מיואשת מדוכאת מאוד
דיון מתוך פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
לאמאודכם יודעת עם מי לדבר אף אחד לא מבין רק תחושה של רחמים מה אני אגיד אני מטופלת ivf עקב בעיית זרע נשואה שנה + טיפולים כושלים וזה אחר זה... לטיפול האחרון נכנסתי בתחושה שהפעם אין סיכי שזה לא מצליח החזירו לי 2 עוברים עם 7-8 תאים ועוד בלסטוציסט אך הפעם גם הכתם האדום הארור מגיע יומיים לפני בדיקת ההריון והבעל שלי במקום לעודד ולתמוך רק טורח להאשים אותי בזה שאני כל הזמן עצבנית כל הזמן צועקת ורק בגללי זה לא מצליח שאני לא שומרת על עצמי זה מתסכל אותי עוד יותר מה אישה אני לא יודעת כבר אני כל כך מדוכאת עצובה לא מפסיקה לבכות מה יהיה בנות מה?
סיון שלום, נשמע שעוברת עליך תקופה ממושכת קשה. ההתמודדות שאת מתארת, עם תחושת "רכבת ההרים" שנעה בין תקוה ויאוש, היא קשה. זאת, במיוחד לאור ההרגשה שדווקא ברגעים הקשים ביותר, את מרגישה שבעלך אינו תומך. במצבים כאלה התקשורת והשיתוף משמעותיים ביותר ויתכן שכדאי שתשוחחו על האופן שבו דבריו נחווים על ידך. כמו כן, זה יאפשר לו אולי גם לשתף בתחושותיו וכך להגדיל את התקשורת ולהפחית, לפחות במידה, את תחושת הלב. פניה למקורות תמיכה חברתיים כמו גם מקצועיים יכולה גם להקל על התחושות ולבסס רשת תמיכה. אל תהססי לפנות שוב, בברכה, קרן
מנהל פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
