חרדה שנובעת מטיפולים?
דיון מתוך פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
שלום , אני בת 31 , נשואה מעל שנתיים , בטיפולי פוריות. עד שלב מסויים של הטיפולים שמרתי על איפוק , הדחקתי כנראה המון... ובעיקר ספגתי וספגתי את כל הכשלונות. לפני כמה חודשים טסתי עם בעלי לחופשה , ושם חטפתי התקף חרדה מאוד קשה. בעלי יצא מהחדר לקנות משהו, ונשארתי לבד, בזמן שהייתי במקלחת דמיינתי שאנשים נכנסים ופוגעים בי אבל מהר מאוד חשבתי על משהו אחר. שיצאתי מהמקלחת בדקתי את הפלא שלי וראיתי שבעלי לא שלח לי הודעה וגם לא ענה לי. נרדמתי וקמתי ממש בבהלה בטירוף אמיתי מדאגה אליו ופחד. למרות שידעתי שאני במלון מרכזי מוגן, קבלה שהייתה מאוישת 24/7, פחדתי ממש!למחרת התחילו לי דמיונות ממש קשים. התחלתי להמציא לעצמי עלילה שלימה, שמישהו נכנס הרדים אותנו בעזרת ריסוס ואנס אותי. זה היה נורט וקשה ביותר!! המוח שלי לא הפסיק לחשוב ולדמיין דברים. שחזרתי לארץ הייתי במצב ממש לא טוב.... לאט לאט הזמן עבר והתחלתי להרגיע את עצמי בעזרת ההיגיון הבריא, אמונה וכמובן שיחות עם אנשים קרובים. אמרתי לעצמי כל הזמן שאין שום היגיון בכל מה שיצרתי לעצמי בראש. אני מרגישה עכשיו תודה לאל הרבה יותר חזקה ושמחה. אך יחד עם זאת, עדיין יש לי ימים שאני קמה ושוב אותם "סרטים" מאותה תקופה חודרים לי למוח. ואני שוב שואלת את עצמי האם זה היה? ושוב מרגיעה את עצמי בעזרת ההיגיון הבריא. היו לי כמה חודשים שהרגשתי ביוץ , ולא קימתי יחסים עם בעלי כי פחדתי ( שןנאת להגיד את זה או לחשוב על זה) שאןלי באמת מישהו אנס אותי והזרע שלו נשאר בתוכי, אולי נתקע. ואני כמובן יודעת שזה לא קרה(האונס) וגם יודעת שאין דבר כזה שזרע חי בגוף האישה יותר מ3 ימים. במיוחדד שאני אחרי כמה פעמים שקיבלתי מחזור, צילום רחם ( ששוטף הכל) עדיין יש לי פה ושם מחשבות שהזרע עדיין תקוע בגוף שלי ומתה מפחד שההיריון לא יהיה מבעלי. למרות שאין הדבר הגיוני בשום צורה!! המחשבות האלה משגעות אותי, הן לא מרפות... ההיגיון הבריא עובד אבל עדיין יש פה ושם מחשבות שהורסות לי את חיי היום יום. איך אני יכולה להיפטר מהן לגמרי? הרי הצלחתי פחות או יותר " לרפות " את עצמי, תוך כמה זמן הכל יעבור סופית? והשאלה הכי חשובה - האם כל זה קרה בגלל העומס הנפשי בשל טיפולי הפוריות שאני עוברת?? כי אני כל פעם בהלם איך המוח שלי חשב על כל הפרטים האלה ... מאיפה זה בא, ההרדמה האונס.זה דברים שרחוקים ממני תודה לאל. תודה רבה מראש
ליגל שלום, נשמע שעברה עליך תקופה מאד קשה. את מתארת שיפור במצבך לצד רגעים שבהם מרגישה שוב שהחרדה משתלטת. תקופת הטיפולים אינה פשוטה ויכולה להחוות כמשברית ואף לעורר קשיים שלא עלו בעבר או לעורר מחדש ואף להגביר קשיים קודמים (למשל התקפיי חרדה). ממה שכתבת נשמע שלא ניסית עד כה לפנות לעזרה מקצועית מצד גורם רגשי אלא נעזרת בסביבה. סביבה תומכת היא חשובה מאד בעיתות משבר ומשמח לשמוע שאת יכולה לחלוק את תחושותייך עם הסביבה הקרובה. לצד זאת, בזמנים שבהם ה התחושות השליליות משתלטות ובתקופות של לחץ נפשי רב ומצטבר יהיה נכון לפנות גם לליווי מקצועי שיסייע בהתמודדות המאתגרת. ניתן לפנות לאיש מקצוע רגשי או למטפל המתמחה בליווי נשים/זוגות בטיפולי פוריות דרך המקום שבו את עוברת את הטיפולים או באופן פרטי . אל תהססי לפנות שוב בכל שאלה, בברכה, קרן
תודה רבה על התשובה והחיזוק :) אכן סבלתי בעבר מהתקפי חרדה... אז בעצם ההצטברות והלחץ הנפשי מהטיפולים הם אלה שיצרו אצלי את כל התסריט הנוראי שחוויתי בחול? כי יותר מהכל נבהלתי מהיכולת של המוח לחשוב על תסריט מופרע שכזה של הרדמה ואונס. החלק שכתבתי שם "שאולי הזרע יכול להיתקע" ושההיריון לא יהיה מבעלי - החרדה הזו בטח נובעת מכל הקטע של ההזרעות , תמיד יש את הפחד שיתבלבלו בזרע של בעלי.... אני מפרשת נכון ? תודה שוב..
ליגל שוב שלום, לפעמים הצטברות של לחץ נפשי מעוררת או מגבירה חרדות קיימות או חדשות. חרדות הן אינדיבידואליות ומשתנות מאדם לאדם. חלק גדול מהחרדה הוא גם הפחד מכך שהיא תופיע, מה שגורם למעגל שלילי שמשפיע ומפריע לאיכות החיים ו"משתלט" על השגרה. אינני יודעת מה עורר בעבר את התקפי החרדה והאם טופלת . בכל אופן, ממליצה שוב על פנייה לאיש מקצוע על מנת להבין את אופי החרדות באופן יותר מעמיק, לקבל סיוע בהתמודדות אתן ולא להשאר אתן לבדך. בברכה, קרן