מעגל שקשה לצאת ממנו

אני כלכך אופטימית לפני כל טיפול, ואז מגיעות התוצאות שלא מעודדות, ושוב אני בלחץ ודיכאון ואז כמובן שהטיפול נפגע. ואני לא מצליחה לצאת מהמעגל המתסכל הזה, אני לא נרדמת, יש לי דפיקות לב חזקות מלחץ, אני לא יודעת מה לעשות, הבדיקות הבאות גם יפגעו מזה ושוב גם אם התאוששתי בדרך, אני אכנס לדיכאון. מעגל שלא נגמר. אני מנסה להשליט את השכל ללא הצלחה.

דנה יקרה, בתור אחת שגם היתה שם וגם נכנסה למעגל, מעגל של יאוש ומתח, רציתי להגיד לך שיום אחד מגיעה הבטא החיובית והכל משתנה... השאלה איך מצליחים לשמור על שגרה ואופטימיות גם בדרך...באמת שאלה טובה. בהצלחה, גלית

זה מעודד. אבל נראה לי כאילו זה קורה בסוף לכולן חוץ מלי...

שלום דנה, נכון צריך להיות אופיטימיים לפני כל טיפול גם כשהתוצאות לא ממש מעודדות אל תיכנסי ללחץ ולדיכאון כי בסוף זה יפגע רק בך. תקשיבי יקירתי גם אני הייתי בהתחלה לחוצה לפני כל טיפול לפני כל זריקה אבל למדתי לקחת הכל בקלות אין לך מה להיכנס לדיכאון זה עלול להחמיר. וכמו שכבר כתבה לך קרן תבדקי אפשרות של תמיכה נפשית כי הדברים לא הולכים ונהיים קלים יש לפעמים במרכזי הטיפול גם סיוע נפשי לנשים שקשה להן את יכולה לבקש תמיכה נפשית וזה עשוי לעזור לך. שיהיה לך המון בהצלחה.

אצלי יש אופטימיות עד להחזרה. ואז מתחילות המחשבות הרעות שזה לא יצליח. אני יודעת שזה לא בריא אבל מתקשה לשלוט בכך...ואכן התוצאה של בדיקת הדם היא שלילית למרות שמוחזרים עוברים יפים. אני מאד מאמינה בקשר גוף נפש אבל לא מצליחה ליישם את זה. וכן, אני מדברת עם עובדת סוציאלית, הולכת מדי פעם לקבוצת תמיכה וכדומה אבל לא מצליחה לצאת מהמעגל השלילי הזה