קשה
דיון מתוך פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
שלום קרן! אני בת 46, טיפולי פוריות של תרומת ביצית כששנתיים. עברתי 5 תרומות בחו"ל ,הראשון היה הריון שסופו הפלה. יש לי בעל מקסים ותומך. אנחנו מתכונים להמשלך לטפול הבא בעז"ה. הקושי הוא עם המשפחה כל הזמן לוחצים על אמוץ כמובן מתוך כוונה כוונה טובה שעושה לי הרגשה מאד לא טובה.למה אני צריכה להתנצל ולהשקיע אנרגיות ולהרגיש בכיכול "לא בסדר"עם זה שאנחנו לא פונים לאמוץ?התחושה שלי שאף אחד לא מבין אותי כמובן מלבד בעלי המקסים ונותנים לי הרגשה של אשמה?מוסיפים גם חרדה בנוסף לחרדות שיש לי בהמשך. אודה לך אם תעני לי תודה סיגלית זו הדרך שבחרמו בטפולי תרומת ביצית שגם כך זה קשה אז למ
סיגלית שלום, ההתמודדות עם הלחץ מצד המשפחה, נוסף על העומס הנפשי והפיזי הכרוך בטיפולים בהחלט נשמעת קשה. העובדה שאת מרגישה שיש לך גב ותמיכה מצד בעלך היא משמעותית וחיובית. לא פשוט להתנתק מתגובות הסביבה, במיוחד שלפעמים הן מייצגות גם קול פנימי מסויים בתוכנו. עם זאת, נשמע שנכון לכרגע אתם מרגישים בטחון בדרך שבה בחרתם. קיימת גם אפשרות לפנות לגורם מקצועי במידה ואת מרגישה צורך בתמיכה רגשh,, שתסייע בהתמודדות עם המצב. אל תהססי לפנות בכל שאלה או צורך, קרן
חיבוק חם והערצה על מה שאת עוברת. לצערי אנשים ממש לא יודעים להגיב לעיניין לכן אני כבר הבנתי שעדיף לדבר אם כבר רק עם מישהו שיודע מזה טיפולי פוריות!! המון בהצלחה ואל ייאוש
גם אני הייתי בסרט הזה, המשפחה מאוד לחצה על אימוץ היתי בהיסטריה שאול בעצם אני משלימה שלא אוכל להרות , בסופו של דבר הסכמתי לאחר המתנה ארוכה אימצתי ילדה מקסימה בת 7 חודשים וחמישה חודשים אחכ בטיפול הראשון לאחר האימוץ (עשינו בקפריסין - מאוד מומלץ) הריתי , כיום יש לנו בן בן 3 וחצי וילדה בת 5 מודה לאלוהים על כל המתנה האדירה שקיבלתי, הגשתי בקשה לאימוץ נוסף. מבינה את הכאב שלך אך אחת שהיתה שם שמחה ששיכנעו אותי( באימוץ ללא ספק יהיה ילד בטיפולים????). וחוץ מזה מה איכפת לך להרשם ולשמור מקום( ימוץ בארץ לוקח שנתיים שלש). בהצלחה
מנהל פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
