים את החיסונים החסרים עם חזרתכם. כמובן שניתן לחסן את ילדתכם גם לרוטהוירוס, אך הדבר יחייב אתכם להגיע לארץ בגיל חודשיים, ארבעה ושישה חודשים (או לרכוש את החיסון באופן פרטי בטורקיה, אם אפשרי דבר). אין לי מידע באשר לתכשירי החיסון הנהוגים בטורקיה יחסית לאלו שבארץ (אם כי עקרונית, הם דומים). בברכה,

דפנה שלום, שריטות וחבלות פתוחות שונות מחייבות חיסון טטנוס, אלא אם חוסנת בטווח של 5-10 שנים מהאירוע (בתלות בחומרת ועומק החתך, מידת הזיהום של הקופסה, המצאות חלודה וכדומה). יש להיוועץ ברופא לשם החלטה על הצורך, לאחר בדיקה. תאריך החיסון האחרון שלך אמור להיות מצויין בפינקס החיסונים. במידה וקיים ספק - מחסנים. בברכה,

קן שלום, הן חיסון ה-MMR (כנגד אדמת, חצבת וחזרת) והן כנגד אבעבועות רוח הינם חיסונים חיים מוחלשים. בשני המקרים יכולים להופיע חום ואולי גם פריחה כ7-14 יום לאחר החיסון, אם כי הפריחות הינן בעלות מראה שונה זו מזו. בברכה,

אורה שלום, אף כי לא מקובל להתחסן בפני מחלה זו בעת נסיעה קצרה, באזור מרכז אירופה, ישנה מחלה בשם Tick born Encephalitis, נגדה קיים חיסון שאינו בשגרת החיסונים בארץ. ככל הידוע לי, קיים קושי להשיגו כעת. אני ממליץ לך להתעדכן בעניין במרפאת מטיילים. בברכה

שני שלום, אין בעיה לקבל את הפרבנר עם MMRV ביחד (זו גם התוכנית המקורית של משרד הבריאות). לא כתבת מתי קבלה בתך את מנת החיסון השלישית של המחומש, אך המנה הרביעית צריכה להיות 6-12 חודשים אחריה, ללא קשר זמן מחוייב לחיסונים האחרים. חיסון כנגד שפעת מתחיל מעט לפני עונת השפעת - בד"ב בחודש אוקטובר. מאחר וזו הפעם הראשונה שלה, תצטרך לקבל שתי מנות בהפרש של חודש. מומלץ לבצע את החיסון מוקדם, עם תחילת החיסונים ע"מ להקדים את החשיפה לוירוס. אין קשר זמן מחייב בין חיסון זה לחיסונים אחרים. בברכה,

אמא שלום, אמנם ההמלצה היא לחכות לפחות חודש בין חיסון חי מוחלש אחד לשני, אך לא צפויות תופעות לואי מיוחדות. מקור ההמלצה הוא להיות בטוחים שהתגובה כנגד החיסון השני תהיה מספקת, לאחר שמערכת החיסון "התפנתה" מהטיפול בראשון. אם כך, יתכן שרמת החיסון כנגד אבעבועות רוח תהיה פחותה. ניתן לבדוק רמת נוגדנים בדם בנך בעוד כחודש על מנת להחליט אם יש צורך בחיסון נוסף. בברכה,

אמא שלום. אכן רמת הנוגדנים בדמך נופלת בקטגוריה של חיסון לא מספק, לפיכך אין ברירה אלא לחסנך בחיסון נוסף טרם ההריון הבא, וזאת כדי להבטיח הגנה לעובר העתידי. עם זאת, לא בטוח שהחיסון לא תפס. בעת חיסון בנגיף חי מוחלש כגון אדמת, נוצרות שתי תגובות חיסוניות: האחת כוללת יצירת נוגדנים, והשניה - יצירה של תאי זיכרון חסוני. יתכן כי הזרוע של הנוגדנים פחתה, אך סביר להניח שהזרוע של הזיכרון החיסוני פועלת (אך לצערנו אין דרך למדוד אותה). לכן, ליתר בטחון, הייתי ממליץ על מנה נוספת. בהצלחה,

ליאת שלום, אף כי אין מניעה חד-משמעית לחסן בעת מחלה קלה, ללא חום גבוה או תסמינים קשים, מקובל לדחות את החיסון במספר ימים, עד הקלה בתסמינים, ע"מ להקל על הילד מפני תופעות לואי אפשריות נוספות. בברכה,

קרן שלום, תוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות תוכננה כך, שתתן תוצאות מקסימליות מבחינת כיסוי כנגד המחלות הרלבנטיות, המושגות בגיל המוקדם ביותר האפשרי, תוך מקסימום בטיחות ומינימום תופעות לוואי. חריגה מתוכנית זו יכולה לעלות במחיר של כיסוי מופחת כנגד המחלות. ספציפית לשאלותייך: גם מנת החיסון המחומש שניתנה וגם מנת הפרבנר המתוכננת יהיו אפקטיביות ואין צורך להשלים מנות נוספות מעבר לתכנון השגרתי. עם זאת, כאמור, יתכן שהתוצאות שיתקבלו יהיו פחותות באיכות החיסוניות שתתקבל. בעניין הפיצול של החיסונים עליו שאלת: במידה ומפצלים את ה-MMRV לשניים, חובה לשמור על מרווח זמן של חודש בין שני החיסונים (ללא תלות במי מהם ינתן קודם). אם אכן תחליטי, למרות האמור לעיל, לפצל את החיסון, אני מציע לך לצרף לאחד מהם את הפרבנר (שהינו חיסון מומת, ולכן אינו נכלל בהגבלה שהזכרתי), או לתת אותו בין מנות אלה, כדי שביתך תהיה מכוסה בצורה אופטימלית טרם הכניסה לגן הילדים. קשה לצפות מי מהמחלות הנ"ל יהיו אלה בהן ביתך עלולה להיתקל, כיון שההתכנות שלהן נמוכה יחסית (אם כי קיימת בהחלט). לפיכך רצוי מאד כיסוי כנגד כולן. אני מציע בתוכנית שלך להתחשב גם בחיסון המומלץ כנגד שפעת, המוצע בד"כ החל מאוקטובר (כלומר אחרי תחילת שנת הלימודים). שפעת הינה מחלה לא קלה, בעלת היתכנות גבוהה מאד, עם תופעות לואי פוטנציאליות משמעותיות. הסיכוי שביתך תתקל בחולי שפעת עולה בהרבה על זו של שאר המחלות שהוזכרו. בברכה,

שירלי שלום, כמובן שאין החיסונים ניתנים בבת אחת, ולחלק מהחיסונים נצרכות מנות דחף. חיסונים אחרים אינם נדרשים עוד (כמו רוטהוירוס) או שמס' המנות הנדרש משתנה לפי הגיל (כמו פרבנר למשל). חלק מהחיסונים לא מומלצים לשילוב יחד עם חלק מהחיסונים האחרים. בקיצור, נדרשת תוכנית קפדנית להשלמת החיסונים. בטיפות החלב, יכולות האחיות לתכנן, בעצה אחת עימך, תוכנית השלמת חיסונים שתהיה בטוחה ויעילה בהשגת חיסוניות. בברכה,

צח שלום, חיסון צהבת A הינו חיסון בטוח מאד עם מעט תופעות לואי, ואם לא התפתחו כאלה עד כה, סיכוי גבוה שגם לא יתפתחו. עם זאת, משום שאינו פעיל בגיל הילוד, ולכן גם לא ניתן בגילאים אלה, יש מעט מאד מקרים מדווחים של טעות מסוג זה והמשמעות הקלינית שלהם. כמו כן, כמובן, יהיה על בנך להשלים את חיסון צהבת B "שפיספס". ויהיה עליו לקבל את שני חיסוני צהבת A במועדם, שכן סוג החיסון הנ"ל אינו יעיל כלל בגיל הילוד - כלומר, לא תתפתח בעקבותיו חיסוניות יעילה. בברכה,

עמית שלום, באזרים שתטיילו בהם קיימות המחלות המכוסות ע"י חיסון ה-MMRV. חלק ממרכיבי ה-MMRV יכולים להינתן לפני גיל שנה בנסיבות מסויימות, אך אינן נכללים במניין החיסון השגרתי (לדוגמא, ניתן לתת חיסון לחצבת החל מגיל 6 חודשים, אך יש לתת שתי מנות נוספות אח"כ - אחת בגיל שנה ואחת בכיתה א', כמו לכל שאר הילדים). בנוסף, ילדים הנכנסים לאזורים מועדים לפורענות לגבי מחלות מסוימות יכולים לעתים לקבל חיסון סביל (נוגדים מוכנים) טרם הנסיעה. הצרכים משתנים בהתאם לגיל המדויק של בנכם, תוכנית הטיול המדוייקת שלכם וזמן השהייה בכל אזור. אני מציע לכם לגשת לאחת ממרפאות המטיילים ולקבל יעוץ מדוייק לגבי צרכי החיסון של בנכם (ושלכם) ולקביעת תוכנית חיסון. מהסיבות שהזכרת, כדאי לעשות זאת בהקדם. בברכה,

שושנה שלום, רשימת חיסוני השגרה שניתנו במחצית הראשונה של שנות החמישים כוללת אבעבועות שחורות וקרמת (דיפטריה). החל מהמחצית השניה של שנות החמישים החלו לחסן גם לטטנוס, שעלת (החיסון התאי) ופוליו (חיסון מומת). ברוב הארץ (למעט ירושלים) ניתן גם חיסון BCG כנגד שחפת.כל חיסון נכנס לשגרה בשנה אחרת, וגם אופי סידרת החיסונים השתנתה לאורך השנים (מספר המנות וגיל המתן)כך שקשה לתת פרטים מדוייקים מעבר לכך. אכן החיסון לאבעבועות רוח לא היה קיים בשנות החמישים. לחיסוני השגרה בארץ הוכנס רק ב-2008, אם כי היה מאושר לרכישה באופן פרטי מספר שנים קודם לכן. אני מניח כי קיים ארכיון גם ב"כללית", הכולל את התיק הרפואי של החולה, לרבות החיסונים שקבל. עם זאת, חובת הקופה להחזיק ארכיון כזה עד 25 שנים אחורה בלבד. כמו כן, בתקופה המדוברת התיקים לא היו ממוחשבים, כך שגם אם קיים ארכיון כזה, יהיה קשה מאד לאתר את תיקך. כך או כך, לתשובות מדוייקות יותר יש לפנות למשרדי "כללית". אוסיף ואומר, שאם עברת את גיל 60, הרי שמוצע לך דרך קופ"ח חיסון ה"זוסטאווקס" שמטרתו למנוע שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר). אפשר לברר לגבי זכאותך, התוויות-נגד ודרך המתן דרך רופא המשפחה. בברכה

א שלום, איני מכיר את פרטי המקרה המלאים ולפיכך יש לקחת את המלצתי בערבון מוגבל. אני בספק אם התופעות שאת מתארת היו קשורות ישירות לחיסון שקבלה ביתך. יתכן שהיו צירוף מקרים של מחלה שאינה קשורה, שהחלה ביום בו קבלה את החיסון. אני חושב שיש מקום לשקול לתת את המנה השלישית. אני ממליץ לך לפנות עם פרטי המקרה המלאים לאחד מרופאי מחלות זיהומיות בילדים, הנמצאים ברוב קופות החולים או בבתי חולים, לשם החלטה זו. בברכה,

יוליה שלום. החיסון כנגד פנאומוקוק וחיסון המחומש הניתנים בגיל שנה מיועדים להיות מנת דחף, כלומר ליצור רמה גבוהה יותר של הנוגדנים, שנוצרו בעת מתן החיסון הבסיסי במהלך השנה הראשונה. מכאן, שאי חיסון בהם יגרום לרמת נוגדנים נמוכה יותר ולכן גם לכיסוי נמוך יותר נגד המחלות הרלבנטיות. עם זאת, אי מתן שלהם לא יחייב את התחלת הסידרה מחדש, ובתלות בעיתוי החיסון ייקבעו מס' המנות הנדרשות להשלמת האפקט. בברכה,

יוליה שלום, ככל הנראה לא תזדקקו למנה נוספת מעבר למקובל בדחיה מסוג זה. עם זאת, לקבלת תוצאות מיטביות עדיף שלא לדחות את החיסונים מעבר לגיל 18 חודש. בברכה,

רון שלום, איני בקי בתורים בטיפות החלב השונות. ניתן לברר זאת במוקד קופת החולים הרלבנטית (במקרה שלכם, מכבי) או בסניף טיפת החלב הרלבנטית. בברכה,

עמית שלום, אין בעיה כלל. באופן עקרוני, אין צורך לתת חיסון חוזר בטווח של 5-10 שנים (בתלות בסוג החבלה), אך במידה וניתן לא צפויות בעיות מיחדות. בברכה,

מ שלום, אין כיום בדיקה מהימנה לבדיקת חסינות לשעלת. בעת חיסון לשעלת מופעלת מערכת החיסון על זרועותיה השונות, הכוללות גם ייצור נוגדנים וגם יצירת זיכרון חיסוני. הבדיקה הנפוצה כיום, בדיקת רמת הנוגדנים לשעלת בדם, אינה מלמדת בצורה מלאה על החיסוניות, שכן לאחר חיסון, גם אם ירדה רמת הנוגדנים מעבר לרמה המגנה, יתכן ויש זכרון חיסוני שיכול להגן בעת חשיפה חוזרת לחידק. קיימת בעייתיות גם בכיוון ההפוך: גם אם הרמה היא כעת בטווח המגן, אין דרך לצפות מתי היא עלולה לרדת מתחת לטווח המגן. בברכה,

סופי שלום מחלת השעלת מקנה חיסון זמני בלבד כנגד המחלה, וקשה לצפות מתי ההגנה תחלוף. לפיכך מומלץ לחסן גם ילדים שחלו בעבר בשעלת. השיעול כשלעצמו אינו סיבה שלא לחסן כנגד שעלת, שכן לחיסון אין השפעה על השיעול, ולשיעול אין השפעה על איכות ההגנה הנוצרת ע"י החיסון. בברכה,

סופי שלום, תלוי ברמת השיעול. מחלה קלה אינה דורשת לדחות את החיסון. אם המחלה עדיין משמעותית (שעולים קשים עד כדי הקאה, שינוי צבע, חום וכדומה) ניתן לדחות את החיסון מעט עד שהתסמינים יוקלו. בברכה,

רונית שלום, נפיחות וכאב מקומי הם תופעת לואי מוכרת לאחר חיסון, גם טטנוס. במידה והכאב חזק ניצן לתת נוגד-כאב. אם אין חלוף של הסימנים תוך 24-48 שעות יש לפנות לבדיקת רופא. בברכה,

אמא שלום, החיסונים הניתנים בגיל שנה באופן שגרתי כוללים: 1. מרובע: חזרת, חצבת, אדמת ואבעבועות רוח 2. מחומש: שעלת, המופילוס, טטנוס, דיפטריה ופוליו מומת 3. פרבנר (נגד פנאומוקוק) 4. פוליו מוחלש (דרך הפה). אין מניעה, הפרעה או סיכון לתת את כל החיסונים הנ"ל יחדיו, ואין המלצה לפצלם או לדחותם. עקרונית ניתן לתת את מרכיב ה-MMR בנפרד מאבעבועות הרוח. משמעות הדבר כי תינתן זריקה מוספת. תופעות הלואי השכיחות הינן כאב מקומי באזור ההזרקה וחום. תופעות הלואי השכיחות של החיסון המרובע כוללות לחום מאוחר יותר מבחיסונים האחרים ולפריחה. יש להבין, כי מרכיבי המחומש, הפוליו המוחלש והפרבנר, הם מנות דחף שמטרתם להעלות את רמת החיסוניות למחלות אלה. החיסון המרובע ניתן לראשונה ודחייתו תקנה את ההגנה בפני המחלות הרלבנטיות מאוחר יותר ועלולה לחשוף את ביתך לנגיפים אלה טרם ביצוע החיסון. בברכה,

אמא שלום, בתשובתי נפלה טעות: את ה-OPV (פוליו מוחלש) מקבלים בגיל שנה וחצי, ולא בגיל שנה כפי שנכתב בטעות. בברכה,

ליאת שלום, חום ופריחה יכולים לקרות לאחר MMRV, אך שלשולים אינם חלק מתופעות הלואי של MMRV, כך שיתכן שלא מדובר בתופעת לואי של החיסון, אלא במחלה נפרדת אשר הגיעה בצירוף מקרים עם תזמון החיסון. כמובן שרק בבדיקת רופא יוכלו לאשש השערה זו. אני מציע לך לפנות לרופא לבדיקה ושיקול טיפול בברכה,

רוני שלום, על מנת לסבר את האוזן, לא קיימת המלצה לתת תכשיר כזה או אחר "להקלת" תופעות הלוואי, שכן אלו, אם מופיעות בכלל, בדרך כלל קלות וחולפות. אי לכך, המלצתך היא על פי דעתך בלבד. בברכה,

תמר שלום, לשם השלמת החיסון עליה לקבל מנה נוספת של חיסון צהבת A (המנה השניה בלבד) בברכה,

ה שלום אמנם ניתן לקחת רמות נוגדנים לשעלת, אך בדיקה זו מבוצעת לעתים נדירות, בעיקר לצורכי מחקר. יתר על כן, אין מתאם מלא בין רמת הנוגדנים הקיימת לבין רמת החיסוניות, שכן נוצר זכרון חיסוני בעקבות חיסון. הכוונה היא שגם אם רמת הנוגדנים כעת נמוכה, במידה והגוף ייפגש עם חידק השעלת, הוא "זוכר" כי בעבר חוסן וייצר מספיק נוגדנים מגנים כנגדו. לפיכך התשובה לשאלתך היא: לא. בברכה,

דור שלום, לא רשמת את גילך, כך שאיני יודע, בהנחה שחוסנת בהתאם לגילך, אילו חיסונים עלייך להשלים. ככלל, אני מציע לך לגשת מוקדם ככל האפשר למרפאת "למטייל" להתאמת תוכנית חיסונים. ישנם חיסונים אשר ניתנים ביותר ממנה אחת, ונדרש הפרש זמן בין המנות. גם אלו הניתנים במנה אחת דורשים תקופת זמן, לרוב כשבוע-שבועיים, עד לשיא פעולתם. בברכה,

יחיאל שלום, תופעת לואי נפוצה יחסית של החיסון בכיתה ח' הינה כאבים מקומיים באזור ההזרקה. הכאבים צפויים לחלוף תוך יומיים שלושה. ניתן לקחת גם טיפול נוגד כאב, במידת הצורך, בברכה,

שרון שלום, חלק מהמקומות שומרים רישום ממוחשב של החיסונים הקודמים שקבלת. במקרה כזה לא אמורה להיות בעיה כלל. במקרים אחרים הדבר תלוי בגורם המחסן. בכל מקרה, איחור בן ימים אחדים בחיסון כנגד וירוס הפפילומה אינו מוריד את אפקט ההגנה. בברכה,

אמא שלום, איני רואה מניעה לחסן את ביתך הקטנה. החיסון שקבלה ביתך הגדולה אמור להגן עליה בפני הדבקה ברוב המקרים (וגם במידה ותחלה, בד"כ זה יהיה במחלה קלה וללא סיבוכים). לפיכך גם הסיכוי שתעביר את המחלה לביתך הקטנה קטן מאד. כך או כך, חשיפה פוטנציאלית למחלה, ללא תסמינים כלשהם, אינם מהווים בעיה לקבלת חיסון. בברכה,

מיה שלום, את החיסון לצהבת ניתן להקדים אפילו לגיל שנה. אפשר לתת את המנה הראשונה טרם נסיעתכם לגרוזיה (ורצוי מוקדם ככל האפשר), ולהשלים את המנה השניה 6 חודשים אחרי המנה הראשונה. כמובן שהכיסוי לא יהיה מלא לאחר מנה אחת בלבד, אך ככל הנראה מספק, בהנחה שהאזור אליו אתם נוסעים אינו "מועד לפורענות" באופן מיוחד. בברכה,

יונית שלום בהחלט מציע להקדים את החיסון. נסיעה טובה. בברכה

איילת שלום, צפיתי בסרט. הוא מלא חצאי אמיתות (שלא לומר שקרים ממש). במקומך הייתי מתעלם מהמידע בו ומתרכז בלינקים ששלחו לך החברים האחרים. בברכה,

טלי שלום, ילד שחלה בעבר באבעבועות רוח נחשב למחוסן, לפיכך ביתך אינה זקוקה לחיסון נגד מחלה זו בכיתה א'. עם זאת היא זקוקה למרכיבי החיסון האחרים - חצבת, חזרת ואדמת. בד"כ ניתן לקבל את החיסון ללא מרכיב האבעבועות, אך אם נבצר מלמצוא את התרכיב המתאים, אין מניעה לקבל פשוט את החיסון המלא. בברכה,

טיפ שלום, אין סכנה בכך שהילדה קבלה חיסון צהבת B בהפרש קטן מהמומלץ. עם זאת, הכיסוי עלול להיפגע בעת חיסון בהפרש של 10 ימים בלבד. עליה לקבל מנה נוספת חודש לאחר המנה הראשונה, וחמישה חודשים לאחר מנה זו (כלומר, להתעלם מהמנה שניתנה שלא במועדה). בברכה,

עומר שלום, לא הצלחתי לפתוח את הקישורית ששלחת אף כי המאמר לא נכתב על ידי או על דעתי, תודה על התיקונים. אתה כמובן צודק - היו מעט מקרי תחלואה של חצבת מעבר לשנה הנקובה. כמו כן היתה התפרצות בודדת של פוליו בסוף שנות השמונים. יש בכל זאת להדגיש את הירידה המובהקת והדרמטית בהיקף התחלואה ובסיבוכים ממחלות אלו ואחרות מאז הונהגו החיסונים בצורה שגרתית. כמו כן יש לציין, כי מקרי התחלואה הנ"ל קרו בעיקר ב"כיסים" של אוכלוסיה שלא היתה מחוסנת, מה שמחזק את הצורך בחיסונים. בברכה

אושי שלום, אני מקווה כי ביתך כבר הבריאה. החום לאחר חיסון גיל שנה מופיע לאחר כשבוע ונמשך יום-יומיים. אם נמשך מעבר לזה יש לפנות לרופא לשלילת סיבה אחרת לחום. בברכה,

רונה שלום, צודק אבי. ישנם מחקרים רבים מאד המראים זאת. אני מציע לך לפנות גם לאתר www.chisunim.co.il, שם תמצאי הרחבה בנושא. בברכה,

שלי שלום, אין מניעה לחסן באף אחד מהחיסונים שהזכרת בעת הנקה. (אם כי anti HBs הינה בדיקה לצהבת B, ולא חיסון. החיסון למחלה זו הוא ה-HBV) בברכה,

אמיר שלום, החיסון הניתן כיום לתינוקות במסגרת טיפות חלב כולל חמישה מרכיבים: שעלת, צפדת (טטנוס), דיפטריה (אסכרה), המופילוס אינפלואנזה ופוליו (החיסון המומת). החיסון ניתן בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, ששה חודשים ושנה. הוא נמצא בטוח ויעיל למניעת מחלות אלה. קיים בארץ תרכיב כנגד טטנוס בנפרד, הנקרא TETAVAX, המיועד לאנשים אשר אינם יכולים מסיבה רפואית להתחסן כנגד דיפטריה. חיסון זה נמצא בכמות מוגבלת מאד וקשה מאד למציאה. אני ממליץ לך לפנות ללשכת הבריאות באזור מגוריך לבירור לגבי זמינותו. בברכה,

הילה שלום, ירידה של 10 גרם בחמישה ימים (או ביממה) לא זו בלבד שאינה מסוכנת, יש סיכוי שאף אינה אמיתית (רק השילוב של שתן, צואה ואוכל יכולים להגיע עד 300 גרם הבדל בין מדידה לפני ואחרי בהתאמה). התופעות שתארת הן אכן תופעות לואי הניתנות לייחוס לחיסון (הכוללות אי שקט הנובע מכאב מקומי, חום וירידה קלה בתאבון. הן נמשכות בערך 24-48 שעות וחולפות מאליהן. במידה ולאחר החיסון הבא התופעות יישנו, ניתן לנסות לטפל באקמול ובכך להפיג את הכאב המקומי, וכך גם את אי השקט. בברכה,

תחיה שלום, נראה לי כי התופעות שציינת אינן קשורות לחיסון לצהבת B שקיבלת. משך הזמן עד להופעתן עולה על זמן הופעת תופעות לואי של החיסון בד"כ, והללו הד"כ כוללות רק כאב מקומי או נפיחות וחום. שאר התופעות אינן מופיעות לאחר חיסון צהבת B. בברכה,

רחל שלום, כאמור, הפורום עוסק בחיסונים לילדים. בשגרה, למעט במצבים חריגים, ברזל מותחל בגיל 4 חודשים. ליתר פרטים תוכלי לפנות לרופא הילדים שלכם או בטיפת חלב. בברכה,

בונבונית שלום, איני רואה מניעה לחסן את הילד יום לפני המועד הנקוב. מאחר ומדובר בחיסונים למחלות שונות בגיל חודש ובגיל חודשיים, ומדובר בחיסונים מומתים, אין המלצה למרווח ספציפי בינהם. בהנחה שלא מדובר בצפיפות מוגזמת, אין צורך לשמור על מרווח נקוב. בברכה,

גלי שלום, אפשר ורצוי להשלים החיסון כנגד פנואומוקוק. בגיל שנתיים וחצי על ביתך לקבל מנה אחת בלבד של החיסון. בברכה,

הדסה שלום, השאלה ששאלת נרחבת ומקיפה את נושא הפורום כולו. מעבר לתשובה הנכתבת כאן, אני מציע לך לעלעל בנושאי הדיון הקודמים, אשר יוכלו לעזור לך בהחלטה. המחלות הנכללות בשיגרת החיסונים של משרד הבריאות, כולן מחלות בעלות תחלואה קשה ו/או תמותה, וכולן ניתנות למניעה כמעט באופן מלא על ידי חיסון מתאים (או לפחות הפחתת הסיבוכים לכמעט אפס). כולם נבדקו, אחד לאחד, ונמצאו יעילים ובטוחים. הכוונה הינה לא שאין להם שום תופעות לואי, אלא שמדובר לרוב בתופעות לואי קלות יחסית, וודאי וודאי שהם פחותות מהפוטנציאל התחלואתי/תמותתי של המחלות המקוריות. יש לזכור שכל המחלות נגדן קיימים חיסונים נמצאות סביבנו בכל עת ופוטנציאל ההדבקה הוא רב. גם מחלות שנחשבו כ"נכחדות" כגון חזרת, חצבת, שעלת ופוליו, חוזרות לכותרות לפרקים, ובמידה ולא יהיו מספיק מחוסנים נגדן (קרי, לפחות 90-95% מהאוכלוסיה, בתלות במחלה) נשוב ונראה את המחלות הללו על כל סיבוכיהן. הראשונים שיחלו במחלות אלה , וסביר להניח שגם בחומרה קשה יותר, יהיו הלא-מחוסנים. כלומר, בחיסון אנו גם מגנים על עצמנו (או על ילדינו) וגם על הסביבה שאינה יכולה להתחסן מסיבות אובייקטיביות (או לצערנו, אינה מעוניינת בכך מסיבות אחרות). לקבלת מידע נוסף ופרטני יותר, אני ממליץ לך לפנות לאתר www.chisunim.co.il, שם תוכלי להתעדכן באופן מדוקדק לגבי סוגי החיסון השונים והמחלות נגדן החיסונים פועלים. לגבי תזמון החיסונים, הזמן שנקבע הוא בד"כ הגיל המינימלי בו החיסון הוכח כיעיל ובטוח. בד"כ ניתן לחסן גם מאוחר יותר, אם כי המשמעות היא, כמובן, שבתקופת הביניים הילד אינו מוגן בפני המחלות הללו. יוצא דופן הינו חיסון הרוטהווירוס אותו יש להשלים עד גיל 8 חודים (את כל סה"כ שלוש המנות). כמו כן, בגילאים שונים יתכן ויהיה צורך להתאים מינונים או את המספר המנות בהתאם לגיל חיסון. בברכה,

לנה שלום מרכיבי החזרת, חצבת ואדמת שבחיסון ה-MMRV אינם מדבקים כלל. מרכיב אבעבועות הרוח יכול להדביק בצורה לא שכיחה אך בד"כ מדובר במחלה קלה בהרבה ממחלת אבועבועות רוח רגילה. אם הבנתי נכון, בנך קבל את המנה הראשונה, אך לא את המנה השניה של MMRV. קיימת מידה מסויימת של הגנה שנקנתה לאחר מתן המנה הראשונה, אך קשה לשער את מידת ההגנה. לשם קבלת כיסוי טוב יותר יש להשלים המנה החסרה. לגבייך, לא ציינת אם חלית בעבר באבעבועות רוח. אם כן, למרות שרמת הנוגדנים שלך כנראה נמוכה מעבר לסף הבדיקה, סביר כי גופך יידע לייצר נוגדנים יעילים במידה ותחשפי למחלה. במידה ולא חלית ולא חוסנת, את נמצאת בסיכון קל להדבק במחלה, אם כי, כאמור, המחלה שתיווצר ע"י החיסון קלה. אם תחשפי לאבעבועות רוח "רגילה" - את עשויה לפתח מחלה מלאה על כל סיבוכיה. בברכה,