צניחת רקטום

שלום רב, בת 34. בריאה בדר"כ. משקל תקין, עושה פעילות גופנית. ( פילאטיס בעיקר). לפני זמן קצר קרה לי מקרה שהבהיל אותי נורא: בעת התרוקנות בשרותים,כאשר סיימתי ורציתי להשתמש בנייר, ראיתי שיצא לי מעין גוש גדול מפי הטבעת. ( זה לא היו טחורים, בעבר היו לי מעט- לא רציניים,ולכן אני יודעת), זה גם נראה היה גדול- ממש כמו "איבר"- נראה לי כמו החלחולת. לא היה לי דימום ולא כאב לי. כן הפעלתי לחץ חזק- בדר"כ אין לי עצירות, אך הייתה לי במקרה זה ספציפית תחושה שקצת קשה לי להתרוקן -יותר מכרגיל וגם ישבתי יותר זמן. לעיתים גם אני שמה לב כי יוצא לי מעט ריר.אך בסה"כ אין לי בעיות מיוחדות... הלכתי לאחר יומיים לגסטרואנטרולוג- שביצע לי קולונסקופיה קצרה. ( ארגן לי תור מיידית). הוא הסביר לי כי הבדיקה היא תקינה, אך רשם באבחנה: רקטום פרולפס", והמליץ על ביצוע בדיקת מנומטריה בהמשך. הוא אף הסביר כי זה לא דחוף- התור הקרוב לבדיקה הוא רק בעוד 4 חודשים,והרופא אמר שניתן לחכות ללא חשש. בנתיים אמר לי להמשיך את חיי כרגיל, ואף ציין כי אין מגבלה בפעילות ספורטיבית.( ואני עושה הרבה ספורט). הוא גם הסביר לי כי תופעה כזאת מאד נדירה בגילי, בייחוד מפני שגם לא עברתי הריונות וכ'ו. אני עדיין מאד מודאגת, בעיקר מפני שקראתי שאבחנה כזאת מחייבת ניתוח. שאלותיי: 1. מה המשמעות של קולונסקופייה קצרה תקינה? האם ניתן לאשר או לשלול את האבחנה על פיה? ( היה כתוב שנבדק המעי הגס+חולחלת). ואם לא- איך מאשרים צניחת רקטום, והאם רופא גסטרואנטרולוג יכול לאשר זאת? הוא כתב: "רקטום פרולפס", אך ציין שלא נמצא ממצא חריג במעי. 2. האם באמת ניתן "להמשיך כרגיל" ולעסוק בספורט? ( גם ארובי, ותרגילי בטן?)? 3. האם תופעה כזאת מצריכה תמיד ניתוח גם בגילי? ואם כן- כיצד מבוצע- שמעתי שיש 2 דרכים- בטן או פי הטבעת- אך לא הבנתי האם הניתוח "פשוט יחסית" - או נחשב מורכב ? מה הסיכונים העיקריים? 4. האם ניתן לקיים יחסי מין כרגיל? 5. האם העובדה כי לעיתים קרובות עשיתי את צרכי בעמידה בשרותים- ( בעבודה וכ'ו)- כי נגעלתי לשבת בשרותים ציבוריים, ייתכן ותרמה למצב? האם הלחץ המופעל אז גדול יותר? 6. איך באמת מתרחש כזה דבר, אצל בחורה בריאה, עושה ספורט, בטן חזקה וכ'ו... ( יש לי גמישות יתר- אם זה קשור). אני מתנצלת מראש על אורך השאלה, אך בניגוד לנושאים אחרים- לא מצאתי כמעט מידע כזה ברשת.. ואני מאד מודאגת, אם "להמשיך כרגיל בחיי" -כפי שאמר הרופא, אז איך אדע שבאמת "הכל בסדר"? וזה לא יקרה לי שוב במקום בלתי צפוי- כמו בטיול, באמצע יחסי מין, בעבודה? אני ממש פוחדת. האם עלי לעשות עוד משהו? ( עד לבדיקת המנומטריה), או להסתפק בכך? האם אין סכנה בספורט? גם ארובי, וכ'ו? שחייה? אני חייבת לציין שהכי מפחיד אותי שאין מידע לגבי מהו הפתרון? ולמה אפאחד לא מוכן לדבר ולהסביר על הניתוח במקרה הצורך? האם הניתוח לטיפול בבעייה כזאת הוא כ"כ קשה? האם זה ניתוח שיש אחריו מגבלה כמו סטומה- שקראתי שמחברים בחלק מהניתוחים- וזה ממש ממש הפחיד אותי. בבקשה ממך- הסבר לי מעט יותר על המצב ועל פתרון אפשרי. הרופא לא היה מוכן להרחיב :-( וזה רק מדאיג אותי שמא יש סיבה טובה להסתיר ממני מידע כזה. תודה רבה מראש על תשובתך,

בוקר טוב, ראשית צריך להיות בטוח ב-100% באבחנה. ראי את התמונה בקישור הבא: http://www.proctosite.com/newsletter/_upload/conteudo/Prolapse.jpg אם זה מה שראית - אכן מדובר בצניחה של הרקטום. האבחנה של צניחת רקטום היא בעיקרה קלינית: החולה (בד"כ מדובר בנשים כי המחלה הרבה פחות שכיחה בגברים) בד"כ מגיעה לבדיקת רופא כשכבר אין לה צניחה, ורק על סמך הסיפור שלה צריך לאבחן. אני לפעמים מנסה לשחזר את הצניחה בזמן הבדיקה במרפאה עי"כ שאני מבקש מהחולה ללחוץ כמו בזמן יציאה. לפעמים הרקטום צונח החוצה, ואז האבחנה בטוחה. לשאלותייך: 1. המשמעות היא שהבדיקה תקינה, ומה שהוא כתב היה לפי הסיפור שלך. בקולונוסקופיה לא ניתן לאבחן צניחה של הרקטום. 2. בהחלט כן. תעשי גם תרגילי חיזוק לריצפת האגן - תרגילי קיגל. 3. אכן יש שתי שיטות לניתוח כפי שציינת. שיעורי ההצלחה בניתוח בטני (המבוצע כיום בשיטה לפרוסקופית) יותר גבוהים יחסית לניתוח דרך פי הטבעת, ושיעורי הזרת הצניחה לאחר הניתוח משמעותית יותר נמוכים. עקב כך, שיטה זו עדיפה בחולות צעירות, ואילו השיטה דרך פי הטבעת למבוגרות וחולות יותר. הניתוח דרך פי הטבעת יותר קל לחולות - הרדמה יותר פשוטה וכד'. החולה הצעירה ביותר שניתחתי עקב צניחת רקטום היתה בת 30. 4. בהחלט כן. 5. לא סביר שזו הסיבה. 6. הסיבה העיקרית לצניחת רקטום היא עצירות כרונית, וזה יכול לקרות ללא קשר לפעילות כזו או אחרת. את בהחלט יכולה להמשיך בחייך. אני מבין שבינתיים מדובר בארוע בודד של צניחה (אם אכן מדובר בצניחה של הרקטום), ולכן יש פחות מקום לדאגה. בדיקה נוספת שהייתי ממליץ לך לעבור נקראת דפקוגרפיה - זו בדיקה שמדמה יציאה בשרותים וצילום רנטגן דינמי של כל התהליך. מתבצעת בשיבא ואיכילוב למיטב ידיעתי. אני מציע להתחיל באבחנה, ולהיות משוכנע ב-100% שמדובר בצניחת רקטום (כמו בתמונה). תמשיכי לעדכן אותי.

קודם כל תודה רבה לך על התשובה- ( והסגנון הכל כך נחמד שלך- יוצא דופן לטובה! ): אני לא מאזור המרכז, אלא מי-ם, האם הבדיקה מתבצעת גם באזורי? האם יש רופא או עדיף רופאה- שתוכל לכוון אותי אליה? ( כאמור הייתי אצל גסטרואנטרולוג,והבדיקה היחידה שנתן לי היא רק מנומטריה, אולי אני זקוקה לרופא מומחה אחר? ). הסתכלתי בתמונה. זה נראה די דומה, אם כי אצלי- פחות גדול, ופחות אדום- ממה שאני זוכרת...ראיתי גם מעין מעטפת של "ריר", אבל אני כבר מתקשה לזכור. זה היה ממש טראומתי עבורי והתחלתי לבכות. אני לא מרבה לסבול מעצירות. כל יום אני בשרותים- כמה פעמים, והאמת היא שבימים לפני שזה קרה לי, היה לי מעט יותר קשה בשרותים.. אך זו עדיין לא עצירות- לכן אני לא מבינה מה הסיבה שזה קרה לי? ( אולי מפני שלפני כן סבלתי מטחורים?היו לי דימומים קלים מידי פעם, ולפני 6 שנים עברתי קשירה אצל אותו הרופא שבדק אותי כעת). בכל מקרה, יש לי עוד שא' לגבי עניין הניתוח: 1.בשיטה הבטנית- שהסברת שבעצם היא לפרסקופית כמעט תמיד, כמה זמן האשפוז? 2.וכמה זמן החלמה עד שניתן לחזור לעבודה משרדית? ( ישיבה ממושכת? ). 3. מה יהיה "מחובר" אלי כשאתעורר? ( האם גם סטומה?אני מתה מפחד, איזה צינורות?). בחיים לא הייתי מאושפזת בביה"ח עד עתה, ומכאן- הדאגה. ו 4. האם אתה מקבל באזור מגורי? או בת"א באופן פרטי? האם אם צריך ניתוח יש אפשרות ל"אסותא"? אני מתנצלת שוב על מתקפת השאלות, אך סופסופ מישהו עונה לי בצורה יפה- כמוך!!! המון תודה,