נסיונות כושלים להרות
דיון מתוך פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
בעלי ואני הורים לילדה, מנסים להרות פעם שנייה, אך הפעם לא הולך לנו. כבר חצי שנה, ועם האיקקלומין והאוביטרל דווקא היו זקיקים גדולים ויפים, רירית טובה, ביוץ מתוזמן - ועדיין לא הולך! קבעתי לבעלי בדיקת זרע. אני מרגישה שנעשה לי עוול שאני בבדיקות ומעקבים ונוטלת תרופות והוא אפילו לא נבדק פעם אחת. הוא ישן מאוד מאוחר (ממש עכשיו הלך לישון) ולא אוכל בריא, ואני לא יכולה שלא לחשוב שאולי הבעיה אצלו בכלל, וכל הצער הזה היה נחסך ממני אם הוא היה חי בריא יותר. היום שוב קיבלתי תשובה שלילית. אני לא יכולה להירדם מרוב מחשבות. מתחשק לי כל הזמן להכאיב לו. להחזיר לו על מה שעובר עלי. הוא נפגע, ואני ממשיכה. לא מצליחה לחוש חמלה כלפיו, ואפילו אין לי הוכחה שזה באשמתו. מתחשק לי להפסיק לנסות. אני לא עומדת בזה יותר.
רותם שלום, עולה מדבריך שכרגע קשה לך בהתמודדות עם הטיפולים, שגם ככה אינה ממש קלה. לא כתבת איך הושג ההריון הקודם והם התנסית בעבר בבדיקות ובטיפולים. בתחום הפוריות, גם כאשר מקור הקושי מצוי אצל הגבר, ואין זה אומר שזה המקרה אצלך, האישה היא זו העוברת את הטיפולים. נשמע נכון ומתבקש שבעלך יעבור בדיקת זרע שכן זו בדיקה פשוטה שממנה יתקבל מידע חשוב. אני ממליצה שתשתפי את בעלך בתחושות ובקשיים שאת חווה כי כרגע כל אחד מכם נמצא לבד עם תחושותיו מה שמגביר את תחושת המצוקה. כמו כן שיתוף אנשים בסביבה הקרובה יכול גם להקל ולסייע בהתמודדות. אל תהססי לפנות שוב, קרן
תודה על תשובתך. קבעתי לבעלי בדיקת זרע והוא הסכים ללכת. הוא בטוח שהכל בסדר אצלו ואני מקווה שהוא צודק. ההריון הראשון הושג ללא כל התערבות תרופתית, באופן טבעי, תוך 3 חודשים. הקושי בסיבוב הנוכחי של הנסיונות היה לחלוטין לא צפוי. קיבלתי תרופה נוספת החודש. מקווה שפעם נצליח.