טיפולי פוריות
דיון מתוך פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
שלום קרן ולכל הבנות. אני בת 34 יש לי 2 ילדים מהריונות טבעיים לפני 7 חודשים היה הריון נוסף שנקלט באופן טבעי לאחר צינתור חצוצרה ימנית. לפני חודשיים עברתי צילום רחם נוסף והחצוצרה חסומה לגמרי ללא הצלחה בצינתור. עדיין לא ברור האם יש נוזל בחצוצרה או לא. מתחילה בקרוב 2 הזרעות ואח"כ 2 הפריות ואם לא יעזור אז יטפלו לעומק בחצוצרה. נפשית אני במצב לא טוב בכלל. בוכה הרבה, למען האמת לא נותנת הרבה סיכויים להזרעות כי לפי הרגשתי (גם פנימית וגם פיזית) יש בעיה בחצוצרה. עד עכשיו כל תחושות הבטן שלי התאמתו.. ידעתי בתוך תוכי שלא אצליח להרות בקלות. ידעתי שההריון שהיה לא יכול להיות. אני לא מצליחה לפתח מחשבות חיוביות. האמת היא שגם הרופאים במחלקת IVF לא ממש התייחסו לסיכויי הצלחה. שלחתי שאלות לרופאים בפורומים ולדבריהם הסיכויים טובים-מצוינים. אני חושבת שמצבי הנפשי הירוד מאוד לא ממש יעזור להצלחה. איך מתמודדים עם זה? איך מפסיקים את המחשבות הרעות האלה? ברור לי שההפריות הן לא תהליך פשוט כלל וזה חלק מהעניין. אני פוחדת אוףףףף
שלום, לא ברור מדבריך מה קרה עם ההריון שנקלט לפני 7 חודשים. עם זאת, נשמע שקרו הרבה דברים משמעותיים בפרק הזמן האחרון- איבדת הריון והתבשרת לגבי סתימה בחצוצרה. לאירועים אלה השלכות משמעותיות על המצב הרגשי-נפשי. נראה שהם גרמו לך לספקות באשר לסיכוייך להרות, למצב רוח ירוד ופסימיות. זאת, למרות שהרית כבר בעבר פעמיים באופן ספונטני ולמרות שקליטה של הריון היא אפשרית גם במקרה של חצוצרה סתומה (במידה והשאר תקין). במידה ואת ממשיכה לחוות תחושת חוסר שליטה במחשבות הרעות ומרגישה שמקורות התמיכה הקיימים אינם מספיקים לך, ניתן ואף מומלץ להעזר בתמיכה רגשית מצד גורם מקצועי. ניתן לקבל המלצה/הפניה דרך מרפאת הפריון שבה את מטופלת או דרך מקורות מקובלים אחרים (חברה,כל מקורות האינטרנט). אל תהססי לפנות שוב בכל צורך לתמיכה, קרן
שלום קרן ותודה על התגובה המהירה. ההריון שהיה הסתיים לפני 7 חודשים בגרידה בשבוע 8 עקב העדר דופק. ההריון הושג לאחר שנה של ניסיונות ו-3 חודשים לאחר צינתור חצוצרה. אלא שלפני חודשיים עברתי שוב צילום עם ניסיון לצינתור שלא צלח, לכן אני מתחילה טיפולי פוריות. הבעיה היא שאיבדתי תקווה. בהחלט יש לי ספקות רבים לגבי סיכויי להרות. למעשה על פי ההגיון והבדיקות וההוכחה של הריון לפני פחות משנה הרי שבאמת הבעיה היא רק בחצוצרה. אבל אני לא מרגישה כך ולא כך את הדברים. אני כבר לא מאמינה שמשהו יצליח. כי בטח במהלך הטיפולים יתגלו דברים נוספים..לא אגיב להורמונים...אולי ינתחו את החצוצרה ואז דברים אחרים יפגעו...הכל עובר בראש, אבל שום דבר חיובי. גם הרופאה במרפאת הפוריות לא דיברה על סיכויים. אלא הציגה בפני את התכנית. אמרה שעד דצמבר הכל מסודר ואם לא יהיה הריון יטפלו בחצוצרה. ושלחה אותי לדרכי. האם הדברים הם באמת כל כך פשוטים עבור הרופאים? יש לי תחושות פנימיות שזה הולך להיות תהליך ארוך, מייגע, מכאיב (כאילו לא עברתי מספיק...) שבו אני מפקידה את גופי לרפואה. אין בי שום התרוממות רוח, אין לי כוח לכולם. אני אמורה לחייך וללכת לעבודה ולהגיד שהכל בסדר, וכולם יודעים שאין לי בעיה הלרות כי יש לי שניים מתוכננים להפליא, ואז יש שאלות ואני אוכלת את עצמי מבפנים....וכו' וכו'. אני בטח לא היחידה שחשה כך. מה באמת ניתן לעשות? תודה רבה מראש
דנה, אני מקווה שהסתימה של השחלה תסתדר אבל בכל מקרה,אני מכירה מישהי שנכנסה להריון וילדה תינוק בריא וחמוד עם שחלה אחת! גם לי היתה תקופה שהייתי מיואשת ולא ראיתי את האור בקצה, אני יודעת כמה בקלות אפשר ליפול לבור הזה, אבל תנסי לא להתנתק מהעולם ולהתכנס ותני הזדמנות לאנשים הקרובים לעזור לך ולתמוך בך. כי זה עוזר. אני מאמינה שהדברים כן יסתדרו ותשיגי את המטרה, אבל הדרך לשם גם מאוד חשובה! בהצלחה, דנה
היי דנה תודה על המילים התומכות. אני בהחלט נעזרת ונתמכת על ידי חברות. אך זה לא תמיד אפשרי, לא תמיד זמין ולא תמיד נעים. לכן גם פניתי לפורום. אני מתחילה חופשה בקרוב מה שאומר שרוב הזמן אני בבית מוצאת את עצמי שוקעת במחשבות ומטפסת על הקירות. מקווה לא לאבד את שפיותי. המורה
מנהל פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
