התקפים אפילפטיים

אני אמא לתינוקת בת 5.6 חודשים אשר באופן כללי הינה בריאה, אתמול 14.1.03 כאשר לקחתי אותה מהמטפלת החזקתי אותה על הידיים כאשר לפתע פתאום היא החלה לעשות תנועות של אי שקט, היא הרימה את הידיים למעלה ומתחה את עצמה עם הראש ולאחר שנייה או שתיים נרגעה וכך במשך 4 פעמים היא עשתה את התנועות האלה ולאחר מכן חזרה למצב רגיל. אני באופיי בדרך כלל טיפוס די לחוץ לכן החלטתי לקחת אותה לרופא לבדיקה. מבדיקה כללית שעשה הרופא לא היה שום ממצא שהראה על איזשהו התקף, אולם לפי דבריו וזה בעצם מה שגרם לי להיכנס ללחץ עוד יותר למרות שהוא חושב שאין על מה... לפי דבריו... יש שתי אפשרויות למה שתיארתי בפניו, או שזה היה רגע של אי שקט מסויים שמשהו הפריע לילדה והיא הגיבה בצורה כזו או שזה היה פירכוס שלפי דבריו הוא הגדיר את זה כפירכוס אפילפטי ( אני חיבת לציין שבאותו הרגע קיבלתי דפיקות לב וזעה בכל הגוף) מה שגרם לי להיכנס ללחץ טוטאלי עוד יותר הוא חזר ואמר שעדיין לא נראה לו שזה היה התקף מסוג כזה אבל בכל זאת שאני אמשיך לעקוב ולראות האם תנועות אלה חוזרות על עצמן ואם כן אז יש צורך לעשות בדיקות. נכנסתי הבוקר לאתרים המסבירים על התקפי אפילפסיה וקצת התבלבלתי ונכנסתי לחרדה מסויימת כי לא ידעתי האם להשוות את מה שארע אתמול לבין מה שמוסבר. שאלותיי הן איך אפשר לוודא שאכן ארע התקף מסוג זה ( היא לא איבדה את ההכרה ולא הוציאה קצף מהפה אבל בהחלט אלה היו תנועות לא שיגרתיות שבכל אופן היא עושה בדרך כלל) אחרי שהיא נרגעה והכל חזר לקדמותו. שאלתי השנייה היא האם כדאי להמתין ולראות האם מצב זה חוזר על עצמו או שבכל זאת כן שווה לערוך בדיקות ואם כן למי עליי לפנות? האם בגיל כזה קטן יכולה להתפתח אפילפסיה? קראתי באחד מהאתרים שאחת מהסיבות שהמחלה הזו נגרמת שהיתה טראומה בלידה אני חייבת לציין שהלידה נעשתה בוואקום כי היא נתקעה ונשברה לה עצם הבריח האם זה קשור?

חנה שלום, אני טריה בתחום , אני אם לתינוקת בת 9 חודשים ,אצלנו החלו הארועים לפני כחודש בערך תאריך מדוייק 17/12/02 ,התינוקת נמצאת בבית עם מטפלת, ארע פרכוס -אצלנו היה איבוד הכרה והכחלה , הגענו לבית חולים ועשו בדיקות- דם ואי.אי.ג'י, קראו לזה פרכוס אבל אנחנו חשבנו שאולי קרה איזשהו חנק/ בליעה לא נכונה, בארוע השני כבר פחות נותר מקום לספק ולאחר הארוע השלישי התחלנו לקחת תרופות. מאז (טפו טפו בלי להתגרות במזל) אנחנו בסדר. גם לנו הזכירו את המילה המפחידה -אפילפסיה, אבל אנחנו מתעודדים שבילדים יש 50% הבראה. אנחנו אופטימיים. ולסיפורך- אם הרופא לא מודאג וארע לך רק ארוע אחד, לדעתי בנתיים רק תעקבי, אם המקרים חוזרים תבקשי בדיקות אצל נוירולוג- אי.אי.ג'י לשקול ביצוע סי.טי. בתקווה שהכל בסדר - ותזכרי לחץ לא עוזר ,חשוב לא להזניח אבל לחץ רק עשוי להזיק.

רותם, בוקר טוב, קודם כל תודה על העידוד... אפשר להגיד שהלחץ ירד קצת קיבלתי הפניה לנויורולוג ילדים (פרופ' להט) אם שמעת?! רופא מעולה... למען האמת מאז לא קרה דבר טפו טפו טפו... אבל אני עם 7 עיניים עליה... בסיטואציה שארעה היא לא איבדה את ההכרה חלילה או איזושהי התכווצות. כאשר חזרתי לרופא המטפל וביקשתי הפניה לבדיקת E.E.G הוא סרב בכל תוקף לתת לי את הבדיקה ואמר לי לפנות לרופא אחר אחרי שהתחלתי להראות סימני מצוקה אז הוא הציע לתת לי קודם הפניה לנויורולוג ונראה מה הוא יאמר. עכשיו אני מחכה לראות מה הוא יציע בנוסף נאמר לי שבגלל שהיא קטנה יצטרכו לבצע את הבדיקה בהרדמה מלאה כדי לקבל תוצאות מדוייקות אחרת התוצאות לא יהיו חד משמעיות. אני מעריצה אנשים שיכולים לקחת דברים בפרופורציות הנכונות ולא מאבדים כיוון אני לא כזאת ואני די טיפוס לחצן ואני יודעת שזה רק מקלקל ולא עוזר אני מאוד מקווה שאני מתבדה ושזה היה אירוע חולף שלא יחזור על עצמו. ואני מאחלת לכם החלמה מהירה ושאכן זה יעבור. תודה.