תופעות לוואי והשפעותיהן על הזוגיות
דיון מתוך פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
יש לנו תאומים מ ivf הם בני 8 אנו כבר יותר משנה בטיפולים .ישנם גם כל מיני הפסקות בעקבות ניתוח היסטרסקופיה, הריון תאומים שהצליח אך לצערנו שניהם איבדו דופק בשבוע 9 ולאחר נסיונות שיצאו באופן'טבעי'נאלצתי לבסוף לעבור גרידה.בקיצור -תהליך ארוך קשה ומיגע. לאחר הגרידה כבר עברתי 2הפריות שלא הצליחו, כעת אנו בתהליך הפריה נוסף שבו אני סובלת מתופעות לוואי משמעותיות יותר -עצבנות, חוסר סבלנות,עיפות, גלי חום ,ירידה בחשק המיני- הכל יותר קיצוני מבד"כ. אני משתדלת מאד להיות רגועה ומודעת למצבי ההורמונלי. עם הילדים אני ממש" אמא למופת"-גם בחופשה הארוכה... הבעיה שאני מרגישה שבעלי לא רואה מספיק את השתדלותי הרבה וגם לא מספיק תומך רגשית וטכנית-בעבודות הבית וכו' טוען שאני עצבנית ומעצבנת .נוצר מצב שייש כעסים ומתח בנינו ומבחינתו הוא לא מעוניין להמשיך בטיפולים (אם יהיה צורך ...) משום שהטיפולים לא עושים לי טוב. הטיפולים וכל מה שמסביב כ"כ קשה ומסובך ואני ממש צריכה עכשיו את תמיכתו!!!!!!!! מה עושים? יש לציין שאנו יוצאים לעיתים לחופשה חברים וכד' והתאומים כבר גדולים ועצמאיים יחסית.
טלי שלום, נשמע שעברה עליך שנה קשה, במהלכה התמודדת עם טיפולים, ניתוח, אובדן הריון והפלה, ולאלה השלכות גופניות וכמובן רגשיות. בהחלט יתכן שההחמרה בתופעות הלוואי שאת מתארת קשורה הן להיבט ההורמונאלי והן לעומס הנפשי הרב שחווית. העובדה שאת מצליחה להיות "אמא למופת" בזירת הילדים, אך מתוסכלת ועצבנית בזירה הזוגית עשויה להצביע על קושי ספציפי בתחום זה. אנני יודעת מהם דפוסי התקשורת המאפיינים אותך ואת בן זוגך, ולא ברור מדברייך האם שיתפתם אחד את השני בתחושות ובמחשבות. נשמע שכרגע אתם נוקטים בגישות שונות להתמודד עם מצבכם וכל צד חווה תסכול ואינו מרוצה מגישתו של הצד השני. שיחה פתוחה באוירה רגועה עשויה להביא להבנה עמוקה יותר של תחושותיכם ולקרב. במידה ותרגישי צורך, ניתן גם להציע ליווי זוגי מצד גורם מקצועי. אל תהססי לפנות שוב, קרן
תודה על ההתיחסות ועל ההבנה. כמובן ששיתפתי את בעלי ברגשותיי תסכוליי וכד' . אך לבעלי מאד קשה לשתף רגשית,"להתלונן", להתבאס וכד' מנסיוני הארוך עם בעלי היקר אני רואה שכשלי מאד קשה הוא נושא עליו את הנטל ומחזיק את כולנו ולא מבטא את רגשותיו. לכן אני משתדלת לא להתלונן יותר מידי- להביע רגשות אך לא יאוש ופסמיות. אני מנסה להיות חזקה כדי שגם הוא יוכל קצת להשתחרר ולהשען עליי(למרות שמטבעו הוא לא מהנשענים...
טלי שלום, הרצון של כל אחד מכם "לא להתלונן" ולשדר חוזק מגיע מכוונה טובה ומתחשבת. עם זאת, נשמע שמתוך הנסיון שלכם לגונן אחד על השני ולהוות משענת, קורה שלפעמים כל אחד מכם נשאר קצת לבד עם "היאוש והפסימיות" שלו, שנכון לכרגע, הם כן חלק ממערך הרגשות שאתם חווים לאחר השנה הקשה שעברה עליכם. לא בטוח ששיתוף בקושי, ומה שאת קוראת לו "להתלונן", סותר את העובדה שתמשיכו לתמוך אחד בשני ולהשען אחד על השני, ואולי אף ההפך. סופ"ש נעים, קרן