הריון שבוע 7
דיון מתוך פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
שלום קרן, מגיל צעיר סבלתי מוגיניסמוס ווסטיבוליטים שטופלו וחזרו ושוב ושוב... כל נושא המיניות וההורות מאוד טעון אצלי מאחר ועברתי כ-20 שנה של ייסורים נפשיים ופיזיים (כולל ניתוחים) בגלל בעיות אלה. עכשיו אני בהריון, הריון ראשון בסוף שנות השלושים. אני מאוד שמחה אך חרדה מאוד במקביל. מחר אהיה ביום הראשון של שבוע 7 וזהו גם היום של בדיקת האולטרסאונד לבדוק אם יש דופק. אני יודעת שמבחינה פיזיולוגיה יש דופק החל מהשבוע ה-6 אך לפי דיווחי חברותי אני יודעת שלעיתים לא רואים דופק בשבוע זה אלא בשלב מאוחר יותר. יש לי חברה שהבחינו בדופק כבר בשבוע 6, חברה אחרת שלא הבחינו בדופק בשבוע 7 אז שלחו אותה למכון מיוחד בו ראו דופק בשבוע 8, חברה נופסת ששייכת לקופה אחרת הורו לה להגיע לבדיקת אולטרסאונד ראשונה רק בשבוע 8 בטענה שלפני שבוע 8 יכול להיות שלא יראו דופק ובנות מאוד נלחצות... אני מנסה לחשוב מחשבות חיוביות, אך אני מרגישה שאני מאוד מתוחה לקראת מחר, אני רוצה להיות שמחה בראש השנה ולא מדוכאת/לחוצה בצפיה לבדיקה עתידית. איך את מציעה לי לעבור את היום ומחר עד לבדיקה בשעת הערב?
רוית שלום, נשמע שהתמודדת עם דברים לא פשוטים בשנים האחרונות ואני בטוחה שההריון החדש מפגיש שוב עם תכנים של הורות ומיניות ומעלה שוב את הטעינות. עם זאת, יכול להיות שכעת את נמצאת במקום אחר בחיים וגם זווית ההתבוננות, הבשלות ויכולות ההתמודדות גם הן שונות כעת. שלב בדיקת הדופק מעורר באופן טבעי מתח וחשש, וכמובן שעם התקדמות ההריון ישנם שלבים נוספים המעוררים תחושות דומות, ולכן יש צורך למצוא את הדרך הנכונה בשבילך להעביר בצורה כמה שיותר סבירה ונינוחה את התקופה הזו. נסי לשמור כמה שיותר על שגרה יומיומית, כמו גם על פעילויות אשר הסבו לך עד כה הנאה. בשל מורכבות התקופה, במידה ואת מרגישה צורך, יתכן ונכון יהיה לפנות לתמיכה רגשית שתלווה אותך במהלך תקופה זו ותהווה מסגרת שבה תוכלי להעלות את החששות ולעבד אותן. בברכה, קרן